סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יחזקאל קויפמן

מַדָד יחזקאל קויפמן

פרופ' יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889, דוניביץ, מחוז פודוליה, האימפריה הרוסית – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963, ירושלים) היה פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל. [1]

71 יחסים: מנחם הרן, מחקר, מגנום אופוס, מדעי היהדות, מונותאיזם, מוסד ביאליק, מורה פרטי, אמונה, אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול), אל, אוניברסיטת ברן, ספרות עברית, סוחר, עברית, פרס ביאליק, פרס ישראל, פגניות, פודוליה, פילוסוף, פילוסופיה, קמניץ-פודולסקי, קתדרה (אקדמיה), רמות אלון, שמות רחובות בישראל, שדרות ירושלים (יפו), תנ"ך, תלמוד, תלמוד תורה, תורה, טבע, חוקי התורה, חיפה, באר שבע, ברלין, בד, ביקורת המקרא, בית מדרש, בית בירם, בית המקדש הראשון, בית הספר הריאלי, גאורג וילהלם פרידריך הגל, גצל קרסל, דקדוק, דונייבצי, ה'תרצ"ג, ה'תשט"ז, ה'תשט"ו, ה'תשכ"ד, ה'תשי"ח, המנדט הבריטי, ..., האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העלייה הרביעית, השערת התעודות, כ"א בתשרי, יפו, ירושלים, יהדות, יוליוס ולהאוזן, 17 בדצמבר, 1889, 1918, 1929, 1949, 1957, 1958, 1959, 1963, 9 באוקטובר. להרחיב מדד (21 יותר) »

מנחם הרן

מנחם הרן, ינואר 2008 מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ומנחם הרן · ראה עוד »

מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע וניתוחו.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ומחקר · ראה עוד »

מגנום אופוס

מַגְנוּם אוֹפּוּס (או אופוס מגנום) הוא ביטוי לטיני שפירושו "היצירה הגדולה".

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ומגנום אופוס · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ומדעי היהדות · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מונותאיזם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם - אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ומונותאיזם · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מורה פרטי

נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ומורה פרטי · ראה עוד »

אמונה

אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה כלשהי היא נכונה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ואמונה · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ואנציקלופדיה יודאיקה (אשכול) · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות אליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ואל · ראה עוד »

אוניברסיטת ברן

אוניברסיטת ברן לוגו האוניברסיטה אוניברסיטת ברן (גרמנית Universität Bern; לטינית Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וספרות עברית · ראה עוד »

סוחר

סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה, אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וסוחר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ועברית · ראה עוד »

פרס ביאליק

זוכי פרס ביאליק לשנת תשי"א, דוד בן-גוריון וזלמן שניאור יחד עם ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח, בטקס חלוקת הפרס פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ופרס ישראל · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בפטן שבקטמנדו פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ופגניות · ראה עוד »

פודוליה

מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו פודוליה (אוקראינית: Поділля; רוסית: Подолье; פולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ופודוליה · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ופילוסוף · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ופילוסופיה · ראה עוד »

קמניץ-פודולסקי

קמניץ-פודולסקי (באוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский; ביידיש: קאַמענעץ־פאדאלסק) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וקמניץ-פודולסקי · ראה עוד »

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. אנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה". לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים). נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »

רמות אלון

קניון רמות בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא שכונה גדולה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ורמות אלון · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שדרות ירושלים (יפו)

שדרות ירושלים הוא שמה של שדרה ארוכה החוצה את העיר יפו, מחלקה הדרומי של תל אביב ברחוב יחזקאל קויפמן ועד לבת ים, שם היא ממשיכה כשדרה עד לחוף הים ונקראת "שדרות העצמאות".

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ושדרות ירושלים (יפו) · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ותנ"ך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ותלמוד תורה · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ותורה · ראה עוד »

טבע

אזור טבעי של יער מחטני בברזיל. מיימי. נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל. טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וטבע · ראה עוד »

חוקי התורה

החוק המקראי הוא מערכת החוקים המורכבת ממכלול הציוויים המופיעים בחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וחוקי התורה · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וחיפה · ראה עוד »

באר שבע

בְּאֵר שֶׁבַע היא עיר במחוז הדרום.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ובאר שבע · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וברלין · ראה עוד »

בד

ממוזער אישה האוחזת רצועת בד שקופה למחצה, ציור משנת 1794 בד הוא יריעת חומר רך העשויה מסיבים טבעיים כמו כותנה או סיבים מלאכותיים כמו מיקרופייבר.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ובד · ראה עוד »

ביקורת המקרא

ביקורת המקרא היא המחקר האקדמי של המקרא.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ובית מדרש · ראה עוד »

בית בירם

המבנה הראשון שהוקם בקמפוס בית בירם. שדרת הפרגולה ומרכז מחשבים משמאל הכניסה לבניין פרת של שכבת י"ב קמפוס בית בירם הוא סניף הדגל של בית הספר הריאלי העברי בחיפה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ובית בירם · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית הספר הריאלי

סיסמה "והצנע לכת", את שנת ייסוד בית הספר ואת שם בית הספר כיפת מבנה בניין הכיתות התיכוניות בהדר הכרמל. הכיפה מופיעה בסמל בית הספר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי"), הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ובית הספר הריאלי · ראה עוד »

גאורג וילהלם פרידריך הגל

גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶל (בגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel; 27 באוגוסט 1770 – 14 בנובמבר 1831) היה פילוסוף גרמני, ממייסדי האידיאליזם הגרמני ומחשובי ההוגים במוצאי עידן הנאורות.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וגאורג וילהלם פרידריך הגל · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 1986, ישראל) היה סופר, היסטוריון וביבליוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וגצל קרסל · ראה עוד »

דקדוק

דִקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ודקדוק · ראה עוד »

דונייבצי

דונייבצי (באוקראינית: Дунаївці; בפולנית: Dunajowce) היא עיר במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ודונייבצי · ראה עוד »

ה'תרצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וה'תרצ"ג · ראה עוד »

ה'תשט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וה'תשט"ז · ראה עוד »

ה'תשט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וה'תשט"ו · ראה עוד »

ה'תשכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וה'תשכ"ד · ראה עוד »

ה'תשי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וה'תשי"ח · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה שלט בכניסה למבנה האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק).

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן והעלייה הרביעית · ראה עוד »

השערת התעודות

השערת התעודות, או תורת המקורות, או השערת ולהאוזן (על שם יוליוס ולהאוזן, שהציע אותה לראשונה), היא ההשערה כי חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן והשערת התעודות · ראה עוד »

כ"א בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וכ"א בתשרי · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן וירושלים · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ויהדות · ראה עוד »

יוליוס ולהאוזן

יוליוס ולהאוזן יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי גרמני.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »

17 בדצמבר

17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו17 בדצמבר · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1889 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1918 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1929 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1949 · ראה עוד »

1957

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1957 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1958 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1959 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו1963 · ראה עוד »

9 באוקטובר

9 באוקטובר הוא היום ה-282 בשנה (283 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יחזקאל קויפמן ו9 באוקטובר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

יחזקאל קאופמן.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחזקאל_קויפמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »