סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יחיאל צ'לנוב

מַדָד יחיאל צ'לנוב

ד"ר צ'לנוב, סוף 1926 יחיאל יפים ולדימירוביץ' צְ'לֶנוֹב (נכתב גם צ'לינוב, טשלנוב, טשלינוב; בכתיב יידי: טשלענאָוו; בכתיב רוסי: Иехиэль (Ефим Владимирович) Членов; בכתיב לטיני: Efim Wladimirovich (Yehiel) Tschlenow, או Chlenov; ט"ו בתשרי תרכ"ד, ספטמבר 1863, קרמנצ'וג, פלך פולטבה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – י"ט בשבט תרע"ח, 31 בינואר 1918, לונדון, בריטניה) היה רופא ומנהיג ציוני, אשר שימש במשך שנים רבות יושב ראש הקונגרסים של ציוני רוסיה. [1]

103 יחסים: Compact Memory, Ost und West, מנחם אוסישקין, מנחם ריבולוב, מנהיגות, מסדר בני ציון, מצע, מקס בודנהיימר, משה קריגר, מלחמת העולם הראשונה, מגדל (יישוב), מהפכת פברואר, מהפכה, מוסקבה, מימון, אנטישמיות, ארץ ישראל, אלפבית רוסי, אוניברסיטת מוסקבה, אוצר התיישבות היהודים, אוקראינה, אוטו ורבורג, אידאולוגיה, נרודניקים, נתן מיכאל גלבר, נחום סוקולוב, פני צ'לנוב-קריגר, פתח תקווה, פולטבה, ציונות, ציונות ברוסיה, קרן קיימת לישראל, קרמנצ'וג, קופנהגן, ראשון לציון, רפואה, רוסיה, רופא, רוחמה, שמואל טשרנוביץ, שמות רחובות בישראל, תנועת החסידות, תל אביב-יפו, תלמי יחיאל, תחום המושב, תוכנית אוגנדה, לונדון, ט"ו בתשרי, זאב ז'בוטינסקי, חולון, ..., חובבי ציון, חינוך, חיפה, חיים ויצמן, ברלין, בזל, בית הקברות טרומפלדור, גאולת קרקע (ציונות), ה'תרע"ח, ה'תרכ"ד, הממלכה המאוחדת, האימפריה הרוסית, האימפריה הבריטית, הסופות בנגב, הצהרת בלפור, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הקונגרס הציוני העולמי השישי, השפעת הספרדית, הלסינקי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הגדודים העבריים, הוועד הפועל הציוני, הכנרת, ועידת מינסק, כתיב, י"ט בשבט, יעקב מזא"ה, ירושלים, יהודה ארז, יודישער פערלאג, יידיש, יידישה רונדשאו, 1863, 1876, 1884, 1888, 1897, 1902, 1903, 1905, 1907, 1909, 1911, 1912, 1917, 1918, 1921, 1922, 1961, 24 במאי, 31 במאי, 31 בינואר. להרחיב מדד (53 יותר) »

Compact Memory

Compact Memory היא ספרייה דיגיטלית זמינה לכול, ובה 118 כתבי עת יהודיים בשפה הגרמנית מהתקופה שבין 1806 ל-1938.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וCompact Memory · ראה עוד »

Ost und West

שער כתב העת. אמן: אפרים משה ליליין Ost und West (בגרמנית: "מזרח ומערב") היה כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וOst und West · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם ריבולוב

מנחם ריבּוֹלוֹב (ביידיש: ריבאָלאָוו; 17 בפברואר 1895 – 17 בספטמבר 1953, ניו יורק) היה מחנך ברוסיה ומשורר, סופר, מבקר ספרות ועורך דו-לשוני (עברי ויידי) בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומנחם ריבולוב · ראה עוד »

מנהיגות

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומנהיגות · ראה עוד »

מסדר בני ציון

מסדר בן ציון, שכיום נקרא קרן בני ציון (באנגלית: Bnai Zion Foundation) הוא ארגון ציוני אמריקאי שהוקם ב-1908 למימוש צורכיהם של יהודי העולם, בדגש על תמיכה בישראל ויישוב מחדש של מהגרים חדשים בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומסדר בני ציון · ראה עוד »

מצע

מַצָּע של מפלגה הוא מסמך עמדה המפרט את עקרונות המפלגה ואת התוכניות שבכוונתה להגשים כאשר תעלה לשלטון.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומצע · ראה עוד »

מקס בודנהיימר

ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר (בגרמנית: Max I. Bodenheimer; 12 במרץ 1865, שטוטגרט – 19 ביולי 1940, ירושלים) היה מנהיג ציוני בגרמניה, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, ויושב הראש השני של קק"ל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומקס בודנהיימר · ראה עוד »

משה קריגר

משה קריגר (15 בנובמבר 1885 – 20 בפברואר 1975) היה רופא, חלוץ, מראשוני הרופאים בתל אביב, מנהל בית החולים הדסה-צפת (1924–1926), ויושב ראש ההסתדרות הרפואית (1932–1934).

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומשה קריגר · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מגדל (יישוב)

חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות מגדל, צולם ב-1912 על ידי הצלם יעקב בן דב מִגְדָּל היא מושבה במחוז הצפון, השוכנת לשפתה הצפון-מערבית של הכנרת, כשמונה קילומטרים צפונית לטבריה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומגדל (יישוב) · ראה עוד »

מהפכת פברואר

הפגנת עובדי בית החרושת פוטילוב מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומהפכת פברואר · ראה עוד »

מהפכה

ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה, בזמן קצר יחסית, את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומהפכה · ראה עוד »

מוסקבה

כיכר האדומה הכיכר האדומה במבט מכנסיית וסילי הקדוש הקרמלין של מוסקבה מבט על המוזיאון ההיסטורי הממשלתי מכיכר מנז' קתדרלת ישו המושיע מוסקבה (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, העיר הגדולה באירופה והתשיעית בגודלה בעולם.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומוסקבה · ראה עוד »

מימון

מימון הוא שם כולל לתחומים התאורטיים והיישומיים העוסקים בגיוס כספים, ניהול השקעות, תקצוב, ניהול פרויקטים וניהול סיכונים פיננסיים.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומימון · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כשליט העולם פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואנטישמיות · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וארץ ישראל · ראה עוד »

אלפבית רוסי

שפה הרוסית משנת 1574 המציג את האלפבית האלפבית הרוסי המודרני (ברוסית русский алфавит) הוא וריאציה של האלפבית הקירילי.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואלפבית רוסי · ראה עוד »

אוניברסיטת מוסקבה

אוניברסיטת מוסקבה, או בשמה הרשמי "אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב" (ברוסית: Московский государственный университет имени М. В. Ломоносова) היא האוניברסיטה הגדולה, המתקדמת והעתיקה ביותר ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוניברסיטת מוסקבה · ראה עוד »

אוצר התיישבות היהודים

המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת אחזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוקראינה · ראה עוד »

אוטו ורבורג

אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (גרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוטו ורבורג · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם צלב קרס, סמל הנאציזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (אנגלית - Ideology) היא אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואידאולוגיה · ראה עוד »

נרודניקים

נַרוֹדניקים (ברוסית: Народничество, נַרוֹדנִיצֶ'סטבוֹ) הוא שמם של מהפכנים רוסים בשנות השישים והשבעים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ונרודניקים · ראה עוד »

נתן מיכאל גלבר

נתן מיכאל גלבר, 1930 ד"ר נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ועסקן ציוני.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ונתן מיכאל גלבר · ראה עוד »

נחום סוקולוב

שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) נחום סוקולוב (במרכז התמונה, עומד, חבוש בכובע, ליד הרב יעקב מאיר היושב אל השולחן) נואם מטעם ההסתדרות הציונית בטקס קבלת פנים לוינסטון צ'רצ'יל (יושב ליד השולחן ואוחז בכובעו) בהר הצופים 1921 קברו של נחום סוקולוב בהר הרצל נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר ומחלוצי העיתונות העברית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ונחום סוקולוב · ראה עוד »

פני צ'לנוב-קריגר

פני צ'לנוב-קריגר (1898–1977) הייתה רופאת ילדים ישראלית, ילידת רוסיה, ויו"ר איגוד הרופאות בישראל, בהר"י.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ופני צ'לנוב-קריגר · ראה עוד »

פתח תקווה

פתח-תקווה (בכתיב מנֻקד: פֶּתַח-תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות", היא עיר בישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ופתח תקווה · ראה עוד »

פולטבה

פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ופולטבה · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וציונות · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה ברוסיה הצארית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרמנצ'וג

קרמנצ'וג (אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וקרמנצ'וג · ראה עוד »

קופנהגן

ממוזער ממוזער קופנהגן (בדנית: København - "נמל הסוחרים" (קֵבְּמְהָאוּן)) היא בירת ממלכת דנמרק והעיר הגדולה בממלכה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וקופנהגן · ראה עוד »

ראשון לציון

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וראשון לציון · ראה עוד »

רפואה

מטה אסקלפיוס, הסמל למקצוע הרפואה רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונאלית), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסקים באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ורפואה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ורוסיה · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור (כתיב מקוצר: ד"ר), על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, אשר נקרא גם רפואה קונבנציונאלית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ורופא · ראה עוד »

רוחמה

רוחמה (רֻחָמָה) הוא קיבוץ בנגב הצפוני, בתחומי מועצה אזורית שער הנגב, כ־10 קילומטר מזרחית לעיר שדרות הסמוכה אל רצועת עזה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ורוחמה · ראה עוד »

שמואל טשרנוביץ

שמואל טשרנוביץ שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ, סורז', פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותנועת החסידות · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמי יחיאל

תַּלְמֵי יְחִיאֵל הוא מושב באזור הדרום ליד העיר קריית מלאכי המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בשטח שיפוט מועצה אזורית באר טוביה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותלמי יחיאל · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּמַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותחום המושב · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

לונדון

לונדון כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ולונדון · ראה עוד »

ט"ו בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וט"ו בתשרי · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתב רוסי: Владимир (Зеев) Евгеньевич Жаботинский, ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי; י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 4 באוגוסט 1940, ליד ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

חולון

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב, התשיעית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחולון · ראה עוד »

חובבי ציון

חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחובבי ציון · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחינוך · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחיפה · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים (עזריאל) וַיצמן (בכתיב המקורי: וויצמן; 27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג זרם הציונות הסינתטית ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחיים ויצמן · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וברלין · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel, בצרפתית: Bâle, באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ובזל · ראה עוד »

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור הוא השם בו ידוע בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »

גאולת קרקע (ציונות)

שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנת 1947 כרזה של הקק"ל מ-1940 הקוראת להטות שכם למפעלות גאולת הקרקע בארץ ישראל גאולת קרקע הוא מושג שנמצא בשימוש התנועה הציונית לתיאור רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וגאולת קרקע (ציונות) · ראה עוד »

ה'תרע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וה'תרע"ח · ראה עוד »

ה'תרכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וה'תרכ"ד · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה (באנגלית The United Kingdom of Great Britain), הידועה לרוב כממלכה המאוחדת (UK) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. הממלכה המאוחדת היא הציר המרכזי של 54 מדינות חבר העמים הבריטי, שבראשן עומדת המלכה אליזבת השנייה, המכהנת מאז 1952. כמו במונרכיות אחרות באירופה בימינו, סמכותה של המלכה מצומצמת ביותר, ותפקידה בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בממלכה המאוחדת כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלכה. הממלכה המאוחדת היא המדינה ה-22 בגודלה מבחינת אוכלוסייה, עם אוכלוסייה המוערכת בכ-65 מיליון תושבים. היא מונרכיה חוקתית עם שלטון דמוקרטי פרלמנטרי. בירתה היא לונדון, עיר גלובלית חשובה ומרכז כלכלי עם אוכלוסייה של כ-10,310,000 תושבים, והיא הרביעית בגודלה באירופה והשנייה בגודלה באיחוד האירופי. המדינה מורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית, באנגלית: Home Nations), שבעבר התקיימו כמדינות נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. בעבר אירלנד הייתה חלק מהממלכה אך היא פרשה מהאיחוד בשנת 1921 ולממלכה המאוחדת נותרה צפון אירלנד, שמהווה שישית בלבד מהאי האירי. מאז התפרקות האימפריה הבריטית, הממלכה המאוחדת כבר לא נחשבת למעצמת על, אך היא בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם ואחת המעצמות המתועשות והחזקות בתבל. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7) ו-G20, כלכלתה של בריטניה היא מהמשגשגות בעולם והיא המדינה בעלת התקציב השלישי בגודלו בעולם. הממלכה המאוחדת היא חברה מייסדת של האו"ם עם זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון; אחת החברות המייסדות של ברית נאט"ו; ומדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי. היא המדינה המרכזית בחבר העמים הבריטי, שכולל את רוב המדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית. במרץ 2017 החלה הממלכה בהליך היפרדות מן האיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הבריטית

האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והאימפריה הבריטית · ראה עוד »

הסופות בנגב

הַסּוּפוֹת בַּנֶּגֶב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והסופות בנגב · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והצהרת בלפור · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הראשון

דיוקנאותיהם של צירי הקונגרס הציוני העולמי הראשון: "אספת הציונים, בזל, א'ב'ג' אלול תרנ"ז", 1897 הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השישי

בנימין זאב הרצל די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 הקונגרס הציוני השישי התקיים בבזל ב-23-28 באוגוסט 1903.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והקונגרס הציוני העולמי השישי · ראה עוד »

השפעת הספרדית

אנשי משטרה בסיאטל חבושים במסיכות שנעשו על ידי הצלב האדום במהלך מגפת השפעת הספרדית. חיילי צבא ארצות הברית, מאושפזים בבית חולים בקנזס בשל השפעת הספרדית. מגפת השפעת הספרדית הייתה מגפת שפעת שנגרמה על ידי זן אלים במיוחד של נגיף מהתת-מין H1N1 של המין Influenza A, התרחשה במהלך כשנה, מ-1918 ועד 1919, וקטלה בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והשפעת הספרדית · ראה עוד »

הלסינקי

הלסינקי (בפינית: Helsinki,, בשוודית: Helsingfors - "הלסינגפורש") היא בירת פינלנד.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והלסינקי · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים ומלמדת גם רפואה וארכיטקטורה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים יהודים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והגדודים העבריים · ראה עוד »

הוועד הפועל הציוני

המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »

הכנרת

הכנרת בתצלום לווין הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והכנרת · ראה עוד »

ועידת מינסק

תצלום קבוצתי של המשתתפים בוועידת מינסק, בקיץ 1902. בשורה הראשונה נראים, בין היתר: חמדה בן יהודה, שמואל יעקב יצקן, נחום סוקולוב, ישראל יסינובסקי, שמואל ליב ציטרון, מרדכי בן הלל הכהן, משה ליב לילינבלום, ליאון רבינוביץ, שמואל צ'רנוביץ ועידת מינסק הייתה ועידה שנייה של כלל ציוני רוסיה.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וועידת מינסק · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כתיב, או איות, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וכתיב · ראה עוד »

י"ט בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וי"ט בשבט · ראה עוד »

יעקב מזא"ה

מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, עסקן ציוני ומשפטן.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויעקב מזא"ה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וירושלים · ראה עוד »

יהודה ארז

יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (30 באפריל 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויהודה ארז · ראה עוד »

יודישער פערלאג

א"מ ליליין יודישער פערלאג ("יִידִישֶר פֶרלָאג", מגרמנית: Jüdischer Verlag, "ההוצאה היהודית") היא הוצאת ספרים יהודית שנוסדה בברלין בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויודישער פערלאג · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויידיש · ראה עוד »

יידישה רונדשאו

שער ה"יידישה רונדשאו" משנת 1927 ובו מאמר לציון פטירתו של אחד העם מכירת "יידישה רונדשאו" בברלין (1934) יידישֶה רוּנְדְשַאוּ (בגרמנית: Jüdische Rundschau) היה עיתון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בין 1902 עד סגירתו ב-1938 בברלין, והיה השבועון היהודי-גרמני בעל התפוצה הרחבה ביותר.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויידישה רונדשאו · ראה עוד »

1863

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1863 · ראה עוד »

1876

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1876 · ראה עוד »

1884

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1884 · ראה עוד »

1888

נוסדת הפוטבול ליג האנגלית.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1888 · ראה עוד »

1897

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1897 · ראה עוד »

1902

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1902 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1905 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1907 · ראה עוד »

1909

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1909 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1912 · ראה עוד »

1917

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1917 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1918 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1921 · ראה עוד »

1922

מוקמת ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1922 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1961 · ראה עוד »

24 במאי

24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו24 במאי · ראה עוד »

31 במאי

31 במאי הוא היום ה-151 בשנה (152 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו31 במאי · ראה עוד »

31 בינואר

31 בינואר הוא היום ה-31 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו31 בינואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

צ'לנוב, יפים צ'לנוב, יחיאל צ'לינוב, יחיאל צ'ליינוב, יחיאל צלנוב, יחיאל טשלינוב.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחיאל_צ'לנוב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »