סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יידיש

מַדָד יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי. [1]

291 יחסים: מ, מנדלי מוכר ספרים, מסורה, מעמד האישה ביהדות, מערב אירופה, מעריב, מעשה בוך, מפא"י, מץ, משיב הרוח, מלך ראוויטש, מלחמת העולם השנייה, מלחמת השפות, מזרח אירופה, מוראביה, מולדובה, מודרניות, מיר (עיירה), מילונאות, א, אמנציפציה ליהודים, אמסטרדם, אמונה טפלה, אנציקלופדיה יודאיקה, אנגלית, ארמית בבלית, ארץ ישראל, ארצות הברית, אריה אהרוני, אשכנזים (ישראל), אלפבית עברי, אלפבית פונטי בינלאומי, אלזס, אלזס-לורן, אלכסנדר הרכבי, אליהו בחור, אברהם גולדפדן, אביר, אוקראינה, אוריאל ויינרייך, איציק מאנגר, אישה, איטלקית יהודית, איטליה, אייזיק מאיר דיק, נ, נתן בירנבוים, נתן וולפוביץ', נחמן מברסלב, נויוויד, ..., ניב (סיווג שפה), ניו יורק, ס, ספרות, ספרות תורנית, ספרות יידיש, ספרית פועלים, סופר, סוציאליזם, סיפור קצר, סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, ערבית, עזריאל קרליבך, עברית, עיצור, עיצור מכתשי, מקורב צדי, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, אפי, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור סדקי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, רוטט, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום, עיצור חכי, מקורב, עיצור חכי, מקורב צדי, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור דו-שפתי, אפי, עיצור דו-שפתי, סותם, אטום, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני, אפי, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצורים גרוניים, עיתונאות, פ, פרטיזן, פולנית, פולין, פולין הקונגרסאית, פובליציסטיקה, פירט (עיר), צ, צאינה וראינה, צרפת, צרפתית יהודית, צירי, ציש"א, ציונות, ציוויליזציה, ק, קנדה, קתדרה (אקדמיה), קורנטין (עיתון), קולנוע יידיש, קולחוז, קובוץ ושורוק, ר, רש"ר הירש, רבקה בת מאיר טיקטינר, רומן, רוסיה, רוז'קה קורצ'אק, ש, ש. אנ-סקי, שפה, שפה תקנית, שפות סלאביות, שפות רומאניות, שפות גרמאניות, שפות הודו-אירופיות, שפות יהודיות, שקל חדש, שרה בת-טובים, שלמה אטינגר, שלום אש, שלום עליכם, שבחי הבעש"ט, שווייץ, ת, תמיר גרנות, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תנועה (פונולוגיה), תפילה (יהדות), תל אביב-יפו, תחום המושב, תחינות, תחיית הלשון העברית, תיאטרון, תיאטרון יידיש, תיאטרון יידישפיל, ל, לשון הקודש, לשון כנען, לכה דודי, לירה ישראלית, ט, טאבו (סוציולוגיה), ז, ז'רגון, ח, חנא שמרוק, חסידות סאטמר, חצר חסידית, חלאקה, חלם, חבר הכנסת, חבל הריין, חולם, חיים ז'יטלובסקי, ב, בסרביה, ברית המועצות, בלארוס, בזל, בבא-בוך, בוקובינה, בוהמיה, בוואריה, בוויס מהמפטון, בין שתי מלחמות העולם, בירוביג'ן, בית ספר, בית שמש, בית שלום עליכם, בית לייוויק, ג, גניזת קהיר, גרמנית, גליציה, גליקל מהמלין, גט, גדוד מגיני השפה, ד, דן מירון, דער מאמענט, דפוס, דז'יגאן ושומאכר, דגש קל, דה פקטו, דוד בן-גוריון, דווקא (כתב עת ישראלי), דוכוס הורנט, דיגלוסיה, ה, המאה ה-10, המאה ה-13, המאה ה-16, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-9, המרכז לספרי יידיש, המחוז היהודי האוטונומי, המבשר (יומון), המדינות הבלטיות, המהפכה הצרפתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הרומית הקדושה, האיחוד הפולני-ליטאי, הספרייה הלאומית, העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, העלייה החמישית, העדה החרדית, הפורוורד, הקהילה היהודית, הרפובליקה הפולנית השנייה, הרוגי המלכות בברית המועצות (1952), השואה, הטעמה, הבונד, הגייה אשכנזית, הונגרית, הונגריה, הולנד, היינריך היינה, היינט, היישוב הישן, ועידת צ'רנוביץ, ורשה, ורונה, ורוצלב, וורדפרס, ווהלין, כתב עת, כתב יד (כתב), כתובה, י, י"ל פרץ, ימי הביניים, יעקב קרנץ, יצחק בשביס-זינגר, ירושלימער אלמאנאך, ירושלים, ישראל, ישראל אקסנפלד, ישראל אייכלר, ישראלית שפה יפה, יד ושם, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות אונטרלנד, יהדות אוברלנד, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהושע מרדכי ליפשיץ, יהודי גלותי, יונג יידיש, יונה כסה, יוסיף סטלין, יינגליש, יידישיזם, ייווא, 1 ביולי, 1272, 1602, 1780, 1897, 19 בספטמבר, 1908, 1927, 1928, 1935, 1939, 1949, 1951, 1980, 1986, 2007, 2009, 2011. להרחיב מדד (241 יותר) »

מ

מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ומ · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", ברוסית: Соломон Моисеевич Абрамович; 2 בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא.

חָדָשׁ!!: יידיש ומסורה · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומערב אירופה · ראה עוד »

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעריב · ראה עוד »

מעשה בוך

שער המהדורה המקורית, 1602. מעשה בוך (נהגה "מַיְיסֶה בּוּך", ביידיש: 'ספר מעשיות') הוא קובץ של כ-257 סיפורים, ומעשיות המבוססים בעיקר על סיפורים מן המדרש והתלמוד והמסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: יידיש ומעשה בוך · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָא"י) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומפא"י · ראה עוד »

מץ

נהר מוזל במץ מֵץ (בצרפתית: מבטאים "מס") היא העיר המרכזית בחבל לורן שבצפון מזרח צרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ומץ · ראה עוד »

משיב הרוח

לוגו כתב העת "משיב הרוח" משיב הרוח (נוסד בשנת 1994) הוא כתב עת והוצאת ספרים לשירה יהודית-ישראלית, ועמותה הפועלת לקידום השירה בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ומשיב הרוח · ראה עוד »

מלך ראוויטש

זכריה חנא בֶּרגנֶר (ביידיש: זכריה־חנא בערגנער; 1893, ראדימנו, גליציה – 20 באוגוסט 1976, מונטריאול, קוויבק, קנדה), שנודע בשם העט מלך ראַוויטש (רָבִיץ'), היה משורר יידיש, עורך, מבקר ומספר.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלך ראוויטש · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ומלחמת השפות · ראה עוד »

מזרח אירופה

חלוקה של מדינות אירופה לפי ההגדרה הגאוגרפית מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומזרח אירופה · ראה עוד »

מוראביה

מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren,; בפי היהודים: מעהרין) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומוראביה · ראה עוד »

מולדובה

רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומולדובה · ראה עוד »

מודרניות

מודרניות בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.

חָדָשׁ!!: יידיש ומודרניות · ראה עוד »

מיר (עיירה)

אנדרטה לזכר יהודי מיר שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק מיר (בלארוסית: Мір; פולנית: Mir; רוסית: Мир) - עיירה בראיון קרליץ במחוז הורדנה בבלארוס, כ-85 קילומטר דרומית למינסק.

חָדָשׁ!!: יידיש ומיר (עיירה) · ראה עוד »

מילונאות

מִלּוֹנָאוּת (בלועזית: לֶקְסִיקוֹגְרַפְיָה) הוא מקצוע הנחלק לשני תחומים קרובים אך שונים.

חָדָשׁ!!: יידיש ומילונאות · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וא · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

נפוליאון משווה את זכויותיהם של היהודים האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) הייתה תהליך השוואת זכויותיהם של היהודים לאלו של בני החברה הסובבת באירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמסטרדם · ראה עוד »

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואמונה טפלה · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ואנגלית · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: יידיש וארמית בבלית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יידיש וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וארצות הברית · ראה עוד »

אריה אהרוני

אריה אהרוני אריה אהרוני (נולד ב-27 באוקטובר 1923) הוא סופר, עורך, מתרגם שירה וסיפורת מיידיש, רוסית ואנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואריה אהרוני · ראה עוד »

אשכנזים (ישראל)

בעולם היהודי בכלל ובחברה הישראלית בפרט, המונח אשכנזים מתייחס, באופן כללי לקבוצה חברתית מובחנת המורכבת מיהודים שמוצאם המלא מיהדות אשכנז שמקורה מאירופה: ממדינות המערביות, כמו צרפת ועד מדינות מזרחיות, כמו רוסיה ואוקראינה., אם כי ייתכנו הגדרות שונות למונח זה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואשכנזים (ישראל) · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית פונטי בינלאומי

האלפבית הפונטי הבינלאומי (באנגלית: IPA - International Phonetic Alphabet) הוא מערכת אותיות וסמלים פונטית המבוססת בעיקרה על האלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »

אלזס

אַלְזַס (בצרפתית:, בגרמנית) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלזס · ראה עוד »

אלזס-לורן

חבל אלזס-לורן (מסומן באדום) במפת הקיסרות הגרמנית אלזס-לורן (בצרפתית: Alsace-Lorraine; בגרמנית: Elsaß-Lothringen) – כיום שני חבלים בצרפת.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלזס-לורן · ראה עוד »

אלכסנדר הרכבי

אלכסנדר הרכבי אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави; 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – 1939, ניו יורק) היה לקסיקוגרף ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואלכסנדר הרכבי · ראה עוד »

אליהו בחור

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואליהו בחור · ראה עוד »

אברהם גולדפדן

אברהם גוֹלדפַדְן (או גולדפאדן; בכתיב יידי: גאָלדפֿאַדען, במקור גאלדענפאדים; 24 ביולי 1840, סטרוקונסטנטינוב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 9 בינואר 1908, ניו יורק) היה מחזאי, משורר, מלחין, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידישאי ועברי, אבי התיאטרון היהודי המודרני.

חָדָשׁ!!: יידיש ואברהם גולדפדן · ראה עוד »

אביר

פסל של אביר דו-קרב בין '''אביר'''ים בשריון לוחות, ציור מאת אז'ן דלקרואה. אביר הוא תואר מכובד שמוענק לאדם על שירותו לממלכה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואביר · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוקראינה · ראה עוד »

אוריאל ויינרייך

אוריאל ויינרייך (נכתב גם: וויינרייך, וינריך; ביידיש: ווײַנרײַך; באנגלית: Uriel Weinreich; 23 במאי 1926, וילנה – 30 במרץ 1967, ניו יורק) היה בלשן יהודי־אמריקאי יליד ליטא, אשר עסק בבלשנות כללית ובבלשנות שפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואוריאל ויינרייך · ראה עוד »

איציק מאנגר

ציור שמן של הצייר ארתור קולניק המתאר את מאנגר הצעיר יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיציק מאנגר · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אישה היא נקבת המין האנושי.

חָדָשׁ!!: יידיש ואישה · ראה עוד »

איטלקית יהודית

איטלקית יהודית היא שפה המבוססת על השפה האיטלקית, והייתה בשימוש על ידי קהילות יהודיות רבות ברחבי איטליה.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיטלקית יהודית · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: יידיש ואיטליה · ראה עוד »

אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דיק אייזיק מאיר דִיק (אָמָ"ד; 1814 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי ליטאי שכתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »

נ

נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונ · ראה עוד »

נתן בירנבוים

נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum) (י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן בירנבוים · ראה עוד »

נתן וולפוביץ'

נתן וולפוביץ בשנות ה-50 נתן וולפוביץ' (ביידיש: וווּלפאָוויטש; 13 במרץ 1907 – 21 במרץ 1999) היה שחקן תיאטרון וקולנוע פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: יידיש ונתן וולפוביץ' · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה אדמו"ר בדור הרביעי של תנועת החסידות ומייסד חסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: יידיש ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נויוויד

נויוויד (בגרמנית: Neuwied) היא בירת מחוז נויוויד שבמדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ונויוויד · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וניו יורק · ראה עוד »

ס

ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).

חָדָשׁ!!: יידיש וס · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו. לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול. סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרות יידיש · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: יידיש וספרית פועלים · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: יידיש וסופר · ראה עוד »

סוציאליזם

סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות ולמערכת כלכלית ופוליטית ליישומן, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: יידיש וסוציאליזם · ראה עוד »

סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפור קצר · ראה עוד »

סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

ספורי מעשיות מעובדים לעברית בת ימינו, בהוצאת מוסד הרב קוק סיפורי מעשיות משנים קדמוניות הם קובץ סיפורים בסגנון של אגדות עם שסיפר רבי נחמן מברסלב לתלמידיו, ותלמידו הבולט רבי נתן שטרנהרץ רשמם והוציאם לאור.

חָדָשׁ!!: יידיש וסיפורי מעשיות משנים קדמוניות · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יידיש וערבית · ראה עוד »

עזריאל קרליבך

ד"ר עזריאל קרליבך (7 בנובמבר 1908 – 12 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועזריאל קרליבך · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ועברית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים העיקריים, הקיימים בכל שפה טבעית; השני הוא התנועה.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור · ראה עוד »

עיצור מכתשי, מקורב צדי

עיצור מכתשי מקורב צדי נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, מקורב צדי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום

עיצור מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, אפי

עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, אפי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, סותם, אטום

עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, סותם, קולי

עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי

עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור סדקי, סותם, אטום

עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור סדקי, חוכך, אטום

עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור סדקי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, רוטט

עיצור ענבלי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור ענבלי, רוטט · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, קולי

עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום

עיצור שפתי־שיני חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור חכי, מקורב

עיצור חכי מקורב נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור חכי, מקורב · ראה עוד »

עיצור חכי, מקורב צדי

עיצור חכי, מקורב צדי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור חכי, מקורב צדי · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום

עיצור בתר-מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי

עיצור בתר־מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי

עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, אפי

עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור דו-שפתי, אפי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, סותם, אטום

עיצור דו־שפתי סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור דו-שפתי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי

עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור וילוני, אפי

עיצור וילוני אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור וילוני, אפי · ראה עוד »

עיצור וילוני, סותם, קולי

עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור וילוני, חוכך, אטום

עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצור וילוני, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצורים גרוניים

עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיצורים גרוניים · ראה עוד »

עיתונאות

עיתונאות היא פעילות של איסוף, ניתוח והפצה של מידע העוסק באירועים אקטואליים.

חָדָשׁ!!: יידיש ועיתונאות · ראה עוד »

פ

פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ופ · ראה עוד »

פרטיזן

פרטיזנים בבלארוס, 1943 פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר (ראו גם גרילה) שפועל נגד כוחות כיבוש.

חָדָשׁ!!: יידיש ופרטיזן · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולנית · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולין · ראה עוד »

פולין הקונגרסאית

פולין הקונגרסאית, או פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское) הוא כינויה המקובל של ממלכת פולין, ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »

פובליציסטיקה

פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: יידיש ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פירט (עיר)

פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת ברגירונגסבצירק פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: יידיש ופירט (עיר) · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וצ · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: יידיש וצאינה וראינה · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: יידיש וצרפת · ראה עוד »

צרפתית יהודית

צרפתית יהודית (במקור צרפתית סתם; אין להתבלבל עם השפה הצרפתית הנכרית, ששמה בעברית נגזר ממנה) הייתה שפה רומאנית-יהודית שהתפתחה מהשפה הצרפתית של ימי הביניים והייתה בשימוש הקהילות היהודיות בצפון צרפת, ארצות השפלה וכן במערב גרמניה בערים כמו מיינץ, פרנקפורט ואאכן.

חָדָשׁ!!: יידיש וצרפתית יהודית · ראה עוד »

צירי

צֵירֵי (נכתב גם "צירה") הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.

חָדָשׁ!!: יידיש וצירי · ראה עוד »

ציש"א

"ציש"א" (נהגה: "צישוֹ"; ראשי תיבות ביידיש: צענטראַלער יידישער שול-אָרגאַניזאַציע אין דער פוילישער רעפובליק – "ארגון בתי הספר היידים המרכזי ברפובליקה הפולנית"; בתעתיק פולני: CYSZO) הייתה רשת בתי ספר יהודיים סוציאליסטיים יידישיסטים שפעלה בפולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש וציש"א · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש וציונות · ראה עוד »

ציוויליזציה

מרכז העיר ניו יורק הריסות המאצ'ו פיצ'ו, "העיר האבודה של האינקה", המסמלת את הציוויליזציה העתיקה צִיוִוילִיזַצְיָה (באנגלית: Civilization; לעיתים נכתבת 'ציביליזציה') היא הארגון החברתי הגבוה ביותר בחברה האנושית.

חָדָשׁ!!: יידיש וציוויליזציה · ראה עוד »

ק

ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וק · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה, ואוכלוסייתה מונה כ־35 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: יידיש וקנדה · ראה עוד »

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. אנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה". לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים). נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

חָדָשׁ!!: יידיש וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »

קורנטין (עיתון)

הדינשטאגישי קורנטין והפרייטאגישי קורנטין (מיוני 1687, דינשטאגישי קורנט ופרייטאגישי קורנט; מלועזית, "העיתון של יום שלישי" ו"העיתון של יום שישי") היה עיתון ביידיש שיצא לאור באמסטרדם ב-1686 ו-1687, קודם במתכונת של דו-שבועון ואחר כשבועון בלבד.

חָדָשׁ!!: יידיש וקורנטין (עיתון) · ראה עוד »

קולנוע יידיש

מוריס שוורץ, בתלבושת, על סט "טוביה החולב" בלונג איילנד, 1939. כרזת הסרט איסט סייד סיידי. במאי: סידני מ גולדין. 1929 קולנוע היידיש ייצר כ-130 סרטים באורך מלא ועוד כ-30 קצרים בין 1910 ל-1940, עיקר שנות פעילותו.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולנוע יידיש · ראה עוד »

קולחוז

עבודה בקולחוז קוֹלְחוֹז (ברוסית: - "קוֹלִיקטִיבְנואֵה חוֹזְיַאִסְטְבוֹ" - משק שיתופי) הוא כינוי למשק שיתופי בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש וקולחוז · ראה עוד »

קובוץ ושורוק

קובוץ (גם) ושׁוּרוּק (גם) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.

חָדָשׁ!!: יידיש וקובוץ ושורוק · ראה עוד »

ר

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ור · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש ורש"ר הירש · ראה עוד »

רבקה בת מאיר טיקטינר

שער הספר מינקת רבקה. פראג 1609 רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב- 3 באפריל 1605) הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, פייטנית, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.

חָדָשׁ!!: יידיש ורבקה בת מאיר טיקטינר · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: יידיש ורומן · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוסיה · ראה עוד »

רוז'קה קורצ'אק

200px רוז'קה (שלישית מימין) עם אבא קובנר, ויטקה קמפנר (ראשונה מימין) וחברי המחתרת מגטו וילנה, 1944 רייזל (רוז'קה) קוֹרצ'ק-מַרלָא (Różka Korczak-Marla; 24 באפריל 1921, פולין – 5 במרץ 1988) הייתה ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם בגטו וילנה, יד ימינו של מפקד הארגון השני, אבא קובנר, לוחמת בארגון פרטיזנים מאוחד (פֿאַראײַניקטע פאַרטיזאַנער אָרגאַניזאַציע, פ-פ-או, FPO), מחברת הספר "להבות באפר", המתאר את קורות הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי ונארוץ, מחנכת ומתעדת את נושא השואה במסגרת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.

חָדָשׁ!!: יידיש ורוז'קה קורצ'אק · ראה עוד »

ש

האות '''ש''' בעלת ארבע זרועות, מתנוססת על צדם השמאלי של תפילין של ראש (מימין) ש היא האות ה-21 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וש · ראה עוד »

ש. אנ-סקי

ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש. אנ-סקי (בכתב רוסי: С. А́н-ский; 1863, צ'שניק, מחוז ויטבסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 8 בנובמבר 1920, אוטבוצק, פולין) הוא כינויו הספרותי של שלמה זיינביל (זינוול) רפופורט (ברוסית: Семен Акимович (Шлойме Зейнвил) Рапопорт), שהיה סופר, משורר ומחזאי ביידיש וברוסית, מחבר המחזה הנודע "הדיבוק" ("בין שני עולמות"), פולקלוריסט יהודי וסוציאליסט פעיל.

חָדָשׁ!!: יידיש וש. אנ-סקי · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפה · ראה עוד »

שפה תקנית

אוצר המילים של הגרמנית התקנית בגרמניה. שפה תִּקְנִית או סְטָנְדַרְטִית היא הגרסה של שפה מסוימת המקובלת כנכונה וכראויה ביותר לשימוש, הן על ידי הממסד האחראי והן על ידי הציבור, כולל אלו שאינם דוברים או כותבים אותה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפה תקנית · ראה עוד »

שפות סלאביות

השפות הסלאביות הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במזרח אירופה וארצות הבלקן.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות סלאביות · ראה עוד »

שפות רומאניות

השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית או בשמה האחר - הרומית, שלא נחשבת כשפה רומאנית, תוך השפעות שפות נוספות.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות רומאניות · ראה עוד »

שפות גרמאניות

השפות הגרמאניות הן אחד הענפים של השפות ההודו-אירופיות אותן דיברו השבטים הגרמאניים שהתיישבו בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות גרמאניות · ראה עוד »

שפות הודו-אירופיות

ארצות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר לא קיבל הכרה רשמית השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות הכוללת כ-150 שפות המדוברות על ידי כשלושה מיליארד אנשים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »

שפות יהודיות

דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושפות יהודיות · ראה עוד »

שקל חדש

שקל חדש (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪) הוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ושקל חדש · ראה עוד »

שרה בת-טובים

שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: יידיש ושרה בת-טובים · ראה עוד »

שלמה אטינגר

שלמה אטינגר. צויר על ידי חברו ארנולד ז'לינסקי ב- 1829 שלמה אטינגר (יידיש: עטינגער; 1802-ד' בטבת ה'תרט"ז, 31 בדצמבר 1856) היה מחזאי, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלמה אטינגר · ראה עוד »

שלום אש

250px שלום אַש (1 בנובמבר 1880- 10 ביולי 1957), סופר בשפת יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום אש · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום עליכם בצעירותו, 1877 איגרת שנה טובה עם תמונת שלום עליכם ומשפחתו, 1889 אודסה 1910. מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים שלום עליכם (נהגה Sholem Aleichem) הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ביידיש: שלום נחומאוויטש ראבינאוויטש; שלום נחומוביץ' רבינוביץ') (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מגדולי הסופרים ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ושלום עליכם · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

עמוד השער של המהדורה הראשונה של '''שבחי הבעש"ט''', קאפוסט: דפוס ישראל יפה, ה'תקע"ה (1815) שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: יידיש ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: Schweizerische Eidgenossenschaft; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או הקונפרדציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה של תושביה וכלכלה יציבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ושווייץ · ראה עוד »

ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

חָדָשׁ!!: יידיש ות · ראה עוד »

תמיר גרנות

הרב ד"ר תמיר גרנות (נולד ב-1970) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב יובל שרלו).

חָדָשׁ!!: יידיש ותמיר גרנות · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: יידיש ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּמַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: יידיש ותחום המושב · ראה עוד »

תחינות

'''סידור קרבן מנחה''', נדפס בוילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בהגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ותחינות · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

אליעזר בן יהודה תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: יידיש ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תיאטרון

אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כדוגמת תפאורה או וידאו ארט) - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

תיאטרון יידישפיל

סמליל התיאטרון יידישפיל (ביידיש: הלחם של "משחק" ו"יידיש") הוא תיאטרון יידיש הפועל בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יידיש ותיאטרון יידישפיל · ראה עוד »

ל

ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש ול · ראה עוד »

לשון הקודש

קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש הוא כינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה, בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש ולשון הקודש · ראה עוד »

לשון כנען

לשון כנען או כנענית הוא כינוי בפי יהודי אירופה לשפה סלאבית מערבית, שהייתה מדוברת בעיקר באזור בוהמיה (צ'כיה).

חָדָשׁ!!: יידיש ולשון כנען · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: יידיש ולכה דודי · ראה עוד »

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952 – 1980.

חָדָשׁ!!: יידיש ולירה ישראלית · ראה עוד »

ט

ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).

חָדָשׁ!!: יידיש וט · ראה עוד »

טאבו (סוציולוגיה)

טַאבּוּ (מפולינזית "טאפו".

חָדָשׁ!!: יידיש וטאבו (סוציולוגיה) · ראה עוד »

ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.

חָדָשׁ!!: יידיש וז · ראה עוד »

ז'רגון

ז'רגון (מלעז: Jargon, בעברית עגה) היא לשון כתיבה או לשון דיבור, הרווחת בקרב קבוצה מסוימת, ולעיתים אף ייחודית לה.

חָדָשׁ!!: יידיש וז'רגון · ראה עוד »

ח

ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וח · ראה עוד »

חנא שמרוק

קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 8 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).

חָדָשׁ!!: יידיש וחנא שמרוק · ראה עוד »

חסידות סאטמר

חסידות סאטמֶר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905, בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).

חָדָשׁ!!: יידיש וחסידות סאטמר · ראה עוד »

חצר חסידית

חצר חסידית זהו כינוי למקום מושבו של האדמו"ר, המנהיג קבוצת חסידים מתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: יידיש וחצר חסידית · ראה עוד »

חלאקה

מוהרא"ש מברסלב חלאקה (מערבית: حَلَقَ, חלק (ה) גילח; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.

חָדָשׁ!!: יידיש וחלאקה · ראה עוד »

חלם

חלם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm) היא עיר במזרח פולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וחלם · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: יידיש וחבר הכנסת · ראה עוד »

חבל הריין

חבל הריין (או ריינלנד, בגרמנית: Rheinland) הוא שמו של האזור השוכן לגדות החלק הצפוני והמרכזי של נהר הריין בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש וחבל הריין · ראה עוד »

חולם

חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.

חָדָשׁ!!: יידיש וחולם · ראה עוד »

חיים ז'יטלובסקי

250px ד"ר חיים ז'יטלובסקי (ביידיש: חײם זשיטלאָווסקי; ברוסית: Хаим Осипович Житловский; באנגלית: Chaim Zhitlowsky) (19 באפריל 1865 – 6 במאי 1943) היה סופר, עיתונאי, מהפכן ופוליטיקאי סוציאליסטי יהודי יליד רוסיה, ההוגה המרכזי של היידישיזם הרדיקלי.

חָדָשׁ!!: יידיש וחיים ז'יטלובסקי · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וב · ראה עוד »

בסרביה

מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה שייך לרומניה ומוקדם יותר לנסיכות מולדובה, ב-1812 סופח לאימפריה הרוסית (כיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991).

חָדָשׁ!!: יידיש ובסרביה · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש וברית המועצות · ראה עוד »

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия ״בֶּלוֹרוּסִּייָה״) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: יידיש ובלארוס · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel, בצרפתית: Bâle, באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובזל · ראה עוד »

בבא-בוך

מחורז ביידיש עתיקה: "'''בָּבָא דְאַנְטוֹנָא''' היישט דש בוך איין הופש גיטרעכֿט,שמן קענט וואל אליה בחורש גימעכֿט:שאיז ווארדן גידרוקט צו אייזנה אין דער שטאט,שאונ' '''אֵלִיָה הַמְחַבֵּר''' איז גלייך דש פרט:" (בעברית: בּובאָ דְּאַנטוֹנָאשנקרא ספר זהשיצירה יפהשניכר שהיא מעשה ידיו שלשאֵלִיָּה בחורשהודפס באיזנה העיר בשנת '''אליה המחבר''' לפ"ק) בָּבָא-בּוּך (נהגה "בּוֹבוֹ-בּוּך"; יידיש: 'ספרו של בּוֹבוֹ'; השתרש בשפה היידית כ"בּאָבּע-מעשה") הוא הכינוי המקובל כיום לאפוס אבירים אשר נכתב בידי אליהו בחור בין השנים 1507–1508, והיה לרומן האבירים הפופולרי ביותר בשפה היידית.

חָדָשׁ!!: יידיש ובבא-בוך · ראה עוד »

בוקובינה

בוקובינה (ברומנית: Bucovina; ברומנית "ישנה": Ţara de Sus; באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית:Bukowina או Buchenland ובפולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי המחולק בין רומניה ומולדובה, מצפון-מזרח ואוקראינה, ממערב.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוקובינה · ראה עוד »

בוהמיה

העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; ביידיש: בעהמין) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוהמיה · ראה עוד »

בוואריה

המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא אחת מ-16 מדינות הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

חָדָשׁ!!: יידיש ובוואריה · ראה עוד »

בוויס מהמפטון

בוויס מהמפטון (באנגלית: Bevis of Hampton; בצרפתית עתיקה: Beuve, Beuves, Bueve או Beufves de Hanton(n)e; באנגלו-נורמנית: Boeve de Haumtone; באיטלקית: Buovo d'Antona) הוא גיבור אנגלי אגדי ונושאם של רומנים שיריים ימי-ביניימיים שונים (אנגלו-נורמניים, צרפתיים, אנגליים, ונטיים ורומנים נוספים הנושאים את שמו).

חָדָשׁ!!: יידיש ובוויס מהמפטון · ראה עוד »

בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות הוא כינוי של התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.

חָדָשׁ!!: יידיש ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

בירוביג'ן

בירוביג'ן (ברוסית: Биробиджа́н; ביידיש: ביראָבידזשאן) היא בירת המחוז היהודי האוטונומי שבמזרח הרחוק הרוסי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובירוביג'ן · ראה עוד »

בית ספר

בית ספר באזור כפרי בסודאן, 2002 שיעור בבית-ספר בלואיזיאנה, ארצות הברית, 2006 בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 בית ספר הוא מוסד חינוכי בבעלות פרטית או ממשלתית, האחראי על פרק הלימוד הטרום־אקדמי.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית ספר · ראה עוד »

בית שמש

בֵּית שֶׁמֶשׁ היא עיר במחוז ירושלים, בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית שמש · ראה עוד »

בית שלום עליכם

בית שלום עליכם, אפריל 2008 בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית שלום עליכם · ראה עוד »

בית לייוויק

בית לייוויק, רחוב דב הוז 30, תל אביב בית לייוויק (ביידיש: לייוויק הויז) השוכן במרכז תל אביב הוא מרכז לתרבות היידיש, ומקום משכנה של אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ובית לייוויק · ראה עוד »

ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וג · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: יידיש וגניזת קהיר · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יידיש וגרמנית · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 על ידי מי נחשבת לבירה?) – העיר העתיקה גליציה (באוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע; ברוסית: Галисия) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה מצפון להרי הקרפטים הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: יידיש וגליציה · ראה עוד »

גליקל מהמלין

גליקל, זיכרונות 1691–1719, עמ' לא, לג, הערה 104. מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: יידיש וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: יידיש וגט · ראה עוד »

גדוד מגיני השפה

כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »

ד

ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יידיש וד · ראה עוד »

דן מירון

דן מירון (נולד ב-1934 בתל אביב) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יידיש ודן מירון · ראה עוד »

דער מאמענט

לוגו כתב העת דער מאָמענט (דֶר מוֹמֶנְט; יידיש: 'הרגע') היה יומון יידי שהופיע בוורשה מ-5 בנובמבר 1910 עד 22 בספטמבר 1939.

חָדָשׁ!!: יידיש ודער מאמענט · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: יידיש ודפוס · ראה עוד »

דז'יגאן ושומאכר

דז'יגאן ושומאכר בסרט היידי "אונדזערע קינדער", פולין, 1948 דז'יגאן ושומאכר (ביידיש: דזשיגאַן און שומאַכער) היה צמד קומי נודע בתיאטרון היידיש של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יידיש ודז'יגאן ושומאכר · ראה עוד »

דגש קל

בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).

חָדָשׁ!!: יידיש ודגש קל · ראה עוד »

דה פקטו

דֵּה־פַקְטוֹ (בלטינית: De facto. בעברית: לְמַעֲשֶׂה) הוא ביטוי לטיני שמשמעו "בפועל" או "למעשה".

חָדָשׁ!!: יידיש ודה פקטו · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דווקא (כתב עת ישראלי)

עטיפת הגיליון הראשון, המוקדש לנושא "מסעות". "דווקא" הוא כתב עת המוקדש ל"ארץ יידיש ותרבותה".

חָדָשׁ!!: יידיש ודווקא (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »

דוכוס הורנט

צילום כתב היד "דוכוס הורנט" דוכוס הורנט (Dukus Horant) הוא שיר עלילה מן המאה ה-14 שחובר בגרמניה על ידי יהודים.

חָדָשׁ!!: יידיש ודוכוס הורנט · ראה עוד »

דיגלוסיה

דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.

חָדָשׁ!!: יידיש ודיגלוסיה · ראה עוד »

ה

ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).

חָדָשׁ!!: יידיש וה · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: יידיש והמאה ה-9 · ראה עוד »

המרכז לספרי יידיש

המרכז לספרי יידיש, מסצ'וסטס המרכז לספרי יידיש (שפעם נקרא המרכז הלאומי לספרי יידיש - באנגלית: Yiddish Book Center) באמהרסט שבמסצ'וסטס, בארצות הברית, הוא מוסד תרבותי המוקדש לשימור של ספרים ופריטי מולטימדיה ביידיש.

חָדָשׁ!!: יידיש והמרכז לספרי יידיש · ראה עוד »

המחוז היהודי האוטונומי

המחוז היהודי האוטונומי (ברוסית: Еврейская автономная область, ביידיש: ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט) הוא סובייקט ברוסיה הסמוך למנצ'וריה שבסין והוא המחוז האוטונומי היחיד ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והמחוז היהודי האוטונומי · ראה עוד »

המבשר (יומון)

הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש והמבשר (יומון) · ראה עוד »

המדינות הבלטיות

מיקום המדינות הבלטיות באירופה המדינות הבלטיות הן שלוש מדינות השוכנות לחופו של הים הבלטי: אסטוניה, לטביה וליטא.

חָדָשׁ!!: יידיש והמדינות הבלטיות · ראה עוד »

המהפכה הצרפתית

נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ומהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.

חָדָשׁ!!: יידיש והמהפכה הצרפתית · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: יידיש והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הספרייה של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יידיש והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה בין השנים 1536–1795, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, ליטא, לטביה, בלארוס, וכן חלקים נרחבים של אוקראינה ואסטוניה.

חָדָשׁ!!: יידיש והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יידיש והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב.

חָדָשׁ!!: יידיש והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: יידיש והעלייה החמישית · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה בתוך הציבור החרדי בישראל, המתייחדת בהתנגדותה לציונות ולשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והעדה החרדית · ראה עוד »

הפורוורד

מחלקי עיתונים צעירים ממתינים ל"פארווערטס" על מדרגות בניין ההוצאה לאור, 1913 שער מהדורת הפארווערטס מיום 1 בנובמבר 1936: פועל מניח את ידו על כתפו של פרנקלין דלאנו רוזוולט; הכיתוב באנגלית וביידיש קורא לתמוך ב"רוזוולט – בחירת הפועלים" הפורוורד (באנגלית: The Forward או Forverts; ביידיש: פארווערטס, בכתיב יידי תקני: פֿאָרװערטס; נהגה: "פוֹרוֶורְטְס"; תרגום מילולי מיידיש: 'קדימה') הוא עיתון יהודי-אמריקני היוצא לאור בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יידיש והפורוורד · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן שלהי תקופת בית שני, ובמיוחד אחרי חורבנו, ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: יידיש והקהילה היהודית · ראה עוד »

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918-1939).

חָדָשׁ!!: יידיש והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »

הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)

"הרוגי המלכות בברית המועצות" הוא הכינוי שניתן לשלושה-עשר מהבולטים בקהילה היהודית בברית המועצות, שהוצאו להורג בחשאי בכ"א באב ה'תשי"ב בלילה שבין 12 ו-13 באוגוסט 1952 במרתפי כלא לוביאנקה שבמוסקבה, לפקודתו של סטלין.

חָדָשׁ!!: יידיש והרוגי המלכות בברית המועצות (1952) · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יידיש והשואה · ראה עוד »

הטעמה

הטעמה היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.

חָדָשׁ!!: יידיש והטעמה · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשה האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה, ליטא ופולין (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין רוסלאַנד, ליטע און פּוילן; בקיצור הבונד, "האיגוד") היה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: יידיש והבונד · ראה עוד »

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (בטרמינולוגיה ארכאית: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש והגייה אשכנזית · ראה עוד »

הונגרית

הונגרית (magyar) היא שפה אוגרית המדוברת בפי כ־15 מיליון איש, והמשתייכת למשפחת השפות האורליות.

חָדָשׁ!!: יידיש והונגרית · ראה עוד »

הונגריה

הגעת המדיארים. הונגריה, 1867-1920 האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט. פורינט הונגרי הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יידיש והונגריה · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת בים הצפוני, בגרמניה ובבלגיה.

חָדָשׁ!!: יידיש והולנד · ראה עוד »

היינריך היינה

היינריך היינה (בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פובליציסט ומבקר ספרות גרמני, יהודי מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יידיש והיינריך היינה · ראה עוד »

היינט

יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.

חָדָשׁ!!: יידיש והיינט · ראה עוד »

היישוב הישן

מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 היישוב הישן הוא מונח המתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יידיש והיישוב הישן · ראה עוד »

ועידת צ'רנוביץ

תמונה קבוצתית של משתתפי הוועידה ועידת צ'רנוביץ או הוועידה לשפה היידית (ביידיש: טשערנאָוויצער קאָנפֿערענץ או די קאָנפֿערענץ פֿאָר דער יודישער שפּראַך), המכונה לעיתים ועידת הסופרים היהודים, הייתה ועידה אשר התכנסה בין 30 באוגוסט ו-3 בספטמבר 1908 בעיר צ'רנוביץ (אז בירת דוכסות בוקובינה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה) ביוזמתו של נתן בירנבוים, ובתמיכתם של חיים ז'יטלובסקי, דוד פינסקי, יעקב גורדין ומנהיגי תרבות יהודים נוספים.

חָדָשׁ!!: יידיש וועידת צ'רנוביץ · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורשה · ראה עוד »

ורונה

ורונה (באיטלקית: Verona) היא עיר עתיקה הנמצאת במחוז ונטו שבצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וורונה · ראה עוד »

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (פולנית: Wrocław,; גרמנית: Breslau,; צ'כית: Vratislav; לטינית: Wratislavia או Vratislavia), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

חָדָשׁ!!: יידיש וורוצלב · ראה עוד »

וורדפרס

וורדפרס (באנגלית: WordPress, פירוש מילולי: "מכבש דפוס") היא מערכת ניהול תוכן המופצת באופן חופשי תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו.

חָדָשׁ!!: יידיש ווורדפרס · ראה עוד »

ווהלין

סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא אזור במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.

חָדָשׁ!!: יידיש וווהלין · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב עת · ראה עוד »

כתב יד (כתב)

כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד על לוח. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתב יד (כתב) · ראה עוד »

כתובה

אם הכלה מציגה את הכתובה בחתונה כתובה מהמאה ה-18 כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: יידיש וכתובה · ראה עוד »

י

י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד/יוּד), משום שהתפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).

חָדָשׁ!!: יידיש וי · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (30 במאי (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 18 במאי) 1852 – 3 באפריל (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 21 במרץ) 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה; רוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, פולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: יידיש וי"ל פרץ · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יידיש וימי הביניים · ראה עוד »

יעקב קרנץ

ר' יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א - י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: יידיש ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יצחק בשביס-זינגר

יצחק בשביס זינגר (בכתיב יידי: יצחק באַשעוויס זינגער; באנגלית: Isaac Bashevis Singer 21 בנובמבר 1902 או 14 ביולי 1904, ורשה – 24 ביולי 1991, מיאמי) היה מגדולי סופרי היידיש; סופר יהודי פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1978.

חָדָשׁ!!: יידיש ויצחק בשביס-זינגר · ראה עוד »

ירושלימער אלמאנאך

ירושלימער אלמאנאך, 2003ירושלימער אלמאנאך, 1973 ירושלימער אלמאנאך (ירושלימער אַלמאַנאַך) הוא כתב עת לספרות ותרבות ביידיש היוצא בירושלים משנת 1973.

חָדָשׁ!!: יידיש וירושלימער אלמאנאך · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יידיש וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל · ראה עוד »

ישראל אקסנפלד

ישראל אקסנפלד (ביידיש - ישראל אַקסנפעלד, 1787, נמירוב – 1866, פּריז) היה אחד מראשוני הסופרים והמחזאים בספרות יידיש בתקופת ההשכלה העברית.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אקסנפלד · ראה עוד »

ישראל אייכלר

ישראל יצחק אייכלר (נולד ב-27 במרץ 1955) הוא חבר הכנסת מטעם יהדות התורה, סגן יושב ראש הכנסת ויושב ראש הוועדה לפניות הציבור.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראל אייכלר · ראה עוד »

ישראלית שפה יפה

ישראלית שפה יפה הוא ספרו של הבלשן הישראלי גלעד צוקרמן.

חָדָשׁ!!: יידיש וישראלית שפה יפה · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה הכניסה הראשית אל "יד ושם" בחלקו המערבי של הר הרצל אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו היכל השמות אוהל יזכור ביקורי ראשי מדינות זרות בישראל כולל ביקור ביד ושם. בתמונה: ביאטריקס, מלכת הולנד בביקור ביד ושם ב-1995, במוזיאון הישן יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויד ושם · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יידיש ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אונטרלנד

יהודים במוקצ'בו, 1938. יהדות אונטרלנד (כתיב מיושן: אונטערלאנד) הוא הכינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מזרח ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ורומניה, מהמאה ה-18 ועד לשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אונטרלנד · ראה עוד »

יהדות אוברלנד

רוזנויות ממלכת הונגריה. רוזנויות טרנצ'ן, ניטרה, פוסוני, מושון ושופרון בצפון-מערב הממלכה היו מוקד התיישבות היהודים שבאו ממוראביה ואוסטריה במאה ה-18. במובן הרחב ביותר, 'אוברלנד' מתייחסת בערך למחוזות שמקו שופרון (ולא למטה מכך) ועד לאונג. יהדות אוברלנד הוא כינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מערב ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ולאוסטריה, מסוף המאה ה-17 ועד לשואה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות אוברלנד · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהושע מרדכי ליפשיץ

350px יהושע מרדכי ליפשיץ (1829? – 2 באוגוסט 1878) היה מילונאי, בלשן וסופר יהודי יליד רוסיה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהושע מרדכי ליפשיץ · ראה עוד »

יהודי גלותי

יהודי גלותי הוא מושג שמקורו באנטיתזה שהציגה הציונות ליהדות של הגלות, בעיקר באירופה במסגרת התפיסה של שלילת הגלות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויהודי גלותי · ראה עוד »

יונג יידיש

שער הגיליון הראשון של יונג יידיש, 1919 יונג יידיש הייתה קבוצת אמנים, סופרים ומשוררים אוונגרדית שפעלה בלודז' בין השנים 1918 – 1921.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונג יידיש · ראה עוד »

יונה כסה

יונה כסה (קוֹסוֹי) (15 באוקטובר 1907 – 27 ביוני 1985) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כמזכיר מפא"י וחבר הכנסת מטעמה בחמש הכנסות הראשונות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויונה כסה · ראה עוד »

יוסיף סטלין

יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי סטלין (ברוסית: Иосиф Виссарионович Джугашвили, Сталин,; 18 בדצמבר 1878 - 5 במרץ 1953) היה מנהיג ומדינאי סובייטי ושליטה השני של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יידיש ויוסיף סטלין · ראה עוד »

יינגליש

יינגליש (באנגלית: Yinglish – הלחם של המילים "יידיש" ו"אינגליש" (אנגלית)) הוא מושג המתייחס למילים ממקור אנגלי, שחודשו כנאולוגיזמים ונכנסו לשפת היידיש, בעיקר על ידי יהודים הדוברים את שתי השפות ומתגוררים בארצות דוברות האנגלית.

חָדָשׁ!!: יידיש ויינגליש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ. יידישיזם הוא אידאולוגיה הגורסת קידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: יידיש ויידישיזם · ראה עוד »

ייווא

ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.

חָדָשׁ!!: יידיש וייווא · ראה עוד »

1 ביולי

1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1 ביולי · ראה עוד »

1272

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1272 · ראה עוד »

1602

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1602 · ראה עוד »

1780

|.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1780 · ראה עוד »

1897

|.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1897 · ראה עוד »

19 בספטמבר

19 בספטמבר הוא היום ה-262 בשנה (263 בשנה מעוברת), בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יידיש ו19 בספטמבר · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1908 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1927 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1928 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1935 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1939 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1949 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1951 · ראה עוד »

1980

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1980 · ראה עוד »

1986

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו1986 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2007 · ראה עוד »

2009

*.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2009 · ראה עוד »

2011

*.

חָדָשׁ!!: יידיש ו2011 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אידיש, אידית, גרמנית יהודית, ידיש, יודנדויטש, ייִדיש, יידי, יידיש פולנית, יידית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יידיש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »