סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יפו

מַדָד יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון. [1]

562 יחסים: ממלוכים, ממלכת פרס, ממלכת ירושלים, מארונים, מאורעות תרפ"א, מאי, מנשייה (יפו), מנזר, מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני), מנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי), מנזר ניקולאס הקדוש, מנחם בגין, מניין, מסע נפוליאון בארץ ישראל, מסע הצלב הראשון, מסע הצלב השלישי, מסע הצלב השביעי, מסע הצלב השישי, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מסעי הצלב, מסגד מחמודיה, מסגד עג'מי, מסגד חסן בק, מסגד ג'באליה, מסגד הים (יפו), מסכת שקלים, מסילת הרכבת יפו-ירושלים, מעשי השליחים, מפרץ, מצרים, מצרים העתיקה, מצד חשביהו, מקצוע, מקוה ישראל, מרד החשמונאים, מרדכי נאור, מרדכי בן הלל הכהן, מרוקו, מרכז באוהאוס, משנה, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה מונטיפיורי, משה סמילנסקי, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, מלחמת קרים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת היהודים, מלכי יהודה וישראל, ..., מחוז, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עוגן, מבצע חמץ, מגפה, מגדל בבל, מדרון יפו, מדריך ארץ ישראל, מדינאי, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, מותג, מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל, מוזיאון האצ"ל בתש"ח, מוזיקה מזרחית, מוחמד אגא א-שאמי, מוחמד עלי (שליט מצרים), מוות, מכתבי אל-עמארנה, מכבי יפו, מכונית תופת, מינהל מקרקעי ישראל, מירון בנבנשתי, מיומנה, מיין, אמנות, אמין אל-חוסייני, אנדרומדה, אנוש, אספסיאנוס, אפריל, אצטדיון בלומפילד, אצטדיון גאון, ארמנים, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארז, ארגון צבאי לאומי, ארכאולוג, אריאל (הוצאת ספרים), אריס סאן, אשור, אלג'יריה, אלכסנדר ברוולד, אלכסנדר ינאי, אלי שילר, אליעזר פרנקל, אחמד ג'מאל פאשה, אבן גיר, אבראהים פאשא, אברהם משה לונץ, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אבו כביר, אהרן מטלון, אוניברסיטת תל אביב, אוניית מפרשים, אוניית קיטור, אונייה, אור יהודה, אוכלוסייה, איסטנבול, אירועי אוקטובר 2000, אירופה, אילנה גור, נמל, נמל אשדוד, נמל תל אביב, נמל יפו, נא לגעת, נפתלי הרץ הלוי, נפוליאון בונפרטה, נצרות, נצרות פרוטסטנטית, נצרות קתולית, נצרות קופטית, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נקרופוליס, נתיבי איילון, נח, נחל איילון, נחל הירקון, נחום סלושץ, נווה צדק, נווה שלום (שכונה), נינוה, ניו יורק טיימס, סנחריב, סעדיה מנדל, ספר מקבים ב, ספר איוב, ספר עזרא, ספר יהושע, ספטמבר, סלמה (יפו), סלע אנדרומדה, סטטוס קוו, סחף, סביל, סביל אבו נבוט, סוס טרויאני, סולטאן, סולימאן פאשה, עמיחי פאגלין, עם עובד, ערבים, ערבית, ערביי ארץ ישראל, עלייה לארץ ישראל, עלייה לרגל, עזה, עברית, עבדול חמיד השני, עג'מי, עג'מי (סרט), עולה חדש, עכו, עיר נמל, עיראק, עיריית תל אביב-יפו, פארק, פארק צ'ארלס קלור, פסל (מקצוע), פסטיבל, פסח, פסולת בניין, פפירוס האריס 500, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, פרנציסקנים, פרעה, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פלשתים, פלורנטין, פטרוס, פחה, פיניקים, פיסול, פילדלפיה, פיזה, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר), צפת, צרפת, צלאח א-דין, צבא ההצלה, צהלון, צוק, צור (לבנון), צור שיזף, קסיופאה, קפיטולציות, קהיר, קהילה, קונסוליה, קולנוע אלהמברה, קיסר, רמת אביב, רמלה, רצח יוסף חיים ברנר וחבריו, רשות העתיקות, רחבעם, רחוב אלנבי, רחוב רזיאל, רחוב ליליינבלום, רחוב בית אשל, רחוב הרצל (תל אביב), רחוב יפת, רחובות תל אביב-יפו, רון חולדאי, רוסיה, רות קרק, רובעי תל אביב-יפו, ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה, ריכרד קאופמן, ש"י, שמעון התרסי, שמואל אביצור, שמות רחובות בישראל, שארל קלרמון-גנו, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שניאור זלמן סלונים, שער הגיא, שער יפו, שקם, שרון רוטברד, שרונה (מושבה), שלמה, שלמה שבא, שלומציון המלכה, שבט דן, שדרות ירושלים (יפו), שוק הפשפשים (יפו), שובר גלים, שכם, שכונת שפירא, שכונת שבזי, שכונת התקווה, שימוש משני, שיש, תנ"ך, תנועת המזרחי, תנועת החסידות, תפוזי ג'אפה, תקופת הברונזה, תרבות, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תלמי הראשון, תחנת הרכבת יפו, תחנת הרכבת ירושלים, תחותמס השלישי, תותח, תוכנית בניין עיר, תוכנית החלוקה, תיאטרון, תיאטרון גשר, תיאטרון הסימטה, תיירות, תיירות צליינית לארץ ישראל, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948, לשון יבשה, לבנה (בנייה), לואי התשיעי, מלך צרפת, לונדון, לותרניזם, לולב, לוחמי חרות ישראל, לוד, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, טמפלרים (תנועה), טראיאנוס, טבלת גידוד, טבח מערת המכפלה, טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס, טיילת יפו, ז' בניסן, זאב וילנאי, זואולוגיה, זכרונות ארץ ישראל, זכוכית, חאן מנולי, חסן בק, חצי אי, חקלאות, חקלאות בעל, חרס, חלקלקה, חטיבת אלכסנדרוני, חזקיהו, חבצלת, חברת החשמל לישראל, חולון, חובבי ציון, חכם באשי, חיפה, חיקסוס, חיים אמזלאג, חיים אברהם גאגין, חיים שמואל שמרלינג, חיים באר, באר מים, בנק אנגלו-פלשתינה, בני מוריס, בנימין מטודלה, בנימין זאב הרצל, בניין עיריית יפו, בת ים, בליה, בוסניה (אזור), בולגריה, בוטניקה, ביצה (סביבה טבעית), ביצורים, בישוף, בית אג'ימן, בית סלאוקוס, בית עלי ביבי, בית קברות, בית קברות שייח' מוראד, בית קברות טאסו, בית שמעון הבורסקאי, בית באר, בית המקדש, בית המקדש השני, בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו), בית הסראייה (יפו), בית העלמין היהודי ביפו, בית העולים, בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו, בית כנסת, ביזה, ביברס, ביירות, ג'נובה, ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, ג'יימס פין, גן חיות, גן בוטני, גאולוגיה, גני הטבע (תל אביב), גרמניה, גבעת אנדרומדה, גבעת עלייה, גוטפריד מבויון, גירוש תל אביב, דן בן אמוץ, דקליים, דרך הים, דברי הימים, דביר (הוצאת ספרים), דגל יוון, דוד, דוד דבית הלל, דוידקה, ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ח, ה'תרס"ד, ה'תרע"ט, ה'תרע"ד, הממשל הצבאי על ערביי ישראל, הממלכה המאוחדת, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-1, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-12, המאה ה-12 לפנה"ס, המאה ה-15 לפנה"ס, המאה ה-16 לפנה"ס, המאה ה-17, המאה ה-17 לפנה"ס, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-3, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-5, המאה ה-8 לפנה"ס, המנורה, המרד הערבי הגדול, המרד הגדול, המשרד הארצישראלי, המזרח התיכון, המגיד, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, המוזיאון הבריטי, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, האומות המאוחדות, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הביזנטית, הנציב העליון, הסרקופג של אשמונעזר השני, העלייה ההמונית, הפועל תל אביב (כדורגל), הר התקווה, השפלה, התקפת האצ"ל על יפו, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התרבות ההלניסטית, התיאטרון הערבי-עברי ביפו, הטורקים הצעירים, החברה לפיתוח יפו העתיקה, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הברית החדשה, הבית הירוק (יפו), הגימנסיה העברית "הרצליה", הגירה, הדרים, ההגנה, הוצאת בבל, הוועד הערבי העליון, הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה האנגליקנית (יפו), הכנסייה האפוסטולית הארמנית, הים התיכון, היסטוריה של תל אביב, היישוב, ועדת אונסקו"פ, וילהלמה, וילהלם השני, קיסר גרמניה, ויליאם פרנסיס לינץ', כנסיית מאר מיכאל, כנסיית אנטוניוס הקדוש, כנסיית עמנואל, כנסיית פטרוס הקדוש (יפו), כנסיית גאורגיוס הקדוש, כנסיית הקבר, כנסייה, כרם התימנים, כל ישראל חברים, כורכר, כיבוש יפו (1799), כיבוש יפו על ידי צחותי, כיכר השעון, י"ב בסיוון, יאזור, יעקב קפלן, יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, יעקב יער, יפת בן נח, יפו ג', יפו העתיקה, ירבעם השני, ירדן, ירושלים, ישעיהו, ישיבת הסדר, יגאל תומרקין, יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז, יהושע פורת, יהודה מרגוזה, יהודה לייב מטמון-כהן, יהודה לייב פישמן מימון, יהודה המכבי, יהודים, יואב גלבר, יום האדמה, יונתן הוופסי, יונה בן אמיתי, יוסף נבון, יוסף חיים ברנר, יוסף בן מתתיהו, יוסוף הייכל, יועזר איש הבירה, יוונית, 1 במאי, 1101, 1173, 1191, 12 במרץ, 12 בפברואר, 1227, 1268, 13 במאי, 13 בדצמבר, 140-149 לפנה"ס, 16 בנובמבר, 1776, 1799, 1806, 1807, 1815, 1817, 1820, 1824, 1831, 1832, 1840, 1841, 1848, 1852, 1856, 1863, 1865, 1866, 1868, 1869, 1878, 1879, 1886, 1887, 1888, 1890, 1892, 1895, 1898, 19 באפריל, 1903, 1905, 1906, 1907, 1908, 1909, 1916, 1917, 1920, 1921, 1922, 1923, 1924, 1927, 1936, 1946, 1947, 1948, 1949, 1950, 1954, 1960, 1962, 1966, 1997, 1999, 2008, 2009, 2010, 24 באפריל, 25 באפריל, 28 באפריל, 28 באוקטובר, 29 בנובמבר, 30 במרץ, 30 באפריל, 31 במרץ, 638, 67, 8 בדצמבר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (512 יותר) »

ממלוכים

מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "נרכש", "נקנה") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.

חָדָשׁ!!: יפו וממלוכים · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: יפו וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099, לאחר שנכבשה בידי הצלבנים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מארונים

המארונים (בערבית: موارنة; מוארנה) לפי ההגדרה הרשמית שמסתמכת על ספרי ההיסטוריה של הארמים, הם בני הלאום הארמי, שמשתייכים לכנסייה האנטיוכית ארמית מארונית-נוצרית, השייכת לנצרות המזרחית קתולית, המקבלת את מרות האפיפיור.

חָדָשׁ!!: יפו ומארונים · ראה עוד »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים פרעות תרפ"א החלו בכ"ג בניסן ה'תרפ"א (1 במאי 1921) ביפו, והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים.

חָדָשׁ!!: יפו ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מאי

מאי (מלטינית Maius; ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש החמישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ומאי · ראה עוד »

מנשייה (יפו)

שטח שכונת מנשיה כיום, אפריל 2011 מנשייה מכיוון מגדל פסגות מנשייה מיפו מסגד חסן בק בית גידי (מוזיאון האצ"ל בתש"ח) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה מנשייה (בערבית:المنشية) היה רובע מעורב בצפונה של יפו שנהרס בחלקו במלחמת העצמאות ונהרס כמעט במלואו במהלך שנות ה-60 ושנות ה-70.

חָדָשׁ!!: יפו ומנשייה (יפו) · ראה עוד »

מנזר

מנזר סנטה קתרינה, סיני וואדי קלט מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר · ראה עוד »

מנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני)

מראה המנזר מנזר אנטוניוס הקדוש הוא מנזר מרוני השוכן ברחוב דולפין 22 שבשכונת עג'מי ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר אנטוניוס הקדוש (מרוני) · ראה עוד »

מנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי)

אכסניית עולי הרגל הנטושה מנזר אנטוניוס הקדוש הוא מנזר קופטי השוכן ברחוב יצחק אבנירי 6 ביפו, מדרום לכנסיית אנטוניוס הקדוש הקתולית.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר אנטוניוס הקדוש (קופטי) · ראה עוד »

מנזר ניקולאס הקדוש

חזית המנזר ברציף העלייה השנייה נפוליאון מבקר את חולי הדבר במנזר, ז'אן אנטואן גרו, 1804 מנזר ניקולאס הקדוש הוא מנזר ארמני ביפו העתיקה, השוכן ברציף העלייה השנייה, הטיילת המובילה אל נמל יפו, בסמוך מצפון לכנסיית פטרוס הקדוש.

חָדָשׁ!!: יפו ומנזר ניקולאס הקדוש · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב תרע"ג, ברסט ליטובסק – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' תשנ"ב, תל אביב) היה ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, יו"ר תנועת החרות ומפלגת הליכוד, שר בממשלות ישראל, מפקד האצ"ל בתקופת המאבק במנדט הבריטי, חותם הסכם השלום בין ישראל למצרים וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978.

חָדָשׁ!!: יפו ומנחם בגין · ראה עוד »

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

חָדָשׁ!!: יפו ומניין · ראה עוד »

מסע נפוליאון בארץ ישראל

מסע נפוליאון בארץ ישראל הוא קטע מהמערכה הצרפתית בסוריה ובמצרים בשנים 1798–1799.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע נפוליאון בארץ ישראל · ראה עוד »

מסע הצלב הראשון

מסע הצלב הראשון (1096 – 1099) היה הראשון במסעי הצלב לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »

מסע הצלב השלישי

פיליפ השני, מלך צרפת יוצא למסע הצלב מסע הצלב השלישי היה מסע צלב שנערך כתגובה לקרב קרני חיטין, כיבוש ממלכת ירושלים וכיבוש ירושלים בידי צבאות צלאח א-דין.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב השלישי · ראה עוד »

מסע הצלב השביעי

מסע הצלב השביעי היה מסע צלב שהונהג על ידי לואי התשיעי, מלך צרפת.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב השביעי · ראה עוד »

מסע הצלב השישי

אלמלך אלכאמל נפגשים ליד חומות ירושלים מסע הצלב השישי היה מסע צלב בהנהגת פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שיצא מאיטליה אל ארץ ישראל בשנת 1228.

חָדָשׁ!!: יפו ומסע הצלב השישי · ראה עוד »

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: יפו ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר) · ראה עוד »

מסעי הצלב

ארבעת מנהיגי מסע הצלב הראשון, ציור של אלפונס-מארי-אדולף דה נוויל המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב הם סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יפו ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסגד מחמודיה

מראה כללי מכיוון דרום חצר המסגד ומגדל השעון ברקע סביל סולימאן בחזית מסגד מחמודיה מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية), הממוקם ברח' מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד מחמודיה · ראה עוד »

מסגד עג'מי

המבואה מסגד עג'מי הוא מסגד השוכן ברחוב קדם בשכונת עג'מי ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד עג'מי · ראה עוד »

מסגד חסן בק

מסגד חסן בק הוא מסגד עות'מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916, על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק, במטרה לבלום את התפשטותה של תל אביב לכיוון הים.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד חסן בק · ראה עוד »

מסגד ג'באליה

המסגד מכיוון צפון-מערב החזית המערבית באור השקיעה המסגד והמחראב מדרום חלל המסגד ממזרח מסגד ג'באליה הוא מסגד השוכן בגן קידרון בשכונת גבעת עלייה ביפו, ליד גשר חלון ליפו.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד ג'באליה · ראה עוד »

מסגד הים (יפו)

מסגד הים מסגד הים בתהליך שיפוץ, ינואר 2013 מסגד הים - החזית המערבית מסגד הים (ערבית مسجد البحر - "מסג'ד אלבחר") הוא מסגד קטן השוכן בטיילת חומות הים, בצדו הצפוני של גן המדרון ביפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ומסגד הים (יפו) · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: יפו ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו-ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו ומסילת הרכבת יפו-ירושלים · ראה עוד »

מעשי השליחים

פפירוס 29, המכיל מספר פסוקים ממעשי השליחים פרק כ"ו, מתוארך למאה השלישית. ספר מעשי השליחים הוא הספר החמישי בספרי הברית החדשה, והוא מסודר אחרי ארבע הבשורות כחיבור הסיפּוּרי-היסטורי האחרון בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יפו ומעשי השליחים · ראה עוד »

מפרץ

מפרץ בצרפת תצלום אוויר של מפרץ לה קונצ'ה בסן סבסטיאן שבספרד מִפְרָץ הוא אזור גאוגרפי שבו הים "פורץ" לתוך היבשה ויוצר אזור שבו הים מוקף ביבשה משלושה כיוונים (בסביבות 240 מעלות).

חָדָשׁ!!: יפו ומפרץ · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: יפו ומצרים · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצד חשביהו

מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, כנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: יפו ומצד חשביהו · ראה עוד »

מקצוע

מקצוע או פְּרוֹפֶסְיָה הוא תחום פעילות שאדם מתמחה בו ועוסק בו לפרנסתו.

חָדָשׁ!!: יפו ומקצוע · ראה עוד »

מקוה ישראל

מקווה ישראל וסביבותיה מִקְוֵוה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ומקוה ישראל · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

חָדָשׁ!!: יפו ומרדכי נאור · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

בן הלל הכהן בשנת 1921 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, דצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: יפו ומרוקו · ראה עוד »

מרכז באוהאוס

סניף של מרכז באוהאוס בכיכר קדומים ביפו שנסגר בשנת 2014 מרכז באוהאוס הוא חנות, הוצאה לאור וגלריה פרטית המספקת בין השאר מידע אודות מבני הסגנון הבינלאומי (הנודע גם כסגנון הבאוהאוס) ב"עיר הלבנה" בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ומרכז באוהאוס · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: יפו ומשנה · ראה עוד »

משרד המדע, התרבות והספורט

משרד המדע, התרבות והספורט הוא משרד ממשלתי שפעל בישראל בשנים 1993-1996, 1999–2003 ובשנים 2006–2009.

חָדָשׁ!!: יפו ומשרד המדע, התרבות והספורט · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: יפו ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100סר משה חיים מונטיפיורי (Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784 ט' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, איטליה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושתדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: יפו ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טלפינו, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: יפו ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה יהושע יהודה לייב דיסקין

הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה גם המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (תקע"ז, 1817 - מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק מהבולטים בדורו, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19, מפורסם כגאון וצדיק, ונחשב לאחד ממנהיגי הזרם הקנאי בישוב הישן.

חָדָשׁ!!: יפו ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: יפו ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מלכי יהודה וישראל

שלמה המלך בערוב ימיו, איור מאת גוסטב דורה. על פי המתואר בספר שמואל, שתי הממלכות בארץ-ישראל (ממלכת ישראל וממלכת יהודה) מתגבשות למלוכה אחת שעליה מולך דוד המלך, ואילו על פי הכתוב בספר מלכים ובדברי הימים, לאחר מות שלמה שוב מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: יפו ומלכי יהודה וישראל · ראה עוד »

מחוז

תמונת לוויין של מחוז קולומביה בארצות הברית מחוז - תחום טריטוריאלי, המוגדר במסגרת חלוקה מנהלית של מדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומחוז · ראה עוד »

מבצע עופרת יצוקה

מפה של רצועת עזה מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה על פי שנים מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (יום שבת, ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009 (יום ראשון, כ"ב טבת תשס"ט), בעקבות ירי רקטות בלתי פוסק מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב.

חָדָשׁ!!: יפו ומבצע עופרת יצוקה · ראה עוד »

מבצע עוגן

מבצע עוגן נערך ביוני 1936 ביפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי ונועד לפלס נתיבים בתוך התחום שאוכלס באותה עת על ידי האוכלוסייה הערבית של העיר.

חָדָשׁ!!: יפו ומבצע עוגן · ראה עוד »

מבצע חמץ

מפת מבצע חמץ תושבים בת"א מתחבאים מצלפים ערבים 25.2.1948 כובשי יפו, מאת מיכאל קארה, בגן הכובשים אנדרטה בבית החולים תל השומר, לחיילי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בכיבוש המקום והסביבה ב"מבצע חמץ" סיפור קרב הכיבוש של מחנה תל השומר במלחמת העצמאות, באנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, בית החולים תל-השומר מבצע חמץ הוא שמו של המבצע לכיבוש סביבתה של יפו במלחמת העצמאות על ידי חטיבות 'ההגנה' אלכסנדרוני, גבעתי וקרייתי.

חָדָשׁ!!: יפו ומבצע חמץ · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. מגפה, או פַּנְדֶּמְיָה (מיוונית: πᾶν - כל; δῆμος - עם, כלומר מגפה הפוגעת בכל העם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: יפו ומגפה · ראה עוד »

מגדל בבל

רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל או מעשה דור הפלגה הוא מאורע מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית.

חָדָשׁ!!: יפו ומגדל בבל · ראה עוד »

מדרון יפו

יפו ובת ים מהאוויר - מדרון יפו הוא השטח החשוף שלחוף הים במרכז התמונה תרשים המיזם המראה ממדרון יפו צפונה לעבר נמל יפו ויפו העתיקה המראה לכיוון דרום לעבר חוף גבעת עלייה ובת ים אחת משדרות הרוחב בפארק: מימין מגדל המים בשכונת עג'מי ומשמאל המינרה של מסגד עג'מי טיילת החוף בפארק מדרון יפו (09/2009) מדרון יפו הוא שמו של פארק חופי המוקם לאורך חופי הים של שכונת עג'מי ביפו, והמשתרע בין נמל יפו בצפון וחוף גבעת עלייה מדרום.

חָדָשׁ!!: יפו ומדרון יפו · ראה עוד »

מדריך ארץ ישראל

מדריך ארץ ישראל מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי הוא מדריך לטיולים בארץ ישראל ובארצות שכנות לה.

חָדָשׁ!!: יפו ומדריך ארץ ישראל · ראה עוד »

מדינאי

דוד בן-גוריון - ראש ממשלת ישראל הראשון. מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומדינאי · ראה עוד »

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.

חָדָשׁ!!: יפו ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »

מותג

מוּתָג הוא מונח מתחום השיווק המתאר חברה, מוצר, קו מוצרים או שירות, ובהכללה גם גורמים נוספים כמו עמותה, אתר תיירות, מפלגה ואף אדם פרטי.

חָדָשׁ!!: יפו ומותג · ראה עוד »

מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל

טנק M48 פטון באוסף המוזיאון דוידקה באוסף המוזיאון מוזיאון בתי האוסף הוא מוזיאון העוסק בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל, וכולל אמצעי לחימה שונים ששימשו את המחתרות בתקופת המנדט ואת צה"ל.

חָדָשׁ!!: יפו ומוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל · ראה עוד »

מוזיאון האצ"ל בתש"ח

החזית הצפונית והכניסה לבניין מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין (קרוי גם: "בית גידי") מנציח את קורות האצ"ל החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947 ועד השתלבות הארגון בצה"ל לאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומוזיאון האצ"ל בתש"ח · ראה עוד »

מוזיקה מזרחית

מוזיקה מזרחית, או מוזיקה ים תיכונית, או הזמר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי שנוצרה בישראל ומבוססת על המוזיקה המסורתית של בני עדות המזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ומוזיקה מזרחית · ראה עוד »

מוחמד אגא א-שאמי

מוחמד אגא א-שאמי (בערבית: محمد اغا الشامي; 1770–1833) היה מושל יפו מטעם השלטון העות'מאני אחרי שהמושל מוחמד אבו אל-מארק נאלץ לברוח למצרים.

חָדָשׁ!!: יפו ומוחמד אגא א-שאמי · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי באשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית.

חָדָשׁ!!: יפו ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

מוות

לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: יפו ומוות · ראה עוד »

מכתבי אל-עמארנה

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.

חָדָשׁ!!: יפו ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »

מכבי יפו

אלברט קיוסו, מייסד אגודת הספורט מכבי יפו משה אוננה, מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים מכבי יפו היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר יפו, המזוהה לאורך שנים עם יהודי בולגריה.

חָדָשׁ!!: יפו ומכבי יפו · ראה עוד »

מכונית תופת

מכונית תופת בעיראק מורכבת מכמה פגזי ארטילריה שמוסווים בחלק האחורי של הטנדר. לעיתים מוסיפים לחומר הנפץ מכלי דלק ובלוני גז כדי להגביר את האפקט. מכונית תופת מתפוצצת בעיראק בשנת 2005. המכונית שהתפוצצה כאשר כוחות אמריקנים חקרו את זירת האירוע לאחר התפוצצות של מכונית ראשונה, גרמה ל-18 הרוגים. מכונית תופת היא מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע.

חָדָשׁ!!: יפו ומכונית תופת · ראה עוד »

מינהל מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013, מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

חָדָשׁ!!: יפו ומינהל מקרקעי ישראל · ראה עוד »

מירון בנבנשתי

מירון בנבנשתי (נולד ב-21 באפריל 1934) הוא איש ציבור ישראלי, פובליציסט והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: יפו ומירון בנבנשתי · ראה עוד »

מיומנה

מיומנה בהופעה בית מיומנה (2014) בית מיומנה מיומנה היא להקה ישראלית רב-תחומית המשלבת תיאטרון מחול, תנועה, קול ומשחק, שמרכזה ב"בית מיומנה" ביפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ומיומנה · ראה עוד »

מיין

מיין היא המדינה ה-23 במדינות ארצות הברית, הנמצאת באזור ניו אינגלנד בצפון-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו ומיין · ראה עוד »

אמנות

המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת או אֳמָנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) הוא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן (או אֳמָן, יש לקרוא: אוֹמָן), ומתבססת על כשרונו המיוחד.

חָדָשׁ!!: יפו ואמנות · ראה עוד »

אמין אל-חוסייני

מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 - 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ואמין אל-חוסייני · ראה עוד »

אנדרומדה

אנדרומדה בציור מעשה ידי גוסטב דורה אנדרומדה היא נסיכה מהמיתולוגיה היוונית, שכעונש משמים על התרברבותה של אמה, נכבלה בשלשלאות לסלע כקורבן למפלצת ים.

חָדָשׁ!!: יפו ואנדרומדה · ראה עוד »

אנוש

אֱנוֹשׁ הוא דמות מקראית; נכדם של אדם וחוה, בנו של שת ואביו של קינן.

חָדָשׁ!!: יפו ואנוש · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 - 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: יפו ואספסיאנוס · ראה עוד »

אפריל

אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ואפריל · ראה עוד »

אצטדיון בלומפילד

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר תל אביב-יפו, בבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ואצטדיון בלומפילד · ראה עוד »

אצטדיון גאון

אצטדיון גאון היה אצטדיון כדורגל ששכן ביפו בסופו של רחוב נס לגויים.

חָדָשׁ!!: יפו ואצטדיון גאון · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: יפו וארמנים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יפו וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: יפו וארצות הברית · ראה עוד »

ארז

חלקת עצי ארז בהר דבורה בדרך נוף יער בית קשת אֶרֶז (שם מדעי: Cedrus) הוא סוג עץ מחטני ממשפחת האורניים.

חָדָשׁ!!: יפו וארז · ראה עוד »

ארגון צבאי לאומי

סמל האצ"ל זאב ז'בוטינסקי מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" כרוז "הכרזת המרד" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931.

חָדָשׁ!!: יפו וארגון צבאי לאומי · ראה עוד »

ארכאולוג

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: יפו וארכאולוג · ראה עוד »

אריאל (הוצאת ספרים)

אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת היא לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

אריס סאן

אלבום אוסף של אריס סאן בעריכת אילן בן שחר, יצא בשנת 2002 לציון עשר שנים למותו אריס סאן מימין עם מוני רוני (מוני הרשקוביץ) במועדון "מקסים", 1961 אריס סאן (ביוונית: Άρης Σαν; 19 בינואר 1940 - 25 ביולי 1992) היה זמר ונגן גיטרה ממוצא יווני שהשתקע בישראל, ולאחר מכן היגר לארצות הברית ומת מהתקף לב בהונגריה.

חָדָשׁ!!: יפו ואריס סאן · ראה עוד »

אשור

מפת מסופוטמיה אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית.

חָדָשׁ!!: יפו ואשור · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ, בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: יפו ואלג'יריה · ראה עוד »

אלכסנדר ברוולד

אלכסנדר ברוולד ברוולד מצייר. צולם בשנת 1926 תבליט לזכרו של אלכסנדר ברוולד - אדריכל מבנה הטכניון ומרצה בטכניון. התבליט נמצא בבניין ההיסטורי של הטכניון - היום מדעטק. אלכסנדר בֶּרוַולד (בגרמנית: Alexander Baerwald; י"ח באדר תרל"ז, 3 במרץ 1877, ברלין – ה' בחשוון תרצ"א, אוקטובר 1930, ירושלים) היה אדריכל וצייר יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: יפו ואלכסנדר ברוולד · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס - 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול משושלת החשמונאים בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »

אלי שילר

אלי שילר (נולד ב-1938) הוא חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.

חָדָשׁ!!: יפו ואלי שילר · ראה עוד »

אליעזר פרנקל

בניין ישיבת הכותל מבני מגורים ברובע היהודי מעל לקארדו אליעזר פרנקל (29 באוקטובר 1929 – 9 באפריל 2012) היה אדריכל, צייר ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ואליעזר פרנקל · ראה עוד »

אחמד ג'מאל פאשה

200px ג'מאל סוקר את הכוחות האוסטריים הנכנסים לירושלים במלחמת העולם הראשונה אחמד ג'מאל פאשה רכוב על סוס לחופי ים המלח, 1915. אחמד ג'מאל פאשה (6 במאי 1872 – 21 ביולי 1922) (בטורקית: Ahmed Cemal Paşa) היה איש צבא ומדינאי טורקי מהטורקים הצעירים, מתכנן רצח העם הארמני, שר הימייה, שליט מחוז (וילאייט) סוריה ומפקדו הצבאי בראש המחנה הרביעי, מטעם האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יפו ואחמד ג'מאל פאשה · ראה עוד »

אבן גיר

אבן גיר ובתוכה גבישי קלציט, בגדר אבן בירושלים אבן גיר היא סלע משקע המורכבת מהמינרל קלציט (סידן פחמתי).

חָדָשׁ!!: יפו ואבן גיר · ראה עוד »

אבראהים פאשא

איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيم محمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ואבראהים פאשא · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (2 בדצמבר 1854 – 14 באפריל 1918) היה סופר, מו"ל, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: יפו ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבו כביר

סביל אבו נבוט כנסיית פטרוס הקדוש בית הקברות המוסלמי טאסו, מול שכונת נוה עופר בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי נוה עופר אַבּוּ כַּבִּיר הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: יפו ואבו כביר · ראה עוד »

אהרן מטלון

אהרן מטלון הוא מחדש היישוב היהודי ביפו בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו ואהרן מטלון · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניית מפרשים

טרנגיני, אוניית מפרשים של חיל הים ההודי אוניית מפרשים (באנגלית: Sailing ship) היא ספינה גדולה המונעת בעיקר, או אך ורק, באמצעות מפרשים הממירים את אנרגיית הרוח לתנועה.

חָדָשׁ!!: יפו ואוניית מפרשים · ראה עוד »

אוניית קיטור

אוניית קיטור אמריקאית משנת 1860 אוניית קיטור או ספינת קיטור היא אונייה המשתמשת במנוע קיטור ימי כמקור הנעה.

חָדָשׁ!!: יפו ואוניית קיטור · ראה עוד »

אונייה

דגם של תלת חתרית רומאית אוניית הדגל של כריסטופר קולומבוס אוניית המכולות '''קריסטוף קולומב''', יולי 2010 אונייה (בכתיב חסר: אֳנִיָּה) היא כלי שיט גדול, בעל סיפון, שנועד לשיט בים הפתוח, בנהרות, ואגמים.

חָדָשׁ!!: יפו ואונייה · ראה עוד »

אור יהודה

250px גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות, ספטמבר 2007 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה הלוגו של המרכז למורשת ליהדות לוב המרכז למורשת יהדות לוב מכבי אור יהודה במשחק נגד סקציה נס ציונה אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה שמות תשעת עולי הגרדום אוֹר יהוּדָה היא עיר בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ואור יהודה · ראה עוד »

אוכלוסייה

אֻכְלוּסִיָּה או אֻכְלוּסִין (מיוונית: ὄχλος - המון אדם) היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר.

חָדָשׁ!!: יפו ואוכלוסייה · ראה עוד »

איסטנבול

איסטנבול (בטורקית: İstanbul, נהגה אֶסְ-טָאמְ-בּוּל כשההטעמה על ההברה האמצעית; בראשיתה נקראה ביזנטיון, והשם הוסב ב-330 לספירה לקונסטנטינופול. במקורות העבריים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא) היא העיר הגדולה בטורקיה, בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יפו ואיסטנבול · ראה עוד »

אירועי אוקטובר 2000

אירועי אוקטובר 2000 (בערבית: هَبَّة أُكتوبَر או هبة الأقصى או احداث أكتوبر 2000) היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000, (שהיה היום השני של ראש השנה ה'תשס"א), יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה דאז, אריאל שרון, להר הבית.

חָדָשׁ!!: יפו ואירועי אוקטובר 2000 · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: יפו ואירופה · ראה עוד »

אילנה גור

ממוזער אילנה גור (באנגלית: Ilana Goor; נולדה ב-10 ביולי 1936) היא אמנית רב-תחומית ומעצבת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יפו ואילנה גור · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

חָדָשׁ!!: יפו ונמל · ראה עוד »

נמל אשדוד

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים.

חָדָשׁ!!: יפו ונמל אשדוד · ראה עוד »

נמל תל אביב

מגדלור נמל תל אביב שהוקם בצדו השני של נחל הירקון בסמוך לתחנת הכוח של רידינג ולצידו תל כודאדי שנמצא תחתיו נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בחצי האי הירקוני, בצפון-מערב העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ונמל תל אביב · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר, דצמבר 2012 נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו, ונחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם.

חָדָשׁ!!: יפו ונמל יפו · ראה עוד »

נא לגעת

סמליל מרכז נא לגעת מרכז נא לגעת בנמל יפו הכניסה לאולם התיאטרון עמותת "נא לגעת" היא עמותה שהוקמה בשנת 2002 על ידי עדינה טל וערן גור סביב קבוצת התיאטרון הראשונה בעולם שכל שחקניה הם חרשים-עיוורים (בעלי לקות כפולה).

חָדָשׁ!!: יפו ונא לגעת · ראה עוד »

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תר"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

חָדָשׁ!!: יפו ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »

נפוליאון בונפרטה

נפוליאון בונפרט (בצרפתית: Napoléon Bonaparte; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, מצביא מהולל ותאורטיקן צבאי.

חָדָשׁ!!: יפו ונפוליאון בונפרטה · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות · ראה עוד »

נצרות פרוטסטנטית

ריכוזי הפרוטסטנטים בעולם נכון ל-2010. במדינות הצבועות בסגול נמנים עליהם לפחות 10% מהאוכלוסייה, וגוון כהה מסמל בהתאמה שיעור גבוה יותר. הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות והשני בגודלו לאחר הקתוליוּת.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית - כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית, להבדיל מקבוצות אחרות המתקראות "קתולית" - הקהילה הגדולה בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות קתולית · ראה עוד »

נצרות קופטית

קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "תֶּקְלְנְסִיַה נְרֶמִיחְהמִי נוֹרתּוֹדוֹקוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות קופטית · ראה עוד »

נצרות יוונית-אורתודוקסית

סמל הפטריארכיה בקונסטנטינופול, המחזיקה בבכורה הטקסית (אם כי לא המעשית) בין הכנסיות היווניות-אורתודוקסיות והאורתודוקסיות בכלל. כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.

חָדָשׁ!!: יפו ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

נקרופוליס

הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס (מיוונית: πόλη ״פּוֹלִי״.

חָדָשׁ!!: יפו ונקרופוליס · ראה עוד »

נתיבי איילון

נתיבי איילון הם חוט השדרה התחבורתי של מטרופולין תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ונתיבי איילון · ראה עוד »

נח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.

חָדָשׁ!!: יפו ונח · ראה עוד »

נחל איילון

נחל איילון דרומית מערבית לנמל תעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.

חָדָשׁ!!: יפו ונחל איילון · ראה עוד »

נחל הירקון

ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים ברמת גן, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: אבו בוטרוס - أبو بطرس באפיקו העליון, ואל-עוג'ה - العوجا (הפתלתל) במורדו) הוא הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ונחל הירקון · ראה עוד »

נחום סלושץ

נחום סלושץ (מימין) יחד עם אשר ברש וש. שלום (עומד), בכנס סופרים עבריים בתל אביב, 1948 נחום סְלוּשְץ (Slouschz; כ"ח בכסלו תרל"ב, 1871, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ונחום סלושץ · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12/07 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5/12 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ונווה צדק · ראה עוד »

נווה שלום (שכונה)

נווה שלום היא שכונה בתל אביב שנבנתה בשנת 1890, שלוש שנים לאחר נווה צדק.

חָדָשׁ!!: יפו ונווה שלום (שכונה) · ראה עוד »

נינוה

אלף השני לפנה"ס נִינְוֵה (באשורית: נִינוּאַה או נִינַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.

חָדָשׁ!!: יפו ונינוה · ראה עוד »

ניו יורק טיימס

העמוד הראשון של "ניו יורק טיימס" בשנת 1914 ניו יורק טיימס (באנגלית: The New York Times) הוא עיתון אמריקני המזוהה עם השמאל הפוליטי, שבסיסו במנהטן, ניו יורק, הנמצא בבעלות חברת העיתונות "חברת ניו יורק טיימס".

חָדָשׁ!!: יפו וניו יורק טיימס · ראה עוד »

סנחריב

סנחריב, איור משנת 1896 מנסרת סנחריב, המוצגת במוזיאון ישראל סנחריב וצבאו מגינים יהודים מול צבאות סנחריב. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד סַנְחֵרִיב (באכדית: סִן-אחֵ-אֵרִבּ, סין (.

חָדָשׁ!!: יפו וסנחריב · ראה עוד »

סעדיה מנדל

הכניסה לשעבר למשרדו של מנדל ביישוב רשפון סעדיה (סצ'קו) מנדל (2 ביולי 1931 – 26 ביוני 2017) היה אדריכל ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו וסעדיה מנדל · ראה עוד »

ספר מקבים ב

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: יפו וספר מקבים ב · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפופורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: יפו וספר איוב · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: יפו וספר עזרא · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יפו וספר יהושע · ראה עוד »

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו וספטמבר · ראה עוד »

סלמה (יפו)

סלמה (בערבית: سلمة) הייתה עיירה כפרית ערבית בצפונו של מישור חוף יהודה (היום גוש דן), כ-5 קילומטרים מזרחית ליפו, מזרחית וסמוך לשכונת התקווה, שתושביה נמלטו במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יפו וסלמה (יפו) · ראה עוד »

סלע אנדרומדה

סלע אנדרומדה בכניסה לנמל יפו אנדרומדה נכבלת לסלע - ציור של תיאודור שסריו (Chasseriau Theodore) משנת 1840 סלע אנדרומדה סלע אנדרומדה או סלעו של נוח הוא סלע בחוף ימה של יפו.

חָדָשׁ!!: יפו וסלע אנדרומדה · ראה עוד »

סטטוס קוו

סטטוס קוו, (מלטינית: Status quo, המצב הקיים), מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".

חָדָשׁ!!: יפו וסטטוס קוו · ראה עוד »

סחף

סחף הוא תנועה של חלקיקים מוצקים (סדימנט), בדרך כלל אופייני בעקבות שילוב של כוח המשיכה על הסדימנט או תנועת המוביל שבו הסדימנט מובל.

חָדָשׁ!!: יפו וסחף · ראה עוד »

סביל

סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון סֶבִּיל (בטורקית: Sebil) המוכר גם בשם רהט הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם.

חָדָשׁ!!: יפו וסביל · ראה עוד »

סביל אבו נבוט

סביל אבו נבוט (בערבית: سبيل أبو نبوت) הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, בסמוך לבניין מספר 49.

חָדָשׁ!!: יפו וסביל אבו נבוט · ראה עוד »

סוס טרויאני

דגם של סוס טרויאני, המוזיאון לארכאולוגיה באיסטנבול סוס טרויאני הוא ניב על שם סוס העץ המפורסם מן הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה.

חָדָשׁ!!: יפו וסוס טרויאני · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: יפו וסולטאן · ראה עוד »

סולימאן פאשה

אמת המים לעכו ליד לוחמי הגטאות – מפעל בנייה של סולימאן פאשה שפעל במשך 133 שנים סולימאן פאשה (בערבית: سليمان باشا), המכונה "אל-עאדל" (العادل - "עושה הצדק") (בסביבות 1750 – אוגוסט 1819), היה מושל עכו כוואלי של צידון בשנים 1819-1805.

חָדָשׁ!!: יפו וסולימאן פאשה · ראה עוד »

עמיחי פאגלין

עמיחי פאגלין, "גידי" (1 בדצמבר 1922 - 25 בפברואר 1978) היה קצין המבצעים של ארגון האצ"ל, מפקד התקפת האצ"ל על יפו במלחמת העצמאות, יועץ ראש הממשלה לענייני טרור בעת כהונתו של מנחם בגין כראש הממשלה.

חָדָשׁ!!: יפו ועמיחי פאגלין · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו ועם עובד · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: יפו וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יפו וערבית · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: יפו וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: יפו ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי.

חָדָשׁ!!: יפו ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזה

העיר עַזָּה (בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רזה, גזה; לעיתים גם נקראת העיר עזה, כדי להבחין בינה לבין רצועת עזה) היא העיר העיקרית ברצועת עזה, עם אוכלוסייה של 448,426 נפש (2015).

חָדָשׁ!!: יפו ועזה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ועברית · ראה עוד »

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני, (בטורקית: II. Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית, עלה לשלטון ב-1 בספטמבר 1876 במקום אחיו, מורט החמישי והודח בהפיכת הטורקים הצעירים ב-27 באפריל 1909.

חָדָשׁ!!: יפו ועבדול חמיד השני · ראה עוד »

עג'מי

פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ועג'מי · ראה עוד »

עג'מי (סרט)

עג'מי (בערבית: عجمي) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2009 מאת ירון שני וסכנדר קובטי, שעלילתו מתרחשת בשכונה היפואית עג'מי.

חָדָשׁ!!: יפו ועג'מי (סרט) · ראה עוד »

עולה חדש

שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995 עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות: אחת מן המסורת היהודית והאחרת מן החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ועולה חדש · ראה עוד »

עכו

מבט מהים על עכו העתיקה בלילה עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו ועכו · ראה עוד »

עיר נמל

תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל גנואה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.

חָדָשׁ!!: יפו ועיר נמל · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: יפו ועיראק · ראה עוד »

עיריית תל אביב-יפו

סמל העיר תל־אביב–יפו מנחם כהן בית עיריית תל־אביב–יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל־אביב הראשון עיריית תל־אביב–יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל־אביב–יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »

פארק

פארק בעיר טוּר בצרפת פארק הוא שטח שאין בו יישוב או מבנים עירוניים, הפתוח לרווחת הציבור.

חָדָשׁ!!: יפו ופארק · ראה עוד »

פארק צ'ארלס קלור

פארק צ'ארלס קלור הפסל "אשה נגד הרוח" של אילנה גור בפארק פארק צ'ארלס קלור הוא פארק בדרום-מערב תל אביב הממוקם על שטח של כ-120 דונם שיובש מהים.

חָדָשׁ!!: יפו ופארק צ'ארלס קלור · ראה עוד »

פסל (מקצוע)

הפסל אהרון אשכנזי עם פסלו פַּסָּל הוא אמן היוצר פסלים, כלומר עוסק בפיסול, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: יפו ופסל (מקצוע) · ראה עוד »

פסטיבל

קנטון זה מארחות ומפיקות פסטיבלים רבים. העיר הבולטת ביותר ביניהן היא מונטרה. פסטיבל טדו ביפן פסטיבל (בלועזית: Festival. לפי האקדמיה ללשון העברית: תְּחִגָּה) הוא מקבץ אירועים אמנותיים או בידוריים בעל היקף גדול מהרגיל.

חָדָשׁ!!: יפו ופסטיבל · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: יפו ופסח · ראה עוד »

פסולת בניין

פסולת בניין פסולת בניין היא תוצר לוואי של עבודת בניה, סלילה ושיפוץ ומהווה חלק גדול מהיקף האשפה הכללי, בעולם המודרני.

חָדָשׁ!!: יפו ופסולת בניין · ראה עוד »

פפירוס האריס 500

פפירוס האריס 500 הוא פפירוס בכתב היראטי ממצרים העתיקה, מתקופת הממלכה החדשה מימי השושלות ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: יפו ופפירוס האריס 500 · ראה עוד »

פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה

פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (18 באוגוסט 1830 – 21 בנובמבר 1916), קיסר אוסטריה, מלך בוהמיה (1848–1916) ומלך הונגריה (1867–1916) לבית הבסבורג.

חָדָשׁ!!: יפו ופרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה · ראה עוד »

פרנציסקנים

אבן גיר אדומה מאסיזי שהובאה ממונטה סובסיו, אשר מעל אסיזי - סמל למבני הפרנציסקנים ברחבי תבל לוח הקדשה פרנציסקני ברצפת קפלת ההלקאה בויה דולורוזה בירושלים מגדל מנזר סן סלבדור טאו שהייתה אהובה על פרנציסקוס בשל דמיונה לצלב. מסדר הפרנציסקנים (בלטינית: Ordo Fratrum Minorum - מסדר האחים הקטנים) הוא מסדר קתולי אשר הוקם בשנת 1209 על ידי פרנציסקוס מאסיזי (1182-1226).

חָדָשׁ!!: יפו ופרנציסקנים · ראה עוד »

פרעה

פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה הוא תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.

חָדָשׁ!!: יפו ופרעה · ראה עוד »

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

לידת פרידריך כפי שתוארה בהדפס עתיק, אימו קונסטנס מסיציליה יולדת באוהל מול נשים המשמשות עדות ללידה קונסטנס מסיציליה עם בנה התינוק פרידריך, כתב יד עתיק פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (26 בדצמבר 1194 - 13 בדצמבר 1250) לבית שטאופן (הוהנשטאופן) היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יפו ופרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען.

חָדָשׁ!!: יפו ופלשתים · ראה עוד »

פלורנטין

סמטת המסור, באזור המלאכה בשכונה, נובמבר 2008 פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, אשר נקראת על שמו של דוד פלורנטין.

חָדָשׁ!!: יפו ופלורנטין · ראה עוד »

פטרוס

פטרוס הקדוש (במקור: שמעון בר יונה, ? - 29 ביוני 67 או 13 באוקטובר 64), היה אחד משנים עשר שליחיו של ישו בברית החדשה, והוא נחשב לאפיפיור הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו ופטרוס · ראה עוד »

פחה

פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.

חָדָשׁ!!: יפו ופחה · ראה עוד »

פיניקים

פיניקיה פיניקים היו עמים כנעניים ממוצא שמי, אשר ישבו במקור ברצועת חוף צרה המשתרעת בין רמיתה (לטקיה של היום) בצפון סוריה ועד העיר עכו, ומאוחר יותר גם לאורך מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ופיניקים · ראה עוד »

פיסול

דוד'''" (1501-1504) מאת מיכלאנג'לו פסל של ראש אנושי פסל עשוי שלג הממוקם באתר הסקי אישגיל שבאוסטריה פיסול הוא ענף בתחום האֳמָנוּת במסגרתו יוצר האָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) יצירה בעלת איכות תלת-ממדית.

חָדָשׁ!!: יפו ופיסול · ראה עוד »

פילדלפיה

פעמון החירות פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, הכוללת את כל מחוז פילדלפיה.

חָדָשׁ!!: יפו ופילדלפיה · ראה עוד »

פיזה

פיזה (באיטלקית: Pisa) היא עיר באיטליה במחוז טוסקנה, בת כ-87,500 תושבים, שוכנת בשפך הנהר ארנו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו ופיזה · ראה עוד »

צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)

צמיחת התנועה הערבית הפלסטינית 1929-1918 הוא כותר ספרו של המזרחן פרופ' יהושע פורת אשר ראה אור בהוצאת עם עובד, והמשכו בכותר: ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929; שני הכרכים ראו אור, בהתאמה, בשנים 1976 ו-1978.

חָדָשׁ!!: יפו וצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) · ראה עוד »

צפת

מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: יפו וצפת · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: יפו וצרפת · ראה עוד »

צלאח א-דין

תיאור אמנותי מודרני של צלאח א-דין "צלאח א-דין המנצח", תחריט מעשה ידי גוסטב דורה. קבר צלאח א-דין בדמשק לאומיות הערבית. צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין (א-דין) יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی, Selah'edînê Eyubî; 1137/8 – 1193).

חָדָשׁ!!: יפו וצלאח א-דין · ראה עוד »

צבא ההצלה

סמל צבא ההצלה - פגיון נעוץ במגן דוד צבא ההצלה הערבי (בערבית: جيش الإنقاذ - ג'יש אל אינקאד') היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות בפיקודו של פאוזי קאוקג'י הסורי, שפלש לתחום המנדט החל בינואר 1948 מבלי שנתקל בהתנגדות בריטית, במטרה לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם ביישוב היהודי ולסכל את תוכנית החלוקה.

חָדָשׁ!!: יפו וצבא ההצלה · ראה עוד »

צהלון

צהלון היא שכונה מעורבת ליהודים וערבים ביפו, מערבית לשדרות ירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו וצהלון · ראה עוד »

צוק

צוקים בנורווגיה בגאוגרפיה וגאולוגיה צוּק הוא בליטת סלע אנכית או כמעט אנכית.

חָדָשׁ!!: יפו וצוק · ראה עוד »

צור (לבנון)

נמל צור בשנת 1925 לערך שלט המוצב בסמוך לעיר העתיקה של צור בהתאם להוראות אמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין צוֹר (בערבית: صور, בלטינית: Tyrus, ביוונית: Τύρος, בפיניקית: Ṣur), עיר לבנונית לחופי הים התיכון, כ-23 ק"מ צפונית לראש הנקרה ו-20 ק"מ דרומית לצידון.

חָדָשׁ!!: יפו וצור (לבנון) · ראה עוד »

צור שיזף

צור שיזף צוּר שיזף (נולד ב-1959) הוא סופר מסעות ופרוזה, עיתונאי, צלם ונוסע.

חָדָשׁ!!: יפו וצור שיזף · ראה עוד »

קסיופאה

ציור משנת 1679 ובו קפאוס וקסיופאה מודים לפרסאוס על שהציל את בתם אנדרומדה במיתולוגיה היוונית, קסיופאה (ביוונית: Κασσιόπη) הייתה אשתו של קפאוס מלך אתיופיה ואמה של אנדרומדה.

חָדָשׁ!!: יפו וקסיופאה · ראה עוד »

קפיטולציות

קפיטולציות (מלטינית בימי הביניים: "הסכם בראשי פרקים ספציפיים", מהמילה הלטינית caput - ראש, capitulum - פרק, בשימוש בשנת 1535) הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

חָדָשׁ!!: יפו וקפיטולציות · ראה עוד »

קהיר

שער המוזיאון המצרי בקהיר קָהִיר (בערבית: القاهرة – המנצחת, תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה) היא עיר הבירה של מצרים, בה מתגוררים כ-17 מיליון תושבים (7 מיליון בשטח העירוני, וכ-10 מיליון בפרוורים).

חָדָשׁ!!: יפו וקהיר · ראה עוד »

קהילה

קהילה יכולה להיות מוגדרת במספר אופנים.

חָדָשׁ!!: יפו וקהילה · ראה עוד »

קונסוליה

הקונסוליה של דנמרק באדינבורו הקונסוליה הבלגית בירושלים קונסוליה היא נציגות דיפלומטית ברמה נמוכה משגרירות וגבוהה מ"משרד אינטרסים".

חָדָשׁ!!: יפו וקונסוליה · ראה עוד »

קולנוע אלהמברה

קולנוע אלהמברה בשדרות המלך ג'ורג (1937; היום, שדרות ירושלים) קולנוע אלהמברה בשנת 1937 מקהלה גדולה על במת הקולנוע בשנת 1944 קולנוע אלהמברה כמרכז סיינטולוגיה (נובמבר 2011) הבניין המחודש בשנת 2011 קולנוע אלהמברה (בערבית: "אלהמברה" מקורו ב־الحمراء, "אל-חמרא", "האדום") הוא מבנה בסגנון אר דקו בשדרות ירושלים ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וקולנוע אלהמברה · ראה עוד »

קיסר

קֵיסָר (בלטינית - Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: יפו וקיסר · ראה עוד »

רמת אביב

בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', 9/08 רחוב טיפוסי ברמת אביב א' בית ספר יסודי ברמת אביב א' רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: יפו ורמת אביב · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רַמְלָה (בערבית: الرملة) היא עיר במישור חוף יהודה שבמישור החוף הדרומי ובירת נפת רמלה ומחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ורמלה · ראה עוד »

רצח יוסף חיים ברנר וחבריו

משפחת יצקרש עומדים: אברהם יצקר, רבקה יצקר-שץ, צבי שץ. יושבים: שרה יצקר, בת שבע יצקר, יעקב יצקר, רנה שץ, יהודה יצקר. בית משפחת יצקר כפי שנמצא נטוש ב-1949 קברם של יוסף חיים ברנר וחבריו משכן ברנר וחבריו רצח יוסף חיים ברנר וחבריו התרחש ב"בית יצקר" ביפו ב-2 במאי 1921, ביומם השני של מאורעות תרפ"א ורישומו האפיל על הטבח בבית החלוץ ביפו יום קודם לכן.

חָדָשׁ!!: יפו ורצח יוסף חיים ברנר וחבריו · ראה עוד »

רשות העתיקות

שמאל חדר הישיבות העגול במבנה מוזיאון רוקפלר של רשות העתיקות רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ורשות העתיקות · ראה עוד »

רחבעם

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו הנוכריה נעמה העמונית.

חָדָשׁ!!: יפו ורחבעם · ראה עוד »

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי בקטע משדרות רוטשילד ועד חוף הים, 2014 שנות העשרים בגלויה של האחים אליהו בית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב אלנבי 115. משכנה של מפקדת "ההגנה" הארצית בשנות השלושים הספר הלבן קולנוע מוגרבי במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה בית אוסישקין. באחורי התמונה מתנשא בית מגדלור לוחית זיכרון על מעבדת הרדיו של ההגנה רחוב אלנבי בראשית ימיו מגלויה מתקופת המנדט רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב אלנבי · ראה עוד »

רחוב רזיאל

רחוב רזיאל הוא היום רחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ורחוב אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי, עד למלחמת העצמאות שמו של הרחוב היה מורכב משני רחובות: נג'יב בוסטרוס ואסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד).

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב רזיאל · ראה עוד »

רחוב ליליינבלום

רחוב לילנבלום, 1913 בניין בנק ישראל רחוב ליליינבלום בתל אביב הוא מראשוני הרחובות בעיר זו, והוא קרוי על שמו של משה לייב ליליינבלום.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב ליליינבלום · ראה עוד »

רחוב בית אשל

רחוב בית אשל הוא רחוב בצפונה של יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב בית אשל · ראה עוד »

רחוב הרצל (תל אביב)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב יפת

רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ורחוב יפת · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שדרות רוטשילד במרכז העיר (2006) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: יפו ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רון חולדאי

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מאז שנת 1998.

חָדָשׁ!!: יפו ורון חולדאי · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: יפו ורוסיה · ראה עוד »

רות קרק

קרק ביוני 2009 רות קַרְק (נולדה ב-28 במרץ 1941 בהרצליה) היא פרופסור אמריטה במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו ורות קרק · ראה עוד »

רובעי תל אביב-יפו

מפת הרבעים העיר תל אביב-יפו מחולקת ל-9 רבעים מנהליים.

חָדָשׁ!!: יפו ורובעי תל אביב-יפו · ראה עוד »

ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה

ריצ'רד הראשון (באנגלית: Richard I of England; 8 בספטמבר 1157 - 6 באפריל 1199) היה מלך אנגליה בשנים 1189–1199.

חָדָשׁ!!: יפו וריצ'רד הראשון, מלך אנגליה · ראה עוד »

ריכרד קאופמן

קאופמן בעבודתו, שנות ה-20 ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann; 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני שפעל רבות בתקופת היישוב ונחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר בתולדות הבנייה בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וריכרד קאופמן · ראה עוד »

ש"י

ש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וש"י · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי (או שמעון הַתַּסִּי לפי ספר החשמונאים וגם שמעון התטי לפי יוסף בן מתתיהו בספר קדמוניות היהודים; ? - 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ושמעון התרסי · ראה עוד »

שמואל אביצור

תמונה להחלפה שמואל אביצור (הנדלר) (22 בפברואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ושמואל אביצור · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יפו ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שארל קלרמון-גנו

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי ובן לפסל צרפתי ידוע.

חָדָשׁ!!: יפו ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, בייב רות' הופך לשחקן הבייסבול האיקוני ביותר באותה התקופה. שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: יפו ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: יפו ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

מלחמת אלג'יריה (1957), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: יפו ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שניאור זלמן סלונים

הרב שניאור זלמן סלונים הרב שניאור זלמן סלונים (שני מימין) עם בני משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים (בכתיב יידי סלאנים; תרכ"ב - י"א בתמוז תרצ"ו) היה מרבניה הראשונים של תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ושניאור זלמן סלונים · ראה עוד »

שער הגיא

קטע הכביש הסמוך לשער הגיא שער הגיא (בערבית باب الواد - באב אל-ואד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים, ממוקם על כביש 1 בקילומטר ה-35 מתל אביב בסמוך למחלף שער הגיא.

חָדָשׁ!!: יפו ושער הגיא · ראה עוד »

שער יפו

הכניסה לשער יפו שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו ושער יפו · ראה עוד »

שקם

פנקס הנחות של השקם ולצידו תלושים בשווי 100 שקל משאית שקל של האגודה למען החייל משרדי השקם ששכנו ב"בית סורסוק" ברחוב רזיאל ביפו הבניין ההיסטורי בה שכנה הנהלת השק"ם בשדרות ירושלים 8 ביפו חברת שקם (במקור שק"מ - ראשי תיבות של שרות קנטינות ומזנונים) היא רשת שיווק שבמרבית שנותיה פעלה בעיקר בתוך בסיסי צה"ל.

חָדָשׁ!!: יפו ושקם · ראה עוד »

שרון רוטברד

עטיפת ספרו של שרון רוטברד "עיר לבנה, עיר שחורה" שרון רוטברד (נולד ב-2 באוקטובר 1959 בתל אביב) הוא אדריכל, מורה לאדריכלות, סופר ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ושרון רוטברד · ראה עוד »

שרונה (מושבה)

שָׁרוֹנָה (בגרמנית: Sarona; הגייה: זָרוֹנָה) הייתה המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו ושרונה (מושבה) · ראה עוד »

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול.

חָדָשׁ!!: יפו ושלמה · ראה עוד »

שלמה שבא

שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 - 5 במאי 2015) היה סופר ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ושלמה שבא · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (140 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: יפו ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שבט דן

בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יפו ושבט דן · ראה עוד »

שדרות ירושלים (יפו)

שדרות ירושלים הוא שמה של שדרה ארוכה החוצה את העיר יפו, מחלקה הדרומי של תל אביב ברחוב יחזקאל קויפמן ועד לבת ים, שם היא ממשיכה כשדרה עד לחוף הים ונקראת "שדרות העצמאות".

חָדָשׁ!!: יפו ושדרות ירושלים (יפו) · ראה עוד »

שוק הפשפשים (יפו)

ממוזער סחורה בשוק הפשפשים ביפו שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים.

חָדָשׁ!!: יפו ושוק הפשפשים (יפו) · ראה עוד »

שובר גלים

שוברי גלים המגנים על נמל שובר גלים בחוף ת"א שובר גלים נמל תל אביב שובר גלים הוא מבנה, נייח או צף, המוצב בים ומיועד לרכך את אנרגיית הגלים.

חָדָשׁ!!: יפו ושובר גלים · ראה עוד »

שכם

שְׁכֶם (- נַאבְּלוּס) היא העיר הפלסטינית השנייה בגודלה ביהודה ושומרון, ומשמשת כמרכז המסחר והשירותים החשוב בשומרון.

חָדָשׁ!!: יפו ושכם · ראה עוד »

שכונת שפירא

הבית האדום"), בית מגורים מפואר שהוקם על ידי משפחת השייח' מוראד. (התמונה צולמה במרץ-2008) 1.

חָדָשׁ!!: יפו ושכונת שפירא · ראה עוד »

שכונת שבזי

נוי ועציצים למכירה ברחוב רחוב שבזי שכונת שבזי היא שכונה ותיקה בדרום-מרכז תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ושכונת שבזי · ראה עוד »

שכונת התקווה

רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה שכונת הרכבת ומאחוריה, התקווה, בצילום ממגדל לוינשטיין רחוב עזאי בשכונת התקווה בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה שוק התקווה מראה בגן התקווה שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.

חָדָשׁ!!: יפו ושכונת התקווה · ראה עוד »

שימוש משני

התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.

חָדָשׁ!!: יפו ושימוש משני · ראה עוד »

שיש

שיש "צורה חופשית 3", אוסטין רייט 1988, שיש דאנבי לבן שיש הוא סלע קרבונטי מטמורפי, כלומר, סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ שנוצר במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יפו ושיש · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: יפו ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת המזרחי

הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: יפו ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יפו ותנועת החסידות · ראה עוד »

תפוזי ג'אפה

250px תפוזי ג'אפה (Jaffa) הוא מותג מסחרי - כינוי מקור, שניתן לפירות הדר תוצרת ארץ ישראל ולאחר מכן תוצרת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ותפוזי ג'אפה · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מברונזה.

חָדָשׁ!!: יפו ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תרבות

יפניות בקימונו. לבוש מסורתי הוא מסמלי התרבות תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: יפו ותרבות · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יפו ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: יפו ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמי הראשון

תלמי הראשון (סוטר, ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ), דיאדוך, מלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: יפו ותלמי הראשון · ראה עוד »

תחנת הרכבת יפו

תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים ולטורקיה.

חָדָשׁ!!: יפו ותחנת הרכבת יפו · ראה עוד »

תחנת הרכבת ירושלים

שלט התחנה - בעברית, ערבית ואנגלית פירוט תנועת הרכבת מירושלים בתקופת המנדט תחנת הרכבת בירושלים לאחר השריפה, 2011 לוחית זיכרון להתקפת האצ"ל על תחנת הרכבת בירושלים תחנת הרכבת ירושלים (לעיתים נקראת גם "תחנת רכבת החאן", "תחנת הרכבת בעמק רפאים", "תחנת הרכבת הישנה", "התחנה הראשונה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי.

חָדָשׁ!!: יפו ותחנת הרכבת ירושלים · ראה עוד »

תחותמס השלישי

פסל של תחותימס ה-3, במוזיאון בלוקסור תחותמס השלישי 1450-1490 לפנה"ס, בן השושלת ה־18, אחד ממלכי מצרים העתיקה הבולטים.

חָדָשׁ!!: יפו ותחותמס השלישי · ראה עוד »

תותח

תותח חופים עות'מאני בתל יפו העתיקה תותחים על חומות עכו תותח בטירת סאו ז'ורז'ה שבליסבון. תותח הוא כלי נשק חם הנועד להמטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק ממנו.

חָדָשׁ!!: יפו ותותח · ראה עוד »

תוכנית בניין עיר

תוכנית בניין עיר (נקרא גם: אזור) או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו.

חָדָשׁ!!: יפו ותוכנית בניין עיר · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: יפו ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

תיאטרון

אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כדוגמת תפאורה או וידאו ארט) - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: יפו ותיאטרון · ראה עוד »

תיאטרון גשר

תיאטרון גשר בבניין נוגה כפר", 1996 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 תיאטרון גשר הוקם כתיאטרון דו-לשוני, עברי-רוסי, הפועל בישראל, מיסודו של הבמאי יבגני אריה.

חָדָשׁ!!: יפו ותיאטרון גשר · ראה עוד »

תיאטרון הסימטה

מראה התיאטרון מדרום תיאטרון הסימטה הוא תיאטרון שוליים ("פרינג'") השוכן ביפו העתיקה, ונחשב לוותיק מסוגו בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ותיאטרון הסימטה · ראה עוד »

תיירות

תיירים בירושלים, 2007 תיירת מביטה בתצפית על רומא מגבעת ג'אניקולו תיירות הוא ענף כלכלי, שבדרך כלל מיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה (בדרך כלל עד שנה).

חָדָשׁ!!: יפו ותיירות · ראה עוד »

תיירות צליינית לארץ ישראל

נוצרית-אורתוקסית בהר הזיתים בירושלים תיירות צליינית לארץ ישראל היא תיירות נוצרית בארץ ישראל, במסגרתה התייר עולה לרגל לאתרים הקדושים לנצרות, כנסיות ואתרים אחרים שישו וקדושים נוצריים אחרים ביקרו בהם או שהו בהם, וכן אתרי סיפורי המקרא והברית החדשה, שנמצאים כיום במדינת ישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: יפו ותיירות צליינית לארץ ישראל · ראה עוד »

לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948

לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1799–1948 הוא לקסיקון בעריכתם של יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר, שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1983.

חָדָשׁ!!: יפו ולקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948 · ראה עוד »

לשון יבשה

לשון יבשה בכף התקווה הטובה בדרום אפריקה. מפה של כף הורן מדגימה את צורתן של לשונות יבשה כף בצרפת. אזור כף באורגון. לשון יבשה או כֵּף היא רצועת יבשה קטנה יחסית החודרת לתוך הים, תוך שהיא מוקפת כמעט מכל עבריה במים.

חָדָשׁ!!: יפו ולשון יבשה · ראה עוד »

לבנה (בנייה)

ערימת לבנים קיר לבנים אדומות באנגליה כנסיית מריאנקירכה (ליבק) הבנויה בסגנון גותיקת לבנים בית מלאכה ללבנים בעיר רחובות, שנות ה-30 של המאה ה-20 ייצור לבני טיט באזור הדנובה ברומניה לְבֵנָה היא גוש של חומר קשיח המיוצרת באופן מלאכותי והמשמשת כחומר הגלם הבסיסי בבנייה מסורתית - בנייה בלבנים.

חָדָשׁ!!: יפו ולבנה (בנייה) · ראה עוד »

לואי התשיעי, מלך צרפת

פסלו של לואי התשיעי "הקדוש" בכנסיית סן שאפל באיל דה לה סיטה שבפריז כנסיית פטרוס הקדוש ביפו לואי התשיעי "הקדוש" (בצרפתית: Louis IX, Saint Louis; 25 באפריל 1214 - 25 באוגוסט 1270) היה מלך צרפת מ-1226 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יפו ולואי התשיעי, מלך צרפת · ראה עוד »

לונדון

לונדון כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: יפו ולונדון · ראה עוד »

לותרניזם

לותרניזם הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרטין לותר במאה ה-16, שנתן מעוף לרפורמציה הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: יפו ולותרניזם · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לולב הוא אחד מארבעת המינים, כאמור בספר ויקרא:.

חָדָשׁ!!: יפו ולולב · ראה עוד »

לוחמי חרות ישראל

סמל לח"י אברהם שטרן אנדרטת לח"י בפתח תקווה לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

חָדָשׁ!!: יפו ולוחמי חרות ישראל · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: יפו ולוד · ראה עוד »

לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949

The Birth of the Palestinian Refugee Problem, 1947-1949 הוא ספר של ההיסטוריון בני מוריס שיצא לאור בשנת 1988 בהוצאת Cambridge University Press.

חָדָשׁ!!: יפו ולידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 · ראה עוד »

טמפלרים (תנועה)

טמפלרים לצד בית העם, ולקרמבו וילהלמה משפחת פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים מושבה הגרמנית בירושלים טמפלרים הם חברי ארגון המקדש (בגרמנית: Tempelgesellschaft - טמפלגזלשאפט), תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בוירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו וטמפלרים (תנועה) · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 - 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יפו וטראיאנוס · ראה עוד »

טבלת גידוד

טבלות גידוד בראש הנקרה טבלת גידוד באזור ראש הנקרה לא הרחק מחוף אכזיב טבלת גידוד היא משטח סלעי שגלי הים כירסמו בו עד לגובה פני הים הממוצע.

חָדָשׁ!!: יפו וטבלת גידוד · ראה עוד »

טבח מערת המכפלה

טבח מערת המכפלה הוא פיגוע ירי שנערך ב-25 בפברואר 1994 (פורים ה'תשנ"ד) ובו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון, על ידי ברוך גולדשטיין, רופא יהודי תושב קריית ארבע.

חָדָשׁ!!: יפו וטבח מערת המכפלה · ראה עוד »

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי לבנים ורעפים. בצד שמאל: למעלה: שתי דוגמאות של הטביעה העגולה. למטה: טביעות בנסחים א-ה. בצד ימין: טביעות בנסחים ו-יתמונה להחלפה טביעות החותם של הלגיון העשירי פרטנסיס הן טביעות חותם שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות הראשונה עד השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: יפו וטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »

טיילת יפו

מסגד הים משמאל כנסיית פטרוס הקדוש טיילת יפו מכיוון גבעת יפו טיילת יפו בשנות ה-30 של המאה ה-20 טיילת יפו היא טיילת המקשרת בין פארק צ'ארלס קלור מצפון לנמל יפו מדרום.

חָדָשׁ!!: יפו וטיילת יפו · ראה עוד »

ז' בניסן

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא.

חָדָשׁ!!: יפו וז' בניסן · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935 זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; 1900–1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וזאב וילנאי · ראה עוד »

זואולוגיה

בעלי חיים שונים זוֹאוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי החיים העוסק בחקר בַּעֲלֵי הַחַיִּים.

חָדָשׁ!!: יפו וזואולוגיה · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: יפו וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

זכוכית

בריטני. תוספות מטאליות בתערובת הזכוכית יכולות ליצור מגוון של צבעים. כאן קובלט הוסף כדי להעניק לזכוכית צבע כחלחל. פכית, שפופרת תמרוקים ותכשיטים מזכוכית שנמצאו בחורבת קסטרא מהתקופה הרומית המאוחרת-ביזנטית בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית בצורתה הטהורה היא חומר שקוף, חזק באופן יחסי, עמיד לשחיקה ועמיד בדרך כלל מבחינה כימית וביולוגית.

חָדָשׁ!!: יפו וזכוכית · ראה עוד »

חאן מנולי

חאן מנולי חאן מנולי חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני.

חָדָשׁ!!: יפו וחאן מנולי · ראה עוד »

חסן בק

חסן בק המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.

חָדָשׁ!!: יפו וחסן בק · ראה עוד »

חצי אי

חצי האי בנקס בניו זילנד חצי אי הוא זרוע יבשה החודרת לתוך הים.

חָדָשׁ!!: יפו וחצי אי · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: יפו וחקלאות · ראה עוד »

חקלאות בעל

חקלאות בעל חקלאות בעל (מוכרת גם בכינוי פלחה) היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד, באופן ישיר, ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות.

חָדָשׁ!!: יפו וחקלאות בעל · ראה עוד »

חרס

ממוזער חרס הוא חומר קרמי (סיליקט) שלאחר שיובש לחלוטין נצרף בכבשן להקשייתו.

חָדָשׁ!!: יפו וחרס · ראה עוד »

חלקלקה

מפת מבצר כוכב הירדן המדגימה שימוש ב'''חלקלקה'''. חלקלקה מתקופת הברונזה התיכונה בתל אסור החלקלקה המזרחית במצודת מגדל דוד חלקלקה היא חומה משופעת, מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת.

חָדָשׁ!!: יפו וחלקלקה · ראה עוד »

חטיבת אלכסנדרוני

חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3, בעבר חטיבה 820 וחטיבה 609) היא חטיבת מילואים של צה"ל.

חָדָשׁ!!: יפו וחטיבת אלכסנדרוני · ראה עוד »

חזקיהו

לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ היה מלך יהודה בשנים 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו וחזקיהו · ראה עוד »

חבצלת

חבצלת (שם מדעי: Pancratium) הוא סוג של צמח בצל במשפחת הנרקיסיים.

חָדָשׁ!!: יפו וחבצלת · ראה עוד »

חברת החשמל לישראל

חברת החשמל לישראל היא חברה ממשלתית וציבורית, מונופול, המייצרת חשמל ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל וברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: יפו וחברת החשמל לישראל · ראה עוד »

חולון

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב, התשיעית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וחולון · ראה עוד »

חובבי ציון

חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וחובבי ציון · ראה עוד »

חכם באשי

חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית: hahambaşı, תעתיק טורקי: הָהָמְבָּשִׁי; baş ראש או מנהיג; "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יפו וחכם באשי · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חָדָשׁ!!: יפו וחיפה · ראה עוד »

חיקסוס

יבנה" בע"מ. החיקסוס או ההיקסוס (ביוונית: Ὑκσώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסוס) הוא שם יווני עתיק לקבוצה אתנית שהורכבה ממהגרים כנענים, אמורים וחורים (לפי העולה משמותיהם וממנהגי הלבוש והקבורה שלהם) שהשתלטה על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".

חָדָשׁ!!: יפו וחיקסוס · ראה עוד »

חיים אמזלאג

חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וחיים אמזלאג · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (במסמכים רשמיים כונה: חכם מירקאדו גאגין נהג לחתום את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל מפורסם שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ושימש כחכם באשי הרשמי, הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים שמואל שמרלינג

חיים שמואל שמרלינג (תקפ"ו, 1826 - כ' באדר א' תרנ"ד, פברואר 1894) היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו, ואחר כך ממייסדי קהילה "שבה חברו אשכנזים וספרדים גם יחד", במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו וחיים שמואל שמרלינג · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: יפו וחיים באר · ראה עוד »

באר מים

באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים, ציור משנת 1902 באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.

חָדָשׁ!!: יפו ובאר מים · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח בכ' באב ה'תרס"ג - (13 באוגוסט 1903) המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינה בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בני מוריס

בני מוריס (נולד ב-8 בדצמבר 1948) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המתמחה בכתיבה היסטורית בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי ובמיוחד הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חָדָשׁ!!: יפו ובני מוריס · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה (מהעיר טודלה שבספרד) היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יפו ובנימין מטודלה · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: יפו ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בניין עיריית יפו

בניין עיריית יפו בכיכר עיריית יפו בניין עיריית יפו בפינת הרחובות שדרות ירושלים 45 והתקומה נבנה בשנת 1935 על ידי עאסם בק סעיד, ראש עיריית יפו בשנים 1918–1938 לאחר שעבר אליו מבית הסראייה ששכן בכיכר השעון.

חָדָשׁ!!: יפו ובניין עיריית יפו · ראה עוד »

בת ים

חוף בת ים עמדת "מדר" בבת ים בת ים - מראה מכיוון יפו בַּת יָם היא עיר במחוז תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ובת ים · ראה עוד »

בליה

כוורת עקב בליה, באזור Dahn במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה בגאולוגיה, בְּלָיָה או בְּלִיָּה היא תהליך איטי, המתרחש על פני שנים רבות, של התפרקות או התפוררות סלעים במקום שבו הם נמצאים.

חָדָשׁ!!: יפו ובליה · ראה עוד »

בוסניה (אזור)

אזור הרצגובינה האזור המכונה בוסניה (בשפות האזור Bosna או Босна) תופס את חלק הארי של בוסניה והרצגובינה, למעט אזור הרצגובינה שמשתרע בדרומה של המדינה, סמוך לים התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו ובוסניה (אזור) · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יפו ובולגריה · ראה עוד »

בוטניקה

חמציץ נטוי - גאופיט בעל פרח היביסקוס סורי בּוֹטָנִיקָה (Botany), פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח.

חָדָשׁ!!: יפו ובוטניקה · ראה עוד »

ביצה (סביבה טבעית)

ביצה בפולין. אדמות בור מוצפות (Moor) בגרמניה ביצת מים מתוקים בפלורידה ביצה באגמון החולה ביצה היא שטח של אדמה הנוטה להיות מכוסה מים רדודים במרבית ימות השנה, כאשר מצויים בו איים של אזורים יבשים יותר.

חָדָשׁ!!: יפו וביצה (סביבה טבעית) · ראה עוד »

ביצורים

המלך רנה בטרסקון. מבצר נח'ל, אחד המבצרים שנשתמרו במצב מצוין בעומאן ביצורי http://www.bourtange.nl Bourtange, שוחזרו למצבם בשנת 1750, במחוז חרונינגן שבהולנד ביצורים הם מבנים צבאיים שנועדו ללוחמה הגנתית.

חָדָשׁ!!: יפו וביצורים · ראה עוד »

בישוף

קתדרלת ולדימיר בקייב בִּישׁוֹף (ביוונית: επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח; בגרמנית: Bischof) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: יפו ובישוף · ראה עוד »

בית אג'ימן

בית אג'ימן היה חאן יהודי ביפו שנקרא על שם הגביר ישעיהו אג'ימן מאיסטנבול שמימן את רכישתו בשנת 1825.

חָדָשׁ!!: יפו ובית אג'ימן · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שיוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

חָדָשׁ!!: יפו ובית סלאוקוס · ראה עוד »

בית עלי ביבי

בית עלי ביבי בית עלי ביבי הוא בית באר ברחוב עזה ביפו, המשמש את בית הספר הדמוקרטי "יאפא".

חָדָשׁ!!: יפו ובית עלי ביבי · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית העלמין הנוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין, הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: יפו ובית קברות · ראה עוד »

בית קברות שייח' מוראד

קבר שייח' מוראד בית הקברות המוסלמי שייח' מוראד, המוכר גם כבית קברות אל-מוראד, הוא בית קברות מוסלמי הנמצא בדרך קיבוץ גלויות בדרומה של שכונת שפירא בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ובית קברות שייח' מוראד · ראה עוד »

בית קברות טאסו

הכניסה לבית הקברות, 2017 מדרון בית הקברות באר מים וחלק ממערכת מים בתחומי בית הקברות, 2008 בריכת ההשקיה בתחומי בית הקברות, 2008 בית קברות טאסו, הידוע גם כבית הקברות תל גיבורים הוא בית קברות ליד נתיבי איילון, בתל א-ריש ("תל גיבורים") על גבול חולון, המשמש את הקהילה המוסלמית ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ובית קברות טאסו · ראה עוד »

בית שמעון הבורסקאי

בית שמעון הבורסקאי ביפו תקריב הכניסה לבית שלט הסבר על אודות ביתו של שמעון הבורסקאי בית שמעון הבורסקאי הוא בניין ביפו העתיקה שבו, על-פי המסורת הארמנית, התארח פטרוס הקדוש, אחד השליחים אשר הפיצו את תורת ישו הנוצרי והאפיפיור הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו ובית שמעון הבורסקאי · ראה עוד »

בית באר

קומת המגורים בבית קאסר, כיום בשכונת נווה עופר סביל מחוץ לבית השייח מוראד, כיום ברחוב ישראל מסלנט בשכונת שפירא משאבת המים המכנית בבית קאסר שרידי בית הבאר של משפחת טאסו, בבית קברות טאסו בית הבאר מצפון לבני ציון בית באר או ביארה (בערבית: بيارة) הוא כינוי לסוג מבנים שהוקמו בארץ ישראל במאה ה-19 סביב בארות מים, בעיקר בסמוך לפרדסים.

חָדָשׁ!!: יפו ובית באר · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: יפו ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: יפו ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)

תמונת מחזור של בית הספר, 1932 חזית המבנה ברחוב לילנבלום בו שכן בית הספר עד סגירתו וכיום שוכנת בו אולפנית בני עקיבא תל אביב (2010) בית הספר תחכמוני היה בית הספר הדתי הראשון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו) · ראה עוד »

בית הסראייה (יפו)

מבנה הסראייה בשנת 1918 המבנה נראה אחרי מגדל השעון בככר המרכזית של יפו בשנת 1900 חזית בית הסראייה הודעת לח"י על פיצוץ בית הסראייה ביפו לוחית זיכרון על קיר בית הסראייה בית הסראייה הוא מבנה בכיכר השעון שביפו, אשר שימש בית השלטון הטורקי, והיה מושב מוסדות הממשל העירוניים והממשלה הטורקית ששלטה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הסראייה (יפו) · ראה עוד »

בית העלמין היהודי ביפו

שער הכניסה לבית העלמין היהודי הישן ביפו סביבת בית העלמין - אמירי העצים שבו נראים משמאל בית העלמין היהודי ביפו, הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי", הוא בית עלמין יהודי השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה.

חָדָשׁ!!: יפו ובית העלמין היהודי ביפו · ראה עוד »

בית העולים

בית העולים לוח זיכרון שהציבה במקום בידי המועצה לשימור אתרים בית העולים או בית החלוץ הוא כינויו של בית דו-קומתי ברחוב יפת 34 ביפו (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון עולים חדשים בימים הראשונים לאחר עלייתם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ובית העולים · ראה עוד »

בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו

מראה כללי של בית הקברות בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו הוא בית קברות קטן ובלתי פעיל ששימש את הקהילה הפרוטסטנטית הקטנה ביפו במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יפו ובית הקברות הפרוטסטנטי ביפו · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: יפו ובית כנסת · ראה עוד »

ביזה

אזהרה על בית בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה: "אתם בוזזים - אנחנו יורים" ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד.

חָדָשׁ!!: יפו וביזה · ראה עוד »

ביברס

גשר ביברס אותו הקים מצפון ללוד פרוטומה של ביברס במצודת קהיר מסגד ביברס בקהיר אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין ביברס אל-בונדוקדארי (בערבית: الملك‭ ‬الظاهر‭ ‬ركن‭ ‬الدين‭ ‬بيبرس‭ ‬البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277) הידוע בשם בַּיְבַּרְס, היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יפו וביברס · ראה עוד »

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت, תעתיק מדויק: בירות; בצרפתית: Beyrouth) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: יפו וביירות · ראה עוד »

ג'נובה

ג'נובה (באיטלקית: Genova, בניב הגנואי "זֶנָה"), המכונה גם גנואה, היא עיר ונמל בצפון איטליה, בירתה של ליגוריה.

חָדָשׁ!!: יפו וג'נובה · ראה עוד »

ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת

ג'ורג' החמישי (באנגלית: George V; 3 ביוני 1865 - 20 בינואר 1936), הידוע גם בשמו המלא ג'ורג' פרדריק ארנסט אלברט, היה מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים הבריטים, וקיסר הודו, החל מ-6 במאי 1910 ועד מותו ב-1936.

חָדָשׁ!!: יפו וג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

ג'יימס פין

פין בצעירותו ספרו של פין ג'יימס פין (James Finn, 13 ביולי 1806 - 29 באוגוסט 1872) היה ראשון הקונסולים הבריטיים בירושלים במאה ה-19, הוא סייע ליהודים להתיישב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וג'יימס פין · ראה עוד »

גן חיות

ביזון (מימין) בגן החיות שנברון. גן חיות, גן זואולוגי או בֵּיבָר הוא מקום שבו מוחזקים בעלי חיים (בעיקר חיות בר) בשביה דרך קבע, ומוצגים לעיני קהל למטרות בידור, מחקר, חינוך ושימור מינים הנתונים בסכנת הכחדה.

חָדָשׁ!!: יפו וגן חיות · ראה עוד »

גן בוטני

הגן הבוטני הלאומי של ישראל''' בירושלים '''הגן הבוטני הלאומי של ארצות הברית''' בוושינגטון הבירה, ארצות הברית '''גני קיו''' בלונדון, אנגליה ה'''ז'ארדן דה פלאן''' - הגן הבוטני הלאומי של צרפת בפריז '''הגן הבוטני מינכן-נימפנבורג''' במינכן, גרמניה גן הבוטני של שיקגו''' קוריטיבה (ברזיל) החממה הוותיקה ביותר בגן הבוטני של אוניברסיטת בזל ספריית אוניברסיטת ורשה גן בוטני הוא גן בו מגודלים צמחים בראש ובראשונה למטרות מחקר מדעי.

חָדָשׁ!!: יפו וגן בוטני · ראה עוד »

גאולוגיה

גֵּאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: גֵ (γη) פירושו קרקע ולוגיה (λογία) פירושו תורה) היא אחד ממדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יפו וגאולוגיה · ראה עוד »

גני הטבע (תל אביב)

גני הטבע הם גן בוטני וגן זואולוגי, המתמקדים בחי ובצומח בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וגני הטבע (תל אביב) · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: יפו וגרמניה · ראה עוד »

גבעת אנדרומדה

כנסיית גאורגיוס הקדוש וגבעת אנדרומדה מיפו העתיקה מראה אל הים מראה במתחם גבעת אנדרומדה היא שכונת מגורים סגורה ויוקרתית ברחוב לואי פסטר ורחוב יפת ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וגבעת אנדרומדה · ראה עוד »

גבעת עלייה

גן טולוז שבו נמצאים המרכז הערבי-יהודי ביפו, מרכז הפיס ובית השגריר הצרפתי חוף גבעת עלייה גשר חלון ליפו מרכז פרס לשלום מסגד ג'באליה בגן קדרון מראה בבית הקברות היווני-אורתודוקסי גבעת עלייה היא שכונה בדרומה של יפו, השוכנת בין הים ממערב לרחוב יפת ממזרח, ובין שכונת יפו ג' והעיר בת ים מדרום לרחוב מנדס פראנס ושכונת עג'מי מצפון.

חָדָשׁ!!: יפו וגבעת עלייה · ראה עוד »

גוטפריד מבויון

חרבו של גודפריד מבויון, בכנסיית הקבר בירושלים. גוטפריד רוזן בויון (בצרפתית: Godefroy de Bouillon, גודפרוא דה בויון; נולד ככל הנראה בשנת 1060, מת ב-18 ביולי 1100, ירושלים) היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון ושליטה הראשון של ממלכת ירושלים הצלבנית.

חָדָשׁ!!: יפו וגוטפריד מבויון · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה - המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יפו וגירוש תל אביב · ראה עוד »

דן בן אמוץ

דן בן אמוץ (נקרא בקיצור דב"א; 13 באפריל 1923 - 20 באוקטובר 1989) היה סאטיריקן מיוצרי הווי הפלמ"ח ופעיל במוסד לעלייה ב', סופר, עיתונאי, מתרגם, תסריטאי, שחקן קולנוע, שדרן רדיו, מנחה ערבי ראיונות ואיש בוהמה ישראלי.

חָדָשׁ!!: יפו ודן בן אמוץ · ראה עוד »

דקליים

דקליים (שם מדעי: Arecaceae או גם Palmae) הם משפחה יחידה בסדרת הדקלאים.

חָדָשׁ!!: יפו ודקליים · ראה עוד »

דרך הים

דרך הים (סגול), דרך המלך (אדום), ודרכי מסחר עתיקות נוספות. 1300 לפנה"ס בערך דרך הים (בלטינית: Via Maris - וִיָה מָרִיס) היא דרך עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את מצרים עם סוריה, אנטוליה, ומסופוטמיה (איראן ועיראק של ימינו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ודרך הים · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: יפו ודברי הימים · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת דביר ביאליק ורבניצקי דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דגל יוון

דגל יוון (ביוונית: Σημαία της Ελλάδας) הוא דגלה הלאומי של יוון.

חָדָשׁ!!: יפו ודגל יוון · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: יפו ודוד · ראה עוד »

דוד דבית הלל

רבי דוד דבית הלל היה נוסע יהודי בן המאה ה-19 שערך מסע מארץ ישראל להודו.

חָדָשׁ!!: יפו ודוד דבית הלל · ראה עוד »

דוידקה

מרגמה מסוג "דוידקה" המוצגת בחצר מצודת יואב. מרגמה זו שימשה בסיוע לכוחות שלחמו בצפת במלחמת העצמאות דָוִידְקָה היא מרגמה בקוטר 3 אינץ' מתוצרת תע"ש, ששימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יפו ודוידקה · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו וה'תרמ"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו וה'תרס"ד · ראה עוד »

ה'תרע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו וה'תרע"ט · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו וה'תרע"ד · ראה עוד »

הממשל הצבאי על ערביי ישראל

הממשל הצבאי על ערביי ישראל היה ממשל צבאי שהשליטה מדינת ישראל על היישובים הערביים שבשטחה, החל משנת 1948 ועד לביטולו בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: יפו והממשל הצבאי על ערביי ישראל · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה (באנגלית The United Kingdom of Great Britain), הידועה לרוב כממלכה המאוחדת (UK) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. הממלכה המאוחדת היא הציר המרכזי של 54 מדינות חבר העמים הבריטי, שבראשן עומדת המלכה אליזבת השנייה, המכהנת מאז 1952. כמו במונרכיות אחרות באירופה בימינו, סמכותה של המלכה מצומצמת ביותר, ותפקידה בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בממלכה המאוחדת כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלכה. הממלכה המאוחדת היא המדינה ה-22 בגודלה מבחינת אוכלוסייה, עם אוכלוסייה המוערכת בכ-65 מיליון תושבים. היא מונרכיה חוקתית עם שלטון דמוקרטי פרלמנטרי. בירתה היא לונדון, עיר גלובלית חשובה ומרכז כלכלי עם אוכלוסייה של כ-10,310,000 תושבים, והיא הרביעית בגודלה באירופה והשנייה בגודלה באיחוד האירופי. המדינה מורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית, באנגלית: Home Nations), שבעבר התקיימו כמדינות נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. בעבר אירלנד הייתה חלק מהממלכה אך היא פרשה מהאיחוד בשנת 1921 ולממלכה המאוחדת נותרה צפון אירלנד, שמהווה שישית בלבד מהאי האירי. מאז התפרקות האימפריה הבריטית, הממלכה המאוחדת כבר לא נחשבת למעצמת על, אך היא בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם ואחת המעצמות המתועשות והחזקות בתבל. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7) ו-G20, כלכלתה של בריטניה היא מהמשגשגות בעולם והיא המדינה בעלת התקציב השלישי בגודלו בעולם. הממלכה המאוחדת היא חברה מייסדת של האו"ם עם זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון; אחת החברות המייסדות של ברית נאט"ו; ומדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי. היא המדינה המרכזית בחבר העמים הבריטי, שכולל את רוב המדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית. במרץ 2017 החלה הממלכה בהליך היפרדות מן האיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: יפו והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.

חָדָשׁ!!: יפו והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-15 לפנה"ס

המאה ה-15 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-15 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-16 לפנה"ס

המאה ה-16 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-16 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-17 לפנה"ס

המאה ה-17 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-17 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המנורה

תבליט מנורה במערת ארון הקודש בבית שערים מתוארכת בין המאה השנייה לרביעית לספירה המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת ברחבת בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים) תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת באשתמוע, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר סורג מאבן שיש, עם תבליט מנורת שבעת הקנים, המאה ה-4 לספירה, נמצא בסמוך לכתובת רחוב פסל מנורת דוד בפתח תקווה מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב.

חָדָשׁ!!: יפו והמנורה · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

אנשי כנופיות ערבים בתקופת המרד הערבי הגדול (1936) המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בעברית: מרד פלסטין הגדול) היה מרד מאורגן שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: יפו והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית (המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא).

חָדָשׁ!!: יפו והמרד הגדול · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: יפו והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המזרח התיכון

מדינות מרכז אסיה קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון המזרח התיכון הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי במפגש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה.

חָדָשׁ!!: יפו והמזרח התיכון · ראה עוד »

המגיד

שער עיתון "המגיד" ב-1870 אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית.

חָדָשׁ!!: יפו והמגיד · ראה עוד »

המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו

מראה ברחוב בר הופמן כנסיית עמנואל באר המים המרכזית במושבה אנדרטה בפארק צ'ארלס קלור לזכר מתיישבי המושבה האמריקאית ביפו המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא משתרעת על פני שני רחובות צולבים: רחוב אורבך ורחוב בר הופמן.

חָדָשׁ!!: יפו והמושבה האמריקאית-גרמנית ביפו · ראה עוד »

המוזיאון הבריטי

המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.

חָדָשׁ!!: יפו והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »

המכללה האקדמית תל אביב-יפו

הבניין החדש הנמצא לקראת סיום הקמתו (2010) המכללה האקדמית תל אביב-יפו היא מכללה אקדמית המוסמכת להעניק לבוגריה תארים ראשונים (.B.A, B.Sc,.B.S.N) ותארים שניים (.M.A, M.Sc,.M.B.A).

חָדָשׁ!!: יפו והמכללה האקדמית תל אביב-יפו · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ״ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: יפו והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (או בשמה הרשמי - הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: יפו והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית בשיאה, 1683 האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יפו והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הביזנטית (ביוונית: Βασιλεία των Ρωμαίων - ממלכת הרומאים) או ביזנטיון הוא כינוי מאוחר ומודרני שניתן לחלקה המזרחי של האימפריה הרומית, שנוצר כתוצאה מפיצול הקיסרות הרומית בשנת 395, והתקיים עד לנפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: יפו והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הנציב העליון

ארמון הנְציב בירושלים. התמונה צולמה בין השנים 1929כ-1933. הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והנציב העליון · ראה עוד »

הסרקופג של אשמונעזר השני

ראש הסרקופג וחלק מהכתובת סרקופג אשמונעזר השני הסרקופג של אשמונעזר השני (אֶשמֻנעַזָר השני), מלך פיניקי של צידון ובנו של המלך תַּבּנִת (Tabnit), נוצר במאה ה-5 לפנה"ס (יש חוקרים המשערים שחי במאות ה-3-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: יפו והסרקופג של אשמונעזר השני · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והעלייה ההמונית · ראה עוד »

הפועל תל אביב (כדורגל)

הפועל תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר תל אביב המשחק בליגת העל.

חָדָשׁ!!: יפו והפועל תל אביב (כדורגל) · ראה עוד »

הר התקווה

הר התקווה ב-1933. צלם: יוסף בן יוסף השקמה העתיקה בחצר בית הספר שבח מופת. שריד אחרון להתיישבות ב"הר התקווה" הר התקווה (Mount Hope) הוא שמה של חווה חקלאית שהוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי שתי קבוצות של נוצרים פרוטסטנטים, מפרוסיה ומארצות הברית, באזור שבו שוכן כיום בית הספר "שבח מופת" בדרום תל אביב.

חָדָשׁ!!: יפו והר התקווה · ראה עוד »

השפלה

השפלה - מראה כללי השפלה, או שפלת יהודה, היא אזור גאוגרפי במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.

חָדָשׁ!!: יפו והשפלה · ראה עוד »

התקפת האצ"ל על יפו

מפת התקפת האצ"ל על יפו ומבצע חמץ ב-25 באפריל 1948 פתח אצ"ל בהתקפה על יפו כחלק מן המערכה על תל אביב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יפו והתקפת האצ"ל על יפו · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) התקופה העות'מאנית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יפו והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה בשנת 63 לפנה"ס עם הפלישה הרומאית לארץ זו בהנהגת המצביא הרומי פומפיוס, ונמשכה עד שנת 324; שמקובל לראות בה את תחילת שליטתה של האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: יפו והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: יפו והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

התיאטרון הערבי-עברי ביפו

מבנה התיאטרון הכניסה לתיאטרון חלק מהחלל במבנה התיאטרון התיאטרון הערבי-עברי ביפו בבית הסראייה הישן בעיר, משמש אכסניה לשתי להקות תיאטרון הפועלות ביחד ולחוד בשתי שפות: עברית וערבית.

חָדָשׁ!!: יפו והתיאטרון הערבי-עברי ביפו · ראה עוד »

הטורקים הצעירים

הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (טורקית Jön Türkler או Genç Türkler) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: יפו והטורקים הצעירים · ראה עוד »

החברה לפיתוח יפו העתיקה

לוגו החברה פסל בדמות נפוליאון בכניסה למרכז המבקרים של החברה לפיתוח יפו העתיקה בכיכר קדומים החברה לפיתוח יפו העתיקה הוקמה בשנת 1961 על ידי ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, ושמה לה ליעד לשקם את יפו העתיקה, אזור שבאותה עת היה מוכה זנות ופעילות עבריינית.

חָדָשׁ!!: יפו והחברה לפיתוח יפו העתיקה · ראה עוד »

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ-ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (יוונית: Η Καινή Διαθήκη) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: יפו והברית החדשה · ראה עוד »

הבית הירוק (יפו)

הבית הירוק הבית הירוק הוא כינויו של בית בעל קירות ירקרקים השוכן ברחוב יפת 91 בשכונת עג'מי ביפו, במפגש הרחובות יפת ושבטי ישראל (צומת חאג' כחיל).

חָדָשׁ!!: יפו והבית הירוק (יפו) · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מבנה הגימנסיה הישן, 1936 לערך כיתה בגימנסיה, 1912 תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה הבניין החדש בז'בוטינסקי. שער הכניסה מסמל את חזית הבניין ההיסטורי שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד מממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: יפו והגירה · ראה עוד »

הדרים

  תמונה של מנדרינות בשוק נצרת. פרי בעל טעם חמצמץ ובעל פלחים עסיסיים, השייך למשפחת הפיגמיים. הדרים (שם מדעי: Citrus) הם סוג עצים ירוקי עד ומניבי פרי ממשפחת הפיגמיים.

חָדָשׁ!!: יפו והדרים · ראה עוד »

ההגנה

סיכת מ"מ לבוגרי קורס קצינים. ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יפו וההגנה · ראה עוד »

הוצאת בבל

הסמליל של '''הוצאת בבל'''בבל היא הוצאת ספרים עצמאית.

חָדָשׁ!!: יפו והוצאת בבל · ראה עוד »

הוועד הערבי העליון

כמה מבכירי הוועד הערבי העליון (מימין לשמאל): שני, אחמד שוקיירי, ד"ר חוסיין אל-ח'אלידי, מזכיר הוועד, ג'מאל אל-חוסייני, סגן הנשיא, אחמד חילמי עבד אל-באקי (אוחז במקל), ד"ר יוסוף הייכל, ראש עיריית יפו הוועד הערבי העליון (בערבית: اللجنة العليا العربية) היה הגוף הפוליטי העליון שהנהיג את הקהילה הערבית בארץ ישראל המנדטורית משנת 1936 ועד מלחמת העצמאות (לרבות בתקופת המלחמה).

חָדָשׁ!!: יפו והוועד הערבי העליון · ראה עוד »

הכנסייה האנגליקנית

הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה) היא המוסד הנוצרי התאולוגי הרשמי של אנגליה, החל במאה השש עשרה.

חָדָשׁ!!: יפו והכנסייה האנגליקנית · ראה עוד »

הכנסייה האנגליקנית (יפו)

הכנסייה האנגליקנית ביפו, 2009 מבט מצפון מזרח, 2018 החזית המזרחית, 2018 הכנסייה האנגליקנית (לפי השליח שמעון פטרוס) היא כנסייה פרסביטריאנית נטושה הניצבת ברחוב יפת 48 ביפו, מול כנסיית אנטוניוס הקדוש הרומית-קתולית.

חָדָשׁ!!: יפו והכנסייה האנגליקנית (יפו) · ראה עוד »

הכנסייה האפוסטולית הארמנית

דגל הפטריארך של הכנסייה האפוסטולית הארמנית הטבלת טירידאטס השלישי מלך ארמניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.

חָדָשׁ!!: יפו והכנסייה האפוסטולית הארמנית · ראה עוד »

הים התיכון

ים תיכון ישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: יפו והים התיכון · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה האנדרטה למייסדי העיר תל אביב בשדרות רוטשילד העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר הגדולה והחשובה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו והיישוב · ראה עוד »

ועדת אונסקו"פ

חיים ויצמן נואם בפני הוועדה חברי הוועדה בעת פגישה עם נציגים יהודים בירושלים ועדת אונסקו"פ - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (UNSCOP - United Nations Special Committee on Palestine) - הייתה ועדת חקירה בינלאומית שמונתה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות במאי 1947 כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, בעקבות בקשתה של ממשלת בריטניה לחוות דעת של האו"ם, לאחר שלא הושגה הסכמה על הפתרון העדיף.

חָדָשׁ!!: יפו וועדת אונסקו"פ · ראה עוד »

וילהלמה

שרונה ובווילהלמה ואשר נשלחו ליצוא חמידייה-וילהלמה (בגרמנית: Hamîdije Wilhelma) הייתה מושבה טמפלרית במישור חוף יהודה כ-7.5 ק"מ מצפון ללוד, וכ-2 ק"מ ממזרח לעיירה הערבית יהודייה (העיר יהוד של ימינו), אשר נוסדה בשנת 1902 על ידי גרמנים טמפלרים.

חָדָשׁ!!: יפו ווילהלמה · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: יפו ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

ויליאם פרנסיס לינץ'

וויליאם פרנסיס לינץ' ויליאם פרנסיס לינץ' (באנגלית: William Francis Lynch, 1 באפריל 1801 - 17 באוקטובר 1865) היה קצין בצי האמריקני וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו וויליאם פרנסיס לינץ' · ראה עוד »

כנסיית מאר מיכאל

הדגל היווני מתנוסס מעל הכנסייה כנסיית מאר מיכאל (או סן מישל) היא כנסייה יוונית אורתודוקסית השוכנת ברחוב נתיב המזלות מספר 8 ביפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית מאר מיכאל · ראה עוד »

כנסיית אנטוניוס הקדוש

כנסיית אנטוניוס הקדוש - החזית הצפונית כנסיית אנטוניוס הקדוש היא כנסייה פרנציסקנית קתולית השוכנת ברחוב יפת ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית אנטוניוס הקדוש · ראה עוד »

כנסיית עמנואל

הכנסייה ברחוב בר הופמן ביפו האפסיס כנסיית עמנואל היא כנסייה לותרנית השוכנת ברח' בר הופמן מספר 15 במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, שנבנתה בשנת 1904.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית עמנואל · ראה עוד »

כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)

כנסיית פטרוס הקדוש מבט מכיוון תל אביב: יפו העתיקה וכנסיית פטרוס הקדוש החולשת עליה החזית הצפונית של המנזר והמגדל העגול, שריד מ"המצודה" ההיסטורית אשר שולב במבנה הנוכחי חזית הכנסייה (משמאל) והמנזר חלל הכנסייה דוכן הדרשה פסל לואי התשיעי בחצר הפנימית של המנזר כנסיית פטרוס הקדוש היא כנסייה קתולית פרנציסקנית השוכנת בכיכר קדומים בפינה הצפון-מערבית של יפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית פטרוס הקדוש (יפו) · ראה עוד »

כנסיית גאורגיוס הקדוש

כנסיית גאורגיוס הקדוש וגבעת אנדרומדה מיפו העתיקה כנסיית גאורגיוס הקדוש היא כנסייה יוונית-אורתודוקסית ביפו.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית גאורגיוס הקדוש · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הממוקמת באתר שמרבית המסורות הנוצריות רואות בו כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסייה

סגנון גותי מימי הביניים בזיליקת פטרוס הקדוש - הכנסייה הגדולה בעולם המבנה הפנימי של כנסייה באוסטריה ווינה. הקתדרלה מהווה בערים רבות באירופה את מרכז העיר. הכנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפילה.

חָדָשׁ!!: יפו וכנסייה · ראה עוד »

כרם התימנים

אזור כרם התימנים בצילום ממגדל לוינשטיין לכיוון מערב שלט על אחד הבתים בשכונה כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל.

חָדָשׁ!!: יפו וכרם התימנים · ראה עוד »

כל ישראל חברים

אדולף כרמיה עץ של סמל "כל ישראל חברים" - בדלת בית הכנסת במקווה ישראל - מפעלה החשוב של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית הספר הנטוש בלב ירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי בין לאומי הפועל לקידום חברה ערכית ושוויונית.

חָדָשׁ!!: יפו וכל ישראל חברים · ראה עוד »

כורכר

גבעת כורכר בחוף הרצליה כורכר (מקור השם מערבית כֻּרְכַּאר) - סלע משקע פריך ונקבובי.

חָדָשׁ!!: יפו וכורכר · ראה עוד »

כיבוש יפו (1799)

כיבוש יפו במרץ 1799 על ידי צבא נפוליאון היה חלק ממסע נפוליאון בארץ ישראל שהחל במצרים והסתיים בכישלון במצור על עכו בחודש מאי (שאחריו נסוג הצבא בחזרה למצרים).

חָדָשׁ!!: יפו וכיבוש יפו (1799) · ראה עוד »

כיבוש יפו על ידי צחותי

שער מימי רעמסס השני בתחומי גן הפסגה ביפו העתיקה כיבוש יפו על ידי צחותי הוא סיפור מצרי עתיק שנכתב על גבי פפירוס האריס 500 שהיה חלק מהאוסף של אנתוני צ'ארלס האריס, וכיום מוצג במוזיאון הבריטי שבלונדון.

חָדָשׁ!!: יפו וכיבוש יפו על ידי צחותי · ראה עוד »

כיכר השעון

כיכר השעון היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: יפו וכיכר השעון · ראה עוד »

י"ב בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו וי"ב בסיוון · ראה עוד »

יאזור

יאזוּר (בערבית: يازور), הייתה עיירה ערבית ששכנה כ-6 ק"מ ממזרח ליפו, במקום שבו שוכנת בימינו אזור.

חָדָשׁ!!: יפו ויאזור · ראה עוד »

יעקב קפלן

ד"ר יעקב קפלן (י"ד בתשרי תרע"ב, 6 באוקטובר 1911 – ט' בניסן תשמ"ט, 14 באפריל 1989) היה ארכאולוג ישראלי, שלזכותו נזקפות רוב החפירות הארכאולוגיות בתל אביב וביפו.

חָדָשׁ!!: יפו ויעקב קפלן · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור מן המניין, לשעבר ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: יפו ויעקב שביט · ראה עוד »

יעקב גולדשטיין

יעקב גולדשטיין (נולד ב-24 בפברואר 1935) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס להיסטוריה, מייסד וראש החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: יפו ויעקב גולדשטיין · ראה עוד »

יעקב יער

יעקב יער (נולד ב-1929) הוא אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: יפו ויעקב יער · ראה עוד »

יפת בן נח

יפת, יצירה של Guillaume Rouillé מ-1553 יָפֶת, דמות מקראית, בנו השלישי של נח במקרא, אחיהם של שם ושל חם.

חָדָשׁ!!: יפו ויפת בן נח · ראה עוד »

יפו ג'

יפו ג' היא שכונה בדרום העיר יפו.

חָדָשׁ!!: יפו ויפו ג' · ראה עוד »

יפו העתיקה

הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה יפו העתיקה במבט לילי מהים (צילום: פיני בירמן) מבט מהאוויר על העיר העתיקה יפו העתיקה כפי שנשקפת מתל אביב גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני הכנסייה הפרנציסקנית סט. פטרוס - צילום מגן הפסגה שרידי החומה מהתקופה העות'מאנית מבנה הסראיה הישנה בית הכלא הישן חדש לצד ישן, רחוב שמעון בן שטח בעיר העתיקה מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: יפו ויפו העתיקה · ראה עוד »

ירבעם השני

יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ, נודע גם כירבעם השני, הוא דמות מקראית, שלט על ממלכת ישראל בשנים 789 עד 784 לפנה"ס כעוצר, ובשנים 784 עד 748 לפנה"ס כמלך.

חָדָשׁ!!: יפו וירבעם השני · ראה עוד »

ירדן

צילום לווין של ירדן ושכנותיה ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אָלְמָמְלָכָּה (א)לְאֻרְדֻּנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה השוכנת במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יפו וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יפו וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

ישעיהו, כפי שמופיע במנורת הכנסת יְשַׁעְיָהוּ בֶּו־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: יפו וישעיהו · ראה עוד »

ישיבת הסדר

לא ממוסגר ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי במסגרת דתית.

חָדָשׁ!!: יפו וישיבת הסדר · ראה עוד »

יגאל תומרקין

יגאל תומרקין, 1999 יגאל תומרקין (נולד ב-23 באוקטובר 1933) הוא צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: יפו ויגאל תומרקין · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יפו ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: יפו ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהושע פורת

יהושע פורת, 2010 יהושע חיים (שוקה) פורת (נולד ב-13 בינואר 1938) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו ויהושע פורת · ראה עוד »

יהודה מרגוזה

הרב יהודה הלוי מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879), ממחדשי היישוב היהודי ביפו, מראשוני הפרדסנים, רבם ופטרונם של יהודי יפו החל מ-1840.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה מרגוזה · ראה עוד »

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה, ומאחוריהם המורה לאמנות אברהם אלדמע קבריהם של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה מטמון, בבית הקברות טרומפלדור. המצבה המשותפת מעוצבת בצורת הבניין ההיסטורי של גימנסיה הרצליה, שנהרס בשנות ה-60. שלט בכניסה ל"גן יהודה" יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה לייב מטמון-כהן · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (11 בדצמבר 1875 – 10 ביולי 1962; י"ג בכסלו תרל"ו – ט' בתמוז תשכ"ב) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודה המכבי

פטר פאול רובנס, "ניצחונו של יהודה המקבי", 1636. הממלכה היהודית בתקופת יהודה יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ιούδας ο Μακκαβαίος; ? - 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יפו ויהודים · ראה עוד »

יואב גלבר

יואב גֶלבֶּר (נולד ב-25 בספטמבר 1943) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה ופרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי הרצליה ועמד בראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה.

חָדָשׁ!!: יפו ויואב גלבר · ראה עוד »

יום האדמה

אנדרטה להרוגי "יום האדמה" בשנת 1976 בבית הקברות בסח'נין הנהגת הציבור הערבי בישראל מציינת את יום האדמה ה-40 יום האדמה (בערבית: يوم الأرض - יום אלארצ'/אל-ארד), שחל ב-30 במרץ, הוא אירוע הכולל את השביתה הכללית וההפגנות של החברה הערבית בישראל נגד החלטת ממשלת רבין הראשונה להפקיע אדמות של אזרחים ערבים בגליל בשנת 1976.

חָדָשׁ!!: יפו ויום האדמה · ראה עוד »

יונתן הוופסי

שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הוופסי (או יונתן אַפְּפוּס לפי ספר החשמונאים וגם יונתן החפי לפי ספר קדמוניות היהודים) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.

חָדָשׁ!!: יפו ויונתן הוופסי · ראה עוד »

יונה בן אמיתי

יונה. ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית. 250x250 פיקסלים יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, דמות מקראית, נביא, גיבור ספר יונה, הצטווה על ידי ה' ללכת ולקרוא על נינוה "כִּי-עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי".

חָדָשׁ!!: יפו ויונה בן אמיתי · ראה עוד »

יוסף נבון

258x258 פיקסלים יוסף ביי נבון (תרי"ח, 1858, ירושלים – כ"ג בניסן תרצ"ד, אפריל 1934, פריז) היה בנקאי, איש עסקים ואיש ציבור בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, יוזם ובונה מסילת הרכבת לירושלים.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסף נבון · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסוף הייכל

יוסוף הייכל בשורה הראשונה של נכבדי הוועד הערבי העליון יוסוף הייכל (בערבית: يوسف هيكل; 1907–1989) היה ראש העירייה הערבי האחרון של יפו ובכיר בוועד הערבי העליון ולאחר מכן דיפלומט ירדני, שכיהן כשגריר ארצו בוושינגטון, פריז, לונדון, טייפה ומוסדות האו"ם.

חָדָשׁ!!: יפו ויוסוף הייכל · ראה עוד »

יועזר איש הבירה

יועזר איש הבירה - תנא מתלמידי בית שמאי, חי במאה הראשונה לספירה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ויועזר איש הבירה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: יפו ויוונית · ראה עוד »

1 במאי

1 במאי הוא היום ה-121 בשנה (122 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו1 במאי · ראה עוד »

1101

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1101 · ראה עוד »

1173

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1173 · ראה עוד »

1191

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1191 · ראה עוד »

12 במרץ

12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו12 במרץ · ראה עוד »

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו12 בפברואר · ראה עוד »

1227

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1227 · ראה עוד »

1268

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1268 · ראה עוד »

13 במאי

13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו13 במאי · ראה עוד »

13 בדצמבר

13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו13 בדצמבר · ראה עוד »

140-149 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 149 - 140 לפנה"ס, ג'תרי"א - ג'תר"כ.

חָדָשׁ!!: יפו ו140-149 לפנה"ס · ראה עוד »

16 בנובמבר

16 בנובמבר הוא היום ה-320 בשנה בלוח הגרגוריאני (321 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו16 בנובמבר · ראה עוד »

1776

4 ביולי 1776 - הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יפו ו1776 · ראה עוד »

1799

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1799 · ראה עוד »

1806

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1806 · ראה עוד »

1807

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1807 · ראה עוד »

1815

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1815 · ראה עוד »

1817

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1817 · ראה עוד »

1820

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1820 · ראה עוד »

1824

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1824 · ראה עוד »

1831

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1831 · ראה עוד »

1832

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1832 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1840 · ראה עוד »

1841

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1841 · ראה עוד »

1848

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1848 · ראה עוד »

1852

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1852 · ראה עוד »

1856

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1856 · ראה עוד »

1863

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1863 · ראה עוד »

1865

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1865 · ראה עוד »

1866

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1866 · ראה עוד »

1868

| קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: יפו ו1868 · ראה עוד »

1869

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1869 · ראה עוד »

1878

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1878 · ראה עוד »

1879

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1879 · ראה עוד »

1886

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1886 · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1887 · ראה עוד »

1888

נוסדת הפוטבול ליג האנגלית.

חָדָשׁ!!: יפו ו1888 · ראה עוד »

1890

נולד שארל דה גול.

חָדָשׁ!!: יפו ו1890 · ראה עוד »

1892

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1892 · ראה עוד »

1895

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1895 · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1898 · ראה עוד »

19 באפריל

19 באפריל הוא היום ה-109 בשנה (110 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו19 באפריל · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: יפו ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יפו ו1905 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: יפו ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1908 · ראה עוד »

1909

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1909 · ראה עוד »

1916

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1916 · ראה עוד »

1917

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1917 · ראה עוד »

1920

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1920 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1921 · ראה עוד »

1922

מוקמת ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: יפו ו1922 · ראה עוד »

1923

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1923 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: יפו ו1924 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1927 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1936 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ו1948 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יפו ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: יפו ו1950 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1954 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1960 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1962 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1966 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1997 · ראה עוד »

1999

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו1999 · ראה עוד »

2008

*.

חָדָשׁ!!: יפו ו2008 · ראה עוד »

2009

*.

חָדָשׁ!!: יפו ו2009 · ראה עוד »

2010

*.

חָדָשׁ!!: יפו ו2010 · ראה עוד »

24 באפריל

24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו24 באפריל · ראה עוד »

25 באפריל

25 באפריל הוא היום ה-115 בשנה (116 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו25 באפריל · ראה עוד »

28 באפריל

המרד על הבאונטי 28 באפריל הוא היום ה־118 בשנה (119 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו28 באפריל · ראה עוד »

28 באוקטובר

28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו28 באוקטובר · ראה עוד »

29 בנובמבר

29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו29 בנובמבר · ראה עוד »

30 במרץ

30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו30 במרץ · ראה עוד »

30 באפריל

30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו30 באפריל · ראה עוד »

31 במרץ

הגירוש של יהודי ספרד 31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו31 במרץ · ראה עוד »

638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו638 · ראה עוד »

67

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יפו ו67 · ראה עוד »

8 בדצמבר

8 בדצמבר הוא היום ה-342 בשנה בלוח הגרגוריאני (343 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יפו ו8 בדצמבר · ראה עוד »

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יפו ו9 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

המישלמה ליפו.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יפו

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »