סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יצחק בן-צבי

מַדָד יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן-צבי (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 24 בנובמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. [1]

378 יחסים: ממשלת ישראל, מאסר, מאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט, מאיר בניהו, מסה (חיבור עיוני), מעמד הפועלים, מערת האיגרות, מפא"י, מפלגה, מצע, מצרים, מקור ראשון, מקובל, מרד החשמונאים, מרדכי אליאב, משפט פלילי, משפטים, משטרת ישראל, משה סנה, משה שרת, משורר, מתתיהו מינץ, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מטולה, מזרחים, מזכרת בתיה, מחקר, מגדר, מגילת העצמאות, מגילות ים המלח, מדעי הטבע, מדעי היהדות, מועצת המדינה הזמנית, מורה, אמריקה הלטינית, אנגלית, אנגליה, אספת הנבחרים, אסתר רזיאל-נאור, אפיגרפיה, ארץ ישראל, ארצות ערב, ארצות הברית, ארגנטינה, ארכאולוגיה, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, אל סלוודור, אלפבית עברי, ..., אלוף, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליעזר שוחט, אליעזר בן-יהודה, אליהו חיים מייזל, אחדות העבודה, אברהם בן-ארויה, אדולף אייכמן, אהרן ראובני, אוניברסיטת קייב, אוסטריה, אוקראינה, אות, אוטונומיה, איטלקית, איגוד עובדים, איוב, נס ציונה, נשיא מדינת ישראל, נווה פנחס, ניו יורק, ספר אבישע, ספרדית, סרטי גבע, סלוניקי, סופר, סוציולוגיה, סוכות, סיפור אהבה ארץ ישראלי, סיביר, עם עובד, ערבית, ערביי ישראל, עת־מול, עלייה לארץ ישראל, עברית, עיריית ירושלים, פארס חמדאן, פנחס רוזן, פנחס לבון, פנינה גרי, פסוק, פעמים, פקיעין, פרס (זכייה), פרס ביאליק, פרץ נפתלי, פרץ ברנשטיין, פרילוקי, פלאח, פלסטינים, פועלי ציון, פולטבה, פובליציסטיקה, פילוסופיה, פילולוגיה, צ'כוסלובקיה, צפת, צרפתית, צבא הגנה לישראל, צבי צמרת, ציונות, קנדה, קפא"י, קרמנצ'וג, קרקוב, קרב בית קשת, קומונה, קונטרס (כתב עת), קולופון, קובה, קיבוץ, קיבוץ גלויות, קייב, רמות נפתלי, ראש חודש, ראשון לציון, רש"י, רשות מקומית, רחל ינאית בן-צבי, רחובות, רוסית, שמואל מלינקי, שמות רחובות בישראל, שאילתה (ממשל), שם עט, שפרעם, שקל חדש, שטר, שבתאות, שבטי ישראל, שבועות, שומרונים, שולמית קלוגאי, שוודיה, שוויון, שווייץ, תנועת העבודה, תנועת הפועלים, תנועה (פונולוגיה), תעמולה, תעשייה, תרגום, תלמוד, תחום המושב, תורה, תוכנית אוגנדה, לבנון, לודז', לוי אשכול, לירה ישראלית, טבריה, טבח כפר קאסם, טופוגרפיה, טורקיה, זאב בן-חיים, זלמן שזר, חאצביא, חצי האי ערב, חבר הכנסת, חדר, חדר מתוקן, חוקה (ישראל), חול המועד, חיפה, חיים ולירו, חיים ויצמן, באר טוביה, בני משה (אגודה ציונית), בנימין מזר, בנימין זאב הרצל, בניין האומות המאוחדות, בר גיורא (ארגון), ברוך אוסטרובסקי, בריסל, בתיה לישנסקי, בחירות 1952 לנשיאות ישראל, בחירות 1957 לנשיאות ישראל, בחירות 1962 לנשיאות ישראל, בדואים, בוריס שץ, בול דואר, בית קשת, בית שערים, בית הנשיא יצחק בן-צבי, בית כנסת, ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת, גלות, גלות (יהדות), גדרה, גולדה מאיר, גימנסיה, גירוש יפו (1914), דניפרו, דנית, דפוס, דרגות צה"ל, דב בר בורוכוב, דב יוסף, דבר (עיתון), דברי הימים, דגל בחצי התורן, דגל האומות המאוחדות, דונמה, דוד רמז, דוד בן-גוריון, דוד ילין, דיפלומט, ה'תרמ"ה, ה'תרס"ז, ה'תרע"א, ה'תרע"ה, ה'תרפ"ב, ה'תשכ"ג, ה'תשי"ז, המאה ה-3, המאה ה-6, המאות השחורות, המנדט הבריטי, המצור על ירושלים (70), המרת דת, המזרח התיכון, האספה המכוננת, האקדמיה ללשון העברית, האחדות, האג, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, האינטרנציונל הסוציאליסטי, האיחוד האירופי, הנציב העליון, הסוכנות היהודית, העלייה השנייה, העברית (כתב עת), העולם (שבועון), הפועל הצעיר (עיתון), הפורוורד, הקהילה היהודית, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הקיסרות הגרמנית, הר המנוחות, הרפובליקה של קונגו, הרברט סמואל, השומר, השואה, השילוח (כתב עת), התורן, הלוח הגרגוריאני, הלוח היוליאני, החלוץ, החינוך האחיד, הבלתי מפלגתיים, הגדודים העבריים, הגימנסיה העברית רחביה, הדאר, הדור (כתב עת), ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההגנה, הוצאת כרמל, הוראת שעה, הורדנה, הוועד הלאומי, הכנסת השנייה, הכתרה, הכתב העברי הקדום, היסטוריה, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היישוב, ועד הצירים, ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, ועדת הכנסת, ועידת השולחן העגול, וילנה, כ"ט בניסן, כפר תבור, כפר יאסיף, כרונולוגיה, כתר ארם צובא, כתב עת, כתב יד (העתק), כתובת (ארכאולוגיה), כל כתבי, י"ח בכסלו, יעקב זרובבל, יפו, יצחק בן-צבי, יצחק בצלאל, ירושלים, ירושלים החדשה (אמנים), ישראל, ישראל קסטנר, ישראל רוקח, ישראל שוחט, יזכור (ספר, 1916), יחזקאל חנקין, יחיאל היילפרין (רב), יד יצחק בן-צבי, יהדות מצרים, יהדות אפריקה, יהדות ארצות הברית, יהדות איראן, יהדות אירלנד, יהדות אירופה, יהדות איטליה, יהדות סוריה, יהדות קראית, יהדות רפורמית, יהדות רומניה, יהדות תימן, יהדות לבנון, יהדות טורקיה, יהדות בריטניה, יהדות בבל, יהדות בולגריה, יהדות בוכרה, יהדות הונגריה, יהדות הודו, יהדות כורדיסטן, יהדות יוון, יום אבל לאומי, יום העצמאות, יוסף סרלין, יוסף חיים ברנר, יוון, יידיש, 1517, 1884, 1891, 1901, 1904, 1905, 1906, 1907, 1912, 1914, 1917, 1918, 1919, 1920, 1921, 1923, 1925, 1927, 1928, 1929, 1934, 1937, 1938, 1947, 1948, 1950, 1952, 1955, 1957, 1962, 1963, 1965, 1973, 23 באפריל, 24 בנובמבר, 31 בדצמבר, 6 בדצמבר, 8 בדצמבר. להרחיב מדד (328 יותר) »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וממשלת ישראל · ראה עוד »

מאסר

מאסר הוא עונש שבית משפט רשאי לגזור על אדם שהורשע בעבירה פלילית על פי חוק.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומאסר · ראה עוד »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים פרעות תרפ"א החלו בכ"ג בניסן ה'תרפ"א (1 במאי 1921) ביפו, והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב תרפ"ט) מאורעות תרפ"ט (1929, בפי הערבים ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, בתרגום לעברית: "מהפיכת אל-בוראק", שמו הערבי של הכותל) היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929 (י"ז באב תרפ"ט).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאיר בניהו

 מאיר בניהו מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית המזרחית, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומאיר בניהו · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מעמד הפועלים

אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא הכינוי למעמד הנמוך ביותר בחברה מתועשת.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומעמד הפועלים · ראה עוד »

מערת האיגרות

מבט מאחד מפתחי מערת האיגרות, אל נחל חבר מערת האיגרות הוא שמה של מערה בנחל חבר שבמדבר יהודה, שבה התגלו ממצאים חשובים מימי מרד בר כוכבא ובהם איגרות שכתב בר כוכבא לאנשי עין גדי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומערת האיגרות · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָא"י) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומפא"י · ראה עוד »

מפלגה

מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומפלגה · ראה עוד »

מצע

מַצָּע של מפלגה הוא מסמך עמדה המפרט את עקרונות המפלגה ואת התוכניות שבכוונתה להגשים כאשר תעלה לשלטון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומצע · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומצרים · ראה עוד »

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומקור ראשון · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומקובל · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי אליאב

מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומרדכי אליאב · ראה עוד »

משפט פלילי

המשפט הפלילי הוא ענף משפטי, שתכליתו הסדרת חיי החברה, על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומשפט פלילי · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומשפטים · ראה עוד »

משטרת ישראל

מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית האמונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומשטרת ישראל · ראה עוד »

משה סנה

משה סנה (קליינבוים) (6 בינואר 1909 – 1 במרץ 1972) היה רופא במקצועו, איש ציבור ישראלי, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", הוגה דעות, חבר הכנסת, מנהיג ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומשה סנה · ראה עוד »

משה שרת

ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומשה שרת · ראה עוד »

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומשורר · ראה עוד »

מתתיהו מינץ

מתתיהו מינץ בברגן, נורווגיה מתתיהו מינץ (י"ג בחשוון ה'תרפ"ד, 23 באוקטובר 1923 – כ' בשבט ה'תשע"ז, 16 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומתתיהו מינץ · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מטולה

* מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומטולה · ראה עוד »

מזרחים

תימנים במטוס בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית לחלק גדול מהעולים והפליטים היהודים מארצות המזרח התיכון וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומזרחים · ראה עוד »

מזכרת בתיה

מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומזכרת בתיה · ראה עוד »

מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע וניתוחו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומחקר · ראה עוד »

מגדר

מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומגדר · ראה עוד »

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומגילת העצמאות · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומגילות ים המלח · ראה עוד »

מדעי הטבע

מדעי הטבע מנסים להבין כיצד כדור הארץ והיקום סביבנו פועלים. ישנם חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע והם: כימיה (במרכז), אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, פיזיקה וביולוגיה (בכיוון השעון משמאל למעלה) מדְעי הטבע הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומדעי הטבע · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומדעי היהדות · ראה עוד »

מועצת המדינה הזמנית

שלט בכניסה לבית וילהלם אברלה ששימש כלשכת ראש הממשלה בתל אביב מועצת המדינה הזמנית הייתה הסמכות המחוקקת של מדינת ישראל מסיום המנדט הבריטי ועד להקמת הכנסת.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומועצת המדינה הזמנית · ראה עוד »

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ומורה · ראה עוד »

אמריקה הלטינית

אמריקה הלטינית אמריקה הלטינית (ובקיצור אמל"ט) הוא כינוי למדינות יבשת אמריקה (אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אמריקה המרכזית והקריביים), אשר שפתן העיקרית היא ספרדית או פורטוגזית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואמריקה הלטינית · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואנגלית · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England ״אִינְגְלַנְד״) היא כיום המרכיב הגדול ביותר מבין החלקים (הקרויים Home Nations; אומות הבית) של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואנגליה · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואספת הנבחרים · ראה עוד »

אסתר רזיאל-נאור

אסתר רזיאל-נאור (29 בנובמבר 1911 - 11 בנובמבר 2002) הייתה חברת הכנסת מטעם תנועת החרות וקודם לכן פעילה באצ"ל, מורה במקצועה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואסתר רזיאל-נאור · ראה עוד »

אפיגרפיה

כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή) היא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואפיגרפיה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות ערב

מדינות הליגה הערבית מסומנות בירוק, כולל מדינות שאינן ערביות. איי קומורו אינם מסומנים במפה זו ארצות ערב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וארצות ערב · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וארצות הברית · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina) היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וארגנטינה · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכאולוגית בעיר דוד בירושלים 1.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וארכאולוגיה · ראה עוד »

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

נשיא האוניברסיטה העברית אברהם הרמן, מנהל הארכיון ג'פרי ויגודר וסגן נשיא האוניברסיטה ברנרד צ'ריק (צילום: וורנר בראון) ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג (באנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג · ראה עוד »

אל סלוודור

רפובליקת אֶל סַלְוָדוֹר (בספרדית: República de El Salvador) היא מדינה במרכז אמריקה אשר מונה כ-6 מיליון איש.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואל סלוודור · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלוף

דרגת אלוף אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואלוף · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 3 בספטמבר 1945, כ"ה באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »

אליעזר שוחט

אליעזר שוחט (1875 – 17 באוגוסט 1971) היה ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואליעזר שוחט · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה (כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליהו חיים מייזל

הרב אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א - י"ד באייר ה'תרע"ב; 9 ביוני 1821–1 במאי 1912) היה רבה של העיר לודז' במשך 35 שנה, ממנהיגי יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואליהו חיים מייזל · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואחדות העבודה · ראה עוד »

אברהם בן-ארויה

מצבת קברו של אברהם בן-ארויה בבית העלמין בחולון אברהם אליעזר בן-ארויה (בבולגרית: Аврам Елиезер Бенароя, ביוונית: Αβραάμ Μπεναρόγια; 1887, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית, או וידין, נסיכות בולגריה – 16 במאי 1979, חולון, ישראל) היה פוליטיקאי, מהפכן וסוציאליסט ממוצא יהודי אשר פעל בבולגריה וביוון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואברהם בן-ארויה · ראה עוד »

אדולף אייכמן

אוטו אדולף אייכמן (19 במרץ 1906, זולינגן, גרמניה - 31 במאי 1962, רמלה, ישראל) היה פושע מלחמה נאצי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואדולף אייכמן · ראה עוד »

אהרן ראובני

אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (י"א באב תרמ"ו, אוגוסט 1886 – 10 בספטמבר 1971) היה סופר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואהרן ראובני · ראה עוד »

אוניברסיטת קייב

אוניברסיטת קייב (באוקראינית: Київський національний університет імені Тараса Шевченка; האוניברסיטה הלאומית ע"ש טאראס שבצ'נקו) היא אוניברסיטה קלאסית בעיר קייב שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואוניברסיטת קייב · ראה עוד »

אוסטריה

שטפנסדום נמצאת במרכזה של וינה, בירת אוסטריה והעיר הגדולה והחשובה ביותר בה. רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אוּסְטֶרַייךְ") היא פדרציה במרכז אירופה המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואוסטריה · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואוקראינה · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואות · ראה עוד »

אוטונומיה

מדינות הכוללות לפחות אזור אוטונומי אחד אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואוטונומיה · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואיטלקית · ראה עוד »

איגוד עובדים

איגוד עובדים או איגוד מקצועי הוא הביטוי המודרני להתאגדות של עובדים בשוק העבודה, ומטרותיו העיקריים הן קידום תנאי ההעסקה של חבריו ושמירה על זכויותיהם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואיגוד עובדים · ראה עוד »

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב, דמות מקראית, סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', שמהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ואיוב · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז מרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ונס ציונה · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

הנָשִׂיא במדינת ישראל הוא ראש המדינה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

נווה פנחס

שומרוני מול שער כניסה חדש לבית הכנסת הקטן בנווה פנחס נווה פנחס היא שכונה שומרונית בעיר חולון, הנקראת על שם הכוהן השומרוני פנחס בן אברהם (1923-1992).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ונווה פנחס · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וניו יורק · ראה עוד »

ספר אבישע

צילום לוח מעובד מתוך הספר, ממנו רואים איך נמצא חושב התשקיל - מקור: יצחק בן צבי, ספר השומרונים ספר אבישע נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וספר אבישע · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אספנְיול) או קסטילית (Castellano), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגלית וגליסית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וספרדית · ראה עוד »

סרטי גבע

יצחק אגדתי (מימין) ומרדכי נבון אולפני גבע בגבעתיים אולפני גבע לפני הריסתם סרטי גבע הייתה חברה ישראלית להפקת סרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וסרטי גבע · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וסלוניקי · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וסופר · ראה עוד »

סוציולוגיה

סוֹצְיוֹלוֹגְיָה היא מדע העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וסוציולוגיה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וסוכות · ראה עוד »

סיפור אהבה ארץ ישראלי

סיפור אהבה ארץ ישראלי הוא מחזה ישראלי לשחקנית יחידה מאת פנינה גרי, שמספר את סיפור חייה האמיתי בין השנים 1948-1942 ואהבתה ללוחם הפלמ"ח.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וסיפור אהבה ארץ ישראלי · ראה עוד »

סיביר

המחוז הפדרלי הסיבירי (אדום כהה), הגדרתו הגאוגרפית של חבל הארץ סיביר (כתום) והגדרתו ההיסטורית של חבל הארץ סיביר (חרדל) ערבות סיביר המערביות, נהר וסיוגאן סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וסיביר · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ועם עובד · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וערבית · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل) הם אלו מקרב ערביי ארץ ישראל, שהם אזרחי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וערביי ישראל · ראה עוד »

עת־מול

עת־מול בפורמט החדש עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן צבי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ועת־מול · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ועברית · ראה עוד »

עיריית ירושלים

סמל העיר ירושליםבנייני העירייה מכיוון החומות עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ועיריית ירושלים · ראה עוד »

פארס חמדאן

פארס חמדאן (בערבית: فارس حمدان; 1910 – 29 בנובמבר 1966) היה חבר כנסת מטעם חקלאות ופיתוח בכנסת ה-2 ובכנסת ה-3.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופארס חמדאן · ראה עוד »

פנחס רוזן

פנחס רוזן חותם על מגילת העצמאות 1948 פנחס רוזן מימין לדוד בן-גוריון באליפות ישראל הראשונה בשחמט פנחס רוזן (במקור: פליכס רוזנבליט) (1 במאי 1887 – 3 במאי 1978) היה מייסד מפלגת עלייה חדשה, ממייסדי המפלגה הפרוגרסיבית ובהמשך ממקימי המפלגה הליברלית וממנהיגי המפלגה הליברלית העצמאית, חבר מינהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, חבר מועצת עיריית תל אביב ושר המשפטים הראשון של מדינת ישראל, תפקיד שבו כיהן מהממשלה הראשונה ועד לתשיעית (למעט השלישית).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופנחס רוזן · ראה עוד »

פנחס לבון

פנחס לָבוֹן (לוּבּיַאנִיקֶר) (12 ביולי 1904 – 24 בינואר 1976) היה מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת הראשונה עד הרביעית ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופנחס לבון · ראה עוד »

פנינה גרי

פנינה גרי (נולדה ב-24 בספטמבר 1927) היא אשת תיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופנינה גרי · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בביבליה – כתבי קודש היהודיים (התנ"ך) או הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופסוק · ראה עוד »

פעמים

250px פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם יד יצחק בן צבי החל משנת 1979.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופעמים · ראה עוד »

פקיעין

בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופקיעין · ראה עוד »

פרס (זכייה)

פרס נובל, אחד מהפרסים היוקרתיים בעולם פרס הוא תגמול כאות הוקרה על פעילות ראויה לשבח.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופרס (זכייה) · ראה עוד »

פרס ביאליק

זוכי פרס ביאליק לשנת תשי"א, דוד בן-גוריון וזלמן שניאור יחד עם ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח, בטקס חלוקת הפרס פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרץ נפתלי

פרץ (פְריץ) נפתלי (19 במרץ 1888, ברלין – 30 באפריל 1961, תל אביב) היה כלכלן ועיתונאי כלכלי יהודי גרמני וישראלי, פעיל ציוני סוציאל-דמוקרט, מנהיג פועלים, מרצה לכלכלה בטכניון ובבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, מנכ"ל בנק הפועלים, חבר מועצת עיריית תל אביב, חבר אספת הנבחרים מטעם מפא"י ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופרץ נפתלי · ראה עוד »

פרץ ברנשטיין

פּרץ ברנשטיין (12 ביוני 1890 – 21 במרץ 1971) היה ממנהיגי הציונות הכללית, מחותמי מגילת העצמאות, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם המפלגה הליברלית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופרץ ברנשטיין · ראה עוד »

פרילוקי

פרילוקי (באוקראינית ורוסית: Прилуки) היא עיר באוקראינה במחוז צ'רניהיב על גדות הנהר אודאי, יובלו של הדנייפר.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופרילוקי · ראה עוד »

פלאח

ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופלאח · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטיניון) הם ערבים ובני קבוצות אתניות נוספות, שהיו תושבי ארץ ישראל לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופלסטינים · ראה עוד »

פועלי ציון

קבוצה של פועלי ציון מוורשה בשנת 1905 עומדים מימין לשמאל אליעזר סלוצקין ויצחק טבנקין יושבים מימין לשמאל מקס, אווה טבנקין אחותו של יצחק טבנקין, יוסף זלצמן ואלקנה הורוביץ קבוצת "עזרא" של פועלי ציון בפלונסק, 1905. דוד גרין (דוד בן-גוריון) בשורה הראשונה שלישי מימין "פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופועלי ציון · ראה עוד »

פולטבה

פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופולטבה · ראה עוד »

פובליציסטיקה

פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופילוסופיה · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (ביוונית: פילוס - Φιλος שפירושה אוהב, ידיד ו-לוגוס - λογος שפירושה מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת הטקסט, קביעת הנוסח המקורי של טקסט, זיהוי מחברו, וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ופילולוגיה · ראה עוד »

צ'כוסלובקיה

צ'כוסלובקיה הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה וסלובקיה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »

צפת

מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וצפת · ראה עוד »

צרפתית

צרפתית (בצרפתית: Français פְרָאנְסֶה) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברת יותר רק הספרדית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וצרפתית · ראה עוד »

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »

צבי צמרת

ד"ר צבי צמרת (נולד בנתניה בשנת 1945) הוא היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי, לשעבר מנכ"ל יד בן צבי והיה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בשנים 2010–2011.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וצבי צמרת · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וציונות · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה, ואוכלוסייתה מונה כ־35 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקנדה · ראה עוד »

קפא"י

קפא"י (ראשי תיבות: קופת פועלי ארץ ישראל) הייתה קרן שהוקמה על פי הצעת שלמה קפלנסקי בוועידה השנייה של הברית העולמית של פועלי ציון, שנערכה בשנת 1909 בעיר קרקוב.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקפא"י · ראה עוד »

קרמנצ'וג

קרמנצ'וג (אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקרמנצ'וג · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקרקוב · ראה עוד »

קרב בית קשת

האנדרטה של בתיה לישנסקי ללוחמים שנהרגו בקרב בית קשת ובקרבות נוספים סביבה קרב בית קשת נערך ב-16 במרץ 1948 ובו נהרגו שבעה לוחמים יהודים, חברי קיבוץ בית קשת, בקרב עם לוחמים ערבים בני שבט ערב א זביח.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקרב בית קשת · ראה עוד »

קומונה

חדר אוכל שיתופי בקיבוץ מרום גולן, שנת 1968 לערך. קוֹמוּנָה (בעברית, על פי החידוש העכשווי של האקדמיה ללשון העברית: מִשְתָּף) הוא מבנה חברתי בו קבוצת בני אדם שאינם בהכרח קרובי דם, מתארגנים באופן וולונטרי כחברה שיתופית בנכסיה, בייצור ובצריכה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקומונה · ראה עוד »

קונטרס (כתב עת)

עמוד השער של גיליון י"ד בניסן תרע"ט קוּנטרס או בשמו המלא: קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים, היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה ובמידה מסוימת היה גם ביטאון ההסתדרות לפני ייסוד דבר.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקונטרס (כתב עת) · ראה עוד »

קולופון

קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקולופון · ראה עוד »

קובה

כפר טאינו משוחזר בקובה הרפובליקה של קובה (בספרדית: República de Cuba) היא מדינת אי בצפון האיים הקריביים, בין הים הקריבי, מפרץ מקסיקו והאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקובה · ראה עוד »

קיבוץ

אנדרטה לתנועה הקיבוצית בדגניה א' (2007) קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקיבוץ · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות בתנ"ך הוא ההבטחה שמשה מוסר לבני ישראל לפני מותו, בטרם הכניסה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

קייב

קייב (באוקראינית: Київ - IPA:. ברוסית: Киев, נהגה קִייֵב; בעבר בעברית קיוב) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וקייב · ראה עוד »

רמות נפתלי

רָמוֹת נַפְתָּלִי הוא מושב באזור הצפון ליד הגבול בין ישראל ללבנון והשייך למועצה אזורית מבואות החרמון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ורמות נפתלי · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וראש חודש · ראה עוד »

ראשון לציון

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וראשון לציון · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ורש"י · ראה עוד »

רשות מקומית

בניין העירייה והמשטרה המקומית של וולפרסו, שבפלורידה רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ורשות מקומית · ראה עוד »

רחל ינאית בן-צבי

ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: '''רחל ינאית בן-צבי''' (עומדת מימין), בוריס ש"ץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין)רחל ינאית ועמיתיה ב"אגודת פועלי הדפוס בירושלים" רחל ינאית בן-צבי (במרכז) יחד עם יצחק בן-צבי בעת ביקור ברחובות רחל ינאית בן-צבי (משמאל) בעת סיור בשוק הכרמל, תל אביב, 1950 לצד בעלה (המקבל את פרס סטיבן וייז מישראל גולדשטיין) ב-1956 רחל ינאית בן-צבי (אייר תרמ"ו, 1886 – 16 בנובמבר 1979) הייתה סופרת ומחנכת, אגרונומית בהשכלתה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ורחל ינאית בן-צבי · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ורחובות · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי), שפתה הרשמית של רוסיה, היא שפה סלאבית מזרחית המשתייכת לקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ורוסית · ראה עוד »

שמואל מלינקי

שמואל מִלינקי (1919 – נובמבר 1978) היה איש כוחות הביטחון הישראליים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושמואל מלינקי · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שאילתה (ממשל)

שאילתה (נהוג גם הכתיב "שאילתא") היא שאלה שחבר פרלמנט מציג בפני שר בממשלה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושאילתה (ממשל) · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי שתחתיו מתפרסמים ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושם עט · ראה עוד »

שפרעם

מראה העיר בתחילת המאה ה-20 שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים שְׁפַרְעָם (בערבית شفاعمرو - שַפָאעַמְר) היא עיר במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושפרעם · ראה עוד »

שקל חדש

שקל חדש (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪) הוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושקל חדש · ראה עוד »

שטר

שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושטר · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות היא תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושבתאות · ראה עוד »

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושבטי ישראל · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושבועות · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושומרונים · ראה עוד »

שולמית קלוגאי

שולמית קלגואי שולמית קלוגאי (לבית שימשלביץ') (ט' בתשרי תרנ"ב, 11 באוקטובר 1891, פולטבה – י"ז בתמוז תשל"ב, 29 ביוני 1972, ירושלים) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת מצרפתית, ספרדית, ושפות נוספות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושולמית קלוגאי · ראה עוד »

שוודיה

בניין הפרלמנט השוודי - הריקסדאג (Riksdag) שבסטוקהולם בלטי בצפון-מזרח שוודיה ממלכת שוודיה בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והשישית בגודל שטחה באירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בדרום-מערב מפריד מצר קטגט את המדינה מדנמרק. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שוודיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושוודיה · ראה עוד »

שוויון

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושוויון · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: Schweizerische Eidgenossenschaft; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או הקונפרדציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה של תושביה וכלכלה יציבה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ושווייץ · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה הוא שם כולל לתנועות ולמפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותנועת העבודה · ראה עוד »

תנועת הפועלים

הדגל האדום, סמל בינלאומי של תנועת הפועלים תנועת הפועלים (באנגלית: Labor movement; בצרפתית: Le mouvement ouvrier, בגרמנית: Arbeiterbewegung, בספרדית: Movimiento obrero, ברוסית: Рабочее движение, באיטלקית: Movimento operaio, בסינית: 勞工運動) הוא שם גנרי המציין את התנועות והמפלגות שקמו, החל מעידן המהפכה התעשייתית במטרה לשפר את תנאי הקיום של מעמד הפועלים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותנועת הפועלים · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תעמולה (לעיתים נעשה שימוש במונח הלועזי פרופגנדה) היא צורת תקשורת, בה נעשית הפצה מחושבת של רעיונות בקרב ציבור רחב, במטרה להשפיע על התנהגותו או עמדותיו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותעמולה · ראה עוד »

תעשייה

תעשייה, במובנה הרחב, היא קבוצה של עסקים אשר חולקים שיטה משותפת ליצירת רווחים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותעשייה · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותרגום · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותלמוד · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּמַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותחום המושב · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותורה · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (אל)לֻבְּנַאנִיַה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ולבנון · ראה עוד »

לודז'

לודז' (פולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין (אוכלוסייה בת 742,000 איש, נכון לשנת 2009).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ולודז' · ראה עוד »

לוי אשכול

לוי אשכול (שְׁקוֹלְניק) (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ולוי אשכול · ראה עוד »

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952 – 1980.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ולירה ישראלית · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִייַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וטבריה · ראה עוד »

טבח כפר קאסם

אנדרטה לנספי הטבח בכפר קאסם טבח כַּפְר קָאסִם היה מעשה טבח בתושבי היישוב הערבי-ישראלי כפר קאסם שבוצע על ידי יחידה של משמר הגבול ב-29 באוקטובר 1956, היום הראשון למבצע קדש, ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר: גברים, נשים וילדים; עוד 4 מתושבי הכפר נהרגו בנפרד באותו ערב.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וטבח כפר קאסם · ראה עוד »

טופוגרפיה

מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וטופוגרפיה · ראה עוד »

טורקיה

טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti ״טִירְקִיֶיה ג׳וּמְהוּרִיֶיטִי״), היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וטורקיה · ראה עוד »

זאב בן-חיים

זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וזאב בן-חיים · ראה עוד »

זלמן שזר

זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים) היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וזלמן שזר · ראה עוד »

חאצביא

חאצביא (حاصبيا, תעתיק חופשי: חאסְבָיא) היא עיירה בדרום מזרח לבנון, בוואדי א-תים, במורדות הצפוניים של הר החרמון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחאצביא · ראה עוד »

חצי האי ערב

תצלום לוויין של חצי האי ערב חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאתיופיה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחצי האי ערב · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחבר הכנסת · ראה עוד »

חדר

יפני באדריכלות, חדר הוא כל מרחב או חלל מובחן בתוך מבנה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחדר · ראה עוד »

חדר מתוקן

חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחדר מתוקן · ראה עוד »

חוקה (ישראל)

למדינת ישראל אין חוקה פורמלית, אך במהלך שנות קיומה נחקקו בה, בהתאם להחלטת הררי שהתקבלה באספה המכוננת, חוקי יסוד אחדים, העוסקים בסדרי השלטון ובזכויות האדם, כתחליף לחוקה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחוקה (ישראל) · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחול המועד · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחיפה · ראה עוד »

חיים ולירו

חיים ולירו משה יוסף ולירו חיים אהרן ולירו (1845 – אוגוסט 1923, ט' באלול תרפ"ג) היה איש עסקים, מייסד הבנק העברי הראשון ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחיים ולירו · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים (עזריאל) וַיצמן (בכתיב המקורי: וויצמן; 27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג זרם הציונות הסינתטית ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וחיים ויצמן · ראה עוד »

באר טוביה

באר טוביה, לפני 1899 קוביית הסליק של באר טוביה מגדל בריכת המים בבאר טוביה אחד המתיישבים מנסה לשכנע את קהל קוראי הצבי לבקר במושבה, 1908 באר טוביה בגלויה עתיקה אנדרטה בבאר טוביה לנופלים במלחמת העצמאות בְּאֵר טוֹבְיָה הוא מושב במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובאר טוביה · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובנימין מזר · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בניין האומות המאוחדות

מבט על בניין האו"ם מכיוון איסט ריבר בניין המזכירות בניין האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations headquarters) הוא מתחם של מבנים בעיר ניו יורק שבארצות הברית, המשמש כמטה ארגון האומות המאוחדות מאז הקמתו של המבנה בשנת 1952.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובניין האומות המאוחדות · ראה עוד »

בר גיורא (ארגון)

ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל כשנה וחצי, בשנים 1907-1909 בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »

ברוך אוסטרובסקי

ברוך אוֹסְטְרוֹבְסקי (1890 – כ"א בתמוז תש"ך, יולי 1960, רעננה) היה מחנך ועסקן ציבור יהודי-אמריקאי-ישראלי, ראש המועצה הראשון של רעננה, ועמד בראשה במשך 28 שנים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וברוך אוסטרובסקי · ראה עוד »

בריסל

בית עיריית בריסל, עוטה צבעים חגיגיים בערב השנה החדשה מיקום בריסל על מפת האיחוד האירופי בריסל (בהולנדית: Brussel, בצרפתית: Bruxelles, בגרמנית: Brüssel) היא עיר הבירה של בלגיה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובריסל · ראה עוד »

בתיה לישנסקי

בתיה לישַנְסקי (ח' בתשרי תר"ס, ספטמבר 1899 – ט"ז בניסן תשנ"ב, אפריל 1992) הייתה פסלת ישראלית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובתיה לישנסקי · ראה עוד »

בחירות 1952 לנשיאות ישראל

הבחירות השלישיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-8 בדצמבר 1952, בעקבות פטירתו של הנשיא הראשון חיים ויצמן כחודש קודם לכן ב-9 בנובמבר.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובחירות 1952 לנשיאות ישראל · ראה עוד »

בחירות 1957 לנשיאות ישראל

הבחירות הרביעיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-28 באוקטובר 1957, בעקבות סיום תקופת כהונתו הראשונה בת חמש השנים של יצחק בן צבי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובחירות 1957 לנשיאות ישראל · ראה עוד »

בחירות 1962 לנשיאות ישראל

הבחירות החמישיות לנשיאות ישראל התקיימו בכנסת ב-30 באוקטובר 1962, בעקבות סיום שתי תקופות כהונה בנות חמש שנים כל אחת של יצחק בן צבי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובחירות 1962 לנשיאות ישראל · ראה עוד »

בדואים

משפחה בדואית בעומאן מפה של שבטים בדואים משנת 1900 בדואי בסיני אוהל בדואי בפטרה, ירדן 2010 בדואים (או בֶּדְוִים) הם קבוצה אתנית, שבעיקרה כוללת ערבים נוודים או נוודים-למחצה, המאמינים בדת האסלאם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובדואים · ראה עוד »

בוריס שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (23 בדצמבר 1867 – 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, יוזם ומייסד האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל בירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובוריס שץ · ראה עוד »

בול דואר

מדען הטילים רוברט גודארד על בול שמונה סנט של ארצות הברית בול דואר, או בקצרה בול, מודבק על מכתב על מנת להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובול דואר · ראה עוד »

בית קשת

בֵּית קֶשֶת הוא קיבוץ באזור הגליל התחתון השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובית קשת · ראה עוד »

בית שערים

הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) משלחת חפירות בית שערים עם משפחת זייד. משה יפה (עומד משמאל), בנימין מזר (עומד שלישי משמאל), ציפורה זייד (עומדת רביעית משמאל), 1930-1939 שני אריות - עיטור מהמיתולוגיה היוונית על ארון קבורה שרידי השער שנמצאו ב-2017 באתר, ניתן להבחין בשתי הגומחות של השער. יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובית שערים · ראה עוד »

בית הנשיא יצחק בן-צבי

הכניסה לבית הנשיא (מצד צפון), שערי המתכת בסגנון אר דקו בסמוך צריף הנשיא המכונה גם "הצריף הגדול" מעון בית הנשיא או בית ולירו הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב אלחריזי 17.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובית הנשיא יצחק בן-צבי · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ובית כנסת · ראה עוד »

ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת

ג'ורג' השישי (באנגלית: Albert Frederick Arthur George - אלברט פרדריק ארתור ג'ורג'; 14 בדצמבר 1895 - 6 בפברואר 1952) היה מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד מה-11 בדצמבר 1936 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

גלות

גלות היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וגלות · ראה עוד »

גלות (יהדות)

הגלות ביהדות היא היעדרותו של עם ישראל, או חלקים משמעותיים ממנו, מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות למולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גדרה

עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה גְּדֵרָה היא מושבה המתפקדת כמועצה מקומית באזור השפלה הדרומית במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וגדרה · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאבוביץ' בשנת 1914 גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898 – 8 בדצמבר 1978) הייתה ראש ממשלת ישראל הרביעית, בין מרץ 1969 ליוני 1974.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וגולדה מאיר · ראה עוד »

גימנסיה

גימנסיה (באנגלית: gymnasium) הוא שמו של מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וגימנסיה · ראה עוד »

גירוש יפו (1914)

גירוש יפו היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וגירוש יפו (1914) · ראה עוד »

דניפרו

האצטדיון העירוני - דניפרו ארנה הרכבת התחתית של דניפרו דניפרו (אוקראינית: Дніпро - IPA:; רוסית: Днепр או Днипро) היא העיר השלישית בגודלה באוקראינה, ובירת מחוז דניפרופטרובסק.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודניפרו · ראה עוד »

דנית

דנית (בדנית: dansk) היא שפה סקנדינבית המדוברת בפי כ־6 מיליון בני אדם, בעיקר בדנמרק, שם היא השפה הרשמית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודנית · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודפוס · ראה עוד »

דרגות צה"ל

סרטונים דרגות צה"ל - וידאו הדְרָגות בצה"ל מבטאות את רמתו של הפרט בצבא ביחס לאחרים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודרגות צה"ל · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב דֹב בֶּר בּוֹרוֹכוֹב (ביידיש: בער באָראָכאָװ; ברוסית: Бер Борохов), ז' בתמוז ה'תרמ"א, 3 ביולי 1881 – ב' בטבת ה'תרע"ח, 17 בדצמבר 1917, היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון וממנהיגיה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דב יוסף

ביתו של דב יוסף בשכונת רחביה בירושלים ד"ר דב (ברנרד) יוסף (27 במאי 1899 – 7 בינואר 1980) היה שר בממשלות ישראל, ולפני כן מעורכי הדין היהודים הבולטים בארץ ישראל בתקופת המנדט והמושל הצבאי של ירושלים בעת מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודב יוסף · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודברי הימים · ראה עוד »

דגל בחצי התורן

דגל ישראל מונף בחצי התורן בטקס אזכרה ממלכתי בבית עלמין צבאי ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל דגל בחצי התורן הוא מושג המתאר את הנפתו של דגל באמצע התורן (אם כי מקובל כל מיקום בין חצי התורן לשני שלישים של הגובה).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודגל בחצי התורן · ראה עוד »

דגל האומות המאוחדות

דגל האומות המאוחדות אומץ ב-20 באוקטובר 1947.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודגל האומות המאוחדות · ראה עוד »

דונמה

דוֹנְמֶה (או דֶנְמֶה. בטורקית dönme. בתרגום לעברית: "מהופך" או "מומר") היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודונמה · ראה עוד »

דוד רמז

דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באדר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודוד רמז · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים פרופ' דוד ילין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודוד ילין · ראה עוד »

דיפלומט

הציר הראשון של ברית המועצות בישראל, פ.א. ירשוב (F.A. Yershov) מוסר את כתב האמנתו ביום י"ב באב תש"ט דיפלומט הוא שם כולל לכל אחד מהנציגים הרשמיים של מדינה, או ארגון בינלאומי (כגון האו"ם, האיחוד האירופי או האיחוד האפריקאי) שנשלח למדינה אחרת על מנת לנהל באופן רציף יחסים בינלאומיים בין שתי המדינות (או בין הארגון למדינה).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ודיפלומט · ראה עוד »

ה'תרמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וה'תרמ"ה · ראה עוד »

ה'תרס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וה'תרס"ז · ראה עוד »

ה'תרע"א

ועידת הפועלות הראשונה בכנרת, פסח תרע"א.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וה'תרע"א · ראה עוד »

ה'תרע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וה'תרע"ה · ראה עוד »

ה'תרפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וה'תרפ"ב · ראה עוד »

ה'תשכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וה'תשכ"ג · ראה עוד »

ה'תשי"ז

אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וה'תשי"ז · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והמאה ה-6 · ראה עוד »

המאות השחורות

תהלוכת תמיכה במאות השחורות באודסה, 1905 תהלוכה של המאות השחורות, 1907 המאות השחורות הוא שם כללי לארגוני הימין הקיצוני הריאקציוני בתחילת המאה ה-20 ובעיקר אחרי 1905, שפעלו ברוסיה וזכו לתמיכת שלטון הצאר, התאפיינו בארגון קרבות רחוב נגד דמוקרטים וסוציאליסטים ופוגרומים ביהודים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והמאות השחורות · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והמרת דת · ראה עוד »

המזרח התיכון

מדינות מרכז אסיה קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון המזרח התיכון הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי במפגש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והמזרח התיכון · ראה עוד »

האספה המכוננת

תוצאות הבחירות לאספה המכוננת האספה המכוננת הייתה הגוף הפרלמנטרי הראשון של מדינת ישראל שהרכבה נקבע בבחירות לאספה המכוננת.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאספה המכוננת · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

האחדות

הגיליון הראשון "האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאחדות · ראה עוד »

האג

ה"ביננהוף" ואולמות האבירים, המרכז הפוליטי של הולנד ארמון השלום בו ממוקם בית הדין הבינלאומי ICJ בית העירייה החדש מרכז העיר האג (בהולנדית: s Gravenhage' - "סְכְראפֶנהאכה",; ובקיצור Den Haag - "דן האך") היא עיר במערב הולנד המהווה את המרכז השלטוני של המדינה, ובירת מחוז דרום הולנד.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאג · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית בשיאה, 1683 האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האינטרנציונל הסוציאליסטי

סמל האינטרנאציונל הסוציאליסטי האינטרנציונל הסוציאליסטי הוא ארגון בינלאומי של מפלגות סוציאל-דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאינטרנציונל הסוציאליסטי · ראה עוד »

האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא התאגדות של 28 מדינות באירופה, בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והאיחוד האירופי · ראה עוד »

הנציב העליון

ארמון הנְציב בירושלים. התמונה צולמה בין השנים 1929כ-1933. הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והנציב העליון · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והסוכנות היהודית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והעלייה השנייה · ראה עוד »

העברית (כתב עת)

עטיפת "העברית" עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית, היוצא לאור כארבע פעמים בשנה על ידי האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והעברית (כתב עת) · ראה עוד »

העולם (שבועון)

שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מאז העשור הראשון להקמתה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והעולם (שבועון) · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הפורוורד

מחלקי עיתונים צעירים ממתינים ל"פארווערטס" על מדרגות בניין ההוצאה לאור, 1913 שער מהדורת הפארווערטס מיום 1 בנובמבר 1936: פועל מניח את ידו על כתפו של פרנקלין דלאנו רוזוולט; הכיתוב באנגלית וביידיש קורא לתמוך ב"רוזוולט – בחירת הפועלים" הפורוורד (באנגלית: The Forward או Forverts; ביידיש: פארווערטס, בכתיב יידי תקני: פֿאָרװערטס; נהגה: "פוֹרוֶורְטְס"; תרגום מילולי מיידיש: 'קדימה') הוא עיתון יהודי-אמריקני היוצא לאור בניו יורק.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והפורוורד · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן שלהי תקופת בית שני, ובמיוחד אחרי חורבנו, ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והקהילה היהודית · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הראשון

דיוקנאותיהם של צירי הקונגרס הציוני העולמי הראשון: "אספת הציונים, בזל, א'ב'ג' אלול תרנ"ז", 1897 הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

ממוזער הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הר המנוחות

מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והר המנוחות · ראה עוד »

הרפובליקה של קונגו

הרפובליקה של קונגו (בצרפתית: République du Congo, בקונגו: Repubilika ya Kongo, בלינגלה: Republiki ya Kongó) ידועה גם כקונגו-ברזוויל או קונגו, היא מדינה במרכז אפריקה, לחופי מפרץ גינאה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והרפובליקה של קונגו · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963), בעל תארי GCB OM GBE PC, היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והרברט סמואל · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 "השוֹמֵר" היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והשומר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התורן

"התורן" כשבועון "התורן" כירחון התורן (הַתֹּרֶן) (Hatoren) היה כתב עת ל"ספרות, מדע וציונות", כפי שהצהיר בראש כל אחד מגיליונותיו, שיצא לאור בעברית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והתורן · ראה עוד »

הלוח הגרגוריאני

תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי בפי דוברי עברית גם לוח השנה האזרחי או לוח השנה הכללי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »

הלוח היוליאני

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני ספירת הנוצרים, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והלוח היוליאני · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והחלוץ · ראה עוד »

החינוך האחיד

החינוך האחיד הוא שם שניתן לשיטת החינוך שהונהגה במחנות העולים מסוף 1948 ועד ל-1950, עת בוטלה בעקבות ועדת פרומקין.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והחינוך האחיד · ראה עוד »

הבלתי מפלגתיים

הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והבלתי מפלגתיים · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים יהודים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והגדודים העבריים · ראה עוד »

הגימנסיה העברית רחביה

הכניסה לגימנסיה מרחוב קק"ל מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן צבי, היא בית ספר תיכון הראשון שהוקם בירושלים ושוכן בשכונת רחביה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »

הדאר

שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי אשר יצא בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והדאר · ראה עוד »

הדור (כתב עת)

הדור היה שבועון עברי ספרותי שיצא בוורשה בגרסתו הראשונה בשנת 1901 בהוצאת אחיאסף (אירופה) ובעריכתו של דוד פרישמן, ובגרסתו השנייה בשנת 1904 בהוצאתו הפרטית ועריכתו של דוד פרישמן.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והדור (כתב עת) · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההגנה

סיכת מ"מ לבוגרי קורס קצינים. ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיווה למעשה את התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וההגנה · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת בירושלים וחברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והוצאת כרמל · ראה עוד »

הוראת שעה

הוראת שעה היא חיקוק שתוקפו הוגבל בזמן מראש.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והוראת שעה · ראה עוד »

הורדנה

בית הכנסת הגדול בהורדנה הוֹרַדְּנַה (בבלארוסית: Го́радня, וגם: Гаро́дня או Гро́дна; בפולנית: Grodno; בליטאית: Gardinas; ברוסית: Гро́дно; לעיתים נכתבת כ"גרודנו", "גרודנא", "גרודנה" או "הוראדנא") היא עיר בבלארוס על גדות נהר ניימן בקרבת הגבול עם פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והורדנה · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והוועד הלאומי · ראה עוד »

הכנסת השנייה

הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והכנסת השנייה · ראה עוד »

הכתרה

'''הכתרתו''' של שארל השביעי מלך צרפת בשנת 1429 הכתרה היא טקס המעניק למלך סמכויות שלטון רשמיות או טקסיות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והכתרה · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

הכתב העברי הקדום (שם ארכאי: כתב דַעַץ) הוא נוסח מקומי של האלפבית הפיניקי כפי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה ותושבי ממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ואף הייתה לו השפעה על הכתב של מספר ממלכות שכנות (מואב, פלשת וארם).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ארץ ישראל מיושבת ברציפות עוד מהתקופה הפרה-היסטורית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והיסטוריון · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי והיישוב · ראה עוד »

ועד הצירים

חיים ויצמן וועד הצירים, 1918. עוד בתמונה: אדווין סמואל, ויליאם אורמסבי-גור, ישראל משה זיו, אריה (לאון) סימון, ג'יימס דה רוטשילד ויוסף שפרינצק ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918. ועד הצירים לארץ ישראל (נודע גם בשמות הוועדה הציונית או הקומיסיה הציונית, וכן "הקומיסיה הציונית לפלשתינה" ו"הוועדה הארצישראלית"), שנודע בקיצור בשם ועד הצירים (באנגלית: Zionist Commission), היה משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וועד הצירים · ראה עוד »

ועדת הפנים והגנת הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וועדת הפנים והגנת הסביבה · ראה עוד »

ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל

דוד בן-גוריון מעיד בפני הוועדה יהודה לייב מאגנס ומרטין בובר מעידים בפני הוועדה ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל (באנגלית: Anglo-American Committee of Inquiry on Jewish Problems in Palestine and Europe) הייתה ועדה שהוטל עליה להציע פתרון לבעיית ארץ ישראל ובעיית היהודים העקורים באירופה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל · ראה עוד »

ועדת הכנסת

ישיבת ועדת הכנסת בראשות דוד בר-רב-האי, בשנת 1952 לערך. בישראל, ועדת הכנסת היא הוועדה העוסקת בסידור סדר יומה של הכנסת.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וועדת הכנסת · ראה עוד »

ועידת השולחן העגול

ועידת השולחן העגול: המשלחת הערבית, פברואר 1939 ועידת השולחן העגול, בשמה הרשמי - The St.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וועידת השולחן העגול · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ווילנה · ראה עוד »

כ"ט בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכ"ט בניסן · ראה עוד »

כפר תבור

הכניסה לכפר תבור כְּפַר תָּבוֹר הוא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל השוכנת למרגלות הר תבור שבגליל התחתון המזרחי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכפר תבור · ראה עוד »

כפר יאסיף

כפר יאסיף (בערבית: كفر ياسيف) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, כ-8 ק"מ מצפון-מזרח לעכו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכפר יאסיף · ראה עוד »

כרונולוגיה

כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד), רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכרונולוגיה · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימנים הנראים כחריכה חלב לאחר שריפתו ב-1947 משה דוד קאסוטו, מגדולי חוקרי הכתר פרויקט מפעל המקרא, המתבסס על נוסח הכתר דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. הדף הראשון בבראשית ב"כתר ירושלים", מהדורה המחקה את צורת הכתיבה של כתר ארם צובה היכל הספר בירושלים, משכנו הנוכחי של "הכתר" כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכתב עת · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתובת (ארכאולוגיה)

אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »

כל כתבי

כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וכל כתבי · ראה עוד »

י"ח בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וי"ח בכסלו · ראה עוד »

יעקב זרובבל

יעקב זרובבל (1920-1930) יעקב זרובבל (14 בינואר 1886 - 2 ביוני 1967) היה ממנהיגי מפלגת פועלי ציון שמאל בארץ, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני ונשיאות אספת הנבחרים וחבר הנהלת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויעקב זרובבל · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויפו · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן-צבי (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 24 בנובמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק בצלאל

ד"ר יצחק בצלאל (נולד באוגוסט 1931) הוא חוקר יהדות המזרח ומראשי יד בן צבי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויצחק בצלאל · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וירושלים · ראה עוד »

ירושלים החדשה (אמנים)

ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן צבי (עומדת מימין), בוריס ש"ץ (לידה), יצחק בן צבי (יושב מימין). "ירושלים החדשה" הייתה כינוייה של חבורה שגובשה בירושלים ב-1908 ביוזמתו ובהנהגתו של בוריס ש"ץ, מייסד בית הספר לאמנות בצלאל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וירושלים החדשה (אמנים) · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וישראל · ראה עוד »

ישראל קסטנר

ד"ר ישראל רודולף (רֶזֶ'ה) קַסְטְנֶר (בהונגרית: Kasztner Rezső; אפריל 1906 – 15 במרץ 1957) היה חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה ומארגן פעולות הצלה שונות, בהן "רכבת קסטנר".

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וישראל קסטנר · ראה עוד »

ישראל רוקח

ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וישראל רוקח · ראה עוד »

ישראל שוחט

שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס - 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי וישראל שוחט · ראה עוד »

יזכור (ספר, 1916)

כמה ממשתתפי ספר יִזְכֹּר: יישובים (מימין לשמאל): יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון ויוסף חיים ברנר יִזְכּוֹר הוא קובץ מאמרים ביידיש לזכרם של הפועלים והשומרים חללי היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר נהרגו בתפקידי הגנה, שראה אור לראשונה בשנת 1916.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויזכור (ספר, 1916) · ראה עוד »

יחזקאל חנקין

250px יחזקאל חנקין (תרמ"א, 1881 – כ"ח בכסלו תרע"ז, 23 בדצמבר 1916) היה צייד עברי, מראשי ההגנה העצמית והשמירה של היהודים ברוסיה וממיסדי ארגון 'השומר'.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויחזקאל חנקין · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר הוקמה על ידי פליטים מארץ ישראל שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות אפריקה

"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות אפריקה · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

גלוית שנה טובה, מתחת לסמל האימפריה הרוסית (נשר דו-ראשי) יהודים מאמריקה מקבלים בזרועות פתוחות מהגרים יהודים מרוסיה לבושים בלבוש מסורתי עם מטלטליהם, קו החוף האירופאי נושק לקו החוף האמריקאי. הנשר האמריקאי מחזיק כרזה בה כתוב: "ובצל כנפיך תסתירני" (תהילים י"ז) ומתחתיו קרוביהם האמריקאים - תחילת המאה ה-20 יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם אחרי יהדות ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או קהילת יהודי פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה - קהילה יהודית מזרחית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות איראן · ראה עוד »

יהדות אירלנד

Irish Jewish Museum. לשעבר בית כנסת שנוצר מחיבור של כמה דירות מגורים היהודים באירלנד היוו תמיד מיעוט קטן, ומעולם לא עלו במספרם על כמה אלפים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות אירלנד · ראה עוד »

יהדות אירופה

יהודים התיישבו באירופה לראשונה בתקופה ההלניסטית וביתר שאת בתקופת הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות איטליה

בית הכנסת הגדול של רומא יהדות איטליה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות סוריה

תצלום המציג משפחה יהודית בדמשק בתקופת האימפריה העות'מאנית בשנת 1901 יהדות סוריה הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות בין קהילות היהודים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות סוריה · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית בית הכנסת הקראי ברמלה ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

הרב אברהם גייגר, מייסדה האינטלקטואלי של היהדות הרפורמית. הרב שמואל הולדהיים, מהוגיה הבולטים של התנועה. היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judasim) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות רומניה

בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית עתיקה, מפוארת וחשובה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות רומניה · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות לבנון

300px יהדות לבנון הייתה קהילה יהודית מהקטנות ביותר במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות לבנון · ראה עוד »

יהדות טורקיה

כתובה מטורקיה יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות טורקיה · ראה עוד »

יהדות בריטניה

בית הכנסת הגדול בלונדון, 1810. בית הכנסת נחרב במהלך הבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה. יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות בריטניה · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק כיום.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות בבל · ראה עוד »

יהדות בולגריה

בית הכנסת בסופיה שנחנך על ידי הקהילה הספרדית ב-1909 ונבנה בסגנון "נאו-מורי" רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה-3 ועד ה-6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה-2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות בוכרה

ארבעה דורות של משפחת קלנטרוב מהקהילה הבוכרית מדליקים נרות חנוכה בביתם בשכונת פלורנטין בתל אביב (שנות ה-60) יהדות בוכרה הוא כינוייה של קהילה יהודית במרכז אסיה, באזורים שהיום הם אוזבקיסטן וטג'יקיסטן ולא רחוקים מעיראק ופרס (איראן) ונחשבים ליוצאי עדות המזרח.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות בוכרה · ראה עוד »

יהדות הונגריה

בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות הונגריה · ראה עוד »

יהדות הודו

יהדות הודו כוללת ארבע קהילות של יהודים, בני ישראל, קוצ'ינים, בגדאדים, ובני מנשה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות הודו · ראה עוד »

יהדות כורדיסטן

יהדות כורדיסטן היא קהילה יהודית עתיקה אשר התקיימה בעבר באזור ארם נהריים, בין שלוחות הפרת והחידקל עד ימת אורמיה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות כורדיסטן · ראה עוד »

יהדות יוון

כתובה מיוון כתובה מיוון אנדרטת שואת יהודי יוון בבית העלמין הדרום (בת ים) יהדות יוון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר, וראשיתה בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויהדות יוון · ראה עוד »

יום אבל לאומי

יום אבל לאומי הוא יום זיכרון לאומי המוכרז בהצהרה של רשות מבצעת או רשות מחוקקת או המוכרז מכוח חוק, ובו נוהגים מנהגי אבלות ממלכתיים לזכר מנהיג מדינה שנפטר, או לזכר נספים באסון לאומי, בין אם מדובר בהרוגים בפעולת איבה או בנספים מאירוע טבע.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויום אבל לאומי · ראה עוד »

יום העצמאות

דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים. יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויום העצמאות · ראה עוד »

יוסף סרלין

יוסף סֶרְלִין (24 בפברואר 1906 – 15 בינואר 1974) היה פעיל ציוני יליד פולין, עורך-דין במקצועו, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויוסף סרלין · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויוון · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ויידיש · ראה עוד »

1517

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1517 · ראה עוד »

1884

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1884 · ראה עוד »

1891

משחק כדורסל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1891 · ראה עוד »

1901

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1901 · ראה עוד »

1904

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1904 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1905 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1907 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1912 · ראה עוד »

1914

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1914 · ראה עוד »

1917

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1917 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1918 · ראה עוד »

1919

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1919 · ראה עוד »

1920

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1920 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1921 · ראה עוד »

1923

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1923 · ראה עוד »

1925

|.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1925 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1927 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1928 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1929 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1934 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1937 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1938 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1948 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1950 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1952 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1955 · ראה עוד »

1957

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1957 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1962 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1963 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1965 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו1973 · ראה עוד »

23 באפריל

23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו23 באפריל · ראה עוד »

24 בנובמבר

24 בנובמבר הוא היום ה-328 בשנה, (329 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו24 בנובמבר · ראה עוד »

31 בדצמבר

31 בדצמבר הוא היום ה-365 בשנה (366 בשנה מעוברת), בשבוע ה-53 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו31 בדצמבר · ראה עוד »

6 בדצמבר

6 בדצמבר הוא היום ה־340 בשנה (341 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו6 בדצמבר · ראה עוד »

8 בדצמבר

8 בדצמבר הוא היום ה-342 בשנה בלוח הגרגוריאני (343 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יצחק בן-צבי ו8 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

יצחק שימשלביץ, יצחק שימשילביץ, יצחק בן צבי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_בן-צבי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »