סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישיבת חברון כנסת ישראל

מַדָד ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון "כנסת-ישראל" (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא אחת הישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי-ליטאי. [1]

138 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מאיר חדש, מאיר בר-אילן, מרכז זלמן שזר, משפחת קופשיץ, משה מרדכי אפשטיין, משה מרדכי פרבשטין, משה פינקל (רב), משה חברוני, מלחמת ששת הימים, מודיעין עילית, אפרים אשרי, ארץ ישראל, אשל אברהם, אלעזר מנחם מן שך, אלול, אחרונים, אב, אברהם סלומון, אברהם פרבשטין, אברהם גרודזינסקי, אהרן כהן (ראש ישיבה), אהרן יפה'ן, איסר זלמן מלצר, נתן צבי פינקל, נחמן טוקר, ספרייה, סרטיפיקט, סלובודקה, סדר קדשים, סוכה, עלייה לתורה, פתח תקווה, צבי פסח פרנק, קובנה, ר"מ, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, רפאל שמואלביץ, רש"י, שמחת בית השואבה, שמחה זיסל זיו, שמחה זיסל ברוידא, שערי חסד, שלמה צימבליסט, שלמה טיקוצ'ינסקי, שלמה כץ (ראש ישיבה), שלום שבדרון, שליח ציבור, ..., שכונת אחווה, שיעור כללי, שיטת בריסק, תנועת המוסר, תפילת מוסף, תל אביב-יפו, לימודי חול, ליטא, ליטאים (זרם), טבח חברון, זמן (ישיבות), זלמן סנדר כהנא שפירא, חסידות בעלז, חסידות גור, חברון, חבורת שומר אמונים, חיים סרנא, חיים הלוי סולובייצ'יק, בני ברק, ברוך מרדכי אזרחי, בית וגן, ג' בתשרי, גאולה (שכונה), גבעת מרדכי, גדלות האדם, דב כ"ץ, דוד כהן (ראש ישיבה), ה'תרפ"ט, ה'תרפ"ז, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ה, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ט, ה'תרצ"ד, ה'תרצ"ו, ה'תרל"ז, ה'תש"ך, ה'תש"ס, ה'תש"ט, ה'תש"ח, ה'תשמ"ז, ה'תשמ"ח, ה'תשנ"ז, ה'תשנ"ו, ה'תשס"ט, ה'תשס"ז, ה'תשס"ח, ה'תשע"ג, ה'תשע"ה, ה'תשל"ז, ה'תשל"ה, ה'תשל"ו, ה'תשכ"ט, ה'תשכ"ח, ה'תשכ"ב, ה'תשכ"ו, המנדט הבריטי, הסכם חברון, הלל זקס, הגאון מווילנה, היישוב הישן, ימים נוראים, יצחק ירוחם דיסקין, ירושלים, ישראל אלתר, ישראל זיסל דבורץ, ישראל גליס, ישיבת אור ישראל, ישיבת נובהרדוק, ישיבת סלוצק - קלצק, ישיבת סלובודקה, ישיבת סלובודקה (בני ברק), ישיבת עטרת ישראל, ישיבת תפארת צבי, ישיבת טלז, ישיבת כנסת הגדולה, ישיבה, יחזקאל סרנא, יהדות חרדית, יהודה לייב חסמן, יוסף חברוני, יוסף חיים זוננפלד, יוסף יוזל הורוביץ, 1877, 1924, 1929, 1934, 1976. להרחיב מדד (88 יותר) »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב תרפ"ט) מאורעות תרפ"ט (1929, בפי הערבים ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, בתרגום לעברית: "מהפיכת אל-בוראק", שמו הערבי של הכותל) היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929 (י"ז באב תרפ"ט).

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאיר חדש

הרב מאיר חדש, 1988 הרב מאיר חדש (כ"ז בשבט תרנ"ח, 19 בפברואר 1898 - כ"ט בטבת תשמ"ט, 6 בינואר 1989) היה המשגיח של ישיבת חברון במשך למעלה מיובל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומאיר חדש · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 18 באפריל 1949) היה רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משפחת קופשיץ

משפחת קופשיץ היא משפחה ירושלמית, שהעמידה מקרבה רבנים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומשפחת קופשיץ · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866 – 28 בנובמבר 1934; כ' באדר ה'תרכ"ו - י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

משה מרדכי פרבשטין

הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומשה מרדכי פרבשטין · ראה עוד »

משה פינקל (רב)

הרב משה פינקל (תרמ"ג, 1883 - י"ז בתשרי תרפ"ו, 5 בנובמבר 1925) היה ר"מ בישיבת סלובודקה וישיבת חברון.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומשה פינקל (רב) · ראה עוד »

משה חברוני

הרב אברהם משה חברוני (תרס"ה, 1905 – ט' בתמוז תשל"ה, יוני 1975) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומשה חברוני · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מודיעין עילית

מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מוֹדִיעִין עִלִּית היא עיר חרדית, הממוקמת בהרי בנימין סמוך (ומחוץ) לקו הירוק, כ־6 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר מודיעין-מכבים-רעות וכ-3 ק"מ מערבית לכפר הפלסטיני בלעין.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ומודיעין עילית · ראה עוד »

אפרים אשרי

הרב אפרים אשרי (מבוטא, ולעיתים אף נכתב כאושרי; ה'תרע"ד, 1914 - 28 בספטמבר 2003) היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואפרים אשרי · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וארץ ישראל · ראה עוד »

אשל אברהם

אשל אברהם, בסביבות 1900-1890 תלמידי ישיבת חברון ב'''אשל אברהם''' תרפ"ז אשל אברהם הוא עץ המוזכר במקרא.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואשל אברהם · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואלול · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואחרונים · ראה עוד »

אב

אָב הוא החודש האחד-עשר בלוח העברי המתחיל בחודש תשרי כנהוג מימי בית שני, והחודש החמישי בשנה המתחילה בחודש ניסן כפי שהיה נהוג בימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואב · ראה עוד »

אברהם סלומון

הרב אברהם סלומוןתמונה להחלפה הרב אברהם סלומון (תרפ"ה, 1925 - כ"ז בניסן תשע"ב, 19 באפריל 2012) היה משגיח בישיבת חברון בירושלים במשך ארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואברהם סלומון · ראה עוד »

אברהם פרבשטין

הרב אברהם יהודה פרבשטין (תרע"ז, 1917 - א' בשבט תשנ"ז, 9 בינואר 1997) היה ראש ישיבת חברון, מעורכי האנציקלופדיה תלמודית וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואברהם פרבשטין · ראה עוד »

אברהם גרודזינסקי

הרב אברהם גרודזינסקי (תרמ"ב - כ"ט בתמוז תש"ד; 1884 - 13 ביולי 1944) היה מרבני תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואברהם גרודזינסקי · ראה עוד »

אהרן כהן (ראש ישיבה)

הרב אהרן כהן (י' בניסן ה'תרס"ד, 26 במרץ 1904 - י"ח בסיון תשכ"א, 2 ביוני 1961) היה ראש ישיבת חברון.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואהרן כהן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

אהרן יפה'ן

הרב רפאל אהרן יפה'ן (תש"ה, 1945 - ה' באדר ב' תשנ"ב, 1992) היה ר"מ בישיבת חברון ומהדיר תורת הראשונים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואהרן יפה'ן · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

נתן צבי פינקל

"הסבא מסלבודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלבודקא" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ונתן צבי פינקל · ראה עוד »

נחמן טוקר

רבי נחמן טוקר (י"ד בתשרי ת"ש 27 בספטמבר 1939 - כ"ה בתמוז תשע"ז 19 ביולי 2017) היה ר"מ בישיבת חברון בירושלים, (נקרא גם "מראשי ישיבת חברון") חתנו של ראש הישיבה הרב משה חברוני.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ונחמן טוקר · ראה עוד »

ספרייה

ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וספרייה · ראה עוד »

סרטיפיקט

ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (מאנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וסרטיפיקט · ראה עוד »

סלובודקה

אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וסלובודקה · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וסדר קדשים · ראה עוד »

סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. סוכת בד. ניתן להבחין בתחתית הדפנות ברצועות הלבוד. ביהדות, סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וסוכה · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ועלייה לתורה · ראה עוד »

פתח תקווה

פתח-תקווה (בכתיב מנֻקד: פֶּתַח-תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות", היא עיר בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ופתח תקווה · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת תרל"ג, 20 בינואר 1873 - כ"א בכסלו תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין, אב בית דין, פוסק, ממייסדי הרבנות הראשית, חבר במועצת הרבנות הראשית ורבה הראשי האשכנזי של ירושלים בין השנים תרצ"ו-תשכ"א (1960-1936).

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

קובנה

קובנה (ליטאית: Kaunas) היא העיר השנייה בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וקובנה · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ור"מ · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וראשונים · ראה עוד »

רפאל שמואלביץ

הרב רפאל הלוי שמואלביץ (ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח, 20 בנובמבר 1937 - ט' בשבט ה'תשע"ו, 18 בינואר 2016) היה מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ורפאל שמואלביץ · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ורש"י · ראה עוד »

שמחת בית השואבה

שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה היא מנהג יהודי עתיק, הקשור למצוות "ניסוך המים" שהונהגה בבית המקדש בחג הסוכות לאחר הבאת מי מעיין השילוח לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושמחת בית השואבה · ראה עוד »

שמחה זיסל זיו

רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל סלנטר ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושמחה זיסל זיו · ראה עוד »

שמחה זיסל ברוידא

הרב שמחה מרדכי זיסקינד (שמחה זיסל) ברוידא (כ"ד באדר תרע"ב, 13 במרץ 1912 - ט"ז בניסן תש"ס, 21 באפריל 2000) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושמחה זיסל ברוידא · ראה עוד »

שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער - לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל - בית המדרש קהל חסידים. בהמשך - בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושערי חסד · ראה עוד »

שלמה צימבליסט

הרב שלמה צימבליסט (נפטר בג' בכסלו ה'תשט"ז, 18 בנובמבר 1955) היה ראש ישיבת תפארת צבי.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושלמה צימבליסט · ראה עוד »

שלמה טיקוצ'ינסקי

ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »

שלמה כץ (ראש ישיבה)

הרב שלמה דוד כץ (נולד בה' באב ה'תש"ח, 10 באוגוסט 1948) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושלמה כץ (ראש ישיבה) · ראה עוד »

שלום שבדרון

הרב שבדרון (מימין) הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושלום שבדרון · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושליח ציבור · ראה עוד »

שכונת אחווה

טור בתים אפייני בשכונה, חלונות החדרים האחוריים פונים לרחוב הכניסות לבתים פונות לסמטא, העלייה לקומה השנייה, שמרפסת בנויה לכל ארכה, נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני גג ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית אל רבני השכונה עושים כל מאמץ לשימור צביונה - פשקוויל בשכונה שכונת אחווה (הירושלמים מבטאים במלעיל) היא שכונה חרדית בירושלים, בין רחוב מלכי ישראל לשכונת זיכרון משה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושכונת אחווה · ראה עוד »

שיעור כללי

הרב אהרן ליכטנשטיין מעביר שיעור כללי בבית המדרש של ישיבת הר עציון שיעור כללי הוא שיעור המיועד לכלל תלמידי הישיבה ונמסר לרוב על ידי ראש הישיבה, להבדיל משיעור יומי אותו מוסר הר"מ לתלמידיו.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושיעור כללי · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ושיטת בריסק · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל סלנטר במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ותנועת המוסר · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ותפילת מוסף · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ותל אביב-יפו · ראה עוד »

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ולימודי חול · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וליטא · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים הוא כינויה הנפוץ של תת-קבוצה ביהדות החרדית, הכוללת חרדים אשכנזים שאינם חסידים או "ירושלמים" צאצאי בני היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וליטאים (זרם) · ראה עוד »

טבח חברון

טבח חברון בוצע על ידי ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וטבח חברון · ראה עוד »

זמן (ישיבות)

בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וזמן (ישיבות) · ראה עוד »

זלמן סנדר כהנא שפירא

זלמן סנדר כהנא שפיראתמונה להחלפה הרב שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא (תרי"א – כ"ט בשבט תרפ"ג) שימש כרבה של העיירה קרינקי בפולין.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וזלמן סנדר כהנא שפירא · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (הכתיב הרשמי בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר עם חסידיו בחופשה באירופה. לימינו בנו רבי ישראל אלתר מגור, לשמאלו בנו רבי מאיר אלתר. (במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וחסידות גור · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; תעתיק מערבית: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ 35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וחברון · ראה עוד »

חבורת שומר אמונים

חבורת שומר אמונים (או השם הנפוץ אך השגוי שומרי אמונים).

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וחבורת שומר אמונים · ראה עוד »

חיים סרנא

הרב חיים סרנאתמונה להחלפה הרב יעקב חיים סרנא (ט' באדר א' תרפ"ט, 19 בפברואר 1929 - ה' בתמוז ה'תשע"א, 7 ביולי 2011) היה ראש ישיבת חברון בגבעת מרדכי, וראש ישיבת חברון-גאולה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וחיים סרנא · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ובני ברק · ראה עוד »

ברוך מרדכי אזרחי

הרב ברוך מרדכי אזרחי (נולד בשנת תרפ"ט, 1929) הוא ראש ישיבת עטרת ישראל בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וברוך מרדכי אזרחי · ראה עוד »

בית וגן

שכונת בית וָגן, מגרש האימונים של ביתר ירושלים בית חולים שערי צדק הממוקם בירכתי השכונה בית וָגן היא שכונה במערב העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ובית וגן · ראה עוד »

ג' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וג' בתשרי · ראה עוד »

גאולה (שכונה)

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וגאולה (שכונה) · ראה עוד »

גבעת מרדכי

הקמת בית הכנסת 'אוהל משה אליהו' בשכונה, 1955 ישיבת חברון בשכונה גבעת מרדכי היא שכונה במערב העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וגבעת מרדכי · ראה עוד »

גדלות האדם

גדלות האדם הוא כינויה של אחת משלוש האידאולוגיות המרכזיות של תנועת המוסר מבית מדרשה של ישיבת סלבודקה שבליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וגדלות האדם · ראה עוד »

דב כ"ץ

קברו בהר הזיתים הרב דב כ"ץ (תרס"ג, 1903 - ט' בטבת תש"מ, 29 בדצמבר 1979) היה מנהל בתי הדין הרבניים, חוקר תנועת המוסר ומחבר סדרת "תנועת המוסר" על תולדותיה ואישיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ודב כ"ץ · ראה עוד »

דוד כהן (ראש ישיבה)

הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים, וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ודוד כהן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

ה'תרפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרפ"ט · ראה עוד »

ה'תרפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרפ"ז · ראה עוד »

ה'תרפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרפ"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרפ"ה · ראה עוד »

ה'תרפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרפ"ו · ראה עוד »

ה'תרצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרצ"ט · ראה עוד »

ה'תרצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרצ"ד · ראה עוד »

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרצ"ו · ראה עוד »

ה'תרל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תרל"ז · ראה עוד »

ה'תש"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תש"ך · ראה עוד »

ה'תש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תש"ס · ראה עוד »

ה'תש"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תש"ט · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח 14 במאי 1948 הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תשמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשמ"ז · ראה עוד »

ה'תשמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשמ"ח · ראה עוד »

ה'תשנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשנ"ז · ראה עוד »

ה'תשנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשנ"ו · ראה עוד »

ה'תשס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשס"ט · ראה עוד »

ה'תשס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשס"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשס"ח · ראה עוד »

ה'תשע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשע"ג · ראה עוד »

ה'תשע"ה

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשע"ה · ראה עוד »

ה'תשל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשל"ז · ראה עוד »

ה'תשל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשל"ה · ראה עוד »

ה'תשל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשל"ו · ראה עוד »

ה'תשכ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשכ"ט · ראה עוד »

ה'תשכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשכ"ח · ראה עוד »

ה'תשכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשכ"ב · ראה עוד »

ה'תשכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וה'תשכ"ו · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל והמנדט הבריטי · ראה עוד »

הסכם חברון

מפה של חברון המראה את השטח בשליטה הפלסטינית (H1) והשטח הישראלי (H2). אזור מערת המכפלה מופיע בוורוד. קריית ארבע מופיעה בסגול. הסכם חברון, או בשמו הרשמי פרוטוקול בדבר ההערכות מחדש בחברון, הוא הסכם נלווה להסכם טאבה (הסכם אוסלו ב'), שנחתם בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית באמצעות דן שומרון וסאיב עריקאת ב-15 בינואר 1997.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל והסכם חברון · ראה עוד »

הלל זקס

משה שמואל שפירא הרב הלל זקס (ט"ו בשבט תרצ"א,פברואר 1931 - כ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015) היה ראש ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית וראש ישיבת חברון.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל והלל זקס · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל והגאון מווילנה · ראה עוד »

היישוב הישן

מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 היישוב הישן הוא מונח המתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל והיישוב הישן · ראה עוד »

ימים נוראים

חפצי קודש לימים הנוראים, במוזיאון היהודי שליד בית הכנסת הגדול של בודפשט המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וימים נוראים · ראה עוד »

יצחק ירוחם דיסקין

הרב דיסקין בשנת 1918 קבר הרב יצחק ירוחם דיסקין, הצמוד לקבר אביו המהרי"ל דיסקין הרב יצחק ירוחם דיסקין (כ"ב בשבט תקצ"ט; 6 בפברואר 1839 – כ"ט בשבט תרפ"ה; 23 בפברואר 1925) היה מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים בין השנים 1908–1925.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ויצחק ירוחם דיסקין · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וירושלים · ראה עוד »

ישראל אלתר

רבי ישראל אלתר בצעירותו צועד לימינו של אביו האמרי אמת רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי תרנ"ה 24 באוקטובר 1894 - ב' באדר תשל"ז 20 בפברואר 1977) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמור"י גור, משקם החסידות בארץ ישראל לאחר השואה וממנהיגי הציבור הבולטים של הציבור החרדי במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישראל אלתר · ראה עוד »

ישראל זיסל דבורץ

ישראל זיסל דבורץ הרב ישראל זיסל דבורץ (נודע גם בשם העט: פלטין) (תרמ"ה, 1885 - כ"ט בשבט תשכ"ח, פברואר 1968) היה רב ועסקן חרדי, כיהן כרב ביודי וביזדה שבליטא, עורך כתב העת התורני "תבונה".

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישראל זיסל דבורץ · ראה עוד »

ישראל גליס

אברהם ישראל גליס (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא עיתונאי ושדרן רדיו חרדי ומקורב לרב יוסף אפרתי, לאדמו"ר מקרלין ולראשי ישיבת חברון.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישראל גליס · ראה עוד »

ישיבת אור ישראל

בניין הישיבה הקטנה ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת אור ישראל · ראה עוד »

ישיבת נובהרדוק

ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »

ישיבת סלוצק - קלצק

ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת סלוצק - קלצק · ראה עוד »

ישיבת סלובודקה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת סלובודקה · ראה עוד »

ישיבת סלובודקה (בני ברק)

שלט הסבר על ישיבת סלבודקה בבני ברק ממוזער ישיבת סלבודקה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת סלובודקה (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת עטרת ישראל

ישיבת עטרת ישראל היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשה עומד הרב ברוך מרדכי אזרחי.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת עטרת ישראל · ראה עוד »

ישיבת תפארת צבי

ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת תפארת צבי · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת כנסת הגדולה

ישיבת כנסת הגדולה (מכונה גם חברון קריית ספר) היא ישיבה גדולה המשתייכת לזרם החרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבת כנסת הגדולה · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל וישיבה · ראה עוד »

יחזקאל סרנא

הרב יחזקאל סרנא (כונה: ר' חצקל; כ"ח בשבט תר"נ, 18 בפברואר 1890 - ו' באלול תשכ"ט, 20 באוגוסט 1969) היה ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ויחזקאל סרנא · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהודה לייב חסמן

רבי יהודה לייב חסמן הרב יהודה לייב חסמן (מכונה הסטוצ'ינר) (תרכ"ט, 1869 - י"א בחשוון תרצ"ו, נובמבר 1936) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בשטוצ'ין (Shchuchyn) והמנהל הרוחני של ישיבות טלז וחברון.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ויהודה לייב חסמן · ראה עוד »

יוסף חברוני

הרב חיים יוסף דוד חברוני (נולד ב' בשבט תשכ"ז - 13 בינואר 1967) הוא ראש ישיבה בישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ויוסף חברוני · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, תומאס מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

יוסף יוזל הורוביץ

רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגיאן שבליטא - 9 בדצמבר 1919, קייב שבאוקראינה), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל סלנטר, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ויוסף יוזל הורוביץ · ראה עוד »

1877

|.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ו1877 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ו1924 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ו1929 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ו1934 · ראה עוד »

1976

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת חברון כנסת ישראל ו1976 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ישיבת חברון, ישיבת חברון (ירושלים), ישיבת חברון - כנסת ישראל, ישיבת חברון כנסת-ישראל, ישיבת כנסת ישראל (חברון).

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_חברון_כנסת_ישראל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »