סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישראל מסטולין

מַדָד ישראל מסטולין

רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין. [1]

57 יחסים: ארמית, אשר מסטולין (השני), אלימלך שפירא (גרודז'יסק), אברהם אלימלך פרלוב, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן מקרלין (השני), נשמה, ספר הזוהר, סטולין, פרנקפורט, קבלה, ראש השנה, רש"י, שמחה בונים קאליש, שמחה ישכר בער הלברשטאם, ט"ו באב, ז' באב, חסידות מונקאטש, חסידות קרלין, חסידות שינאווא, חסידות לעלוב, חסידות וורקא, חיים אלעזר שפירא, ב' בתשרי, בר מצווה, גרמניה, ד' באלול, דטרויט, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דוד צבי שלמה בידרמן, ה'תר"ס, ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ז, ה'תרמ"ח, ה'תרמ"ב, ה'תרמ"ג, ה'תרמ"ו, ה'תרנ"א, ה'תרפ"ב, ה'תרל"ג, ה'תרכ"ט, ה'תש"ב, ה'תש"ג, ה'תש"ה, ה'תשט"ז, ו' באייר, כ"א בכסלו, כ"ט באלול, י"ד באלול, ..., י' בכסלו, ינוקא, יצחק אלחנן ספקטור, ישכר דב רוקח (הזקן), יוחנן פרלוב, יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה), 1881. להרחיב מדד (7 יותר) »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וארמית · ראה עוד »

אשר מסטולין (השני)

רבי אשר פרלוב מסטולין (כונה: האדמו"ר הצעיר וביידיש דער יונגער רבי; כ' בתמוז ה'תקפ"ז – ט"ו באב ה'תרל"ג (1873)) בנו של רבי אהרן מקרלין בעל ה"בית אהרן" והאדמו"ר החמישי בשושלת קרלין.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ואשר מסטולין (השני) · ראה עוד »

אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ואלימלך שפירא (גרודז'יסק) · ראה עוד »

אברהם אלימלך פרלוב

רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין (ד' באלול ה'תרנ"ב - י"ד בחשוון ה'תש"ג; 7 בספטמבר 1891 - 25 באוקטובר 1942).

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ואברהם אלימלך פרלוב · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדמו"ר

המגיד מקוז'ניץ עם חסידיו. תחריט, כנראה מסוף המאה ה-18. אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו), המכונה גם רבי ובמקור הצדיק, הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן מקרלין (השני)

רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין (א' בסיוון תקס"ב, 1802 – י"ז בסיוון תרל"ב, 1872) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קרלין.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ואהרן מקרלין (השני) · ראה עוד »

נשמה

הנשמה היא החלק הרוחני שבאדם על פי תפיסות דתיות או רוחניות.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ונשמה · ראה עוד »

ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וספר הזוהר · ראה עוד »

סטולין

סטולין (בבלארוסית: Сто́лін; בפולנית: Stolin) היא עיירה במחוז ברסט שבבלארוס, בסמוך לנהר הורין ולגבול אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וסטולין · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, עם כ-671 אלף תושבים בשנת 2009.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ופרנקפורט · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וקבלה · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וראש השנה · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ורש"י · ראה עוד »

שמחה בונים קאליש

המצבה המשופצת על מקום קבורתו בטבריה, ומעליה הונחה המצבה הישנה הרב שמחה בונים קאליש (תרי"א – ב' בשבט תרס"ז) היה אחד מאדמו"רי וורקא.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ושמחה בונים קאליש · ראה עוד »

שמחה ישכר בער הלברשטאם

שמחה ישכר בער הלברשטאם (ה'תרכ"ט - כ' בטבת ה'תרע"ד) היה רב בעיירה ציעשינוב ולאחר מכן היה לאדמו"ר חסידות ציעשינוב שבגליציה.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ושמחה ישכר בער הלברשטאם · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וט"ו באב · ראה עוד »

ז' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וז' באב · ראה עוד »

חסידות מונקאטש

מרכז חסידות מונקאטש בשדרה ה-14 בבורו פארק כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, כיום באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר").

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וחסידות מונקאטש · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות שינאווא

חסידות שינאווא הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וחסידות שינאווא · ראה עוד »

חסידות לעלוב

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וחסידות לעלוב · ראה עוד »

חסידות וורקא

וורשא חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וחסידות וורקא · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 - ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

ב' בתשרי

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וב' בתשרי · ראה עוד »

בר מצווה

250px כותל המערבי בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ובר מצווה · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וגרמניה · ראה עוד »

ד' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וד' באלול · ראה עוד »

דטרויט

דטרויט (באנגלית: Detroit) היא העיר הגדולה ביותר במדינת מישיגן שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ודטרויט · ראה עוד »

דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

רבי דוד פרידמן הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »

דוד צבי שלמה בידרמן

קבר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב בהר הזיתים רבי דוד צבי שלמה בידרמן ("ר' דוד'ל", כ"ג בתשרי תר"ד, 1843 - ה' באלול תרע"ח, 1918) היה האדמו"ר הרביעי מלעלוב.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ודוד צבי שלמה בידרמן · ראה עוד »

ה'תר"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תר"ס · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרמ"ז · ראה עוד »

ה'תרמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרמ"ח · ראה עוד »

ה'תרמ"ב

יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרמ"ב · ראה עוד »

ה'תרמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרמ"ג · ראה עוד »

ה'תרמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרמ"ו · ראה עוד »

ה'תרנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרנ"א · ראה עוד »

ה'תרפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרפ"ב · ראה עוד »

ה'תרל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרל"ג · ראה עוד »

ה'תרכ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תרכ"ט · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תש"ב · ראה עוד »

ה'תש"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תש"ג · ראה עוד »

ה'תש"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תש"ה · ראה עוד »

ה'תשט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וה'תשט"ז · ראה עוד »

ו' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וו' באייר · ראה עוד »

כ"א בכסלו

מאיר שמגר.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וכ"א בכסלו · ראה עוד »

כ"ט באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וכ"ט באלול · ראה עוד »

י"ד באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרב פרשת כי תבא.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וי"ד באלול · ראה עוד »

י' בכסלו

מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד ב-1978.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וי' בכסלו · ראה עוד »

ינוקא

ינוקא (מארמית "ינוקא", תינוק) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו כשאינם עוד בגיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עוד בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וינוקא · ראה עוד »

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, 1817, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו - 1896, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »

ישכר דב רוקח (הזקן)

מרינבד חתימתו רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"ד, 1854 או תרי"ב − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין וישכר דב רוקח (הזקן) · ראה עוד »

יוחנן פרלוב

רבי יוחנן מלוצק רבי יוחנן פרלוב (ז' באב תר"ס, אוגוסט 1900 – כ"א בכסלו תשט"ז, דצמבר 1955) היה האדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין לאחר השואה, בנו הצעיר של רבי ישראל מסטולין.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ויוחנן פרלוב · ראה עוד »

יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)

רבי יוחנן טברסקי (ר' יוחנטשע, תקע"ו, 1816 - ד' בניסן תרנ"ה, 1895) היה אבי שושלת רחמסטריווקא, בנו הצעיר של רבי מרדכי טברסקי "המגיד מצ'רנוביל".

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ויוחנן טברסקי (רחמסטריווקה) · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ישראל מסטולין ו1881 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

הינוקא מסטולין, ישראל (הינוקא) מסטולין, ישראל פרלוב (אדמו"ר), ישראל פרלוב (רב), ישראל פרלוב (הינוקא), ישראל פרלוב מסטולין, ישראל מקרלין.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_מסטולין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »