סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כופה

מַדָד כופה

כופה (ערבית: الكوفة, אל-כופה) היא עיר בעיראק, המצויה כ-170 קילומטר דרומית לבגדאד, וכ-10 קילומטר צפון-מזרחית לנג'ף. [1]

70 יחסים: ממלכת פרס, ממלכת הכוזרים, מסגד, מצרים, מד'הב, מדבר, מדינה, מואלי, מועאויה הראשון, מוחמד, מוחמד אל-באקר, מוחמד אבן אל-חנפיה, מכה, אסלאם, אסלאם סוני, אסלאם שיעי, אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה, אל-מוח'תאר, אל-חג'אג' בן יוסף, אימאם, נג'ף, סאמרא, סלמאן הפרסי, סוריה, ערבים, ערבית, עלי בן אבי טאלב, עלייה לרגל, עבד אל-מלכ, עומר בן אל-ח'טאב, עות'מאן בן עפאן, עיר, עיר בירה, עיראק, פוליטיקה, צבא, קילומטר, שבט קורייש, תאולוגיה, תימן, ח'ליפה, חג'אז, חדית', חוסיין (בן עלי), חידקל, בצרה, בגדאד, בית אומיה, בית עבאס, ג'עפר א-צאדק, ..., דמשק, דבר (מחלה), המאה ה-11, המאה ה-7, המאה ה-8, המזרח התיכון, האסכולה המאלכית, האסכולה השאפעית, האסכולה החנפית, האסכולה החנבלית, האימפריה הסאסאנית, הקוראן, היסטוריה, היסטוריון, כרבלא, כתב כופי, ישמעאל, 637, 638, 762. להרחיב מדד (20 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: כופה וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת הכוזרים

ממלכת הכוזרים הייתה ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11 עת חרבה בידי ממלכת רוס של קייב.

חָדָשׁ!!: כופה וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: כופה ומסגד · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: כופה ומצרים · ראה עוד »

מד'הב

העולם המוסלמי מַדְ'הַב (בערבית: مذهب), הוא מושג בערבית שפירושו אסכולה אסלאמית במחשבה דתית או בהלכה (פיקה).

חָדָשׁ!!: כופה ומד'הב · ראה עוד »

מדבר

תפוצת המדבריות בעולם. מדבר (נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור שהתנאים בו מאפשרים מחייה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל.

חָדָשׁ!!: כופה ומדבר · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית.

חָדָשׁ!!: כופה ומדינה · ראה עוד »

מואלי

מָוָאלי (موالي, בערבית: בני חסות) היה כינוי למוסלמים לא-ערביים, בעיקר ממוצא פרסי במאות הראשונות לאסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ומואלי · ראה עוד »

מועאויה הראשון

מוּעַאוִיָה בֶּן אַבִּי סוּפְיָאן (בערבית: معاوية بن أبي سفيان; תעתיק מדויק: מעאויה בן אבי ספיאן), או מועאויה הראשון (602 - 6 במאי 680), הח'ליף הראשון משושלת בית אומיה ששלטה כ-90 שנה (750-661).

חָדָשׁ!!: כופה ומועאויה הראשון · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ומוחמד · ראה עוד »

מוחמד אל-באקר

מֻחַמַד אַל-באקְר אִבְן עַלי (ערבית: محمد الباقر) היה האימאם השיעי החמישי, נולד בשנת 676 במדינה.

חָדָשׁ!!: כופה ומוחמד אל-באקר · ראה עוד »

מוחמד אבן אל-חנפיה

מוחמד אבן אל-חַנַפיָה (בערבית: محمد بن الحنفية) הוא בנו של הח'ליף המוסלמי הרביעי, עלי בן אבי טאלב ואחת מנשותיו ח'אולה בנת ג'עפר, שכונתה "החנפיה", על שם שבטה, בַּנוּ חנפיה.

חָדָשׁ!!: כופה ומוחמד אבן אל-חנפיה · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה), מקום הולדתו של מוחמד, היא העיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכנת בערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: כופה ומכה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: כופה ואסלאם · ראה עוד »

אסלאם סוני

האסלאם הסוני הוא הזרם המרכזי באסלאם. מקור השם 'סונים' (בערבית: "أهل السنة والجماعة"; תעתיק מדויק: אהל א(ל)סֻנה ואלג'מאעה, ובקיצור: أهل السنة – אהל א(ל)סֻנה) לקוח מהמילה הערבית "סונה" ("سنة") שפירושו נוהג, דרך חיים.

חָדָשׁ!!: כופה ואסלאם סוני · ראה עוד »

אסלאם שיעי

אסלאם שיעי (בערבית: شيعة; תעתיק מדויק: שיעה) הוא הזרם השני בגודלו באסלאם, המונה כ-15% מהמוסלמים בעולם (הזרם הגדול, הסונה, מונה כ-80% מהמוסלמים).

חָדָשׁ!!: כופה ואסלאם שיעי · ראה עוד »

אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה

אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה (בערבית: نعمان بن ثابت بن زوطا بن مرزبان) – או בשמו הנפוץ יותר – אבו חניפה, (בערבית - أبو حنيفة) היה ה'אמאם הגדול' ומייסד האסכולה החנפית באסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ואל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה · ראה עוד »

אל-מוח'תאר

אל-מוח'תאר בן אבו עובייד א-ת'קפי (בערבית: المختار بن أبي عبيد الثقفي) היה מהפכן בראשית ימיו של האסלאם, שהנהיג מרידה כושלת נגד הח'ליפים האומיים ששלטו על האימפריה המוסלמית, לאחר מותו של הח'ליף הרביעי, עלי בן אבי טאלב.

חָדָשׁ!!: כופה ואל-מוח'תאר · ראה עוד »

אל-חג'אג' בן יוסף

ממוזעראל-חג'אג' בן יוסף א-ת'קפי (בערבית: الحجاج بن يوسف الثقفي).

חָדָשׁ!!: כופה ואל-חג'אג' בן יוסף · ראה עוד »

אימאם

אימאם (בערבית: إمام; תעתיק מדויק: אִמאם; תרגום מילולי: זה שלפני) הוא תואר מנהיגות דתי מוסלמי, שהגדרתו שונה בזרמים השונים באסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ואימאם · ראה עוד »

נג'ף

נג'ף (בערבית: نجف) היא עיר בעיראק כ-160 ק"מ דרומה מבגדאד.

חָדָשׁ!!: כופה ונג'ף · ראה עוד »

סאמרא

חיילים אמריקאים בעת סיור בעיר מסגד אל-עסכריה לאחר הפיגוע סאמַרא (בערבית: سامراء, תעתיק מדויק: סאמראא') היא עיר בעיראק השוכנת במשולש הסוני כ-130 קילומטר צפונית-מערבית לבגדאד, על הגדה המזרחית של החידקל.

חָדָשׁ!!: כופה וסאמרא · ראה עוד »

סלמאן הפרסי

כיתוב ובו שמו של סלמאן הפרסי ו"יהי אללה מרוצה ממנו" קבר סלמאן הפרסי בשטח היישוב יצהר, 2006 סלמאן הפרסי (בערבית: سلمان الفارسي; תעתיק: סלמאן אלפארסי), היה אחד מחברי הנביא מוחמד ועלי לפי המסורת המוסלמית.

חָדָשׁ!!: כופה וסלמאן הפרסי · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: כופה וסוריה · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: כופה וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: כופה וערבית · ראה עוד »

עלי בן אבי טאלב

מקדש האימאם עלי בנג'ף עלי בן אבי טאלב (בערבית: علي بن ابي‌ طالب, נכתב לעיתים גם: עלי אבן אבו טאלב; 598 (600) - 661 לערך) עבור הסונים היה האחרון במניין ארבעת הח'ליפים הראשונים ועבור השיעים היה האימאם הלגיטימי הראשון שהגיע לאחר מוחמד, ורואים בו ובצאצאיו כממשיכי דרכו החוקיים של מוחמד, כולם חברי אהל אל-בית, ביתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: כופה ועלי בן אבי טאלב · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי.

חָדָשׁ!!: כופה ועלייה לרגל · ראה עוד »

עבד אל-מלכ

כיפת הסלע, מבט מתוך הר הבית. עבד אל-מַלִכּ בן מרואן (בערבית: عبد الملك بن مروان; 646 - אוקטובר 705) היה הח'ליף החמישי מבית אומיה, שלט משנת 685 עד מותו.

חָדָשׁ!!: כופה ועבד אל-מלכ · ראה עוד »

עומר בן אל-ח'טאב

עֻמַר בִן אלְחַ'טַּאב (בערבית: عمر بن الخطّاب; 586-644) היה הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634.

חָדָשׁ!!: כופה ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »

עות'מאן בן עפאן

עות'מאן בן עפאן (ערבית: عثمان بن عفان; 574–656) היה הח'ליפה השלישי במניין "ארבעת הח'ליפים הצדיקים" ששלטו באימפריה המוסלמית לאחר מוחמד.

חָדָשׁ!!: כופה ועות'מאן בן עפאן · ראה עוד »

עיר

אחת הערים הקדומות ביותר בעולם - יריחו (תל יריחו) מבט אווירי על תל אביב, הגדולה בערי גוש דן. עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: כופה ועיר · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: כופה ועיר בירה · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כופה ועיראק · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש הנעשה בהם ובחלוקתם.

חָדָשׁ!!: כופה ופוליטיקה · ראה עוד »

צבא

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: כופה וצבא · ראה עוד »

קילומטר

קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: כופה וקילומטר · ראה עוד »

שבט קורייש

שבט קֻורייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַיְש) הוא שבטו של הנביא מוחמד, מייסד האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ושבט קורייש · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354-כ430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינה רציונליות.

חָדָשׁ!!: כופה ותאולוגיה · ראה עוד »

תימן

שטחי הפקר (בלבן) הרפובליקה התימנית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כופה ותימן · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא השם או התואר של המנהיג האסלאמי של ה"אמה" (أمة), או אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה וח'ליפה · ראה עוד »

חג'אז

חִג'אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: כופה וחג'אז · ראה עוד »

חדית'

החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הידועה גם בתור הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו לגבי נושאים שונים.

חָדָשׁ!!: כופה וחדית' · ראה עוד »

חוסיין (בן עלי)

חוסיין בן עלי (בערבית: حسين بن علي; תעתיק מדויק: חֻסַין בן עלי) הוא בנם הצעיר של עלי בן אבי טאלב (הח'ליף הרביעי באסלאם) ופאטמה, בתו של מוחמד; הוא מייסד השיעה.

חָדָשׁ!!: כופה וחוסיין (בן עלי) · ראה עוד »

חידקל

החִידֶּקֶל הוא אחד הנהרות החשובים בקדמת אסיה.

חָדָשׁ!!: כופה וחידקל · ראה עוד »

בצרה

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה מדויקת: אלבסרה) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ומונה כ-2,300,000 תושבים (2008).

חָדָשׁ!!: כופה ובצרה · ראה עוד »

בגדאד

בגדאד (בערבית: بغداد; תעתיק מדויק: בַּעְ'דַּאדּ) היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 9,167,684 (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: כופה ובגדאד · ראה עוד »

בית אומיה

המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָה (ערבית: بنو أمية, בני אמיה; الأمويون, האמיים) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה באימפריה המוסלמית לאחר שלטונם של ארבעת "א-ראשידון" (ישרי הדרך: אבו בכר, עומר, עות'מאן, ועלי).

חָדָשׁ!!: כופה ובית אומיה · ראה עוד »

בית עבאס

הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מדויק: אלדולה אלעבאסיה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים -الخلافة العباسية אלחילאפה אלעבאסיה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת "בית עבאס" שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.

חָדָשׁ!!: כופה ובית עבאס · ראה עוד »

ג'עפר א-צאדק

גַ'עַפְר אַ(ל)-צאדק אבן מֻחַמַד (בערבית: جعفر الصادق) היה האימאם השיעי השישי, בראיית התריסריים.

חָדָשׁ!!: כופה וג'עפר א-צאדק · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: כופה ודמשק · ראה עוד »

דבר (מחלה)

דֶבֶר הוא שם כולל לשלוש מחלות מידבקות חריפות של מכרסמים ובני אדם הנגרמות על ידי חיידק ומופיעות בתנאים מסוימים בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב.

חָדָשׁ!!: כופה ודבר (מחלה) · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: כופה והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: כופה והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: כופה והמאה ה-8 · ראה עוד »

המזרח התיכון

מדינות מרכז אסיה קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון המזרח התיכון הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי במפגש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה.

חָדָשׁ!!: כופה והמזרח התיכון · ראה עוד »

האסכולה המאלכית

העולם המוסלמי האסכולה המאלכּית או המד'הב המאלכי (ערבית: مالكي) היא אחת מארבע האסכולות הפרשניות של חוקי הדת באסלאם הסוני.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה המאלכית · ראה עוד »

האסכולה השאפעית

העולם המוסלמי האסכולה השאפעית (בערבית: المذهب الشافعي, בתעתיק מדויק: "אלמד'הב אלשאפעי") היא אחת מארבע האסכולות ההלכתיות הקיימות במשפט המוסלמי הסוני.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה השאפעית · ראה עוד »

האסכולה החנפית

העולם המוסלמי האסכולה החנפית, (בערבית: المذهب الحنفي) היא אחת מארבע האסכולות הפרשניות של האסלאם הסוני.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה החנפית · ראה עוד »

האסכולה החנבלית

העולם המוסלמי האסכולה החנבלית (בערבית: حنبلى) היא אסכולה סונית המיוחסת לאימאם אחמד אבן חנבל (855-780) מבגדאד.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה החנבלית · ראה עוד »

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (226–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.

חָדָשׁ!!: כופה והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »

הקוראן

הקוּרְאָן (בערבית القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم - "הקוראן הנכבד"; בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים") הוא ספר הקודש של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה והקוראן · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: כופה והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: כופה והיסטוריון · ראה עוד »

כרבלא

כרבלא (ערבית: كربلاء, תעתיק מדויק: כַרְבַלַאא) היא עיר בעיראק, כ-100 קילומטרים דרומית לבגדאד.

חָדָשׁ!!: כופה וכרבלא · ראה עוד »

כתב כופי

פסוק "בשם אללה" בכתב כופי כתב כופי (בערבית: خط كوفي) הוא הצורה הקליגרפית העתיקה ביותר של הכתב הערבי, והוא מבוסס על הכתב הנבטי.

חָדָשׁ!!: כופה וכתב כופי · ראה עוד »

ישמעאל

יח הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856 יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה.

חָדָשׁ!!: כופה וישמעאל · ראה עוד »

637

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כופה ו637 · ראה עוד »

638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כופה ו638 · ראה עוד »

762

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כופה ו762 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

כופא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כופה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »