סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

לווית

מַדָד לווית

Tarhuntassa, שהייתה בירת הממלכה בתקופת שלטונו של מוותליש השני. הכתובת שופכת אור על המלחמות הפנימיות שהתחוללו בתקופה זאת ברחבי האימפריה החתית. לוּוִית היא שפה עתיקה השייכת לשפות האנטוליות שהן חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות. [1]

65 יחסים: מלטיה, מונומנט, מוסד ביאליק, מורשיליש השני, מורשיליש השלישי, מוותליש השני, מין דקדוקי, אנציקלופדיה מקראית, אסיה הקטנה, ארם דמשק, ארפד, ארזווה, ארכיון בואזקיי, אשור, אבן רוזטה, אוריינות, אכדית, איתמר זינגר, ניב (סיווג שפה), עתיד, עבר, פריגיה, פודוחפה, פיניקית, פיקטוגרף, צומח, קאראטפה, קומגנה, קוניה, קוליות העיצורים, קייסרי, שמאל (ממלכה עתיקה), שמואל אחיטוב, שפות אנטוליות, שפות שמיות, שפות הודו-אירופיות, תל טאיינאט, תבליט פירקטין, לידיה, טרויה, טורקיה, חמה (עיר), חאתים, חתושש, חתושיליש השלישי, חתית, חתיתולוג, חלב (עיר), חטיפה, חורים, ..., חיים, בעלי חיים, בוסטרופידון, בויוק מנדרס, ג'יימס מלארט, הממלכות החתיות החדשות, האימפריה החתית, הווה, הירוגליף, כרכמיש, כתב חרטומים, כתב יתדות, כתובת (ארכאולוגיה), כתובת אזתוד, כיזוואתנה. להרחיב מדד (15 יותר) »

מלטיה

מלטיה (בטורקית: Malatya, בארמנית: Մալաթիա, ביוונית: Μαλάτεια, בסורית: ܡܠܝܛܝܢܐ, בכורדית: Meletî) היא עיר במחוז מזרח אנטוליה שבטורקיה ובירת נפה בעלת שם זהה.

חָדָשׁ!!: לווית ומלטיה · ראה עוד »

מונומנט

טאג' מהאל אנדרטת התגליות בליסבון פסל ישו הגואל בדמות ישו בריו דה ז'ניירו קשת קונסטנטינוס ברומא מוֹנוֹמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.

חָדָשׁ!!: לווית ומונומנט · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: לווית ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מורשיליש השני

מוּרְשִילִיש השני היה מגדולי מלכי החתים, ומלך בין השנים 1321 - 1295 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: לווית ומורשיליש השני · ראה עוד »

מורשיליש השלישי

מוּרְשִילִיש השלישי הידוע גם בשמו הקודם אוּרְחִי-תֵשוּבּ היה בנו הבכור של מוותליש השני שאותו ירש בשנת 1272 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: לווית ומורשיליש השלישי · ראה עוד »

מוותליש השני

מוּוַתַלִיש השני היה מלך האימפריה החתית בין השנים 1295 - 1272.

חָדָשׁ!!: לווית ומוותליש השני · ראה עוד »

מין דקדוקי

מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.

חָדָשׁ!!: לווית ומין דקדוקי · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

עטיפת כרך ט' של האנציקלופדיה המקראית אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: לווית ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה פיזית קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (יוונית: Μικρά Ασία; לטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (יוונית Ανατολία מ-ανατολή - "זריחת השמש" או "מזרח", טורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: לווית ואסיה הקטנה · ראה עוד »

ארם דמשק

הממלכות בלבנט בשנת 830 לפנה"ס לעש, המזכירה את ארם דמשק ארם דמשק היא אחת המדינות הארמיות ששכנו בין נהר החידקל וגבולה הצפוני של ממלכת ישראל.

חָדָשׁ!!: לווית וארם דמשק · ראה עוד »

ארפד

מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של ארפד בשטח המסומן בצהוב אַרְפָּד היא עיר מקראית שנכללה בתחומה של ממלכת ארם בצפון סוריה של ימינו, ומזוהה על ידי החוקרים עם תל ריפעת, הממוקם כ-30 ק"מ צפונית לחלב, לא הרחק מהגבול עם טורקיה.

חָדָשׁ!!: לווית וארפד · ראה עוד »

ארזווה

מפה של אנטוליה החתית. חלק מהמקומות משוערים. ארזוה מופיעה במערב אנטוליה מיקניה בסגול אַרזָוָה הייתה ישות מדינית וממלכה בדרום מערב אנטוליה שהתקיימה באלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: לווית וארזווה · ראה עוד »

ארכיון בואזקיי

ארכיון בואזקיי (Boğazköy) הוא אוסף טקסטים שנתגלו במקום מושבת בירתה של האימפריה החתית, חתושש (כעת בואזקיי בטורקיה).

חָדָשׁ!!: לווית וארכיון בואזקיי · ראה עוד »

אשור

מפת מסופוטמיה אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית.

חָדָשׁ!!: לווית ואשור · ראה עוד »

אבן רוזטה

אבן רוזטה במוזיאון הבריטי אבן רוֹזֶטָה היא אסטלת גרנודיוריט מצרית עתיקה אשר עליה חקוק צו מלכותי, שהוצא בממפיס בשנת 196 לפנה"ס מטעם המלך תלמי החמישי.

חָדָשׁ!!: לווית ואבן רוזטה · ראה עוד »

אוריינות

שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות האוריינות כוללת בין היתר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא. חייל קורא ספר אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב.

חָדָשׁ!!: לווית ואוריינות · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: לווית ואכדית · ראה עוד »

איתמר זינגר

איתמר זינגר איתמר זינגר (26 בנובמבר 1946 - 19 בספטמבר 2012) היה פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, חיתיתולוג, וחתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, חקר המזרח התיכון הקדום לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: לווית ואיתמר זינגר · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: לווית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

עתיד

מאה ה-20 עתיד הוא החלק של קו הזמן שעדיין לא קרה.

חָדָשׁ!!: לווית ועתיד · ראה עוד »

עבר

במושג הליניארי של זמן, העבר הוא החלק של קו-הזמן שכבר קרה, כלומר המקום במרחב-זמן שבו נמצאים כל האירועים שכבר קרו.

חָדָשׁ!!: לווית ועבר · ראה עוד »

פריגיה

פריגיה (ביוונית Φρυγία - "פרייה"; בטורקית Frigya) הייתה ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא כיום במערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: לווית ופריגיה · ראה עוד »

פודוחפה

מימין, האלה חבת ופודוחפה, משמאל חתושיליש השלישי ואל מזג האוויר, בתבליט הסלע תבליט פירקטין פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: לווית ופודוחפה · ראה עוד »

פיניקית

פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה-1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.

חָדָשׁ!!: לווית ופיניקית · ראה עוד »

פיקטוגרף

פִּיקְטוֹגְרָף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הלחם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי - רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים.

חָדָשׁ!!: לווית ופיקטוגרף · ראה עוד »

צומח

צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים חיים מבצעי פוטוסינתזה המכילים את הפיגמנטים שהם כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן.

חָדָשׁ!!: לווית וצומח · ראה עוד »

קאראטפה

אתר קאראטפה קאראטפה (בטורקית: Karatepe, שמשמעותו "גבעה שחורה") הוא אתר ארכאולוגי ומצודה חתית.

חָדָשׁ!!: לווית וקאראטפה · ראה עוד »

קומגנה

הר נמרוט קומגנה כמדינת חסות של ממלכת ארמניה (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס) קומגנה כפרובינקיה רומית אנטיוכוס הראשון תאוס לוחץ את ידו של הרקולס קומגנה (יוונית Kομμαγηνή) הייתה ממלכה הלניסטית עצמאית קטנה בדרום־מרכזה של אסיה הקטנה במשך 235 שנים, החל בשנת 163 לפנה"ס ועד שנת 72, עת סופחה לקיסרות הרומית והפכה לחלק מהפרובינקיה סוריה.

חָדָשׁ!!: לווית וקומגנה · ראה עוד »

קוניה

קוניה (בטורקית: Konya, בטורקית עות'מאנית: قونیه, ביוונית: Ἰκόνιον) היא עיר בטורקיה, השוכנת במרכז רמת אנטוליה.

חָדָשׁ!!: לווית וקוניה · ראה עוד »

קוליות העיצורים

קוליות העיצורים (voicing) היא תכונה מבחינה היוצרת הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים (בלתי קוליים) באותו בסיס חיתוך ואופן חיתוך.

חָדָשׁ!!: לווית וקוליות העיצורים · ראה עוד »

קייסרי

קייסרי (טורקית Kayseri) היא עיר בקפדוקיה שבמרכז טורקיה ובירת נפת קייסרי.

חָדָשׁ!!: לווית וקייסרי · ראה עוד »

שמאל (ממלכה עתיקה)

זינג'ירלי הויוק מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של שמאל בסגול עם פסים צהובים שַמאַל (נקראה בפי מלכיה יאדי) הייתה ממלכה עתיקה ששכנה בדרום טורקיה. בירתה שכנה בתל הארכאולוגי זינג'ירלי הויוק.

חָדָשׁ!!: לווית ושמאל (ממלכה עתיקה) · ראה עוד »

שמואל אחיטוב

שמואל אחיטוב שמואל אחיטוב (נולד ב-1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: לווית ושמואל אחיטוב · ראה עוד »

שפות אנטוליות

השפות האנטוליות הן קבוצת שפות שנכחדו המשויכת למשפחת השפות ההודו־אירופיות, או לפי חלק מהסיווגים קרובה מאוד למשפחה זו.

חָדָשׁ!!: לווית ושפות אנטוליות · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: לווית ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות הודו-אירופיות

ארצות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר לא קיבל הכרה רשמית השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות הכוללת כ-150 שפות המדוברות על ידי כשלושה מיליארד אנשים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: לווית ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »

תל טאיינאט

תצלום אוויר של תל טאיינאט מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של פלישתין בוורוד במרכז פסלו של המלך שופליוליומה המקדש מתקופת הברזל פסל מאבן של אריה תל טאיינאט (בטורקית: Tell Tayinat Höyüğü; בעברית נקרא גם תל תעינת) הוא אתר ארכאולוגי, תלולית נמוכה, על גדתו הצפונית-מזרחית של נהר האורונטס, במקום שבו הנהר פונה מערבה.

חָדָשׁ!!: לווית ותל טאיינאט · ראה עוד »

תבליט פירקטין

בתבליט אל הסערה, חתושיליש השלישי, אלת השמש חבת ופודוחפה חבת והמשרתת שלה, פודוחפה העתק הכתובת במוזיאון קייסרי תבליט פירקטין הוא תבליט חתי על גבי מצוק סלע, השוכן כ-50 ק"מ דרומית לעיר קייסרי בנפת קייסרי  במרכז אנטוליה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: לווית ותבליט פירקטין · ראה עוד »

לידיה

לידיה (ביוונית Λυδία, בלטינית Lydia בטורקית Lidya ובעברית המקראית לוד) הייתה ממלכה במערב מרכז אסיה הקטנה, סמוך לעיר איזמיר בטורקיה של ימינו, אך בשיא התפשטותה שלטה על כל חלקה המערבי של אסיה הקטנה, מנהר קיזילאירמאק במזרח ועד לים האגאי במערב.

חָדָשׁ!!: לווית ולידיה · ראה עוד »

טרויה

טרויה או איליון (יוונית Τροία או Ίλιον; לטינית Troia או Ilium; טורקית Truva), הייתה עיר קדומה ששכנה באזור שהוא היום צפון מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: לווית וטרויה · ראה עוד »

טורקיה

טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti ״טִירְקִיֶיה ג׳וּמְהוּרִיֶיטִי״), היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: לווית וטורקיה · ראה עוד »

חמה (עיר)

חמה או חמת (בערבית: حماة, תעתיק מדויק: חַמָאה; ידועה גם כ"חמה") היא עיר גדולה על גדות נהר העאסי ובירת מחוז חמה בסוריה של ימינו.

חָדָשׁ!!: לווית וחמה (עיר) · ראה עוד »

חאתים

החאתים או ההאנתים היו עם עתיק שאכלס את האזור שנקרא "ארץ החאתי" (כיום באזור אסיה הקטנה).

חָדָשׁ!!: לווית וחאתים · ראה עוד »

חתושש

המקדש הגדול בעיר הפנימית סוללת יֵרְקַפּי בדרום העיר חַתּוּשַש (גם חתושה וחתוש, טורקית Hattuşaş) הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית.

חָדָשׁ!!: לווית וחתושש · ראה עוד »

חתושיליש השלישי

מימין חתושיליש השלישי ואל הסער האנטולי בתבליט פירקטין המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול) חַתוּשִילִיש השלישי (מחתית: "מגיע מ...", "של" או "שייך לעיר" חתושש) היה מלך החתים בתקופת הממלכה החתית החדשה.

חָדָשׁ!!: לווית וחתושיליש השלישי · ראה עוד »

חתית

לוח בשפה החתית. המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו חִתִּית (נֶשִילִי, וגם נַשִיל, נֶשִיל או נֶשֻמְנִילִי) הייתה שפה הודו־אירופית ממשפחת השפות האנטוליות מקבוצת קנטום 1 (Centum) אשר חדלה להתקיים.

חָדָשׁ!!: לווית וחתית · ראה עוד »

חתיתולוג

חִתיתולוג (באנגלית: Hittitologist) הוא ארכאולוג, היסטוריון, בלשן או היסטוריון של האמנות המתמחה בהיסטוריה של החִתים, בשפה החתית ובאימפריה החתית.

חָדָשׁ!!: לווית וחתיתולוג · ראה עוד »

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: לווית וחלב (עיר) · ראה עוד »

חטיפה

חטיפתה של פרסרפינה, ציור מתחילת המאה ה-18 חטיפה היא פעילות שמשמעה תפיסת אדם ולקיחתו ממקומו בכוח, באמצעות פיתוי, באמצעות התחזות, או בכל מניפולציה אחרת.

חָדָשׁ!!: לווית וחטיפה · ראה עוד »

חורים

מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.

חָדָשׁ!!: לווית וחורים · ראה עוד »

חיים

חיים הם מכלול המאפיינים המבדילים ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים או אורגניזמים) מיישויות חומריות אחרות.

חָדָשׁ!!: לווית וחיים · ראה עוד »

בעלי חיים

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia או Metazoa) היא ממלכה של יצורים איקריוטים רב-תאיים.

חָדָשׁ!!: לווית ובעלי חיים · ראה עוד »

בוסטרופידון

כתיבת בוסטרופידון בכתובת הפורום (אחת הכתובות הלטיניות העתיקות ביותר) בּוּסטרוֹפֵידוֹן (בעברית: "חריש השור") היא שיטת כתיבה, אשר שימשה בעיקר בכתבי יד עתיקים, בה נכתבות השורות תוך שינוי כיוון הכתיבה והאותיות בכל שורה.

חָדָשׁ!!: לווית ובוסטרופידון · ראה עוד »

בויוק מנדרס

סמוך לשפך הנהר אל הים נהר המנדרס הגדול (טורקית Büyük Menderes - "מנדרס הגדול") בעבר מֶאַנדֳר (ביוונית Μαίανδρος) הוא נהר באורך של 584 ק"מ במערב אסיה הקטנה בטורקיה, אשר בשל פיתוליו הרבים הפך שמו היווני למילה נרדפת ל"פיתולים".

חָדָשׁ!!: לווית ובויוק מנדרס · ראה עוד »

ג'יימס מלארט

ג'יימס (ג'ימי) מלארט (באנגלית: James Mellaart; 14 בנובמבר 1925 - 29 ביולי 2012) היה ארכאולוג וסופר בריטי.

חָדָשׁ!!: לווית וג'יימס מלארט · ראה עוד »

הממלכות החתיות החדשות

הממלכות החתיות החדשות, הממלכות הנֵאוֹ־חתיות או הממלכות הסוריו־חתיות הוא שמן של מספר ערי מדינה אשר מוקמו בשטח בין נהרות הקיזיל אירמק והפרת, והתקיימו בתקופת הברזל בין שנת 1178 לשנת 700 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: לווית והממלכות החתיות החדשות · ראה עוד »

האימפריה החתית

בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.

חָדָשׁ!!: לווית והאימפריה החתית · ראה עוד »

הווה

כפי שניתן לראות, ההווה הוא חסר משך, לעומת שבירת הצנצנת המהירה הווה הוא פרק זמן בתפיסת העולם המקובלת בתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: לווית והווה · ראה עוד »

הירוגליף

כתב חרטומים מצרי כתב הירוגליפי מטיקאל, עיר תרבות המאיה הִירוֹגְלִיף הוא מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים.

חָדָשׁ!!: לווית והירוגליף · ראה עוד »

כרכמיש

תל כרכמיש ונהר הפרת הזורם לידו סוריה באלף השני לפנה"ס כָּרכּמיש הייתה עיר מדינה עתיקה ששכנה על הגדה המערבית נהר הפרת על הגבול בין טורקיה עם סוריה של היום.

חָדָשׁ!!: לווית וכרכמיש · ראה עוד »

כתב חרטומים

ממוזער הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתנ"ך חרטֻמים (כתיב מלא: חרטוּמים).

חָדָשׁ!!: לווית וכתב חרטומים · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: לווית וכתב יתדות · ראה עוד »

כתובת (ארכאולוגיה)

אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.

חָדָשׁ!!: לווית וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »

כתובת אזתוד

כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א-ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו-חתיתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק בפיניקית של הטור הראשון בכתובת הכתובת בפיניקית על גבי פסלו של אל מזג האוויר שנמצא בשער הדרומי כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו-לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה (Karatepe) שבטורקיה ב-1946.

חָדָשׁ!!: לווית וכתובת אזתוד · ראה עוד »

כיזוואתנה

הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של ארזווה וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס, גובלת בממלכה המצרית בירוק. כתב ההסכם בין פיליאה מלך כיזוואתנה, ואידרימי מלך אללח'. אוסף המוזיאון הבריטי הממלכות הניאו חיתיות שנולדו לאחר נפילת האימפריה החתית באזור של ממלכת כיזוואתנה כִּיזוּוַאתנַה הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה באנטוליה באלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: לווית וכיזוואתנה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לווית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »