סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ליטאים (זרם)

מַדָד ליטאים (זרם)

ליטאים הוא כינויה הנפוץ של תת-קבוצה ביהדות החרדית, הכוללת חרדים אשכנזים שאינם חסידים או "ירושלמים" צאצאי בני היישוב הישן. [1]

118 יחסים: מפלגה, משה לנדינסקי, מלחמת העולם הראשונה, מזרח אירופה, מודיעין עילית, מינסק, מיר (עיירה), אקדמות, ארצות הברית, אלעזר מנחם מן שך, אלכסנדר משה לפידות, אליעזר גורדון, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם ישעיהו קרליץ, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן יהודה לייב שטינמן, איסר זלמן מלצר, נסים טולדנו, נפש החיים, נתן צבי פינקל, נוסח ספרד, סלוצק, סוציאליזם, עמנואל אטקס, עם עובד, פולין, ציונות, קלם, קלצק, קבוצה חברתית, רוסיה הצארית, רוח הקודש (יהדות), שמעון שקופ, שמואל אוירבך, שלמה פוליצ'ק, שטעטל, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפילה (יהדות), תלמוד תורה (מצווה), תלמוד תורה (קלם), לשון הקודש, לטביה, ליטא, טלז, חסידות קרלין, חסידות חב"ד, ..., חסידות גור, חרדים ספרדים, חלוקת פולין, חזון איש, חוג חזון איש, חוג בריסק, חיים מוולוז'ין, חיים עוזר גרודזנסקי, בני תורה (מפלגה), בני ברק, בנימין בראון, ברנוביץ', ברסט (בלארוס), ברית המועצות, בלארוס, בין שתי מלחמות העולם, גרמניה, גליציה, גדול הדור, דגל התורה, המאה ה-13, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המחלוקת בציבור הליטאי, המודיע, האיחוד הפולני-ליטאי, הפלס (יומון), הרפובליקה הפולנית השנייה, השואה, הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013), הגאון מווילנה, הדוכסות הגדולה של ליטא, ההתנגדות לחסידות, הונגריה, הכרזת העצמאות, היסטוריה של ליטא, היישוב הישן, יעקב משה הלל, יעקב טולידאנו, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק אלחנן ספקטור, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, ירושלים, ירוחם ליבוביץ, ישראל מאיר הכהן, ישראל מסלנט, ישיבת פוניבז', ישיבת טלז, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), יתד נאמן, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהדות אשכנז, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות התורה, יהודה עדס, יוסף שלום אלישיב, יידיש, ייווא, 1795, 1802, 1985, 1988, 2001, 2012, 2017. להרחיב מדד (68 יותר) »

מפלגה

מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומפלגה · ראה עוד »

משה לנדינסקי

הרב משה לנדינסקי הרב משה לנדינסקי (תרכ"ב, 1862 - כ' באדר ב' תרצ"ח, 23 במרץ 1938) היה ראש ישיבת ראדין במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומשה לנדינסקי · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מזרח אירופה

חלוקה של מדינות אירופה לפי ההגדרה הגאוגרפית מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומזרח אירופה · ראה עוד »

מודיעין עילית

מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מוֹדִיעִין עִלִּית היא עיר חרדית, הממוקמת בהרי בנימין סמוך (ומחוץ) לקו הירוק, כ־6 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר מודיעין-מכבים-רעות וכ-3 ק"מ מערבית לכפר הפלסטיני בלעין.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומודיעין עילית · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) היא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומינסק · ראה עוד »

מיר (עיירה)

אנדרטה לזכר יהודי מיר שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק מיר (בלארוסית: Мір; פולנית: Mir; רוסית: Мир) - עיירה בראיון קרליץ במחוז הורדנה בבלארוס, כ-85 קילומטר דרומית למינסק.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומיר (עיירה) · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות לפני קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואקדמות · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וארצות הברית · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלכסנדר משה לפידות

רבי אלכסנדר משה לפידות (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואלכסנדר משה לפידות · ראה עוד »

אליעזר גורדון

הרב אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 - ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג - ג' באדר א' ה'תרס"ה 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קָרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואגודת ישראל · ראה עוד »

אדמו"ר

המגיד מקוז'ניץ עם חסידיו. תחריט, כנראה מסוף המאה ה-18. אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו), המכונה גם רבי ובמקור הצדיק, הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן יהודה לייב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ("הגראי”ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 - כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואהרן יהודה לייב שטינמן · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

נסים טולדנו

הרב נסים טולדנו (ז' בטבת תרצ"ד, 25 בדצמבר 1933 – י"ב בסיוון תשע"ב, 2 ביוני 2012) היה ראש ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונסים טולדנו · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב"ד העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונפש החיים · ראה עוד »

נתן צבי פינקל

"הסבא מסלבודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלבודקא" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונתן צבי פינקל · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח התפילה של הסידור שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונוסח ספרד · ראה עוד »

סלוצק

סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר בבלארוס בחבל מינסק ומשמשת בו כמרכז אזור.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וסלוצק · ראה עוד »

סוציאליזם

סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות ולמערכת כלכלית ופוליטית ליישומן, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וסוציאליזם · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אטקס עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ועם עובד · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ופולין · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וציונות · ראה עוד »

קלם

קלם (בליטאית: Kelmė, נהגה: קֵלְמֶה) היא עיר במחוז שאולאי בצפון-מרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וקלם · ראה עוד »

קלצק

קלצק (בבלארוסית וברוסית: Клецк, בפולנית: Kleck) היא עיר במחוז מינסק בבלרוס על נהר הלאן.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וקלצק · ראה עוד »

קבוצה חברתית

קבוצה חברתית קבוצה חברתית היא התארגנות של שני אנשים או יותר שמקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וקבוצה חברתית · ראה עוד »

רוסיה הצארית

צמיחתה של רוסיה בשנים 1547–1725 כס השנהב של איוואן הרביעי אופריצ'נינה וסילי שויסקי בשבי הפולנים מיכאיל הראשון מוכתר על ידי זמסקי סובור לצאר החדש ולשליט הראשון משושלת רומנוב. המערכה לכיבוש סיביר על ידי ירמק. איורו של וסילי סוריקוב רוסיה הצארית (ברוסית: Царство Русское או Российское царство) הוא הכינוי הרשמי של הישות הפוליטית ברוסיה בין עלייתו לשלטון ב-1547 של איוואן הרביעי, הראשון שכינה עצמו "צאר" ועד להכרזתו של פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ורוסיה הצארית · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש הוא ביטוי לאמצעי קישור הקיים בין האל לאדם.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תר"כ, 1860 - ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושמעון שקופ · ראה עוד »

שמואל אוירבך

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 - ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושמואל אוירבך · ראה עוד »

שלמה פוליצ'ק

'''ה'עילוי' ממייצ'יט''', הרב שלמה פוליצ'ק הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 - 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »

שטעטל

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). רחוב בעיירה לחווא, 1926 משפחה יהודית בשטעטל. פינסק, 1903. חדר", בשנותיה האחרונות של העיירה היהודית. נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930. שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושטעטל · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל סלנטר במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד תורה (קלם)

ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »

לשון הקודש

קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש הוא כינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה, בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ולשון הקודש · ראה עוד »

לטביה

רפובליקת לַטְבִיָה (בלטבית: Latvijas Republika) היא רפובליקה בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ולטביה · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וליטא · ראה עוד »

טלז

אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, הידוע גם בשם סמוגיטיה).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וטלז · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר עם חסידיו בחופשה באירופה. לימינו בנו רבי ישראל אלתר מגור, לשמאלו בנו רבי מאיר אלתר. (במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחסידות גור · ראה עוד »

חרדים ספרדים

תנועת ש"ס החרדית-ספרדית חרדים ספרדים הם זרם בתוך החברה החרדית בישראל, הכולל חרדים יוצאי ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחרדים ספרדים · ראה עוד »

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (פולנית: Rozbiór Polski, ליטאית: Padalijimas) - חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחלוקת פולין · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחזון איש · ראה עוד »

חוג חזון איש

חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחוג חזון איש · ראה עוד »

חוג בריסק

חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחוג בריסק · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 - י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמיד בולט של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

בני תורה (מפלגה)

בני תורה (שמה ברשומות: נצח) היא מפלגה חרדית ליטאית, שמנהיגה הרוחני היה הרב שמואל אוירבך ותומכיה מכונים "הפלג הירושלמי" על שם העיר שבה התגורר.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובני תורה (מפלגה) · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובני ברק · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון, 2009 בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובנימין בראון · ראה עוד »

ברנוביץ'

תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנוביץ' בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וברנוביץ' · ראה עוד »

ברסט (בלארוס)

אנדרטה לזכר יהודי בריסק, בבית הקברות בקריית שאול קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וברסט (בלארוס) · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וברית המועצות · ראה עוד »

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия ״בֶּלוֹרוּסִּייָה״) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובלארוס · ראה עוד »

בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות הוא כינוי של התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגרמניה · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 על ידי מי נחשבת לבירה?) – העיר העתיקה גליציה (באוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע; ברוסית: Галисия) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה מצפון להרי הקרפטים הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגליציה · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגדול הדור · ראה עוד »

דגל התורה

ישיבת מועצת גדולי התורה הראשונה של דגל התורה בביתו של הרב שך אגודת החרדים - דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ודגל התורה · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה ה-20 · ראה עוד »

המחלוקת בציבור הליטאי

המחלוקת בציבור הליטאי היא מחלוקת בין שני פלגים בציבור החרדי-ליטאי שהגיעו לידי פיצול בשנת 2012.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמחלוקת בציבור הליטאי · ראה עוד »

המודיע

הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול תש"י (1950) על ידי הרב יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמודיע · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה בין השנים 1536–1795, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, ליטא, לטביה, בלארוס, וכן חלקים נרחבים של אוקראינה ואסטוניה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

הפלס (יומון)

גיליון מיום 7 במאי 2017 הַפֶּלֶס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והפלס (יומון) · ראה עוד »

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918-1939).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והשואה · ראה עוד »

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)

תעמולת בחירות בהרצליה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013, עמדו לבחירה 187 ראשי ערים ומועצות מקומיות (בבחירות לא נכללו מועצות אזוריות, אלה נבחרו כחודשיים מאוחר יותר).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013) · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והגאון מווילנה · ראה עוד »

הדוכסות הגדולה של ליטא

הדוכסות הגדולה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Didžioji Kunigaikštystė; ברותנית מערבית (סלאבית עתיקה): Wialikaje Kniastwa Litowskaje, Ruskaje, Żamojckaje; בבלארוסית: Вялікае Княства Літоўскае, Vialikaje Kniastva Litoŭskaje; בפולנית: Wielkie Księstwo Litewskie) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והדוכסות הגדולה של ליטא · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

כתב החרם מתקמ"א, בחתימת הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הונגריה

הגעת המדיארים. הונגריה, 1867-1920 האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט. פורינט הונגרי הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והונגריה · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והכרזת העצמאות · ראה עוד »

היסטוריה של ליטא

הסמל הלאומי של ליטא ההיסטוריה של ליטא מתחילה באזכור הכתוב הראשון של המדינה בשנת 1009 וממשיכה עם ייסוד ממלכת ליטא במאה ה-13 ועם הפיכתה למדינה הגדולה ביותר באירופה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והיסטוריה של ליטא · ראה עוד »

היישוב הישן

מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 היישוב הישן הוא מונח המתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והיישוב הישן · ראה עוד »

יעקב משה הלל

הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש ישיבת המקובלים חברת אהבת שלום בירושלים.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויעקב משה הלל · ראה עוד »

יעקב טולידאנו

250px הרב יעקב טולידאנו (י"ט באלול תרצ"ג, 1933 – ז' באדר תשנ"ו, 1996) היה ראש ישיבת חזון ברוך בגני שבצרפת.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויעקב טולידאנו · ראה עוד »

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי, שכונה הסטייפלר (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 - כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985) היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, 1817, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו - 1896, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק; כ' בתשרי תרמ"ז, אוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, אוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וירושלים · ראה עוד »

ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם ליבוביץ רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וירוחם ליבוביץ · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט, 26 בינואר 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תק"ע 3 בנובמבר 1810 - כ"ה בשבט ה'תרמ"ג 2 בפברואר 1883), ממייסדי תנועת המוסר שקמה בליטא במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישראל מסלנט · ראה עוד »

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה ליטאית בישראל, הנחשבת לישיבה החשובה של הזרם הליטאי.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת פוניבז' · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה, ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)

ראשי הישיבה ותלמידיה, תרפ"ב ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), הייתה ישיבת תנועת המוסר בעיירה סלבודקה (כיום שכונה בעיר קובנה שבליטא).

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »

יתד נאמן

הגיליון הראשון של "יתד נאמן" (12 ביולי 1985) יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויתד נאמן · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות התורה

חברי יהדות התורה מתייעצים עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין אחרי הבחירות לכנסת העשרים. יהדות התורה היא רשימה וסיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד בין מפלגות אגודת ישראל החסידית לבין דגל התורה הליטאית.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהדות התורה · ראה עוד »

יהודה עדס

הרב יהודה עדס (נולד בט' בסיוון ה'תרצ"ז, 19 במאי 1937) הוא ראש ישיבת קול יעקב בירושלים, ולשעבר חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה ובנשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהודה עדס · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע - כ"ח בתמוז ה'תשע"ב; 10 באפריל 1910 - 18 ביולי 2012) היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויידיש · ראה עוד »

ייווא

ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וייווא · ראה עוד »

1795

|.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1795 · ראה עוד »

1802

|.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1802 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1985 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1988 · ראה עוד »

2001

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו2001 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו2012 · ראה עוד »

2017

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו2017 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חרדי ליטאי, חרדים ליטאים, הציבור הליטאי, הזרם הליטאי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ליטאים_(זרם)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »