סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מאיר בר-אילן

מַדָד מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 18 באפריל 1949) היה רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. [1]

112 יחסים: מאיר בר-אילן (חוקר), מפד"ל, מרכז ז'ראר בכר, משרד החינוך, משה קרונה, משה בר-אילן, מלחמת העולם הראשונה, מהנדס, מוסד הרב קוק, מועצת המדינה הזמנית, מינסק, אמי"ת, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אנציקלופדיה תלמודית, ארצות הברית, אשמיאני, אליעזר גורדון, אברהם הלקין, אברהם יצחק הכהן קוק, אוניברסיטת בר-אילן, אירופה, נפתלי צבי יהודה ברלין, נתן אגמון, נתן גורן, ספרות, ספרית פועלים, עם הספר (הוצאת ספרים), עריכה, עיתונאי, פרופסור, פרוזדור ירושלים, פלך מינסק, פלסטיק, ציונות, ציונות דתית, קרן קיימת לישראל, רחוב בר-אילן, רחובות, רב, רוסיה, שמות רחובות בישראל, שאול ליברמן, שלמה יוסף זווין, שטעטל, תנועת המזרחי, תחום המושב, תוכנית אוגנדה, לוי אשכול, טוביה בר-אילן, זלמן שזר, ..., חיל המדע, חיים הלוי סולובייצ'יק, ברלין, בלארוס, בזל, בית מאיר, בית הקברות סנהדריה, ביוגרפיה, גצל קרסל, דב ליפץ, דינה פורת, ה' באייר, ה'תר"ם, ה'תרס"ב, ה'תרע"א, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ו, ה'תש"ם, ה'תש"ט, המנדט הבריטי, האימפריה הרוסית, הספר הלבן (1939), העלייה הרביעית, הצופה, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי השישי, השבת השחורה, הלל הלקין (סופר), הגירה, הדרום (כתב עת), הוועד הפועל הציוני, היסטוריה של עם ישראל, וולוז'ין, כתב עת, י"ט בניסן, יצחק אריגור, ירושלים, ישראל, ישיבת טלז, ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר, ישיבת וולוז'ין, ישיבה תיכונית, ישיבה יוניברסיטי, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהושע הוטנר, יהודה לייב פישמן מימון, יומני כרמל, 16 באפריל, 18 באפריל, 1880, 1905, 1911, 1912, 1914, 1915, 1926, 1926 בארץ ישראל, 1946 בארץ ישראל, 1949, 1950, 1953, 1955. להרחיב מדד (62 יותר) »

מאיר בר-אילן (חוקר)

ממוזער מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מפד"ל

מפד"ל - המפלגה הדתית-לאומית הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומפד"ל · ראה עוד »

מרכז ז'ראר בכר

מרכז ז'ראר בכר (לשעבר בית העם) הוא מרכז למופעי תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הבידור והמחול בירושלים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומרכז ז'ראר בכר · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה קרונה

משה קרונה משה קרונה (אייר תרע"ג, 1913–1993) היה מראשי "השומר הדתי" בפולין, הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית ולאחר מכן ממקימי המפד"ל ב-1956 ואחד ממנהיגיה, ראש מחלקה בסוכנות היהודית, סופר, עיתונאי והוגה דעות שתרגם לעברית חלק מכתביו של הרב יוסף דוב סולובייצי'ק, חתן פרס שפירא בשנת תשמ"ח למחשבת הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומשה קרונה · ראה עוד »

משה בר-אילן

משה (ארנסט) בר-אילן (1907 – 1999) היה מבכירי ארגון ההגנה, מפקדו הראשון של חיל ציוד והספקה (לימים חיל התחזוקה) של צה"ל עם קום המדינה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומשה בר-אילן · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מהנדס

מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומהנדס · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מועצת המדינה הזמנית

שלט בכניסה לבית וילהלם אברלה ששימש כלשכת ראש הממשלה בתל אביב מועצת המדינה הזמנית הייתה הסמכות המחוקקת של מדינת ישראל מסיום המנדט הבריטי ועד להקמת הכנסת.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומועצת המדינה הזמנית · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) היא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ומינסק · ראה עוד »

אמי"ת

לוגו רשת אמי"ת רשת אמי"ת היא רשת חינוך הנתמכת על ידי ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה בארצות הברית ובישראל – היא רשת המנהלת בתי ספר ציבוריים ממלכתיים דתיים, ממלכתיים וחרדים. ברשת כמאה ועשרה בתי חינוך בהם מתחנכים כ-30,000 תלמידים: דתיים, חילוניים וחרדים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואמי"ת · ראה עוד »

אנציקלופדיה של הציונות הדתית

אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואנציקלופדיה של הציונות הדתית · ראה עוד »

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וארצות הברית · ראה עוד »

אשמיאני

אשמיאני (בבלארוסית: Ашмя́ны, ברוסית: Ошмяны, בפולנית: Oszmiana, בליטאית: Ašmena; ביידיש: אָשמענע) היא עיירה במחוז הורדנה שבמערב בלארוס, המונה כ-15,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואשמיאני · ראה עוד »

אליעזר גורדון

הרב אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 - ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אברהם הלקין

פרופ' אברהם שלמה הלקין (Abraham S. Halkin; 12 ביוני 1903, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 9 במרץ 1990, י"ב באדר תש"ן, ירושלים) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי - ישראלי, חוקר תולדות יהדות ספרד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואברהם הלקין · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ואירופה · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נתן אגמון

נתן אגמון (ביסטריצקי) נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ונתן אגמון · ראה עוד »

נתן גורן

נתן גורן, 1948 חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (גרינבּלַט, גרינבלאט) (ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ועסקן ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ונתן גורן · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו. לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול. סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וספרות · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וספרית פועלים · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

עריכה

עריכה היא שלב בתהליך פרסום של יצירה כתובה, חזותית, או קולית שבו עוברת היצירה סוגים אחדים של ליטוש, שמטרתם לשפרה ולעשותה ראויה לפרסום.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ועריכה · ראה עוד »

עיתונאי

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בעת תדריך עיתונאי עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ועיתונאי · ראה עוד »

פרופסור

פרופסור אלברט איינשטיין בהרצאה בווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ופרופסור · ראה עוד »

פרוזדור ירושלים

פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ופרוזדור ירושלים · ראה עוד »

פלך מינסק

פלך מינסק (רוסית: Минская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מינסק.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ופלך מינסק · ראה עוד »

פלסטיק

מוצרים שונים העשויים מחומרים פלסטיים פלסטיק (אנגלית: Plastic) הוא שם כולל למגוון רחב מאוד של חומרים סינתטיים וחצי סינתטיים מעשי ידי אדם, שאפשר להעניק להם כמעט כל צורה רצויה – לרוב על ידי חימום והפעלת לחץ.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ופלסטיק · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וציונות · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וציונות דתית · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

רחוב בר-אילן

רחוב בר-אילן הוא רחוב בירושלים שהפך לאחד מסמלי המאבק בין חרדים לחילוניים בישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורחוב בר-אילן · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורחובות · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורב · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ורוסיה · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושאול ליברמן · ראה עוד »

שלמה יוסף זווין

הרב שלמה יוסף זווין. לצדו יושב אבא אבן וברקע תמונתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב שלמה יוסף זווין (חנוכה ה'תרמ"ה, 1885 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) היה רב חסיד חב"ד עם זיקה לציונות דתית, כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושלמה יוסף זווין · ראה עוד »

שטעטל

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). רחוב בעיירה לחווא, 1926 משפחה יהודית בשטעטל. פינסק, 1903. חדר", בשנותיה האחרונות של העיירה היהודית. נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930. שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ושטעטל · ראה עוד »

תנועת המזרחי

הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּמַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותחום המושב · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

לוי אשכול

לוי אשכול (שְׁקוֹלְניק) (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ולוי אשכול · ראה עוד »

טוביה בר-אילן

פרופ' טוביה בר-אילן טוביה בר-אילן (י"ח בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912 – כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור למדעי הפלסטיקה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, מזכיר הסתדרות הכימאים רחובות, יו"ר בפועל של איגוד לחקר הפלסטיקה בישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וטוביה בר-אילן · ראה עוד »

זלמן שזר

זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים) היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וזלמן שזר · ראה עוד »

חיל המדע

חיל מדע (חמ"ד) היה יחידה בארגון "ההגנה" ומאוחר יותר בצה"ל שהורכבה מאנשי מדע ועסקה במגוון נושאים צבאיים המצריכים ידע בתחומי מדע שונים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וחיל המדע · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וברלין · ראה עוד »

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия ״בֶּלוֹרוּסִּייָה״) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובלארוס · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel, בצרפתית: Bâle, באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובזל · ראה עוד »

בית מאיר

בֵּית מֵאִיר הוא מושב במועצה אזורית מטה יהודה, צפונית לבית שמש, באמצע יער הקדושים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובית מאיר · ראה עוד »

בית הקברות סנהדריה

בית הקברות סנהדריה צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וביוגרפיה · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 1986, ישראל) היה סופר, היסטוריון וביבליוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וגצל קרסל · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ודב ליפץ · ראה עוד »

דינה פורת

דינה פורת, 2008 דינה פורת (נולדה ב-1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, ומופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ודינה פורת · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה' באייר · ראה עוד »

ה'תר"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תר"ם · ראה עוד »

ה'תרס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרס"ב · ראה עוד »

ה'תרע"א

ועידת הפועלות הראשונה בכנרת, פסח תרע"א.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרע"א · ראה עוד »

ה'תרפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרפ"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תרפ"ו · ראה עוד »

ה'תש"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תש"ם · ראה עוד »

ה'תש"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וה'תש"ט · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הספר הלבן (1939)

הגנה" מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939 גרפיטי: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007) רטרו-גראפיטי בשכונת נחלאות בירושלים, 2007 הספר הלבן של 1939, הידוע גם בכינויים ספר המעל, הספר הלבן של מקדונלד, הספר הלבן השלישי או הספר השחור, הוא קובץ תקנות שפורסם על ידי ממשלת בריטניה מתוקף המנדט הבריטי בארץ ישראל ב-17 במאי 1939.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והספר הלבן (1939) · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והעלייה הרביעית · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והצופה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השישי

בנימין זאב הרצל די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 הקונגרס הציוני השישי התקיים בבזל ב-23-28 באוגוסט 1903.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והקונגרס הציוני העולמי השישי · ראה עוד »

השבת השחורה

חיפושי נשק בקיבוץ יגור על ידי הבריטים בשבת השחורה חלק מהנשק שנתפס בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה השבת השחורה - כינוי שניתן ליום שבת, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד) קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והשבת השחורה · ראה עוד »

הלל הלקין (סופר)

הלל דוד הַלְקין (באנגלית: Hillel David Halkin; נולד ב-1939) הוא סופר, חוקר, הוגה דעות, עיתונאי ומתרגם ישראלי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והלל הלקין (סופר) · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והגירה · ראה עוד »

הדרום (כתב עת)

הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והדרום (כתב עת) · ראה עוד »

הוועד הפועל הציוני

המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

וולוז'ין

אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ווולוז'ין · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וכתב עת · ראה עוד »

י"ט בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וי"ט בניסן · ראה עוד »

יצחק אריגור

יצחק אריגור (י"א תשרי תרס"ג (1902) - י"ח בשבט, תשל"ט (15 בפברואר 1979)) היה סופר ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויצחק אריגור · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישראל · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבת בני עקיבא נתיב מאיר · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה, ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבה תיכונית

ישיבת אדר"ת בת ים ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבה תיכונית · ראה עוד »

ישיבה יוניברסיטי

ישיבה יוניברסיטי (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יהושע הוטנר

הרב יהושע הוטנר (1990) הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א, 18 בדצמבר 1910 - כ"ו בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויהושע הוטנר · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (11 בדצמבר 1875 – 10 ביולי 1962; י"ג בכסלו תרל"ו – ט' בתמוז תשכ"ב) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ויומני כרמל · ראה עוד »

16 באפריל

16 באפריל הוא היום ה-106 בשנה (107 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו16 באפריל · ראה עוד »

18 באפריל

נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו18 באפריל · ראה עוד »

1880

|.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1880 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1905 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1912 · ראה עוד »

1914

|.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1914 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1915 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1926 · ראה עוד »

1926 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1926 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1926 בארץ ישראל · ראה עוד »

1946 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1946 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1946 בארץ ישראל · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1950 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1953 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מאיר בר-אילן ו1955 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מאיר בר אילן, מאיר ברלין.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_בר-אילן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »