סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מגילת איכה

מַדָד מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע' ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֶנוֹי יֶרֶמִיוּ, ''קינות לירמיהו'') 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים והגליית תושביה, ונכנסו בהמשך לקאנון ספרי המקרא. [1]

218 יחסים: Jewish Quarterly Review, ממלכת יהודה, מאמר תאולוגי-מדיני, מארק-אנטואן שרפנטייה, מסכת מועד קטן, מסכת סופרים, מסכת שבת, מסכת תענית, מסכת חגיגה, מסכת ברכות, מקהלה, מרקלוס השני, משנה, משה אלשיך, משה צבי סגל, מטפורה, מזמור, מגילת אסתר, מגילת קהלת, מגילות ים המלח, מדרש, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מוזיקה כנסייתית, מיסה (מוזיקה), מיסה פפה מרצ'לי, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים, מילים יחידאיות בתנ"ך, מיכאל היגר, מיכלאנג'לו, א, אמסטרדם, אמריקה, אנציקלופדיה מקראית, אנטון וברן, אספסיאנוס, אפיפיור, אקרוסטיכון, ארמית, ארנסט קרנק, ארנולד שנברג, ארגנטינה, אלמנות, אלפבית, אלברטו חינסטרה, אלכסנדר רופא, אברהם אבן עזרא, אבשלום, אביגדור שנאן, אוסטריה, ..., אוסביוס מקיסריה, אורלנדו לאסוס, אוריגנס, אותיות סת"ם, איטליה, איגור סטרווינסקי, איכה רבה, נצרות, נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית, נצרות קופטית, נוסח המסורה, ניקוד טברני, נידה, ניו יורק, סעדיה גאון, ספר מלכים, ספר ירמיהו, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, ספרד, ספרות חז"ל, סבסטיאן ראוואל, סורית, סימפוניה, סימפוניית תהילים, עמנואל הרומי, עמוס, ערבית, עזבת צרטה, עברית, פסיקתא דרב כהנא, פרנסואה קופרן, פרסקו, פרשני המקרא, פרולוג (ספרות), פשיטתא, פורים, פוליפוניה, צ'כיה, צליבת ישו, צדקיהו, קאנון ספרותי, קבורת ישו, קדמוניות היהודים, קומראן, קודקס, קודקס סינאיטיקוס, קוינה, קינה, רמברנדט, רנסאנס, רש"ר הירש, רש"י, רלב"ג, רבא, רבה, רבי יוחנן, רומא, רוסיה, רוברט וייט, רייקסמוזיאום, שמעון ברנפלד, שמחה קוגוט, שמואל אחיטוב, שמואל שרירא (שרייר), שמואל לייב גורדון, שנים עשר המרגלים, שבת חזון, שיר השירים, ת, תנ"ך, תנחום הירושלמי, תנועת החסידות, תקרת הקפלה הסיסטינית, תרגומי המקרא ללטינית, תרגום השבעים, תשעה באב, תל זית, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילים, תומאס לואיס דה ויקטוריה, תומאס טאליס, תוספתא, לטינית, לואי החמישה עשר, מלך צרפת, לווייתן (ספר), ליאונרד ברנשטיין, טעמי המקרא, טיטוס, ז'נבה, חמש מגילות, חז"ל, חגי משגב, חיבור אבוד, בארוק, ברלין, ברכת שהחיינו, בבא בתרא, בית המקדש הראשון, ביבליה, ג'אקומו קריסימי, ג'ון סטנלי, ג'ובאני פלסטרינה, גאונים, גניזת קהיר, גלות בבל, גדליהו בן אחיקם, דעת (אתר אינטרנט), דעת מקרא, דברי הימים, דביר (הוצאת ספרים), דוד, המאה ה-1, המאה ה-11, המאה ה-16, המאה ה-20, המאה ה-4, המאה ה-6 לפנה"ס, המשרד לשירותי דת, המכללה האקדמית הרצוג, האנציקלופדיה העברית, הספרייה הלאומית, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, העיר העתיקה (ירושלים), העידן האליזבתני, הפטרה, השערת התעודות, השבוע הקדוש, הברית הישנה, הגאון מווילנה, הולנד, הכנסייה האנגליקנית, הכותל המערבי, הירונימוס, וולגטה, ויקיטקסט, ויליאם בירד, כנסיית הקבר, כנסייה, כתר ארם צובא, כתב יד לנינגרד, כתובים, כונתילת עג'רוד, ימי הביניים, יאן דיסמאס זלנקה, יאיר זקוביץ, יאיר הופמן (חוקר המקרא), יעקב, יעקב קליין, יצחק אשכנזי (רב), ירמיהו, ירושלים, ישו, יחזקאל, ידיעות ספרים, יהודה ליב בן-זאב, יהודים, יהויקים, יואל ברי"ל, יום שישי הטוב, יוסף, יוסף אבן כספי, יוסף קרא, יוסף בן מתתיהו, יוונית. להרחיב מדד (168 יותר) »

Jewish Quarterly Review

The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וJewish Quarterly Review · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפני הספירה ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וממלכת יהודה · ראה עוד »

מאמר תאולוגי-מדיני

500 בגרסה שונה של ספרות רומיות CLXX דיוקנו של ברוך שפינוזה מאמר תאולוגי-מדיני (בלטינית: Tractatus Theologico-Politicus) מאת הפילוסוף היהודי-הולנדי ברוך שפינוזה הוא מאמר המציג בצורה שיטתית את עיקרי תפיסותיו של שפינוזה לגבי נושאי דת ומדינה, והיווה מבחינתו של שפינוזה הכנה למגנום אופוס שלו, "תורת המידות" (Ethica).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומאמר תאולוגי-מדיני · ראה עוד »

מארק-אנטואן שרפנטייה

מארק-אנטואן שרפנטייה (בצרפתית: Marc-Antoine Charpentier; 1643–24 בפברואר 1704) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומארק-אנטואן שרפנטייה · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני חול המועד ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת סופרים

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות אנונימי העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת סופרים · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת תענית · ראה עוד »

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומסכת ברכות · ראה עוד »

מקהלה

מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומקהלה · ראה עוד »

מרקלוס השני

מרקלוס השני האפיפיור מרקלוס השני (בלטינית: Marcellus II; 6 במאי 1501 – 1 במאי 1555), נולד כמרקלו קרוויני דגלי ספאנוקי, כיהן כאפיפיור מה-5 באפריל 1555, לאחר מות האפיפיור יוליוס השלישי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומרקלוס השני · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשנה · ראה עוד »

משה אלשיך

הציון שמעל מערת קבורתו של רבי משה אלשיך בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה צבי סגל

משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומשה צבי סגל · ראה עוד »

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומטפורה · ראה עוד »

מזמור

The Latin text of Pange Lingua sung to its traditional melody, mode iii Gregorian chant מזמור (בלועזית: קַנטוּס; באנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה רתמית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים/.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומזמור · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומגילות ים המלח · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומדרש · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוזיקה כנסייתית

שירה כנסייתית, "טאקואינום סאניטאטיס" קאסאנטנסיס, המאה ה-14 סאן מארקו בערב. הפנים רחב הידיים, המהדהד, נתן, בין שאר גורמים, השראה למוזיקה של האסכולה הוונציאנית. מוזיקה כנסייתית היא מוזיקה שנכתבה לשם ביצוע בכנסייה, או כל יצירה מוזיקלית לעבודת הקודש הכנסייתית, או מוזיקה ליטורגית כגון מזמורי תפילה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומוזיקה כנסייתית · ראה עוד »

מיסה (מוזיקה)

במוזיקה, מיסה היא יצירה כוראלית, הכתובה לטקסט של המיסה הקתולית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיסה (מוזיקה) · ראה עוד »

מיסה פפה מרצ'לי

מיסה פפה מרצ'לי, או "המיסה של האפיפיור מרצ'לוס" היא מיסה בולטת ביצירותיו של ג'ובאני פלסטרינה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיסה פפה מרצ'לי · ראה עוד »

מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים

המהדורה השנייה מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים (באנגלית: The Grove Dictionary of Music and Musicians) הוא מילון אנציקלופדי של מוזיקה ומוזיקאים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים · ראה עוד »

מילים יחידאיות בתנ"ך

רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »

מיכאל היגר

ד"ר מיכאל הִיגֶר (בתעתיק ארכאי: היגער; באנגלית: Michael Higger; 6 בינואר 1898, רוגובה, מחוז וילקומיר, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 22 בנובמבר 1952, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיכאל היגר · ראה עוד »

מיכלאנג'לו

בריאת האדם", הקפלה הסיסטינית בוותיקן יום הדין", הקפלה הסיסטינית בוותיקן מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (באיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni) איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ומיכלאנג'לו · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וא · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואמסטרדם · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואמריקה · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

עטיפת כרך ט' של האנציקלופדיה המקראית אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנטון וברן

וברן, אוקטובר 1912 אנטון וברן (Anton Webern, 3 בדצמבר 1883 - 15 בספטמבר 1945), מלחין אוסטרי, היה חבר בקבוצת המלחינים שכונתה "האסכולה הווינאית השנייה".

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואנטון וברן · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 - 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואספסיאנוס · ראה עוד »

אפיפיור

האַפִּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא, ונוצרים קתולים רואים בו את ממשיך דרכו של פטרוס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואפיפיור · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: akros קיצוני + stichos שורה; בלועזית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואקרוסטיכון · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארמית · ראה עוד »

ארנסט קרנק

ארנסט קרנק (גרמנית: Ernst Krenek; 23 באוגוסט 1900 - 22 בדצמבר 1991) היה מלחין ומנצח יליד אוסטריה ממוצא צ'כי; כל חייו עמד על כך, ששמו ייכתב "קרנק" ולא "קז'נק" (Křenek) ויבוטא בצורה הגרמנית ולא הצ'כית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארנסט קרנק · ראה עוד »

ארנולד שנברג

ארנולד שנברג (בגרמנית: Arnold Schönberg; 13 בספטמבר 1874 - 13 ביולי 1951) היה מלחין אוסטרי-יהודי, תאורטיקן מוזיקה, צייר, המשויך לתנועה האקספרסיוניסטית בשירה והאמנות הגרמנית, ומנהיג האסכולה הווינאית השנייה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארנולד שנברג · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina) היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וארגנטינה · ראה עוד »

אלמנות

"ולנטין ממילן מבכה את מות בעלה, הדוכס מאורליאן" מעשי ידי פלורי-פרנסואה רישאר. דיוקן של אלמנה משנת 1585 אלמנוּת היא מעמדו האישי של מי שבן-זוגו נפטר.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלמנות · ראה עוד »

אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלפבית · ראה עוד »

אלברטו חינסטרה

אלברטו אוואריסטו חינסטרה (בספרדית: Alberto Evaristo Ginastera; 11 באפריל 1916 - 25 ביוני 1983) היה מלחין ארגנטינאי בסגנון קלאסי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלברטו חינסטרה · ראה עוד »

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואלכסנדר רופא · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אבשלום

טו מות אבשלום. גובלן מהמאה ה-19 שהיה תלוי בחדר האוכל בארמונו של קרלוס השלישי, מלך ספרד הריגתו של אבשלום. ריצפת פסיפס בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 במקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואבשלום · ראה עוד »

אביגדור שנאן

אביגדור שנאן אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, ספרות יידיש ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואביגדור שנאן · ראה עוד »

אוסטריה

שטפנסדום נמצאת במרכזה של וינה, בירת אוסטריה והעיר הגדולה והחשובה ביותר בה. רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אוּסְטֶרַייךְ") היא פדרציה במרכז אירופה המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואוסטריה · ראה עוד »

אוסביוס מקיסריה

אוסביוס איש קיסריה אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265 – 30 במאי 339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה הארכיבישוף של קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו תולדות הכנסייה).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »

אורלנדו לאסוס

אורלנדו לאסוס מנצח על מקהלה ותזמורת. אורלנדו לאסוס, הידוע גם בשם אורלנדו די לאסו (Orlande de Lassus (also Orlandus Lassus, Orlando di Lasso, Roland de Lassus, or Roland Delattre) (1532 (ייתכן 1530) - 14 ביוני 1594) היה מלחין פרנקו-פלמי מתקופת הרנסאנס המאוחר. כיום הוא נחשב, לצד ג'ובאני פלסטרינה למייצג העיקרי של הסגנון הפוליפוני הבשל של האסכולה הפרנקו-פלמית, והיה המוזיקאי המפורסם ורב ההשפעה ביותר באירופה בסוף המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואורלנדו לאסוס · ראה עוד »

אוריגנס

אוריגנס אוֹרִיגֶנֶס (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes) היה מלומד ותאולוג נוצרי חשוב ואחד מן החשובים שבאבות הכנסייה הנוצרית המוקדמת.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואוריגנס · ראה עוד »

אותיות סת"ם

אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואותיות סת"ם · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיטליה · ראה עוד »

איגור סטרווינסקי

קבלת פנים לאיגור סטרווינסקי בעת ביקורו בישראל בשנת 1962. מימינו נתן דונביץ', כתב קול ישראל, ומשמאלו, אהרן צבי פרופס ופרנק פלג איגור פיודורוביץ סטרווינסקי (ברוסית: Игорь Фёдорович Стравинский, בתעתיק לטיני: Igor Fyodorovich Stravinsky; 17 ביוני 1882 - 6 באפריל 1971) היה מלחין רוסי ואמריקני של מוזיקה קלאסית מודרנית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיגור סטרווינסקי · ראה עוד »

איכה רבה

מדרש איכה רבה, כמו מדרש בראשית רבה וכמו הפסיקתא דרב כהנא, היא חלק בשכבה המוקדמת ביותר של ספרות המדרשים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ואיכה רבה · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונצרות · ראה עוד »

נצרות אורתודוקסית

קתדרלת ואסילי הקדוש במוסקבה, אחת הקתדרלות החשובות של הכנסייה האורתודוקסיתהנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית - כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית, להבדיל מקבוצות אחרות המתקראות "קתולית" - הקהילה הגדולה בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונצרות קתולית · ראה עוד »

נצרות קופטית

קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "תֶּקְלְנְסִיַה נְרֶמִיחְהמִי נוֹרתּוֹדוֹקוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונצרות קופטית · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונוסח המסורה · ראה עוד »

ניקוד טברני

שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וניקוד טברני · ראה עוד »

נידה

נידה, על פי ההלכה היהודית, היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם מן הרחם.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ונידה · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וניו יורק · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספר מלכים

מוחרקה תיאור הקרב שבו נפגע המלך אחאב, מאת גוסטב דורה ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר מלכים · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספרד · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וספרות חז"ל · ראה עוד »

סבסטיאן ראוואל

סבסטיאן ראוואל (בספרדית: Sebastián Raval; 1550 בקירוב - 1604) היה מלחין ספרדי של מוזיקה ווקאלית ואינסטרומנטאלית בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסבסטיאן ראוואל · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם סורית או ארמית סורית (ܠܶܫܳܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לְשָׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסורית · ראה עוד »

סימפוניה

סימפוניה (מיוונית: "סינ-".

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסימפוניה · ראה עוד »

סימפוניית תהילים

סימפוניית תהילים (1930) היא יצירה מן התקופה הנאו-קלאסית של איגור סטרווינסקי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וסימפוניית תהילים · ראה עוד »

עמנואל הרומי

עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי; העשור השביעי של המאה ה-13 – בין 1328-1336) היה משורר, סופר ובלשן יהודי־איטלקי, ונודע בעיסוקיו המגוונים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועמנואל הרומי · ראה עוד »

עמוס

תחריט של גוסטב דורה המתאר את הנביא עמוס, 1865 עָמוֹס הוא נביא הכתב הראשון וספרו מופיע שלישי בתרי עשר.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועמוס · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וערבית · ראה עוד »

עזבת צרטה

בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה. ברקע חלק מפארק התעשייה אפק שלט הסבר על עזבת צרטה ה"מחצבה" למרגלות התל בור ששימש כממגורה שלט הסבר על קרב אבן העזר באתר עזבת צרטה עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועזבת צרטה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ועברית · ראה עוד »

פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »

פרנסואה קופרן

פרנסואה קופרן 'הגדול' (צרפתית: François Couperin 'Le Grand) (10 בנובמבר 1668 - 12 בספטמבר 1733) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק, נגן עוגב וצ'מבליסט.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרנסואה קופרן · ראה עוד »

פרסקו

פרסקו המציג את המיסטריות, פומפיי בריאת האדם" (1511) מאת מיכלאנג'לו בואונרוטי, אחת הפרסקאות הידועות בעולם. נמצאת על תקרת הקפלה הסיסטינית בוותיקן פְרֶסְקוֹ (מאיטלקית: affresco; בעברית גם: תַּמְשִׁיחַ) הוא טכניקת ציור קיר אשר מתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרסקו · ראה עוד »

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרשני המקרא · ראה עוד »

פרולוג (ספרות)

פרולוג (בעברית: פֶּתַח דָּבָר) הוא חלק בסיפור המשמש כרקע לסיפור, יכול להכיל פרטים על המקום והזמן בהם מתרחשת העלילה, דמויות העלילה או אפילו להוות סיפור עצמאי שמתקשר לסיפור הראשי שבא בעקבותיו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופרולוג (ספרות) · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. פשיטתא (סורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ; מפקתא פשיטתא "ההוצאה (המהדורה) הפשוטה") היא תרגום של התנ"ך וספרי הברית החדשה לשפה הסורית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופשיטתא · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופורים · ראה עוד »

פוליפוניה

פוליפוניה היא מושג מתחום המוזיקה, ובפרט מתחום הקונטרפונקט, שמשמעותו הימצאותם של שני קולות או יותר בו-זמנית, כשלכל קול יש עצמאות ריתמית קצבית או מלודית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ופוליפוניה · ראה עוד »

צ'כיה

חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וצ'כיה · ראה עוד »

צליבת ישו

צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים המסיימים את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וצליבת ישו · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מלך על ממלכת יהודה בין השנים 597 - 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וצדקיהו · ראה עוד »

קאנון ספרותי

קאנון ספרותי הוא קובץ של יצירות ספרותיות אשר יש הסכמה בקרב חוקרים ומבקרי ספרות כי הן מייצגות תחום דעת מסוים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקאנון ספרותי · ראה עוד »

קבורת ישו

קבורת ישו, ציור של קאראווג'יו קברו של ישו בכנסיית הקבר הפסיפס בכנסיית הקבר המתאר את ההורדה מהצלב מימין, בישום הגופה בתווך, ואת קבורת ישו משמאל קבורת ישו היא אירוע בתולדותיו של ישו לאחר שנצלב.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקבורת ישו · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקומראן · ראה עוד »

קודקס

קודקס כתוב על קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקודקס · ראה עוד »

קודקס סינאיטיקוס

חלק מקודכס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »

קוינה

שפת הקוֹינֶה או יוונית קוינה (Koiné Greek, Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס - 300 לספירה).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקוינה · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וקינה · ראה עוד »

רמברנדט

דיוקן עצמי (1640) רמברנדט הרמנזון ואן ריין (במקור במלעיל) היה צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי, יליד העיר ליידן.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורמברנדט · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (צרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים, והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורנסאנס · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורש"ר הירש · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורש"י · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (בר"ת: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס) (1288 – 1344) היה פרשן המקרא, רופא, מדען, מהנדס, אסטרונום, מתמטיקאי ומחשובי הפילוסופים היהודיים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורלב"ג · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 355), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ולפי גירסת הילקוט שמעוני נמנה ככהן (ראה למטה). מפורסם במחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורבא · ראה עוד »

רבה

רַבָּה בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל "רבה", היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורבה · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורבי יוחנן · ראה עוד »

רומא

הפורום הרומאי וקולוסיאום רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורומא · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורוסיה · ראה עוד »

רוברט וייט

רוברט וייט (באנגלית: Robert White; 1538 בקירוב - 1574) היה מלחין אנגלי-קתולי, שהמוזיקה הליטורגית שלו לטקסטים לטיניים נחשבת למשובחת במיוחד.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורוברט וייט · ראה עוד »

רייקסמוזיאום

הרייקסמוזיאום (בהולנדית: Rijksmuseum) הוא המוזיאון הלאומי של הולנד, ואחד המוזיאונים החשובים בעולם.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ורייקסמוזיאום · ראה עוד »

שמעון ברנפלד

שמעון ברנפלד שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמעון ברנפלד · ראה עוד »

שמחה קוגוט

שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמחה קוגוט · ראה עוד »

שמואל אחיטוב

שמואל אחיטוב שמואל אחיטוב (נולד ב-1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל אחיטוב · ראה עוד »

שמואל שרירא (שרייר)

שרירא (שני מימין) בגימנסיה לעם – לימים גימנסיה נורדיה שמואל שרירא (שְׁרַיֶיר) (בכתיב יידי: שרייער; 1883 – מאי 1944) היה סופר, חוקר מקרא ואתנוגרפיה, מחנך ומחבר ספרי לימוד חלוציים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל שרירא (שרייר) · ראה עוד »

שמואל לייב גורדון

שמואל לייב גורדון שמואל לייב גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: של"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1867, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר ומתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושמואל לייב גורדון · ראה עוד »

שנים עשר המרגלים

המרגלים מציגים בפני בני ישראל מפרי הארץ. איור מאת גוסטב דורה פסיפס המרגלים בבית הכנסת אור תורה בעכו מועדים לשמחה ה'תשט"ו" בעיצובו של ג. המורי סיפור שְׁנֵים עָשָׂר הַמְרַגְּלִים מופיע בפרשת שלח לך שבספר במדבר, ומפי משה, שוב בפרשת דברים שבספר דברים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושנים עשר המרגלים · ראה עוד »

שבת חזון

השבת שלפני תשעה באב מכונה שַׁבַּת חֲזוֹן על שם ההפטרה הנקראת בה הפותחת, ברוב עדות ישראל, במילים - "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים".

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושבת חזון · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ושיר השירים · ראה עוד »

ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ות · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותנ"ך · ראה עוד »

תנחום הירושלמי

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותנחום הירושלמי · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותנועת החסידות · ראה עוד »

תקרת הקפלה הסיסטינית

בריאת האדם. תקרת הקפלה הסיסטינית היא שמו של הפרסקו שבתקרת הקפלה הסיסטינית, שנהפך ברבות הימים לאחד מיצירות האומנות החשובות בתבל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותקרת הקפלה הסיסטינית · ראה עוד »

תרגומי המקרא ללטינית

בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. תרגום ספרי המקרא לשפה הלטינית החל לכל המאוחר במאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגומי המקרא ללטינית · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי כתבי יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותרגום השבעים · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותשעה באב · ראה עוד »

תל זית

תל זית תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותל זית · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותהילים · ראה עוד »

תומאס לואיס דה ויקטוריה

תומאס לואיס דה ויקטוריה תומאס לואיס דה ויקטוריה (בספרדית: Tomás Luis de Victoria (לפעמים נכתב 'da Vittoria') 1548 - 27 באוגוסט 1611) היה מלחין ספרדי בשלהי תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותומאס לואיס דה ויקטוריה · ראה עוד »

תומאס טאליס

תומאס טאליס (באנגלית: Thomas Tallis; 1510 - 23 בנובמבר 1585) היה מלחין אנגלי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותומאס טאליס · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ותוספתא · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולטינית · ראה עוד »

לואי החמישה עשר, מלך צרפת

לואי החמישה עשר "האהוב מאוד" (15 בפברואר 1710 - 10 במאי 1774) מלך על צרפת מ-1715 עד מותו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולואי החמישה עשר, מלך צרפת · ראה עוד »

לווייתן (ספר)

"לווייתן, או החומר, הצורה והכוח של קהילייה כנסייתית ואזרחית" (באנגלית: Leviathan, or The Matter, Forme and Power of a Common Wealth Ecclesiasticall and Civil), שיצא לאור בלונדון בשנת 1651, הוא חיבור פילוסופיה פוליטית מאת תומאס הובס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ולווייתן (ספר) · ראה עוד »

ליאונרד ברנשטיין

ליאונרד ברנשטיין (נהגה: לנארד ברנסטין; Leonard Bernstein; 25 באוגוסט 1918 – 14 באוקטובר 1990) היה מלחין, מנצח ופסנתרן יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וליאונרד ברנשטיין · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וטעמי המקרא · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 - 13 בספטמבר 81), קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וטיטוס · ראה עוד »

ז'נבה

ז'נבה בשנת 1858 זֵ'נֵבָה (על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה או ז'נבה; בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום מערב שווייץ.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וז'נבה · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו המגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחמש מגילות · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחז"ל · ראה עוד »

חגי משגב

חגי משגב ד"ר חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחגי משגב · ראה עוד »

חיבור אבוד

חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה עד ימינו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וחיבור אבוד · ראה עוד »

בארוק

"ארוחת ערב באמאוס" מאת קאראווג'ו. צויר ב-1601. השימוש באור וצל יוצר דרמה אופיינית לסגנון הבארוק. בארוֹק הוא הסגנון האמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובארוק · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וברלין · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וברכת שהחיינו · ראה עוד »

בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובבא בתרא · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

ביבליה

במילה ביבליה (Biblia) מכנים את כתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל אחד לפי הקאנון שלו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וביבליה · ראה עוד »

ג'אקומו קריסימי

ג'אקומו קריסימי (באיטלקית: Giacomo Carissimi; 18 באפריל 1605 (הוטבל) - 12 בינואר 1674, ברומא), היה מלחין איטלקי, אחד מרבי-האמנים הנודעים ביותר בתקופת הבארוק המוקדם, באסכולה הרומאית של המוזיקה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וג'אקומו קריסימי · ראה עוד »

ג'ון סטנלי

ג'ון סטנלי (באנגלית: Charles John Stanley; 17 בינואר 1712 - 19 במאי 1786), מלחין אנגלי ונגן עוגב בתקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וג'ון סטנלי · ראה עוד »

ג'ובאני פלסטרינה

ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה (באיטלקית: Giovanni Pierluigi da Palestrina; נולד בין 3 בפברואר 1525 ל-2 בפברואר 1526 – 2 בפברואר 1594) היה מלחין איטלקי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וג'ובאני פלסטרינה · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגאונים · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגניזת קהיר · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגלות בבל · ראה עוד »

גדליהו בן אחיקם

שער עשתר המשוחזר, כפי שהקימו נבוכדנאצר השני מלך בבל, במוזיאון פרגמון בברלין (2004) גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם), דמות מקראית, היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה בתאריך י' באב, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודעת מקרא · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודברי הימים · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת דביר ביאליק ורבניצקי דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ודוד · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמשרד לשירותי דת · ראה עוד »

המכללה האקדמית הרצוג

המכללה האקדמית הרצוג מיסודן של מכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג היא מכללה להכשרת מורים המקושרת לישיבת הר עציון.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והמכללה האקדמית הרצוג · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

שמאל האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הספרייה הווירטואלית של מט"ח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והספרייה הווירטואלית של מט"ח · ראה עוד »

העיר העתיקה (ירושלים)

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בִּלִדַת אֶלקוּדְס אֶלקָדִימָה) היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והעיר העתיקה (ירושלים) · ראה עוד »

העידן האליזבתני

דיוקן של אליזבת הראשונה משנת 1592 העידן האליזבתני היא התקופה הקשורה לשלטונה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה (1558–1603), והיא נחשבת לתור הזהב של ההיסטוריה האנגלית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והעידן האליזבתני · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והפטרה · ראה עוד »

השערת התעודות

השערת התעודות, או תורת המקורות, או השערת ולהאוזן (על שם יוליוס ולהאוזן, שהציע אותה לראשונה), היא ההשערה כי חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והשערת התעודות · ראה עוד »

השבוע הקדוש

כניסת ישו לירושלים ביום ראשון של דקלים השבוע הקדוש (לטינית Hebdomada Sancta או Maior Hebdomada; יוונית Μεγάλη Εβδομάδα; רוסית Страстная неделя - בשתי השפות "השבוע הגדול") הוא בנצרות השבוע האחרון של 40 ימי התענית שלפני חג הפסחא, מוקדש לשחזור אירועי השבוע האחרון בחייו של ישו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והשבוע הקדוש · ראה עוד »

הברית הישנה

הברית הישנה הוא כינוי נוצרי לחלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והברית הישנה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת בים הצפוני, בגרמניה ובבלגיה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והולנד · ראה עוד »

הכנסייה האנגליקנית

הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה) היא המוסד הנוצרי התאולוגי הרשמי של אנגליה, החל במאה השש עשרה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והכנסייה האנגליקנית · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והכותל המערבי · ראה עוד »

הירונימוס

סופרוניוס אוסביוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus) (342 - 30 בספטמבר 420) היה מאבות הכנסייה, מפרש מקרא מהאסכולה המילולית-היסטורית, מחבר הוולגטה - תרגום התנ"ך והברית החדשה ללטינית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה והירונימוס · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. הירונימוס בעבודה, פרסקו של דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata צירוף מהמילים Vulgus - ההמון האספסוף, Vulgare - נפוץ, Vulgata - מתורגם) הוא החשוב שבתרגומי כתבי הקודש של הנצרות ללטינית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ווולגטה · ראה עוד »

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וויקיטקסט · ראה עוד »

ויליאם בירד

ויליאם בירד (באנגלית: William Byrd; 1543 - 4 ביולי 1623) - מלחין אנגלי בתקופת הרנסאנס, נחשב לאבי המוזיקה האנגלית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וויליאם בירד · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הממוקמת באתר שמרבית המסורות הנוצריות רואות בו כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסייה

סגנון גותי מימי הביניים בזיליקת פטרוס הקדוש - הכנסייה הגדולה בעולם המבנה הפנימי של כנסייה באוסטריה ווינה. הקתדרלה מהווה בערים רבות באירופה את מרכז העיר. הכנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפילה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכנסייה · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימנים הנראים כחריכה חלב לאחר שריפתו ב-1947 משה דוד קאסוטו, מגדולי חוקרי הכתר פרויקט מפעל המקרא, המתבסס על נוסח הכתר דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. הדף הראשון בבראשית ב"כתר ירושלים", מהדורה המחקה את צורת הכתיבה של כתר ארם צובה היכל הספר בירושלים, משכנו הנוכחי של "הכתר" כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב יד לנינגרד

אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (Leningrad Codex) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך, אשר נכתב בקהיר בשנת 1008.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה (ספר אחד), דברי הימים (ספר אחד).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכתובים · ראה עוד »

כונתילת עג'רוד

כונתילת עג'רוד (ערבית: كونتيلة عجرود מילולית: תל מבודד של בארות), הידוע גם כחורבת תימן, הוא מקבץ של בארות רדודות ואתר ארכאולוגי במזרח סיני.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וכונתילת עג'רוד · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וימי הביניים · ראה עוד »

יאן דיסמאס זלנקה

יאן דיסמאס זלנקה (בצ'כית: Jan Dismas Zelenka, הידוע גם בשם יוהאן דיסמאס זלנקה, 16 באוקטובר 1679 - 23 בדצמבר 1745) היה מלחין צ'כי מתקופת הבארוק.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויאן דיסמאס זלנקה · ראה עוד »

יאיר זקוביץ

יאיר זקוביץ יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא פרופסור אמריטוס, חוקר מקרא ישראלי, המלמד בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויאיר זקוביץ · ראה עוד »

יאיר הופמן (חוקר המקרא)

יאיר הופמן (נולד ב-29 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא, באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויאיר הופמן (חוקר המקרא) · ראה עוד »

יעקב

כז המאבק עם המלאך על פי גרסת רמברנדט ציור משנת 1659 מוצג בגמלדה-גאלרי, ברלין יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויעקב · ראה עוד »

יעקב קליין

יעקב קליין יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויעקב קליין · ראה עוד »

יצחק אשכנזי (רב)

הרב יצחק אשכנזי (1859–1915) היה שד"ר ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה, ממייסדי בית החולים משגב לדך.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויצחק אשכנזי (רב) · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית לפי התנ"ך יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וירושלים · ראה עוד »

ישו

איקונין המציג את ישו ממנזר סנטה קתרינה (מהמאה ה-6). דמותו של ישו באמנות, עם הזקן והמראה האופייני, היא אחד הדימויים המוכרים והמשפיעים בתרבות העולם. יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית; ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, בלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 לספירה) הוא הדמות המרכזית בנצרות, שבה הוא נחשב למשיח ולבן האלוהים.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וישו · ראה עוד »

יחזקאל

קפלה הסיסטינית יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא), היה נביא בתקופת בית ראשון ולאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויחזקאל · ראה עוד »

ידיעות ספרים

סמליל "ידיעות ספרים" ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה וידיעות ספרים · ראה עוד »

יהודה ליב בן-זאב

200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 - כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811), בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהודים · ראה עוד »

יהויקים

יְהוֹיָקִים מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויהויקים · ראה עוד »

יואל ברי"ל

מנדלסון ובביאור ברי"ל, ברלין תקנ"א יואל ברי"ל (ראשי תיבות: בן ר' יהודה ליב; בגרמנית: Joel Löwe, לֶוֶוה; 1760 - 11 בפברואר 1802), מפעילי תנועת ההשכלה בברלין, פרשן מקרא, בלשן ואיש חינוך, מעורכי "המאסף".

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויואל ברי"ל · ראה עוד »

יום שישי הטוב

נשיאת הצלב ביום שישי הטוב בירושלים, 2006 תהלוכה מסורתית לכבוד החג, המשחזרת את הצליבה. יום שישי הטוב הוא חג נוצרי המציין את צליבת ישו, ביום שישי האחרון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויום שישי הטוב · ראה עוד »

יוסף

גלריה הלאומית הישנה בברלין בני חסן יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף · ראה עוד »

יוסף אבן כספי

ר' יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345), פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף אבן כספי · ראה עוד »

יוסף קרא

רבי יוסף קָרָא, מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף קרא · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: מגילת איכה ויוונית · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

איכה, קינות ירמיהו, מגלת איכה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מגילת_איכה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »