סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מדע המדינה

מַדָד מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום ידע בו נחקרות גישות פוליטיות ומבנים של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה של מושג המדינה כפי שהוגדר על ידי אפלטון בשילוב עם ההגדרה המודרנית של המושג. [1]

47 יחסים: ממשל, משפט ציבורי, משפטים, מחקר, מחשבה מדינית, מדעי החברה, מדינאי, מדינה, מדיניות ציבורית, מדיניות חוץ, מודרניות, מינהל ציבורי, מיסוד, אנגלית, אסכולה, אפלטון, אקדמיה, אקונומטריקה, אריסטו, אינטרס, פוליטיקאי, פוליטיקה, פוליטיקה השוואתית, קבלת החלטות, קבוצת אינטרס, רפורמה, רווחה, שלום, תקשורת המונים, תורת המשחקים, חברה (סוציולוגיה), חוק, בית המשפט העליון, ביטחון לאומי, ביטוח לאומי, דעת קהל, דיסציפלינה, העת העתיקה, הצבעה, הקונגרס של ארצות הברית, הכנסת, היסטוריה, היסטוריון, כלכלה, כלכלה פוליטית, יחסים בינלאומיים, יוון העתיקה.

ממשל

מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וממשל · ראה עוד »

משפט ציבורי

המשפט הציבורי הוא ענף משפטי שתכליתו הסדרת היחסים בין יחידים (אזרחים, חברות) לבין המדינה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומשפט ציבורי · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומשפטים · ראה עוד »

מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע וניתוחו.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומחקר · ראה עוד »

מחשבה מדינית

מחשבה מדינית או פילוסופיה פוליטית הוא העיסוק הפילוסופי בענייני המדינה, הפוליטיקה והחברה וביחסי הגומלין בין המערכות הללו.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומחשבה מדינית · ראה עוד »

מדעי החברה

מדְעי החברה הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר החברה האנושית במגוון של מתודות הנסמכות הן על גישות פוזיטיביות והן על גישות פרשניות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדעי החברה · ראה עוד »

מדינאי

דוד בן-גוריון - ראש ממשלת ישראל הראשון. מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדינאי · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדינה · ראה עוד »

מדיניות ציבורית

מדיניות ציבורית הוא תחום מחקר ולימוד הבודק תהליכי הניהול וקבלת החלטות במסגרות הממשלתיות במדינה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדיניות ציבורית · ראה עוד »

מדיניות חוץ

מדיניות חוץ היא שם כולל למקבץ יעדים פוליטיים, המגדירים את האופן שבו תנהג מדינה כלשהי ביחס לשאר מדינות העולם.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדיניות חוץ · ראה עוד »

מודרניות

מודרניות בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומודרניות · ראה עוד »

מינהל ציבורי

המינהל הציבורי הוא מכלול הארגונים הציבוריים הפועלים במדינה, וככזה הוא פועל בסביבה המכוונת על ידי גופים פוליטיים ובהקשר של עיצוב מדיניות ציבורית.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומינהל ציבורי · ראה עוד »

מיסוד

מיסוד הוא תהליך במהלכו פעילות חברתית, הופכת בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים לפעילות מושרשת בחברה, ונתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומיסוד · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואנגלית · ראה עוד »

אסכולה

אסכולה, או אסכולת חשיבה, היא אסופה או קבוצה של אינדיבידואלים, לרוב אינטלקטואלים, החולקים באופן מובחן מאפיינים משותפים של רעיון, או קונסטרקט פילוסופי, דיסציפלינארי, אמוני, חברתי-תנועתי, כלכלי, תרבותי, או אמנותי.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואסכולה · ראה עוד »

אפלטון

אַפְּלָֿטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347-427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואפלטון · ראה עוד »

אקדמיה

האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואקדמיה · ראה עוד »

אקונומטריקה

אקונומטריקה היא תורת המדידה הכמותית של היחסים בין משתנים כלכליים ומגמותיהם בעזרת כלים סטטיסטיים ובכלל זה הפיתוח של השיטות הסטטיסטיות המשמשות לביצוע המדידה האקונומטרית.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואקונומטריקה · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואריסטו · ראה עוד »

אינטרס

אִינְטֵרֵס (מאנגלית: Interest) הוא השאיפה של גורם חברתי (יחיד, מוסד או קבוצה חברתית) להשיג מטרה מסוימת, למענה הוא מוכן לנקוט בפעולה ואף להשקיע משאבים חברתיים (כגון כסף או יוקרה).

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואינטרס · ראה עוד »

פוליטיקאי

שליחי הציבור והפוליטיקאים העיקריים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ופוליטיקאי · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש הנעשה בהם ובחלוקתם.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ופוליטיקה · ראה עוד »

פוליטיקה השוואתית

פוליטיקה השוואתית היא תחום מחקר במדע המדינה, העוסק בהשוואה בין מערכות פוליטיות במדינות שונות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ופוליטיקה השוואתית · ראה עוד »

קבלת החלטות

ישנן החלטות המשפיעות בצורה משמעותית על מהלך חייו של האדם, כגון בחירה של מקצוע או תחום התמחות. בתמונה - דיוקן עצמי על ההיסוס בבחירה שבין אמנות המוזיקה לציור משנת 1791. קבלת החלטות היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וקבלת החלטות · ראה עוד »

קבוצת אינטרס

מרטין לותר קינג נושא את הנאום יש לי חלום במסגרת המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות שאורגן על ידי ארגונים גדולים לזכויות אדם קבוצת אינטרס, או קבוצת בעלי עניין, היא ארגון שמטרתו להשפיע על החלטות המתקבלות על ידי הרשויות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וקבוצת אינטרס · ראה עוד »

רפורמה

רפורמה (באנגלית: reform) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ורפורמה · ראה עוד »

רווחה

פיטר ברויגל, מתוך הסדרה '''שבע המידות הטובות''' רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, ואושר, או חלק ממרכיבים אלה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ורווחה · ראה עוד »

שלום

מנחם בגין ואנואר סאדאת לוחצים ידיים בקמפ דייוויד, 1978 שָׁלוֹם הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ושלום · ראה עוד »

תקשורת המונים

שנות השישים צופה בטלוויזיה, אמצעי תקשורת המונים פופולרי. תקשורת המונים היא הכינוי לאמצעי התקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד, בניגוד לתקשורת בין אישית, הפונה לאדם יחיד.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ותקשורת המונים · ראה עוד »

תורת המשחקים

תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ותורת המשחקים · ראה עוד »

חברה (סוציולוגיה)

בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וחברה (סוציולוגיה) · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וחוק · ראה עוד »

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברג.בית המשפט העליון הוא הגוף העומד בראש ההיררכיה של הרשות השופטת, ומהווה את המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ובית המשפט העליון · ראה עוד »

ביטחון לאומי

ביטחון לאומי הוא שלל המרכיבים המקנים למדינה ולתושביה הגנה מפני איומים חיצוניים, מצד מדינות זרות ומצד ארגוני טרור.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וביטחון לאומי · ראה עוד »

ביטוח לאומי

פוסטר של הביטוח הלאומי בארצות הברית ביטוח לאומי הוא מנגנון ממשלתי שמטרתו להגן על אזרחי המדינה במישור הכלכלי.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וביטוח לאומי · ראה עוד »

דעת קהל

דעת הקהל קריקטורה העוסקת בהשפעת דעת הקהל על מערכת המשפט דעת קהל היא צירוף האמונות והדעות של אוסף גדול של פרטים (במקרה הקיצוני - כל תושבי המדינה) בנושא מסוים.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ודעת קהל · ראה עוד »

דיסציפלינה

דִּיסְצִיפְּלִינָה (בעברית, על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא כל מקצוע או תחום-דעת שנלמד באורח פורמלי במערכת החינוך או באקדמיה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ודיסציפלינה · ראה עוד »

העת העתיקה

הפירמידה של חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. מפת כדור הארץ בסביבות 1000 לפנה"ס העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476).

חָדָשׁ!!: מדע המדינה והעת העתיקה · ראה עוד »

הצבעה

קופסת פתקי הצבעה במהלך בחירות לנשיאות בלוזאן, 2007 הצבעה משמשת קבוצה של בוחרים לשם קבלת החלטות על פי עמדת רוב הבוחרים, או להבעת דעה באופן מפורש.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה והצבעה · ראה עוד »

הקונגרס של ארצות הברית

הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית: United States Congress) הוא הרשות המחוקקת הפדרלית של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה והקונגרס של ארצות הברית · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה והכנסת · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה והיסטוריון · ראה עוד »

כלכלה

כלכלה היא מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וכלכלה · ראה עוד »

כלכלה פוליטית

ז'אן-ז'אק רוסו, ''Discours sur l'oeconomie politique'', 1758 כלכלה פוליטית היא תחום ביקורתי במדעי החברה, העוסק במחקר של הייצור והמסחר ויחסיהם עם החוק, המנהג והממשל, וכן עם חלוקת ההכנסה הלאומית והעושר.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה וכלכלה פוליטית · ראה עוד »

יחסים בינלאומיים

במדע המדינה, יְחסים בינלאומיים (יַחְבָּ"ל) הוא ענף מחקר העוסק בחקר מדיניות חוץ של מדינות וכן בניתוח סוגיות בינלאומיות ויחסים בין המדינות והממשלים השונים בעולם בעבר ובהווה.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ויחסים בינלאומיים · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: מדע המדינה ויוון העתיקה · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מדעי המדינה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדע_המדינה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »