סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מומנט כבידתי

מַדָד מומנט כבידתי

מומנטים כבידתיים (אנגלית: Gravitational moment) הם סדרה של קבועים חסרי ממדים המתארים את התפלגות המסה בגרם שמיים, כגון כוכב לכת, כוכב או ירח. [1]

24 יחסים: מסה, מערכת השמש, מדעים פלנטריים, מדידה, מומנט התמד פולרי מנורמל, אנרגיה פוטנציאלית, אנגלית, סיבוב עצמי של כוכב, ענק גזים, פחיסות, פולינומי לז'נדר, צדק (כוכב לכת), קבוע הכבידה, קו המשווה, קואורדינטות גליליות, קוטב, רדיוס, גרם שמים, גשושית, גוף סיבוב, המיספירה, כוכב, כוכב לכת, ירח.

מסה

מָסָה (יוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של עצמים פיזיים שגודלה מבטא את עוצמת התנגדותם של עצמים לשינוי במצב תנועתם ואת עוצמת האינטראקציות הכבידתיות שלהם.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ומסה · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ומערכת השמש · ראה עוד »

מדעים פלנטריים

גסנדי על הירח, צילום מאפולו 16. מדעים פלנטריים או פלנטולוגיה (מיוונית "פלנטה" - כוכב לכת, ו"לוגוס" - דרך) הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כוכבי לכת (לרבות כדור הארץ וכוכבי לכת חוץ-שמשיים), ירחים ושביטים.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ומדעים פלנטריים · ראה עוד »

מדידה

מאזניים הם כלי למדידת משקל, ציור מהמאה ה-18 השעון הוא כלי למדידה של זמן, איור משנת 1903 שנתות למדידת אורך, זווית ורדיוס במכשיר Pocket comparator במדעים המדויקים, מְדִידָה היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ומדידה · ראה עוד »

מומנט התמד פולרי מנורמל

מומנט התמד פולרי מנורמל (באנגלית: Normalized polar moment of inertia) או פקטור מומנט התמד (אנגלית: Moment of inertia factor) הוא גודל פיזיקלי חסר יחידות המתאר את התפלגות המסה בגרמי שמים כמו כוכבי לכת או ירחים.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ומומנט התמד פולרי מנורמל · ראה עוד »

אנרגיה פוטנציאלית

אֵנֶרְגִּיָּה פּוֹטֶנְצִיָּלִית היא אנרגיה האצורה בגוף כלשהו כתוצאה מכוח הפועל עליו.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ואנרגיה פוטנציאלית · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ואנגלית · ראה עוד »

סיבוב עצמי של כוכב

איור זה של הכוכב אכרנר, ממחיש את הפחיסות בקטבים כתוצאה מהסיבוב העצמי המהיר. סיבוב עצמי (רוטציה) של כוכב היא התנועה הזוויתית של כוכב סביב צירו.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וסיבוב עצמי של כוכב · ראה עוד »

ענק גזים

צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי החללית קסיני כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי החללית קסיני ענק גזים הוא כינויים של כוכבי לכת המורכבים בעיקר מגזים.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וענק גזים · ראה עוד »

פחיסות

מעגל ברדיוס a "נפחס" לאליפסה. כדור בעל רדיוס a "נפחס" לספרואיד, אליפסואיד בעל שני צירים שווים. פחיסות (אנגלית: Flattening או Oblateness) היא מדד לשוני של אליפסה מעיגול או של ספרואיד (אליפסואיד בעל שני צירים שווים) מכדור.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ופחיסות · ראה עוד »

פולינומי לז'נדר

במתמטיקה, פולינומי לז'נדר הם פולינומים אורתוגונלים המהווים את סדרת הפתרונות למשוואת לז'נדר: \left + n(n+1)P_n(x).

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ופולינומי לז'נדר · ראה עוד »

צדק (כוכב לכת)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »

קבוע הכבידה

F הוא כוח המשיכה, G הוא קבוע הכבידה, M היא המסה של כל אחד מהגופים, R הוא המרחק בין מרכזי הכובד קבוע הכבידה העולמי, קבוע הגרביטציה האוניברסלי או קבוע ניוטון המסומן לרוב באות G, הוא קבוע פיזיקלי אמפירי המבטא את הקשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת תופעות הכבידה שהיא מחוללת במרחב בהתאם למרחק ממנה.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וקבוע הכבידה · ראה עוד »

קו המשווה

קו המשווה מסומן באי Ilhéu das Rolas שבקבוצת איי סאו טומה ופרינסיפה בגאוגרפיה, קַו־הַמַשְווה הוא הקו הדמיוני המקיף את כדור הארץ באמצע הדרך בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וקו המשווה · ראה עוד »

קואורדינטות גליליות

קואורדינטות גליליות הן מערכת קואורדינטות המתארות את המרחב האוקלידי \ \mathbb^3.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וקואורדינטות גליליות · ראה עוד »

קוטב

קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וקוטב · ראה עוד »

רדיוס

M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם נקודה על פניו.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי ורדיוס · ראה עוד »

גרם שמים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גרם שמים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִם) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וגרם שמים · ראה עוד »

גשושית

טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וגשושית · ראה עוד »

גוף סיבוב

ההנפשה מתארת יצירת טורוס על ידי סיבוב עיגול (מסומן באדום) סביב ציר סיבוב העובר מחוצה לו (הציר עצמו אינו מתואר בהנפשה). בגאומטריה של המרחב, גוף סיבוב הוא גוף הנוצר על ידי סיבוב של צורה גאומטרית מישורית סביב ישר (הנקרא ציר הסיבוב) המונח במישור הצורה.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וגוף סיבוב · ראה עוד »

המיספירה

בגאוגרפיה, המיספירה (ביוונית עתיקה ἡμισφαίριον, הֶמִיסְפָאִירִיוֹן, מילולית "מחצית מעטפת כדור") היא מחצית כלשהי של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי והמיספירה · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב הוא גרם שמים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וכוכב · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וכוכב לכת · ראה עוד »

ירח

קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ. ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: מומנט כבידתי וירח · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

J2, מומנט גרוויטציוני, מומנט כובד, מומנטים כבידתיים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מומנט_כבידתי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »