סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מסורה

מַדָד מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא. [1]

57 יחסים: מאיר הלוי אבולעפיה, מנחם די לונזאנו, מנחם כהן (פרופסור), מסורה, מסכת סופרים, מקראות גדולות הכתר, מרדכי ברויאר, משמרת מעזיהו, משה צוריאל, משה בן נפתלי, מבטא, ארץ ישראל, אליהו בחור, אביי, אהרן בן אשר, אכלה ואכלה, נוסח המסורה, ניקוד, ספר אהבה, ספר החילופים, ספונות, סבוראים, פסוק, פצוע דכא וכרות שופכה, קרי וכתיב, רמב"ם, ראובן מרגליות, רב אחא בר אדא, רב יוסף, רבה בר בר חנה, רד"ק, תנ"ך, תקופת הביניים של העברית, תרביץ, תהילים, ל, טעמי המקרא, חלב (עיר), חז"ל, חומש (יהדות), ב, ברייתא, ביקורת נוסח המקרא, גאונים, גניזת קהיר, דניאל בומברג, דקדוק, ה'תשס"ג, ה'תשס"ה, ה'תשכ"ה, ..., המאה ה-10, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, כתר ארם צובא, י, יקותיאל הכהן, ישראל ייבין, יוסף עופר (חוקר תנ"ך). להרחיב מדד (7 יותר) »

מאיר הלוי אבולעפיה

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: מסורה ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורה ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנחם כהן (פרופסור)

פרופ' מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מסורה ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא.

חָדָשׁ!!: מסורה ומסורה · ראה עוד »

מסכת סופרים

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות אנונימי העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.

חָדָשׁ!!: מסורה ומסכת סופרים · ראה עוד »

מקראות גדולות הכתר

ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מפעל מקראות גדולות הכתר באוניברסיטת בר-אילן שהקים ומתווה את דרכו פרופ' מנחם כהן, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בעל שם בתחום נוסח המקרא, המסורה וכתבי היד של ימי הביניים - הוא פרויקט רחב היקף ומשאבים, הכולל צוות של עוזרים ועובדי מחקר, ומתנהל כבר כ-30 שנה על פי חזון מדעי ופדגוגי, שתכליתו ההדרה מדוקדקת של כל אחד מרכיבי הטקסט של מקראות הגדולות הכתר על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון ייחודיים, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

חָדָשׁ!!: מסורה ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות" שניסתה להציע פשרה אמונית בין תורה מן השמים לקבלת ממצאי ביקורת המקרא.

חָדָשׁ!!: מסורה ומרדכי ברויאר · ראה עוד »

משמרת מעזיהו

משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה (מספר עשרים וארבע) מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: מסורה ומשמרת מעזיהו · ראה עוד »

משה צוריאל

רשות שקיבל הרב צוריאל מהרב אליהו שלמה רענן נכדו, יורשו של הרב קוק, להדפיס את כתבי הראי"ה'''אוצרות הראי"ה''', כרך ד, ראשון לציון תשס"ב, עמ' 5 הרב משה יחיאל צוריאל הלוי וייס (נולד בד' באייר תרצ"ח, 5 במאי 1938) הוא ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: מסורה ומשה צוריאל · ראה עוד »

משה בן נפתלי

משה בן דוד בן נפתלי או בשמו הערבי אבו עמראן, חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: מסורה ומשה בן נפתלי · ראה עוד »

מבטא

בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת.

חָדָשׁ!!: מסורה ומבטא · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: מסורה וארץ ישראל · ראה עוד »

אליהו בחור

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

חָדָשׁ!!: מסורה ואליהו בחור · ראה עוד »

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: מסורה ואביי · ראה עוד »

אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: מסורה ואהרן בן אשר · ראה עוד »

אכלה ואכלה

עמוד 1 בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף אָכְלָה וְאָכְלָה (האותיות אל"ף מנוקדות בקמץ קטן) הוא קובץ מסורה עתיק, בספר נפרד מכתבי היד של התנ"ך, הכולל בתוכו רשימות מסורה, במיוחד מסוג "מסורה מצרפת".

חָדָשׁ!!: מסורה ואכלה ואכלה · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: מסורה ונוסח המסורה · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: מסורה וניקוד · ראה עוד »

ספר אהבה

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: מסורה וספר אהבה · ראה עוד »

ספר החילופים

ספר החילופים, או בשמו הערבי כתאב אלכ'לאף, חובר על ידי מישאל בן עוזיאל, והוא מתעד את המחלוקות שבין אהרן בן משה בן אשר, לבין משה בן דוד בן נפתלי בענייני נוסח המקרא.

חָדָשׁ!!: מסורה וספר החילופים · ראה עוד »

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מסורה וספונות · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: מסורה וסבוראים · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בביבליה – כתבי קודש היהודיים (התנ"ך) או הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: מסורה ופסוק · ראה עוד »

פצוע דכא וכרות שופכה

פצוע דכא (או דכה) וכרות שופכה הם כינויים הלכתיים לגברים שאיברי מינם נכרתו באופן מלא או חלקי, באופן ההופך אותם לסריסים.

חָדָשׁ!!: מסורה ופצוע דכא וכרות שופכה · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת וצורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת וצורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: מסורה וקרי וכתיב · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: מסורה ורמב"ם · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה למדן, חוקר וספרן.

חָדָשׁ!!: מסורה וראובן מרגליות · ראה עוד »

רב אחא בר אדא

רב אחא בר אדא הוא אמורא שחי בדור השני, השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: מסורה ורב אחא בר אדא · ראה עוד »

רב יוסף

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: מסורה ורב יוסף · ראה עוד »

רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.

חָדָשׁ!!: מסורה ורבה בר בר חנה · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160–1235) היה ראשון, מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: מסורה ורד"ק · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מסורה ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מסורה ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרביץ

כתב העת "תרביץ" תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורה ותרביץ · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: מסורה ותהילים · ראה עוד »

ל

ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: מסורה ול · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: מסורה וטעמי המקרא · ראה עוד »

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: מסורה וחלב (עיר) · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מסורה וחז"ל · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָש הוא כינוי שהיה מקובל בימי הביניים למגילה או ספר שנכתב בה רק ספר אחד מחמשת הספרים המכילים את כל נוסח התורה, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט של כל חמשת הספרים.

חָדָשׁ!!: מסורה וחומש (יהדות) · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: מסורה וב · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: מסורה וברייתא · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מביקורת המקרא הספרותית - הביקורת הגבוהה) היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: מסורה וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: מסורה וגאונים · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: מסורה וגניזת קהיר · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מסורה ודניאל בומברג · ראה עוד »

דקדוק

דִקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: מסורה ודקדוק · ראה עוד »

ה'תשס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורה וה'תשס"ג · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורה וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסורה וה'תשכ"ה · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: מסורה והמאה ה-10 · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מסורה והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימנים הנראים כחריכה חלב לאחר שריפתו ב-1947 משה דוד קאסוטו, מגדולי חוקרי הכתר פרויקט מפעל המקרא, המתבסס על נוסח הכתר דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. הדף הראשון בבראשית ב"כתר ירושלים", מהדורה המחקה את צורת הכתיבה של כתר ארם צובה היכל הספר בירושלים, משכנו הנוכחי של "הכתר" כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך.

חָדָשׁ!!: מסורה וכתר ארם צובא · ראה עוד »

י

י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד/יוּד), משום שהתפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).

חָדָשׁ!!: מסורה וי · ראה עוד »

יקותיאל הכהן

יקותיאל הכהן או בראשי תיבות יהב"י (יקותיאל הנקדן בן יהודה (או בר יהודה) או יקותיאל הכהן בן יהודה) היה בלשן ואיש מסורה שעסק הרבה בדקדוק נוסח המקרא.

חָדָשׁ!!: מסורה ויקותיאל הכהן · ראה עוד »

ישראל ייבין

ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: מסורה וישראל ייבין · ראה עוד »

יוסף עופר (חוקר תנ"ך)

יוסף עופר (נולד בכ"ט בתשרי תשט"ז 1955 בתל אביב) הוא ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, ומלמד גם בחוג לתנ"ך במכללת הרצוג שבאלון שבות.

חָדָשׁ!!: מסורה ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מסורה טברנית, מסורה בבלית, בעלי המסורה, המסורה, המסורה הטברנית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסורה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »