סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מסכת ביצה

מַדָד מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב". [1]

28 יחסים: מסכת פסחים, מסכת שקלים, מסכת חגיגה, מסכת יומא, מראית עין, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת אוכל נפש, מהר"ם מרוטנבורג, מוקצה ביום טוב, נולד, סמיכה (קורבן), סדר מועד, עירוב תבשילין, צבי הירש חיות, קדושה אחת, רא"ש, שלוש רגלים, שחיטה ביום טוב, שבת, תערובת (הלכה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות, בורר ביום טוב, בית הלל ובית שמאי, כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו, כללי מלאכת יום טוב, יום טוב.

מסכת פסחים

תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת יומא

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומסכת יומא · ראה עוד »

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומראית עין · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מהתורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

בהלכה, מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לצורך הכנת מזונות האדם ליום טוב.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) - י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי הפוסקים הראשונים בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מוקצה ביום טוב

מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »

נולד

בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ונולד · ראה עוד »

סמיכה (קורבן)

סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וסמיכה (קורבן) · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וסדר מועד · ראה עוד »

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הוא תקנה הלכתית שמטרתה להתיר בישול אוכל מיום טוב לשבת שחלה מיד לאחריו.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ועירוב תבשילין · ראה עוד »

צבי הירש חיות

מהר"ץ חיות הרב צבי הירש חיות (בר"ת: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון תקס"ו - 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וצבי הירש חיות · ראה עוד »

קדושה אחת

קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וקדושה אחת · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ורא"ש · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ושלוש רגלים · ראה עוד »

שחיטה ביום טוב

מלאכת שוחט היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ושחיטה ביום טוב · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ושבת · ראה עוד »

תערובת (הלכה)

במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותערובת (הלכה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותוספות · ראה עוד »

בורר ביום טוב

מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ובורר ביום טוב · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

"בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו

כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו הוא כלל הלכתי האומר כי כל דבר שנאסר בהחלטה של כוח מסוים, כמו מניין בית דין או נבואה, צריך החלטה בהרכב בעל כוח הלכתי שווה, כדי להתירו.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וכל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ויום טוב · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מסכת יום טוב, מסכת יום-טוב, ביצה שנולדה ביום טוב.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסכת_ביצה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »