סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מצרים (פרובינקיה רומית)

מַדָד מצרים (פרובינקיה רומית)

מצרים (בלטינית: Aegyptus) הייתה פרובינקיה רומאית למן סיפוחה ב-30 לפנה"ס עד כיבושה על ידי הערבים ב-641. [1]

21 יחסים: מצרים, מצרים התלמיית, מרקוס אנטוניוס, מלחמת אזרחים, אוגוסטוס קיסר, ערבים, פרובינקיה רומית, פרינקפס, קרב אקטיום, קלאופטרה, לטינית, המאה ה-2, המאה ה-4, הסנאט הרומי, הרפובליקה הרומית, התרבות ההלניסטית, הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה, הלגיון השני טראיאנה, הלגיון השלישי קירנאיקה, כרתים וקירנאיקה, יוליוס קיסר.

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ומצרים · ראה עוד »

מצרים התלמיית

מצרים התלמיית הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ומצרים התלמיית · ראה עוד »

מרקוס אנטוניוס

מרקוס אנטוניוס (בלטינית: Marcus Antonius; 83 לפנה"ס - 1 באוגוסט 30 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי, מתומכיו החשובים של יוליוס קיסר.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ומרקוס אנטוניוס · ראה עוד »

מלחמת אזרחים

שדה הקרב בגטיסבורג. מלחמת האזרחים האמריקנית, שבמהלכה התרחש הקרב, הייתה אחת ממלחמות האזרחים העקובות מדם בהיסטוריה האנושית מלחמת אזרחים היא מלחמה שבה הצדדים היריבים משתייכים לאותה מדינה או לאותה ישות מדינית.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ומלחמת אזרחים · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (באלפבית לטיני ארכאי: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS) (23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא ובעיני רבים גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) וערבים · ראה עוד »

פרובינקיה רומית

הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה פרובינקיה רומית היה שמה של יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן של הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ופרובינקיה רומית · ראה עוד »

פרינקפס

פְּרִינְקֶפְּס (בלטינית: princeps, לשון רבים - principes, פּרִינקִיפֶּס) הוא התואר הרשמי בו החזיק הקיסר הרומי.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ופרינקפס · ראה עוד »

קרב אקטיום

קרב אקטיום היה העימות המכריע של המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) וקרב אקטיום · ראה עוד »

קלאופטרה

פסל בזלת של קלאופטרה השביעית, מוזיאון ארמיטאז' בסנקט פטרבורג, רוסיה קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס - 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תלמי המוקדונית ששלטה במצרים התלמיית במשך קרוב ל-300 שנים.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) וקלאופטרה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ולטינית · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והמאה ה-4 · ראה עוד »

הסנאט הרומי

הסנאט הרומי היה גוף שלטוני שפעל ברומא העתיקה, תחילה כגוף מייעץ למלך וכשזה הודח הוא הפך לגוף המרכזי במדינה וכך הוא פעל עד ימי הרפובליקה המאוחרת.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והסנאט הרומי · ראה עוד »

הרפובליקה הרומית

הרפובליקה הרומית (בלטינית: Res Publica Romanorum, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס-פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והרפובליקה הרומית · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה

חיילי לגיון רומאי בקרב, קטע מתבליט על ארון קבורה. כתובת תיקונים מחוקה מאמת המים בקיסריה המיוחסת ללגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה, הכתובת מתוארכת לזמן מרד בר כוכבא 132-136 הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה (לטינית: Legio vigesima secunda Deiotariana) היה לגיון בצבא הרומאי ששימש בעיקר כחיל מצב במצרים.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה · ראה עוד »

הלגיון השני טראיאנה

כתובת תיקונים של הלגיון השני טראיאנה מאמת המים בקיסריה, הכתובת מתוארכת לזמן מרד בר כוכבא 132-136 הלגיון השני 'טראיאנה' (בלטינית: Legio II Traiana Fortis) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי הקיסר טראיאנוס לקראת המלחמה הדאקית הראשונה.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והלגיון השני טראיאנה · ראה עוד »

הלגיון השלישי קירנאיקה

כתובת הקדשה לאל סרפיס מהלגיון השלישי קירנאיקה שמתוארכת לשנת 117 לספירה. הכתובת נמצאה כחלק מהקיר בשער ציון, ומאז נעלמה מטבע שנטבע על ידי מרקוס אנטוניוס בשנת 32 לפני הספירה. על המטבע הנס וכן כיתוב של הלגיון השלישי קירנאיקה הלגיון השלישי 'קירנאיקה' (לטינית: Legio III Cyrenaica) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי מרקוס אנטוניוס בשנת 36 לפני הספירה, בזמן ששימש כמושל קפריסין שהייתה מאוחדת מבחינה מנהלית עם קירנאיקה.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) והלגיון השלישי קירנאיקה · ראה עוד »

כרתים וקירנאיקה

האימפריה הרומית בשנת 120 לספירה כשקירנאיקה מודגשת קירנאיקה וכרתים (בלטינית: Cyrenaica et Creta) הייתה פרובינקיה רומית.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) וכרתים וקירנאיקה · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 13 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי ופוליטי ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מצרים (פרובינקיה רומית) ויוליוס קיסר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פרובינקיית מצרים, מצרים בתקופה הרומית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מצרים_(פרובינקיה_רומית)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »