סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרדכי ברויאר

מַדָד מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות" שניסתה להציע פשרה אמונית בין תורה מן השמים לקבלת ממצאי ביקורת המקרא. [1]

116 יחסים: מאיר הלוי אבולעפיה, מאיר הלוי לטריס, מנחם די לונזאנו, מסורה, מפקח (חינוך), מפלגת מימד, מקראות גדולות, מקור ראשון, מרדכי ברויאר (היסטוריון), משפחת אוירבך, משרד החינוך, משה בר-אשר, מתמטיקאי, מלחמת העצמאות, מחנות המעצר בקפריסין, מגדים, מגדים (כתב עת), מדעי היהדות, מוסד הרב קוק, מכללה ירושלים, ארץ ישראל, אלחנן שילה, אלון שבות, אלוהים (יהדות), אברהם הלוי פרנקל, אביה הכהן, אגודת ישראל, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נקודה (כתב עת), נתן שטרנפלד, ספרות, ספרות תורנית, עברית, פרס ביאליק, פרס ישראל, פלך (בית ספר), ציונות, קרלסרוהה, ר"מ, רש"ר הירש, רחובות, שמאל וימין בפוליטיקה, שמשון ברויאר, שלמה אבן גבירול, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, תנ"ך, תרגום, תלמוד, תורה מן השמים, תורה שבעל-פה, ..., טעמי המקרא, חורב (רשת חינוך), חכמת ישראל, בני עקיבא, ביקורת נוסח המקרא, ביקורת המקרא, ביריה, בית וגן, דניאל בומברג, דעת מקרא, דוקטור לשם כבוד, דוד צבי הופמן, דוד הנשקה, ה'תרפ"א, ה'תש"ע, ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ד, ה'תשמ"ו, ה'תשנ"ט, ה'תשנ"ב, ה'תשס"ט, ה'תשס"ז, ה'תשס"ה, ה'תשל"ז, המעין (כתב עת), האוניברסיטה העברית בירושלים, הקיסרות הגרמנית, התנחלות, הבחירות לכנסת השתים עשרה, הכנסת, ו' באדר, ו' באייר, כתר ארם צובא, כתר ירושלים, כתב יד (העתק), יאיר שלג, יצחק ברויאר, ירמיהו, ירושלים, ישיבת קול תורה, ישיבת תקוע, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ישיבת הר עציון, ישיבת הדרום, ידידיה שלמה רפאל נורצי, יהדות אורתודוקסית, יהודה עמיטל, יהודה ושומרון, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוחנן ברויאר, 14 במאי, 1921, 1947, 1949, 1960, 1965, 1966, 1967, 1969, 1982, 1998, 1999, 2001, 2007, 24 בפברואר. להרחיב מדד (66 יותר) »

מאיר הלוי אבולעפיה

מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (ד'תתק"ל, 1170, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »

מאיר הלוי לטריס

שמאל מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומאיר הלוי לטריס · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומסורה · ראה עוד »

מפקח (חינוך)

במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומפקח (חינוך) · ראה עוד »

מפלגת מימד

מפלגת מימד הייתה מפלגת שמאל-מרכז ציונית, שהוקמה בשנת 1988 על ידי הרב יהודה עמיטל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומפלגת מימד · ראה עוד »

מקראות גדולות

חומש מקראות גדולות, ספר שמות בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומקור ראשון · ראה עוד »

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

200px פרופסור מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »

משפחת אוירבך

אוירבך (מוכר גם כאויערבך, אויערבאך או אורבך) הוא שם משפחה יהודי אשכנזי שמקורו, ככל הנראה, מהעיר אווערבך (Auerbach), באווריה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומשפחת אוירבך · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (הרוש במקור) (נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומשה בר-אשר · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומתמטיקאי · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מחנות המעצר בקפריסין

עצירים יהודים ממתינים לביקורה של גולדה מאיר במחנות בקפריסין, 11 בנובמבר 1947 שגרה במחנה מעצר בקפריסין, אפריל 1948 מחנה מעצר בקפריסין, 1946, ארכיון ההגנה מחנות החורף בקפריסין שחזור של מחנה מעצר בקפריסין במוזיאון ההגנה מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהוקמו בקפריסין על ידי ממשלת בריטניה החל מאוגוסט 1946 ועד נובמבר 1949, לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »

מגדים

תצלום אוויר של מושב מגדים מְגָדִים הוא מושב עובדים במישור החוף הצפוני, מצפון לעתלית, בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומגדים · ראה עוד »

מגדים (כתב עת)

עמוד השער של "מגדים"מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת "תבונות" של המכללה האקדמית הרצוג.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומדעי היהדות · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מכללה ירושלים

מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ומכללה ירושלים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וארץ ישראל · ראה עוד »

אלחנן שילה

ד"ר אלחנן שילה (נולד ב-1972) הוא הוגה דעות, חוקר ומרצה בהגות יהודית מודרנית, ספרות עברית, הגות ציונית וקבלה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ואלחנן שילה · ראה עוד »

אלון שבות

אַלּוֹן שְׁבוּת היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במועצה האזורית גוש עציון.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ואלון שבות · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אברהם הלוי פרנקל

עטיפת הכרך הראשון בסדרת הספרים '''מבוא למתמטיקה''' של פרנקל אברהם הלוי (אדולף) פרנקל (Adolf Abraham Halevi Fraenkel); 17 בפברואר 1891 – 15 באוקטובר 1965) היה מתמטיקאי גרמני-ישראלי נודע, ממניחי היסודות לתורת הקבוצות האקסיומטית. הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים ורקטור האוניברסיטה; חתן פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים (1956) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; ציוני, פעיל בתנועת "המזרחי", חבר הוועד הלאומי ואספת הנבחרים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ואברהם הלוי פרנקל · ראה עוד »

אביה הכהן

הרב אביה הכהן (נולד בב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ואביה הכהן · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ואגודת ישראל · ראה עוד »

נאו-אורתודוקסיה (יהדות)

נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »

נקודה (כתב עת)

נקודה היה ירחון שיצא לאור בידי תנועת אמנה ולאחר מכן בידי קבוצת "הירש מדיה".

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ונקודה (כתב עת) · ראה עוד »

נתן שטרנפלד

נתן שטרנפלד (ידוע בכינויו הספרותי רבי מנדל; נולד בשנת תשכ"ז, 1967) הוא סופר ילדים חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ונתן שטרנפלד · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו. לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול. סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וספרות · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וספרות תורנית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ועברית · ראה עוד »

פרס ביאליק

זוכי פרס ביאליק לשנת תשי"א, דוד בן-גוריון וזלמן שניאור יחד עם ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח, בטקס חלוקת הפרס פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ופרס ישראל · ראה עוד »

פלך (בית ספר)

מבנה בית הספר התיכון ברחוב יהודה בשכונת בקעה פלך הוא בית ספר תיכון תורני-ניסויי לנערות בירושלים, הנחשב לבית הספר הדתי-פמיניסטי הראשון בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ופלך (בית ספר) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וציונות · ראה עוד »

קרלסרוהה

קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וקרלסרוהה · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ור"מ · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ורש"ר הירש · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ורחובות · ראה עוד »

שמאל וימין בפוליטיקה

שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ושמאל וימין בפוליטיקה · ראה עוד »

שמשון ברויאר

פרופ' שַׁמשון ברויאר (ה'תרנ"א, 1891 - י"ז באייר ה'תשל"ד, 9 במאי 1974) היה אקטואר ומתמטיקאי ישראלי ממוצא גרמני.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ושמשון ברויאר · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021–1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית, אל-אנדלוס, בתקופת ח'ליפות קורדובה 912 עד 1031.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ותנ"ך · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ותרגום · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ותלמוד · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לשבטי ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ותורה מן השמים · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וטעמי המקרא · ראה עוד »

חורב (רשת חינוך)

סמלם של מוסדות "חורב". חורב, רשת מוסדות חינוך דתית לאומית הפועלת בירושלים, ובה בית ספר יסודי, ישיבה תיכונית (שבה מתקיים גם כולל) ואולפנה לבנות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וחורב (רשת חינוך) · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וחכמת ישראל · ראה עוד »

בני עקיבא

בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ובני עקיבא · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מביקורת המקרא הספרותית - הביקורת הגבוהה) היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

ביקורת המקרא

ביקורת המקרא היא המחקר האקדמי של המקרא.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וביקורת המקרא · ראה עוד »

ביריה

הסופה של דצמבר 2013 מבט לביריה מכיוון צפת בִּירִיָּה או בִּרְיָה (בערבית بيريّا) הוא יישוב חילוני-דתי קהילתי בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וביריה · ראה עוד »

בית וגן

שכונת בית וָגן, מגרש האימונים של ביתר ירושלים בית חולים שערי צדק הממוקם בירכתי השכונה בית וָגן היא שכונה במערב העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ובית וגן · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ודניאל בומברג · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ודעת מקרא · ראה עוד »

דוקטור לשם כבוד

תעודת דוקטור לשם כבוד שהעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים לד"ר חיים ויצמן University of Piraeus, ינואר 2018 דוקטור לשם כבוד (בלטינית:.Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ודוקטור לשם כבוד · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

ר' דוד צבי (רד"צ) הופמן (David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ", או "נאו-אורתודוקסיה".

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד הנשקה

דוד הֶנְשְקֶה הוא פרופסור מן המניין לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ודוד הנשקה · ראה עוד »

ה'תרפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תרפ"א · ראה עוד »

ה'תש"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תש"ע · ראה עוד »

ה'תשמ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשמ"ב · ראה עוד »

ה'תשמ"ד

בשל דעות מסוימות (שמקורן ברעיון מן הגמרא, שלא להעלות על השפתיים ביטויים בעלי משמעות רעה), אנשים רבים קראו לשנה זו תשד"ם או שדמ"ת.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשמ"ד · ראה עוד »

ה'תשמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשמ"ו · ראה עוד »

ה'תשנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשנ"ט · ראה עוד »

ה'תשנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשנ"ב · ראה עוד »

ה'תשס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשס"ט · ראה עוד »

ה'תשס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשס"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וה'תשל"ז · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

250px הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

ממוזער הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

התנחלות

הסניף הארצי של משרד האו"ם לתיאום העניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, ספטמבר 2014 התנחלות היא יישוב שהקימו יהודים אזרחי ישראל מעבר לקו הירוק אחרי מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר והתנחלות · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השתים עשרה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת השתים עשרה שהתקיימו ב-1 בנובמבר 1988, כ"א בחשוון ה'תשמ"ט, התקיימו לאחר פריצתה של האינתיפאדה הראשונה ובהשפעתה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר והבחירות לכנסת השתים עשרה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר והכנסת · ראה עוד »

ו' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וו' באדר · ראה עוד »

ו' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וו' באייר · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימנים הנראים כחריכה חלב לאחר שריפתו ב-1947 משה דוד קאסוטו, מגדולי חוקרי הכתר פרויקט מפעל המקרא, המתבסס על נוסח הכתר דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. הדף הראשון בבראשית ב"כתר ירושלים", מהדורה המחקה את צורת הכתיבה של כתר ארם צובה היכל הספר בירושלים, משכנו הנוכחי של "הכתר" כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתר ירושלים

הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים". כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שעליה פרסה חסותה האוניברסיטה העברית בירושלים, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וכתר ירושלים · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

יאיר שלג

יאיר שלג (נולד ב-18 בספטמבר 1964) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום בתחום דת ומדינה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ויאיר שלג · ראה עוד »

יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (גרמנית: Isaac Breuer; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 19 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ויצחק ברויאר · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית לפי התנ"ך יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וירושלים · ראה עוד »

ישיבת קול תורה

מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך עליה נכתב: "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה" ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וישיבת קול תורה · ראה עוד »

ישיבת תקוע

ישיבת תקוע היא ישיבה ברוח חסידית אשר הוקמה בתקוע בשנת תשנ"ט (1999).

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וישיבת תקוע · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון "כנסת-ישראל" (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא אחת הישיבות הגדולות והבולטות בציבור החרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה

ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה נוסדה בי' בחשוון ה'ת"ש (1939) על ידי הרב משה צבי נריה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה והייתה הראשונה בישיבות בני עקיבא ששילבה לימודי ישיבה ולימודים לבחינות הבגרות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או פשוט הגוש), היא ישיבת הסדר ותיקה באלון שבות שבגוש עציון.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וישיבת הר עציון · ראה עוד »

ישיבת הדרום

ישיבת הדרום (בשמה הרשמי משנת ה'תשע"א: ישיבת בני עקיבא הדרום) היא ישיבה תיכונית השוכנת בצפון-מזרח רחובות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וישיבת הדרום · ראה עוד »

ידידיה שלמה רפאל נורצי

שער ספר "מנחת שי" רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi; 1560, מנטובה, איטליה – אחרי 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר וידידיה שלמה רפאל נורצי · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

החת"ם סופר, מנהיג האורתודוקסיה המוקדמת. הרב שמשון בן רפאל הירש, מחשובי ההוגים האורתודוקסיים. היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הממשיך לדגול באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה, עמדה המבדילה אותו משני הזרמים העיקריים האחרים, הקונסרבטיבים והרפורמים.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהודה עמיטל

הרב יהודה עמיטל (ג' בחשוון ה'תרפ"ה, 31 באוקטובר 1924 - כ"ז בתמוז ה'תש"ע, 9 ביולי 2010) היה ראש הישיבה המייסד של ישיבת הר עציון, הוגה דעות, מייסד מפלגת מימד ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ויהודה עמיטל · ראה עוד »

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), לפי המינוח הישראלי או הגדה המערבית (בערבית: الضـّفـّة الغربيـّة, בתעתיק מדויק: "א(ל)צ'פה אלגֿרביה") לפי המינוח הירדני והמקובל בעולם, הם כינויים לשטח של 5,790 קמ"ר המוחזק בידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית מאז שנכבש מירדן במלחמת ששת הימים, ומאז 1993 הועברו חלק מסמכויות השלטון בו לרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ויהודה ושומרון · ראה עוד »

יוסף עופר (חוקר תנ"ך)

יוסף עופר (נולד בכ"ט בתשרי תשט"ז 1955 בתל אביב) הוא ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, ומלמד גם בחוג לתנ"ך במכללת הרצוג שבאלון שבות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »

יוחנן ברויאר

פרופ' יוחנן בְּרוֹיֶאר (Breuer; נולד ב-1954) הוא בלשן ישראלי, עוסק בחקר הלשון העברית והלשונות השמיות הקרובות אליה.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ויוחנן ברויאר · ראה עוד »

14 במאי

אנרי הרביעי 14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו14 במאי · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1921 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1947 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1949 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1960 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1965 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1966 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1967 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1969 · ראה עוד »

1982

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1982 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1998 · ראה עוד »

1999

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו1999 · ראה עוד »

2001

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו2001 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו2007 · ראה עוד »

24 בפברואר

24 בפברואר הוא היום ה-55 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי ברויאר ו24 בפברואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שיטת הבחינות.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_ברויאר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »