סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משנה

מַדָד משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים. [1]

226 יחסים: מנמוניקה, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעשר שני, מסכת מעשרות, מסכת מעילה, מסכת מקואות, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכשירין, מסכת מכות, מסכת מידות, מסכת אבות, מסכת אהלות, מסכת נזיר, מסכת נגעים, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת ערלה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עדיות, מסכת עוקצים, מסכת עירובין, מסכת פאה, מסכת פסחים, מסכת פרה, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת שביעית, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת תענית, מסכת תרומות, מסכת טבול יום, מסכת טהרות, מסכת זבחים, מסכת זבים, מסכת חלה, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, ..., מסכת ביצה, מסכת ביכורים, מסכת גיטין, מסכת דמאי, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת כלאיים, מסכת כלים, מסכת יבמות, מסכת ידיים, מסכת יומא, מצוות התלויות בארץ, מקדש, משנה, מחלוקת, מגילת המקדש, מדרש, מדרשי הלכה, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מכון מאיר, מכון התלמוד הישראלי השלם, מכילתא דרבי ישמעאל, אמצעים פיגורטיביים, אמוראים, אנטיוכוס הרביעי, ארץ ישראל, אליעזר פינצ'ובר, אברהם אבן דאוד, אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אגדה (יהדות), אהרן אופנהיימר, אוניברסיטת אוקספורד, אורי שרקי, איסיים, אילפא, איטליה, נחמן קרוכמל, סעדיה גאון, ספרא, ספרי, ספרי זוטא במדבר, ספרי זוטא דברים, ספרי במדבר, ספרי דברים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, ערבית יהודית, עובדיה מברטנורא, עיבור השנה, פסיקת הלכה, פעולה אסוציאטיבית, פרושים, פדגוגיה, פינסק, פינחס קהתי, פירוש המשנה לרמב"ם, פילולוגיה, צאת הכוכבים, צדוקים, ציצית, קאנוניזציה של כתבים, קריאת שמע, קהילות שרות, קול הלשון, קודקס, קידושין, רמב"ם, ראשי תיבות, ראובן מרגליות, רב ניסים גאון, רב שרירא גאון, רבן גמליאל הזקן, רבי מאיר, רבי נחמיה, רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רומא העתיקה, רי"ף, ש"ס וילנא, שמעון שרביט, שמשון מקינון, שעות זמניות, שבת, שירה, תנאים, תענית, תפילין, תקנת חכמים, תקופת בית שני, תקופת הזוגות, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תורה שבעל-פה, לשון חז"ל, טומאה וטהרה, טכניקות ספרותיות, זכריה פרנקל, זיכרון, חנוך אלבק, חנוכה, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חורבן בית המקדש, בנימין מנשה לוין, בעלי התוספות, ברכות המצוות, ברית מילה, ברייתא, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, בבל, בודפשט, בית המקדש, בית המקדש השני, בית כנסת, גאונים, גניזת קהיר, גניזה, גירושים, גיור, דוקטור, דוד צבי הופמן, דוד רוזנטל, דיאלוג, דיני ממונות, ה'תרפ"א, ה'תשס"ה, ה'תשי"ט, המאסף (פירוש למשנה), המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-3, המצור על ירושלים (70), המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, הספרייה הלאומית, הלל הזקן, הלכה, הגייה ספרדית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הידברות (ארגון), היכל שלמה, כנסת הגדולה, כתב יד (העתק), כתב יד קאופמן, כהן, ימי הביניים, יעקב נחום אפשטיין, יצחק אייזיק הלוי, ירחמיאל ברודי, ירושלים, ישיבה יוניברסיטי, יהודים, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף קאפח, 1350, 188, 1924, 218. להרחיב מדד (176 יותר) »

מנמוניקה

לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה או עֵזֶר זִכָּרוֹן, אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.

חָדָשׁ!!: משנה ומנמוניקה · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת מעשר שני

מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מעשר שני · ראה עוד »

מסכת מעשרות

מַסֶּכֶת מַעֲשְׂרוֹת היא המסכת השביעית בסדר זרעים, גם במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מעשרות · ראה עוד »

מסכת מעילה

מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מעילה · ראה עוד »

מסכת מקואות

מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מקואות · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני חול המועד ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת מכשירין

מסכת מכשירין היא המסכת השמינית בסדר טהרות, שהוא הסדר הששי במשנה, ויש בה ששה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מכשירין · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת מידות

מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת אהלות

מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת אהלות · ראה עוד »

מסכת נזיר

מסכת נזיר, נדפסה בשנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת נזיר · ראה עוד »

מסכת נגעים

מסכת נגעים היא מסכת בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת נגעים · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שוטה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סוּכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בארבע מצוות הנוהגות בחג סוכות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת ערלה

מסכת עָרְלָה היא המסכת העשירית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ערלה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת עבודה זרה

קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עדיות · ראה עוד »

מסכת עוקצים

מסכת עוקצים או מסכת עוקצין (עֳקָצִים וגם עֻקְצִין) היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עוקצים · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת פאה

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת פסחים

תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת פרה

מסכת פרה היא המסכת הרביעית בסדר טהרות ואורכה שנים עשר פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת פרה · ראה עוד »

מסכת קינים

מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת קינים · ראה עוד »

מסכת קידושין

חופה ממוזער מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת שביעית · ראה עוד »

מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תמורה · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תמיד · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תענית · ראה עוד »

מסכת תרומות

מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת תרומות · ראה עוד »

מסכת טבול יום

מסכת טבול יום היא המסכת העשירית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת טבול יום · ראה עוד »

מסכת טהרות

מסכת טְהָרות היא המסכת החמישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת טהרות · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זבחים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת זבים

מסכת זבים היא המסכת התשיעית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת זבים · ראה עוד »

מסכת חלה

מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת חלה · ראה עוד »

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שנחאי, ה'תש"ב מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת בכורות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסכת ביכורים

שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ביכורים · ראה עוד »

מסכת גיטין

מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת דמאי · ראה עוד »

מסכת הוריות

מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת התשיעית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת הוריות · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כריתות · ראה עוד »

מסכת כתובות

מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כתובות · ראה עוד »

מסכת כלאיים

מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כלאיים · ראה עוד »

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת כלים · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת יבמות · ראה עוד »

מסכת ידיים

הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת ידיים · ראה עוד »

מסכת יומא

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: משנה ומסכת יומא · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ – כמקביל למצוות שהן מסוג חובת הגוף, הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: משנה ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות, כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: משנה ומקדש · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ומשנה · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: משנה ומחלוקת · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות ים המלח; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: משנה ומגילת המקדש · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרש · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: משנה ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: משנה ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: משנה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים הממוקם בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: משנה ומכון מאיר · ראה עוד »

מכון התלמוד הישראלי השלם

מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה ומכון התלמוד הישראלי השלם · ראה עוד »

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: משנה ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »

אמצעים פיגורטיביים

אמצעים פיגורטיביים הם כלים רטוריים המשמשים להמחשת מושג או תיאור באמצעות יצירת תמונה מילולית המתאימה או מקבילה אליו.

חָדָשׁ!!: משנה ואמצעים פיגורטיביים · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ואמוראים · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς - המתגלה; 215 - 164 לפנה"ס), מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: משנה וארץ ישראל · ראה עוד »

אליעזר פינצ'ובר

אליעזר פינצ'ובר (ט' בניסן תרע"ו, 12 באפריל 1916 - ט"ז בשבט תשס"ח, 23 בינואר 2008) היה מורה ומחנך, חתן אות יקיר ירושלים לשנת 1997.

חָדָשׁ!!: משנה ואליעזר פינצ'ובר · ראה עוד »

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (ד'תת"ע, 1110 - ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, פילוסוף ואסטרונום יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: משנה ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: משנה ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: משנה ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אוניברסיטת אוקספורד

שלט האצולה של אוניברסיטת אוקספורד קולג' פמברוק, אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד קבל קולג', אוקספורד (Keble College, Oxford) מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford), הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם דובר האנגלית.

חָדָשׁ!!: משנה ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד בתשי"ט, 1959) הוא ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים, יו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: משנה ואורי שרקי · ראה עוד »

איסיים

ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: משנה ואיסיים · ראה עוד »

אילפא

אילפא היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, חברו של רבי יוחנן.

חָדָשׁ!!: משנה ואילפא · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: משנה ואיטליה · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

"מורה נבוכי הזמן", מהדורה שנייה, למברג 1863 ר' נחמן קְרוֹכְמַל (רנ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840), היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: משנה ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: משנה וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: משנה וספרא · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: משנה וספרי · ראה עוד »

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.

חָדָשׁ!!: משנה וספרי זוטא במדבר · ראה עוד »

ספרי זוטא דברים

ספרי זוטא דברים הוא מדרש הלכה אבוד ששוחזר על ידי מנחם כהנא על פי מובאות בכתבי הקראי ישועה בן יהודה, ובמעט חיבורים אחרים.

חָדָשׁ!!: משנה וספרי זוטא דברים · ראה עוד »

ספרי במדבר

ספרי במדבר הוא מדרש הלכה לספר במדבר, מדברי רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: משנה וספרי במדבר · ראה עוד »

ספרי דברים

ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה וספרי דברים · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: משנה וסדר זרעים · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת ניבים של השפה הערבית, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בארצות האסלאם דוברות הערבית.

חָדָשׁ!!: משנה וערבית יהודית · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (קיצור של הרב ברטנורא) (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515; ראו להלן), היה פוסק, פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: משנה ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עיבור השנה

בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.

חָדָשׁ!!: משנה ועיבור השנה · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: משנה ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פעולה אסוציאטיבית

במתמטיקה, פעולה אסוציאטיבית היא פעולה בינארית המקיימת את חוק הקיבוץ, כלומר, לכל \ a,b,c מתקיים \ a*(b*c).

חָדָשׁ!!: משנה ופעולה אסוציאטיבית · ראה עוד »

פרושים

פְּרוּשִׁים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: משנה ופרושים · ראה עוד »

פדגוגיה

פסלון מטרקוטה. אורייניות. פדגוגיה היא תורת החינוך.

חָדָשׁ!!: משנה ופדגוגיה · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר בברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: משנה ופינסק · ראה עוד »

פינחס קהתי

משניות קהתי הרב פינחס קְהָתי (גכטמן) (Kehati; ז' באלול תר"ע, 11 בספטמבר 1910 – 21 בדצמבר 1976) היה מחבר הביאור "משניות מבוארות" לששת סדרי המשנה, המכונה בפי הלומדים "משניות קהתי".

חָדָשׁ!!: משנה ופינחס קהתי · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (ביוונית: פילוס - Φιλος שפירושה אוהב, ידיד ו-לוגוס - λογος שפירושה מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת הטקסט, קביעת הנוסח המקורי של טקסט, זיהוי מחברו, וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: משנה ופילולוגיה · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: משנה וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוּקִים היו כיתה יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: משנה וצדוקים · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: משנה וציצית · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: משנה וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קריאת שמע

מזוזה - חלק מקריאת שמע קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: משנה וקריאת שמע · ראה עוד »

קהילות שרות

קהילות שרות הוא ארגון הפועל להחדרת מסורת הפיוט המזרחי למיינסטרים הישראלי.

חָדָשׁ!!: משנה וקהילות שרות · ראה עוד »

קול הלשון

קול הלשון עמדת טעינת שיעורים על ידי מערכת קול הלשון קול הלשון הוא ארגון חרדי שהוקם בשנת 1995.

חָדָשׁ!!: משנה וקול הלשון · ראה עוד »

קודקס

קודקס כתוב על קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: משנה וקודקס · ראה עוד »

קידושין

קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין), בהלכה, שלב ראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים.

חָדָשׁ!!: משנה וקידושין · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: משנה ורמב"ם · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: משנה וראשי תיבות · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה למדן, חוקר וספרן.

חָדָשׁ!!: משנה וראובן מרגליות · ראה עוד »

רב ניסים גאון

רב ניסים בר יעקב (סביבות 990–1057) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן.

חָדָשׁ!!: משנה ורב ניסים גאון · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (ד'תרס"ו, 906 - ד'תשס"ו, 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: משנה ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רבן גמליאל הזקן

רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי מאיר · ראה עוד »

רבי נחמיה

עבר ר' נחמיה, מגדולי התנאים בדור הרביעי של תקופת התנאים, במאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי נחמיה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (או בן יוֹחַי, מכונה בקיצור רשב"י) (ג'תת"ל ≈ 67 לספירה בערך - ג'תתקכ"ג ≈ 160 לספירה בערך) היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי, (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהודה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: משנה ורבי יוחנן · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל במאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ורומא העתיקה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה ורי"ף · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: משנה וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמעון שרביט

פרופ' שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים.

חָדָשׁ!!: משנה ושמעון שרביט · ראה עוד »

שמשון מקינון

רבי שמשון בן יצחק מקינון (לעיתים: מהרש"ק) פרשן, פוסק ומחבר צרפתי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: משנה ושמשון מקינון · ראה עוד »

שעות זמניות

השעון בשער יפו מורה שעות זמניות: השעה היא ארבע, אך הצללים מלמדים כי זוהי שעת צהריים מוקדמת שעות זמניות הן מושג המתייחס לשעות יחסיות, המשתנות מתקופה לתקופה, בהתאם להשתנות אורך היום.

חָדָשׁ!!: משנה ושעות זמניות · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: משנה ושבת · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות-הברית, 2009 שִׁירָה היא צורה של אמנות כתיבת יצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: משנה ושירה · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: משנה ותנאים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: משנה ותענית · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: משנה ותפילין · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: משנה ותקנת חכמים · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה ותקופת הזוגות · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: משנה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: משנה ותוספתא · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: משנה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ולשון חז"ל · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: משנה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טכניקות ספרותיות

טכניקה ספרותית היא כלי בו נעשה שימוש ביצירות ספרותיות, כדי להשפיע באופן מסוים על הקורא.

חָדָשׁ!!: משנה וטכניקות ספרותיות · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה וזכריה פרנקל · ראה עוד »

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של האורגניזם לאגור מידע מהסביבה דרך החושים ולהשתמש בו.

חָדָשׁ!!: משנה וזיכרון · ראה עוד »

חנוך אלבק

פרופ' חנוך אלבק פרופסור חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וחנוך אלבק · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: משנה וחנוכה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: משנה וחז"ל · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: משנה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חורבן בית המקדש

תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לסדרה של אירועים היסטוריים שהביאו להרס בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה וחורבן בית המקדש · ראה עוד »

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

חָדָשׁ!!: משנה ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברכות המצוות

ברכות המצוות הן ברכות שעל פי ההלכה נאמרות על עשיית המצוות.

חָדָשׁ!!: משנה וברכות המצוות · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: משנה וברית מילה · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: משנה וברייתא · ראה עוד »

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא קמא · ראה עוד »

בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: משנה ובבא בתרא · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: משנה ובבל · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: משנה ובודפשט · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: משנה ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: משנה ובית כנסת · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: משנה וגאונים · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: משנה וגניזת קהיר · ראה עוד »

גניזה

מיכלי מחזור וגניזה ברחוב אבן גבירולבני ברק מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש פולחני, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: משנה וגניזה · ראה עוד »

גירושים

טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין") הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.

חָדָשׁ!!: משנה וגירושים · ראה עוד »

גיור

גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: משנה וגיור · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר) הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: משנה ודוקטור · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

ר' דוד צבי (רד"צ) הופמן (David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ", או "נאו-אורתודוקסיה".

חָדָשׁ!!: משנה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד רוזנטל

דוד רוזנטל (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה ודוד רוזנטל · ראה עוד »

דיאלוג

דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר.

חָדָשׁ!!: משנה ודיאלוג · ראה עוד »

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר פרשת משפטים שבספר שמות, והמסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה ודיני ממונות · ראה עוד »

ה'תרפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'תרפ"א · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה וה'תשי"ט · ראה עוד »

המאסף (פירוש למשנה)

המאסף הוא כינויו של פרשן אלמוני, הפרשן הקדום ביותר שפירושו השלם לכל שישה סדרי משנה נשתמר.

חָדָשׁ!!: משנה והמאסף (פירוש למשנה) · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: משנה והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: משנה והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: משנה והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: משנה והמאה ה-3 · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב בניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: משנה והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

המילון ההיסטורי ללשון העברית

המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקרי רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים, מן העת העתיקה ועד שנת 1947.

חָדָשׁ!!: משנה והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: משנה והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה שלט בכניסה למבנה האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק).

חָדָשׁ!!: משנה והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: משנה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הספרייה של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: משנה והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: משנה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת -; 113 לפנה"ס-8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: משנה והלל הזקן · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: משנה והלכה · ראה עוד »

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהדות ספרד, יהדות איטליה וחלק מיהודי ארצות האסלאם בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: משנה והגייה ספרדית · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הידברות (ארגון)

ארגון הידברות הוא ארגון שהוקם, על פי המופיע בפרסומיו, "במטרה לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, להציג את הפנים היפות של היהדות." מייסד ורב הארגון הוא הרב זמיר כהן; מנכ"ל הארגון הוא דוד תופיק.

חָדָשׁ!!: משנה והידברות (ארגון) · ראה עוד »

היכל שלמה

היכל שלמה הוא מבנה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: משנה והיכל שלמה · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד העליון של חכמי ישראל מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונת שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף נביאי ישראל האחרונים (מאז שיבת ציון) לתחילת תקופתם של ראשוני חז"ל, חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: משנה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד קאופמן

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו. יש לשים לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.

חָדָשׁ!!: משנה וכתב יד קאופמן · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: משנה וכהן · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: משנה וימי הביניים · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 8 בנובמבר 1878 (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 21 בנובמבר), בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: משנה ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

רבי יצחק אייזיק הלוי יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: משנה ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

ירחמיאל ברודי

ירחמיאל (רוברט) ברודי הוא פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, הנחשב לאחד מראשי החוקרים בתחום ספרות הגאונים, ובשנים האחרונות עוסק גם בחקר המשנה, התוספתא והתלמוד הבבלי, בוויכוח לגבי תיארוך הסתמות בתלמוד, הוא מראשי המתנגדים לאיחור הסתמות, והכללתן בתקופת זמן מסוימת, לאחר תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: משנה וירחמיאל ברודי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: משנה וירושלים · ראה עוד »

ישיבה יוניברסיטי

ישיבה יוניברסיטי (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

חָדָשׁ!!: משנה וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משנה ויהודים · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (ה'של"ט 1579 - ו' באלול ה'תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב") היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספת יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.

חָדָשׁ!!: משנה ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 - 21 ביולי 2000) היה פוסק תימני-ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: משנה ויוסף קאפח · ראה עוד »

1350

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ו1350 · ראה עוד »

188

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ו188 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: משנה ו1924 · ראה עוד »

218

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה ו218 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

סדר (משנה), עריכת המשנה, ששת סדרי משנה, ששה סדרי משנה, שישה סדרי משנה, משניות, זמ"ן נק"ט, זמן נקט, המשנה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משנה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »