סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משנה תורה

מַדָד משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32. [1]

164 יחסים: מאכלים אסורים, מאיר הכהן מרוטנבורג, מנחם מנדל שניאורסון, מסכת מכות, מסכת סנהדרין, מסכת גיטין, מסכת יבמות, מעשר שני, מפעל משנה תורה, מצה, מקווה, משנה, מתנות כהונה, מזוזה, מדרשי הלכה, מהדורה מדעית, מוסד הרב קוק, מכון ממרא, אמונה באלוהים (יהדות), ארמית, ארבעת המינים, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם בן הרמב"ם, אברהם יצחק הכהן קוק, אבלות (יהדות), אבדה, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת ייל, נצרות, נטע רבעי, נזיר (יהדות), נחום אליעזר רבינוביץ', נגע הצרעת, נדר (יהדות), נושאי כליו של הרמב"ם, סנהדרין, ספר אהבה, ספר תורה, ספר המצוות לרמב"ם, ספרד, ספרות תורנית, סוטה (הלכה), סוכה, ערבית, עברית, עבודה זרה, עד נוסח, פרה אדומה, פורים, פירוש המשנה לרמב"ם, ..., צנזורה, צנזורה על ספרים עבריים, צנזורה פנימית, ציצית, קריאת שמע, קורבן מוסף, קורבן פסח, קורבן התמיד, קידוש החודש, רמב"ם, רא"ש, רדב"ז, רי"ף, שמיטה, שם טוב אבן גאון, שנת היובל, שחיטה (הלכה), שבת, שבועה (יהדות), שופר, שולחן ערוך, שיטת בריסק, תענית, תפילה (יהדות), תפילין, תרומות ומעשרות, תשובה (יהדות), תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תורה שבעל-פה, לשון חז"ל, טומאה וטהרה, חמץ, חנוכה, חלב (עיר), חז"ל, ברכת כהנים, ברכה, ברית מילה, בודפשט, בכור בהמה טהורה, בית המקדש, ביכורים, גניזת קהיר, גניבה, גירושים, ד'תתקמ"א, ד'תתקל"ז, ד'תתקל"ח, ד'תתקכ"ח, דברים, דוד קאופמן, ה'מ"ז, ה'ס', ה'ק"י, ה'רמ"ח, ה'רל"ט, ה'ש"ה, ה'שמ"ח, ה'של"ג, ה'של"ה, ה'תפ"ז, ה'תי"ז, המאה ה-20, האקדמיה ההונגרית למדעים, הספרייה הלאומית, הספרייה הבודליינית, הרמב"ם היומי, השגות הראב"ד, הלכה ברורה ובירור הלכה, הלכות עירובין, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת פלדהיים, הוצאת שבתי פרנקל, ויקיטקסט, וידאל די טולוזא, כסלו, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כלאיים, ימות המשיח, יעקב בן אשר, יעקב בלידשטיין, יצחק אשר טברסקי, יצחק שילת, יחסי אישות (הלכה), יד פשוטה, יהדות מצרים, יהדות תימן, יהודה רוזאניס, יהודים, יום הכיפורים, יוסף קאפח, יוסף קארו, ייבום וחליצה, 1167, 1177, 1178, 1180, 1287, 1300, 1350, 1479, 1480, 1488, 1545, 1573, 1575, 1588, 1657, 1727. להרחיב מדד (114 יותר) »

מאכלים אסורים

חוק האוסר לגדל חזיר. מאכלים אסורים (בספרות ההלכתית מכונים בדרך כלל: מאכלות אסורות) הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, בהתאם לכללים של דת או תרבות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאכלים אסורים · ראה עוד »

מאיר הכהן מרוטנבורג

רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260–1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומאיר הכהן מרוטנבורג · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב יידי: מנחם מענדל שניאורסאהן; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) כיהן כאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד משבט ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת גיטין

מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומסכת יבמות · ראה עוד »

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומעשר שני · ראה עוד »

מפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה הוא מיזם ישראלי שהחל בשנת 2004 במטרה לקדם את לימוד דברי הרמב"ם, בפרט ספרו משנה תורה, באמצעות הוצאת מהדורה מדויקת ומבוארת של ספר זה, ברוחו של הרמב"ם ועל פי כתביו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומפעל משנה תורה · ראה עוד »

מצה

אפיית מצות מכונה, ארץ ישראל 1947 עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד או יותר מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומצה · ראה עוד »

מקווה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי חדר הכנה במקווה טהרה לנשים בירושלים מִקְוֶה הוא מאגר מים קטן אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לטבול כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומקווה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומשנה · ראה עוד »

מתנות כהונה

המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל הקדשים שניתנו לכהנים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומתנות כהונה · ראה עוד »

מזוזה

בתי מזוזה מעץ טבעי בתי-מזוזות צבעונים ביריד האמנים בנחלת בנימין מזוזה קבועה בפתח הדלת ביהדות, מְזוּזָה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומזוזה · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מכון ממרא

מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ומכון ממרא · ראה עוד »

אמונה באלוהים (יהדות)

"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות ים המלח, המאה הראשונה לפני הספירה. ביהדות, אמונה באלוהים או אמונה במציאות השם היא מצווה להאמין באלוהים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואמונה באלוהים (יהדות) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וארמית · ראה עוד »

ארבעת המינים

כותל המערביארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וארבעת המינים · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières), שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם (הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד"; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 - י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

מצבה ב-"new Jewish section" בבית הקברות אוקלנד, באטלנטה, שבג'ורג'יה, ארצות הברית. בהלכה, אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבדה

אֲבֵדָה היא חפץ שיצא מרשות בעליו, והבעלים אינו יודע את מקום הימצאו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואבדה · ראה עוד »

אוניברסיטת אוקספורד

שלט האצולה של אוניברסיטת אוקספורד קולג' פמברוק, אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד קבל קולג', אוקספורד (Keble College, Oxford) מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford), הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם דובר האנגלית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »

אוניברסיטת ייל

אוניברסיטת ייל (באנגלית: Yale University) היא אוניברסיטה פרטית הנמצאת בניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ואוניברסיטת ייל · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונצרות · ראה עוד »

נטע רבעי

נטע רבעי הוא כינוי בהלכה לפירות שגדלו בשנתו הרביעית של האילן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונטע רבעי · ראה עוד »

נזיר (יהדות)

ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמו כנדר איסורי נזירות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונזיר (יהדות) · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (נולד י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928) הוא ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »

נגע הצרעת

נגועה בצרעת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו משנת 1896 לערך. נגע הצרעת ביהדות הוא כתם שמופיע על עור האדם, על קירות הבית או על בגדי עור, צמר או פשתים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונגע הצרעת · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) הוא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסנהדרין · ראה עוד »

ספר אהבה

ספר אהבה הוא הספר השני מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר אהבה · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר תורה · ראה עוד »

ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרד · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וספרות תורנית · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה ש"מעלה מעל" בבעלה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. סוכת בד. ניתן להבחין בתחתית הדפנות ברצועות הלבוד. ביהדות, סוכה היא מבנה ארעי הבנוי על פי כללים הלכתיים מוגדרים, אליו מועברות פעולות המגורים העיקריות, בעיקר האכילה והשינה, למשך שבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וסוכה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועברית · ראה עוד »

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז), הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות כגון פסלים וחפצים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועבודה זרה · ראה עוד »

עד נוסח

עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ועד נוסח · ראה עוד »

פרה אדומה

פרות אדומות בהלכה היהודית, פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם, ומשתמשים בה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת, לאחר תהליך המתואר במקרא, בתחילת פרשת חוקת, הכולל בין היתר: שחיטתה, שריפתה, עירוב אפרה עם מים, והזאה על ידי איש טהור ממי הנידה על הטמא שנהפך בסיום התהליך לטהור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופרה אדומה · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופורים · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

צנזורה

עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר צונזר על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: censere להעריך) היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; היא מוטלת לרוב על ידי גופי ממשל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצנזורה · ראה עוד »

צנזורה על ספרים עבריים

"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »

צנזורה פנימית

חוברת ההוראות של קוד הייז, מערכת של הנחיות הנוגעות להפקת סרטי קולנוע, אשר אומצו מרצון על ידי אגודת מפיקי ומפיצי הקולנוע של אמריקה, והיווה מעין צנזורה פנימית של האולפנים הגדולים. בכלים השונים להפצת מידע, כגון אמצעי התקשורת, הוצאה לאור ותעשיית הקולנוע, צנזורה פנימית או צנזורה עצמית היא הטלה וולונטרית, על ידי המו"ל או המפיק, של הגבלות על פרסום מידע, כתוצאה מאינטרסים כלכליים, חברתיים או אחרים של המו"ל או המפיק, אינטרסים העומדים בסתירה לעיקרון של זכות הציבור לדעת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וצנזורה פנימית · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וציצית · ראה עוד »

קריאת שמע

מזוזה - חלק מקריאת שמע קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקריאת שמע · ראה עוד »

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן שהיה מוקרב בבית המקדש ולפני כן במשכן בזמנים מיוחדים, כגון: שבת, ראש חודש, שלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן מוסף · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן פסח · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה (קורבן הנשרף כולו על המזבח) הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקורבן התמיד · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וקידוש החודש · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורא"ש · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורדב"ז · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ורי"ף · ראה עוד »

שמיטה

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושמיטה · ראה עוד »

שם טוב אבן גאון

שם טוב בן אברהם גאון (נולד בשנת ה'מ"ז, 1287–1330) היה מגדולי התורה בספרד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושם טוב אבן גאון · ראה עוד »

שנת היובל

שנת היובל ביהדות הייתה שנה מקודשת אחת לחמישים שנה, שבה העבדים היו משתחררים, והנחלות היו חוזרות לבעליהן המקוריים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושנת היובל · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבת · ראה עוד »

שבועה (יהדות)

שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושבועה (יהדות) · ראה עוד »

שופר

עדות אשכנז.שלמטה: שופר קודו של יהדות תימן. תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושופר · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ושיטת בריסק · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותענית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותפילין · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הם קבוצת מצוות הנמנות בתרי"ג מצוות, המצריכות להפריש חלקים מתוך היבול החקלאי של ארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימי של האדם, עילוי מוסרי והטבתו, בכל מדרגה בה הוא נמצא, צדיק כרשע.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותוספתא · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ולשון חז"ל · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' בירה עשויה לרוב מחיטה או שעורה ולכן היא חמץ גמור חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחמץ · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחנוכה · ראה עוד »

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחלב (עיר) · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וחז"ל · ראה עוד »

ברכת כהנים

אחת השיטות לצורת ידי הכוהנים בעת הברכה, בפסיפס בבית כנסת באנסחדה בִּרְכַּת כֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכת כהנים · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברכה · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וברית מילה · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובודפשט · ראה עוד »

בכור בהמה טהורה

מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ובית המקדש · ראה עוד »

ביכורים

תמר נושאים גפן לביכורים ביהדות, בִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וביכורים · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וגניזת קהיר · ראה עוד »

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וגניבה · ראה עוד »

גירושים

טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין") הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וגירושים · ראה עוד »

ד'תתקמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקמ"א · ראה עוד »

ד'תתקל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ז · ראה עוד »

ד'תתקל"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקל"ח · ראה עוד »

ד'תתקכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וד'תתקכ"ח · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודברים · ראה עוד »

דוד קאופמן

דיוקנו של דוד קאופמן דוד קאופמן (קויפמן; בתעתיק שנהג בזמנו: קויפמאנן; בגרמנית: David Kaufmann; 7 ביוני 1852, קויטין, מוראביה – 6 ביולי 1899, קרלסבאד) היה רב ומלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ודוד קאופמן · ראה עוד »

ה'מ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'מ"ז · ראה עוד »

ה'ס'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'ס' · ראה עוד »

ה'ק"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'ק"י · ראה עוד »

ה'רמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'רמ"ח · ראה עוד »

ה'רל"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'רל"ט · ראה עוד »

ה'ש"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'ש"ה · ראה עוד »

ה'שמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'שמ"ח · ראה עוד »

ה'של"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'של"ג · ראה עוד »

ה'של"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'של"ה · ראה עוד »

ה'תפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תפ"ז · ראה עוד »

ה'תי"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וה'תי"ז · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: משנה תורה והמאה ה-20 · ראה עוד »

האקדמיה ההונגרית למדעים

בניין האקדמיה ההונגרית למדעים בניין האקדמיה ההונגרית למדעים - מבט מהדנובה האקדמיה ההונגרית למדעים (בהונגרית: Magyar Tudományos Akadémia, MTA) מאגדת את טובי המדענים והחוקרים בהונגריה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והאקדמיה ההונגרית למדעים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספרייה הבודליינית

הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית או באופן מדויק יותר ספריית הבודליאנה (Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).

חָדָשׁ!!: משנה תורה והספרייה הבודליינית · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

הרבי מליובאוויטש. לימוד הרמב"ם היומי היא יוזמה ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליה הכריז בשנת ה'תשמ"ד (1984) רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והרמב"ם היומי · ראה עוד »

השגות הראב"ד

השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה".

חָדָשׁ!!: משנה תורה והשגות הראב"ד · ראה עוד »

הלכה ברורה ובירור הלכה

סמלילו של מכון הלכה ברורה הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שפיתח הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכה ברורה ובירור הלכה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והלכות עירובין · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת פלדהיים

הלוגו של "פלדהיים" הוצאת פלדהיים (באנגלית: Feldheim Publishers) היא הוצאת ספרים חרדית שיש לה שתי שלוחות, האחת בניו יורק והשנייה בירושלים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת פלדהיים · ראה עוד »

הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל (נקראת גם "הוצאת ישיבת אהל יוסף") היא הוצאה לאור תורנית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה והוצאת שבתי פרנקל · ראה עוד »

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וויקיטקסט · ראה עוד »

וידאל די טולוזא

רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ווידאל די טולוזא · ראה עוד »

כסלו

בול ישראלי לחודש כסלו כסלו הוא החודש השלישי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והתשיעי במניין החודשים המקראי המתחיל בניסן.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכסלו · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס (המונח בלשון מקצועית הוא הולוגרף או אוטוגרף).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כלאיים

כִּלְאַיִם הוא שם כולל לשבע מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות שעניינן איסור לערב מינים שונים מן הצומח והחי: זריעת שני מינים בשדה אחד (כלאי זרעים), הרכבה של שני אילנות (כלאי אילן), זריעה של תבואה בתוך כרם (כלאי הכרם), הרבעה של שני מינים שונים של בהמות וחיות (כלאי בהמה), בנוסף חל איסור דומה על עבודה באמצעות שני בעלי חיים ממינים שונים (הנקרא לא תחרוש בשור ובחמור יחדו), וכן איסור לבישת בגדים שעשויים משילוב של צמר ופשתן (שעטנז).

חָדָשׁ!!: משנה תורה וכלאיים · ראה עוד »

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וימות המשיח · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יעקב בלידשטיין

יעקב בלידשטיין (נולד ב-1938) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו (2006) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת תשס"ז (2007).

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »

יצחק אשר טברסקי

זווהיל-צאנז הרב פרופ' יצחק (איזידור) אשר טברסקי (באנגלית: Isadore Twersky; י' בתשרי תר"ץ 14 באוקטובר 1929 - י"א בתשרי תשנ"ח 12 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מטולנא ופרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »

יצחק שילת

הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946), ממייסדי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים ואחד מראשי הישיבה, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויצחק שילת · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

"חתונה יהודית", ציורו של יוסף ישראלס, 1903 יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יד פשוטה

יד פשוטה הוא פירוש עיוני על "יד החזקה" של הרמב"ם שכותב ראש ישיבת ברכת משה הרב נחום אליעזר רבינוביץ' ומוצא לאור בהוצאת מכון מעליות.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויד פשוטה · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר הוקמה על ידי פליטים מארץ ישראל שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהדות תימן · ראה עוד »

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז - כ"ב בניסן ה'תפ"ז) היה תלמיד חכם ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודה רוזאניס · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויהודים · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 - 21 ביולי 2000) היה פוסק תימני-ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ויוסף קארו · ראה עוד »

ייבום וחליצה

כו ט בהלכה, כאשר אדם נשוי מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, אחיו מצווה לייבם את אשתו, כלומר לשאת אותה באמצעות ביאה.

חָדָשׁ!!: משנה תורה וייבום וחליצה · ראה עוד »

1167

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1167 · ראה עוד »

1177

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1177 · ראה עוד »

1178

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1178 · ראה עוד »

1180

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1180 · ראה עוד »

1287

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1287 · ראה עוד »

1300

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1300 · ראה עוד »

1350

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1350 · ראה עוד »

1479

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1479 · ראה עוד »

1480

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1480 · ראה עוד »

1488

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1488 · ראה עוד »

1545

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1545 · ראה עוד »

1573

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1573 · ראה עוד »

1575

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1575 · ראה עוד »

1588

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1588 · ראה עוד »

1657

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1657 · ראה עוד »

1727

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משנה תורה ו1727 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

משנה תורה לרמב"ם, משנה תורה להרמב"ם, הי"ד החזקה, היד החזקה, יד החזקה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משנה_תורה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »