סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משפחת שונצינו

מַדָד משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית. [1]

143 יחסים: HebrewBooks, מסכת, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מצרים, משנה, משפחה, משה מקוצי, מחזור תפילה, מחברות עמנואל, מגיה, מדרש, מוזיאון, מיינץ, אאא בית לטיפוגרפיה עברית, אנגלית, אפיפיור, ארמית, ארבעה טורים, אלפבית עברי, אלפבית לטיני, אלפבית יווני, אלכסנדר השישי, אליעזר מטוך, אליהו בשייצי, אברהם מאיר הברמן, אברהם יערי, אינקוויזיציה, איטלקית, איטליה, נאפולי, נאציזם, נצרות, נצרות קתולית, ספר העיקרים, ספר ישעיהו, ספרדית, ספרות, ספרות תורנית, סלוניקי, סונצ'ינו, עמנואל הרומי, ערבית, עברית, פרנצ'סקו פטרארקה, פרסית, פזארו, פירט (עיר), פילוסופיה, צ'זארה בורג'ה, ..., צרפת, ציור, קהיר, קונסטנטינופול, קולופון, רמב"ן, רמב"ם, רנסאנס, רש"י, רב האי גאון, רד"ק, רימיני, שמות רחובות בישראל, שנות ה-40 של המאה ה-20, שפייר, שלמה אבן גבירול, תנ"ך, תל אביב-יפו, תלמוד בבלי, תחריט, תוספות, תורה, תולדות הדפוס העברי, לטינית, לונדון, טיפוגרפיה, בנימין מטודלה, ברשה, ברלין, בחיי בן אשר, בוואריה, ג'ובני דה קפיסטרנו, גרמנית, גרמניה, גופן, גירוש ספרד, דניאל בומברג, דפוס, ה'רמ"ח, ה'רמ"ד, ה'רנ"ב, ה'תרצ"ג, המאה ה-15, המאה ה-16, האימפריה העות'מאנית, הקדמה, הלכה, הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות, הגדה של פסח, הוצאת ספרים, הכוזרי, ונציה, וינה, כתב עת, כתב יד (מקור), י"א באייר, יעקב בן אשר, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), ילקוט שמעוני, ידעיה הפניני, יהדות קראית, יהודה הלוי, יהודים, יוסף אלבו, יוונית, יידיש, 1483, 1485, 1486, 1488, 1490, 1492, 1494, 1499, 1501, 1504, 1520, 1522, 1527, 1528, 1530, 1533, 1534, 1547, 1554, 1562, 1924, 1925, 1930, 1933, 1937, 1988, 22 באפריל. להרחיב מדד (93 יותר) »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וHebrewBooks · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומסכת · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומסכת ביצה · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומצרים · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומשנה · ראה עוד »

משפחה

פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומשפחה · ראה עוד »

משה מקוצי

רבי משה בן יעקב מקוּצִי (קוסי) (Coucy) שבחבל פיקרדי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומשה מקוצי · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומחזור תפילה · ראה עוד »

מחברות עמנואל

תבליט מאיטליה במאה ה-14 "מחברות עמנואל" הוא ספר מאת עמנואל הרומי, משורר ובלשן יהודי איטלקי בן המאה ה-14, שבו נידונים נושאים מחיי המחבר ובני תקופתו, והוא משקף את החיים בניצני תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומחברות עמנואל · ראה עוד »

מגיה

מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומגיה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומדרש · ראה עוד »

מוזיאון

חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות המוכר ביותר בעולם המוזיאון הבריטי בלונדון מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומוזיאון · ראה עוד »

מיינץ

מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין מיינץ במפת אירופה הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (Mainz) (במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר הבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ומיינץ · ראה עוד »

אאא בית לטיפוגרפיה עברית

סמלילה הראשי של "אאא" החל מ-2016, תוך שימוש בגופן "אטלס פרו" לסלוגן ו"סינופסיס" ללוגו עצמו אאא - בַּיִת לְטִיפּוֹגְרַפְיָה עִבְרִית בע"מ, או בקיצור "אאא", היא קבוצה של מעצבי פונטים עצמאיים הכוללת שמונה מעצבים העוסקים בטיפוגרפיה עברית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואאא בית לטיפוגרפיה עברית · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואנגלית · ראה עוד »

אפיפיור

האַפִּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא, ונוצרים קתולים רואים בו את ממשיך דרכו של פטרוס.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואפיפיור · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וארמית · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וארבעה טורים · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית לטיני

האלפבית הלטיני, הנקרא גם אלפבית רומאני הוא אחד מהאלפביתים הנפוצים ביותר ומשמש שפות רבות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלפבית לטיני · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלפבית יווני · ראה עוד »

אלכסנדר השישי

אלכסנדר השישי (בלטינית: Alexander VI; 1 בינואר 1431 - 18 באוגוסט 1503, שמו במקור: רודרגו בורג'ה) היה האפיפיור בין 1492 ל-1503.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואלכסנדר השישי · ראה עוד »

אליעזר מטוך

רבי אליעזר בן שלמה מטוך שחי בטוך שבנורמנדי במאה ה-13, היה מאחרוני בעלי התוספות ועורכם של קובצי תוספות רבים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואליעזר מטוך · ראה עוד »

אליהו בשייצי

אליהו בשייצי (בטורקית: Bašyazi; 1420 (בערך) - 1490, אדירנה), היה חכם קראי בן המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואליהו בשייצי · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הברמןתמונה להחלפה אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 1901, גליציה – כ"ט בכסלו תשמ"א, 1980, ירושלים), הידוע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואברהם יערי · ראה עוד »

אינקוויזיציה

גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית האינקוויזיציה היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואינקוויזיציה · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואיטלקית · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ואיטליה · ראה עוד »

נאפולי

נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule), היא עיר נמל ואחת הערים הגדולות שבערי איטליה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ונאפולי · ראה עוד »

נאציזם

הסמל הנאצי - צלב הקרס נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ונאציזם · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ונצרות · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית - כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית, להבדיל מקבוצות אחרות המתקראות "קתולית" - הקהילה הגדולה בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ונצרות קתולית · ראה עוד »

ספר העיקרים

שער הספר, מהדורת ורשה תר"ל ספר העיקרים (במקור: ספר העקרים הוא ספרו של רבי יוסף אלבו בנושא עיקרי האמונה היהודית. בספר דן המחבר במניין העיקרים של קודמיו, ובפרט - שלושה עשר העיקרים שקבע הרמב"ם, ומציע את שיטתו.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספר העיקרים · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אספנְיול) או קסטילית (Castellano), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגלית וגליסית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספרדית · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו. לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול. סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספרות · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וספרות תורנית · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וסלוניקי · ראה עוד »

סונצ'ינו

סונצ'ינו (באיטלקית: Soncino) היא עיר קטנה במחוז לומברדיה שבצפון איטליה, בעלת מספר מרשים של אתרים עתיקים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וסונצ'ינו · ראה עוד »

עמנואל הרומי

עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי; העשור השביעי של המאה ה-13 – בין 1328-1336) היה משורר, סופר ובלשן יהודי־איטלקי, ונודע בעיסוקיו המגוונים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ועמנואל הרומי · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ועברית · ראה עוד »

פרנצ'סקו פטרארקה

ממוזער פְרַנְצֶ'סְקוֹ פֶּטְרַארְקָה (באיטלקית: Francesco Petrarca; 20 ביולי 1304 - 19 ביולי 1374) היה משורר ומלומד איטלקי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופרנצ'סקו פטרארקה · ראה עוד »

פרסית

פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופרסית · ראה עוד »

פזארו

פזארו (באיטלקית: Pesaro) היא עיר בת כ-95,011 תושבים (2011) במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופזארו · ראה עוד »

פירט (עיר)

פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת ברגירונגסבצירק פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופירט (עיר) · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ופילוסופיה · ראה עוד »

צ'זארה בורג'ה

צ'זארה בורג'ה צ'זארה בורג'ה (איטלקית: Cesare Borgia; 13 בספטמבר 1475 - 12 במרץ 1507), דוכס ולנטינו (Duca Valentino), היה בנו הבכור של רודריגו בורג'ה (האפיפיור אלכסנדר השישי) ופילגשו וָנוֹצַה דֶיי קָטָנִי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וצ'זארה בורג'ה · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וצרפת · ראה עוד »

ציור

אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וציור · ראה עוד »

קהיר

שער המוזיאון המצרי בקהיר קָהִיר (בערבית: القاهرة – המנצחת, תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה) היא עיר הבירה של מצרים, בה מתגוררים כ-17 מיליון תושבים (7 מיליון בשטח העירוני, וכ-10 מיליון בפרוורים).

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וקהיר · ראה עוד »

קונסטנטינופול

קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה שהתקיימה במקום שבו נמצאת כיום איסטנבול.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קולופון

קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וקולופון · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורמב"ם · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (צרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים, והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורנסאנס · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורש"י · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורב האי גאון · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160–1235) היה ראשון, מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורד"ק · ראה עוד »

רימיני

רימיני היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה, ובירת נפת רימיני.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ורימיני · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-20

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-1948, לאחר המלחמה נערכו משפטי נירנברג בהם הועמדו לדין החברים הבולטים בהנהגה הפוליטית, הצבאית והכלכלית של גרמניה הנאצית המובסת. לאחר המלחמה הוציאה ארצות הברית לפועל את תוכנית מרשל שנועדה לשקם את אירופה לאחר המלחמה, אניאק המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפייר

שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושפייר · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021–1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותנ"ך · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תחריט

מלנכוליה'''" (1514) תחריט מאת אלברכט דירר. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותחריט · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותוספות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותורה · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 דפוס בתור מונח להדפסה באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 בפרארה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ולטינית · ראה עוד »

לונדון

לונדון כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ולונדון · ראה עוד »

טיפוגרפיה

הדפסה מתוך ציקלופדיית צ'יימברס, 1728 טיפוגרפיה (Typography) היא האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וטיפוגרפיה · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה (מהעיר טודלה שבספרד) היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ובנימין מטודלה · ראה עוד »

ברשה

טירת ברשה ברשה (באיטלקית: Brescia) היא עיר במחוז לומברדיה שבצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וברשה · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וברלין · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בוואריה

המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא אחת מ-16 מדינות הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ובוואריה · ראה עוד »

ג'ובני דה קפיסטרנו

דוכן המטיף של קפיסטרנו בקתדרלת סטפנוס הקדוש, וינה ג'ובאני דה קפיסטרנו (באיטלקית: Giovanni da Capestrano; 24 ביוני 1386 - 23 באוקטובר 1456) הוא קדוש נוצרי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וג'ובני דה קפיסטרנו · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגרמניה · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן או פונט הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: דפוס, תוכנת מחשב ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגופן · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת 1492 של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וגירוש ספרד · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ודניאל בומברג · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ודפוס · ראה עוד »

ה'רמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'רמ"ח · ראה עוד »

ה'רמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'רמ"ד · ראה עוד »

ה'רנ"ב

הגירוש של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'רנ"ב · ראה עוד »

ה'תרצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וה'תרצ"ג · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והמאה ה-16 · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית בשיאה, 1683 האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הקדמה

"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והקדמה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והלכה · ראה עוד »

הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות

גירושי היהודים, במחצית השנייה של ימי הביניים הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות הוא הכינוי להטבלה ההמונית בכפייה של יהודי פורטוגל, וחיובם בכוח להמיר דתם לנצרות, בשנת 1497.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והטבלת יהודי פורטוגל לנצרות · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. קיום מצוות סיפור יציאת מצרים על ידי הרבנים בבני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת ספרים

הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם של הספרים, דרך חנויות הספרים ובמכירה ישירה לצרכן.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והוצאת ספרים · ראה עוד »

הכוזרי

'''ספר הכוזרי''', שער מהדורת ורשה 1880 עטיפת ספר הכוזרי בתרגומו של יהודה אבן שמואל, בהוצאת דביר ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה (ערבית: كتاب الحجة والدليل في نصر الدين الذليل, כִּתָּאבּ אלחַגׇ'ה ואלדׇּלִיל פִי נַצְר אלדִּין אלדַ'לִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו והכוזרי · ראה עוד »

ונציה

ונציה (איטלקית Venezia; ונטית Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וונציה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו בית כנסת הגדול בווינה. היחידי ששרד את "ליל הבדולח" נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ווינה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וכתב עת · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס (המונח בלשון מקצועית הוא הולוגרף או אוטוגרף).

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

י"א באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וי"א באייר · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר יהודי, עסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וילקוט שמעוני · ראה עוד »

ידעיה הפניני

יְדַעְיָה בן אברהם הפניני או בֶּדֶרְשִׁי (נולד בשנת 1270–1340) היה פילוסוף ומשורר יהודי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו וידעיה הפניני · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית בית הכנסת הקראי ברמלה ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויהדות קראית · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויהודים · ראה עוד »

יוסף אלבו

רבי יוסף אַלְבּוֹ (חי בסביבות ה'ק"ם, (1380 – ה'ר"ד, 1444) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד. מחשובי הפילוסופים היהודים, מחבר "ספר העיקרים". תלמידו של רבי חסדאי קרשקש, כיהן ברבנות בערים שונות באראגון ובקסטיליה. יצירתו של רבי יוסף אלבו נולדה על רקע הצורך לזקק את עיקרי היהדות למבנה בסיסי ופשוט, כדי לחזק את השורות ולמנוע התבוללות. השפעתו של רבו רבי חסדאי קרשקש עליו גדולה מאוד. התקופה שבה פעל רבי יוסף אלבו הייתה זמן משבר ביהדות ורבים המירו את דתם. אלבו נאלץ להשתתף בוויכוח טורטוסה ולהסביר מול קהל עוין את עקרונות אמונתו. זה היה הרקע לחיבור "ספר העיקרים", שבו העמיד אלבו את עיקרי הדת היהודית על שלושה: מציאות האלוהים, מתן תורה בהתגלות בהר סיני וקיומם של שכר ועונש, שהכופר בהם מוציא את עצמו מן הכלל ואין לו חלק לעולם הבא. הימנעות אלבו מלכלול את האמונה במשיח כעיקר עוררה עליו ביקורת. סגנונו של אלבו פשוט ובהיר. בולט רצונו להתפלמס עם הנצרות, אשר לדעתו סותרת את השכל, בניגוד ליהדות. מגמות פולמוסיות אלו הביאו לצנזורים מסוימים שנעשו בספר בידי הרשויות. כפילוסופים אחרים תומך רבי יוסף אלבו בחקירה פילוסופית. חידוש יש בדעתו על הצמחונות – חידוש שהיווה יסוד ל"חזון הצמחונות והשלום" של הרב קוק. לדבריו, אף שהתורה התירה אכילת בשר, זהו היתר בדיעבד, שאינו מציאות אידיאלית.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויוסף אלבו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויוונית · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ויידיש · ראה עוד »

1483

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1483 · ראה עוד »

1485

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1485 · ראה עוד »

1486

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1486 · ראה עוד »

1488

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1488 · ראה עוד »

1490

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1490 · ראה עוד »

1492

שחזור מודרני של ספינתו של כריסטופר קולומבוס, הסנטה-מריה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1492 · ראה עוד »

1494

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1494 · ראה עוד »

1499

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1499 · ראה עוד »

1501

דוד, שהקמתו החלה ב-1501.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1501 · ראה עוד »

1504

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1504 · ראה עוד »

1520

רבי יהודה ליווא בן בצלאל המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1520 · ראה עוד »

1522

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1522 · ראה עוד »

1527

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1527 · ראה עוד »

1528

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1528 · ראה עוד »

1530

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1530 · ראה עוד »

1533

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1533 · ראה עוד »

1534

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1534 · ראה עוד »

1547

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1547 · ראה עוד »

1554

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1554 · ראה עוד »

1562

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1562 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1924 · ראה עוד »

1925

|.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1925 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1930 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1933 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1937 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו1988 · ראה עוד »

22 באפריל

22 באפריל הוא היום ה-112 בשנה (113 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: משפחת שונצינו ו22 באפריל · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שונצינו (משפחה), דפוס שונצינו.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משפחת_שונצינו

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »