סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

נחום סוקולוב

מַדָד נחום סוקולוב

שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) נחום סוקולוב (במרכז התמונה, עומד, חבוש בכובע, ליד הרב יעקב מאיר היושב אל השולחן) נואם מטעם ההסתדרות הציונית בטקס קבלת פנים לוינסטון צ'רצ'יל (יושב ליד השולחן ואוחז בכובעו) בהר הצופים 1921 קברו של נחום סוקולוב בהר הרצל נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר ומחלוצי העיתונות העברית. [1]

97 יחסים: מערכון, משורר, מכון ז'בוטינסקי, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אלמנך, אלטנוילנד, אברהם לוינסון, נתן נטע שפירא, סופר, עברי אנכי, עברית, עיתון, עיתונות עברית, פרס סוקולוב, פרויקט בן-יהודה, פלוצק, פולין, פוליגלוט, פילוסופיה של המוסר, ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, קרן היסוד, קלן, רמב"ם, ראשון לציון, רב, שאול פנחס רבינוביץ, שטעטל, שדה נחום, תנועת ההשכלה היהודית, תל אביב-יפו, תחדיש, לונדון, חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, חיים ויצמן, בנימין זאב הרצל, בעל טור, בית המדרש לרבנים באמריקה, בית העיתונאים על שם סוקולוב, גרמניה, גדעון קוץ, דוקטור לשם כבוד, דוד לאזר, די ולט (שבועון ציוני), ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ה, ה'תרנ"ד, הממלכה המאוחדת, האסיף, ..., האקדמיה ללשון העברית, הארכיון הציוני המרכזי, האימפריה הרוסית, העולם (שבועון), הצפירה, הצהרת בלפור, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הר הצופים, הר הרצל, הבימה, ההנהלה הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית, ורשה, וינסטון צ'רצ'יל, וישוגרוד, יצחק אבינרי, יצחק גולדמן, ירושלים, ישראל, יששכר-דב בר-דרורא, יהדות, יהדות פולין, יהודה ארז, יהודה אריה ליב אלתר, יומני כרמל, יידיש, 10 בינואר, 17 במאי, 1859, 1865, 1884, 1889, 1894, 1897, 1899, 1900, 1902, 1908, 1910, 1911, 1921, 1931, 1932, 1935, 1936, 1956. להרחיב מדד (47 יותר) »

מערכון

חבורת מונטי פייתון, אמני מערכונים מצליחים מערכון (מערכה + סיומת הקטנה "ון" – כלומר מערכה קטנה) הוא קטע תיאטרלי קצר, שלרוב מציג סיטואציה מבדחת והומוריסטית.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומערכון · ראה עוד »

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומשורר · ראה עוד »

מכון ז'בוטינסקי

מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומכון ז'בוטינסקי · ראה עוד »

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский) (19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »

אלמנך

אלמנך עתיק מקרקוב לשנת 1474, המתאר לוח שנה אסטרונומי. אלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות אַלְמָנָךְ (אולי מערבית: المناخ. תעתיק מדויק: אלמנאח') או ספר שנה הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואלמנך · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים בהשפעת היידיש: אלטניַילנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואלטנוילנד · ראה עוד »

אברהם לוינסון

אברהם לוינסון (בכתיב יידי: לעווינסאָן) (י' באב תרנ"ב, 13 באוגוסט 1891, לודז' – 19 ביולי 1955, כ"ט בתמוז תשט"ו, תל אביב) היה סופר עברי שכתב גם ביידיש, עורך דין ופעיל ציוני, מתרגם ועורך יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ואברהם לוינסון · ראה עוד »

נתן נטע שפירא

מצבת רבי נתן נטע שפירא. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016 רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, 1584 (בערך) – י"ג באב ה'שצ"ג, 1633) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ונתן נטע שפירא · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וסופר · ראה עוד »

עברי אנכי

שער הגיליון הראשון של העיתון: למברג, י"א בניסן תרכ"ה, 7 באפריל 1865 "עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועברי אנכי · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועברית · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים עיתון הוא כתב-עת היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועיתון · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ועיתונות עברית · ראה עוד »

פרס סוקולוב

פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות, בסך 18,000 ש"ח, המוענק מטעם ומתקציב עיריית תל אביב-יפו לעיתונאים מצטיינים.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופרס סוקולוב · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על טהרת ההתנדבות, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פלוצק

שואה, בבית העלמין בחולון פלוצק (בפולנית: Płock) היא עיר בת כ-130,000 תושבים במרכז פולין, על גדות נהר ויסלה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופלוצק · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופולין · ראה עוד »

פוליגלוט

פוליגלוט (מיוונית: poly - רב, glossa - שפה), רב לשוני או מולטילינגואל (מלטינית - multi - רב, lingua - שפה) הוא אדם בעל רמת שליטה גבוהה במספר רב של שפות.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופוליגלוט · ראה עוד »

פילוסופיה של המוסר

הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אֵתִיקָה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ופילוסופיה של המוסר · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וציונות · ראה עוד »

ציונות מעשית

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ובהקמת יישובים ומפעלים.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וציונות מעשית · ראה עוד »

ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית היה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וציונות מדינית · ראה עוד »

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וקרן היסוד · ראה עוד »

קלן

גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא בפי יהודי אשכנז), היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וקלן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ורמב"ם · ראה עוד »

ראשון לציון

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וראשון לציון · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ורב · ראה עוד »

שאול פנחס רבינוביץ

שאול פנחס רבינוביץ ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »

שטעטל

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). רחוב בעיירה לחווא, 1926 משפחה יהודית בשטעטל. פינסק, 1903. חדר", בשנותיה האחרונות של העיירה היהודית. נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930. שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושטעטל · ראה עוד »

שדה נחום

מבט מן האוויר. (ויקיאוויר) שְׂדֵה נַחוּם הוא קיבוץ השוכן בבקעת בית שאן, ונמנה עם יישובי מועצה אזורית עמק המעיינות.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ושדה נחום · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ותחדיש · ראה עוד »

לונדון

לונדון כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ולונדון · ראה עוד »

חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל

הרחבה שבקדמת חלקת קברי משפחת הרצל וראשי ההסתדרות הציונית העולמית חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל היא חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל בירושלים, בה נקברו ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ובני משפחתו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים (עזריאל) וַיצמן (בכתיב המקורי: וויצמן; 27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג זרם הציונות הסינתטית ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וחיים ויצמן · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בעל טור

בעל טור הוא תואר לעיתונאי המפרסם טור קבוע בעיתון או בכתב עת, טור המתאפיין בסגנון ייחודי ובתחומי עניין ייחודיים.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ובעל טור · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים באמריקה

בניין בית המדרש לרבנים במנהטן בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »

בית העיתונאים על שם סוקולוב

סדר דפוס ישן המוצב בפתח בית העיתונאים בתל אביב בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ובית העיתונאים על שם סוקולוב · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וגרמניה · ראה עוד »

גדעון קוץ

גדעון קוץ (נולד ב-12 ביולי 1948) הוא עיתונאי ישראלי והיסטוריון של התקשורת.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וגדעון קוץ · ראה עוד »

דוקטור לשם כבוד

תעודת דוקטור לשם כבוד שהעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים לד"ר חיים ויצמן University of Piraeus, ינואר 2018 דוקטור לשם כבוד (בלטינית:.Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ודוקטור לשם כבוד · ראה עוד »

דוד לאזר

ד"ר דוד לאזר (7 באוקטובר 1902 – 27 בנובמבר 1974) היה עיתונאי, עורך המוסף הספרותי ב"מעריב", זוכה פרס סוקולוב לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ודוד לאזר · ראה עוד »

די ולט (שבועון ציוני)

הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וה'תרמ"ה · ראה עוד »

ה'תרנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וה'תרנ"ד · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה (באנגלית The United Kingdom of Great Britain), הידועה לרוב כממלכה המאוחדת (UK) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. הממלכה המאוחדת היא הציר המרכזי של 54 מדינות חבר העמים הבריטי, שבראשן עומדת המלכה אליזבת השנייה, המכהנת מאז 1952. כמו במונרכיות אחרות באירופה בימינו, סמכותה של המלכה מצומצמת ביותר, ותפקידה בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בממלכה המאוחדת כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלכה. הממלכה המאוחדת היא המדינה ה-22 בגודלה מבחינת אוכלוסייה, עם אוכלוסייה המוערכת בכ-65 מיליון תושבים. היא מונרכיה חוקתית עם שלטון דמוקרטי פרלמנטרי. בירתה היא לונדון, עיר גלובלית חשובה ומרכז כלכלי עם אוכלוסייה של כ-10,310,000 תושבים, והיא הרביעית בגודלה באירופה והשנייה בגודלה באיחוד האירופי. המדינה מורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית, באנגלית: Home Nations), שבעבר התקיימו כמדינות נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. בעבר אירלנד הייתה חלק מהממלכה אך היא פרשה מהאיחוד בשנת 1921 ולממלכה המאוחדת נותרה צפון אירלנד, שמהווה שישית בלבד מהאי האירי. מאז התפרקות האימפריה הבריטית, הממלכה המאוחדת כבר לא נחשבת למעצמת על, אך היא בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם ואחת המעצמות המתועשות והחזקות בתבל. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7) ו-G20, כלכלתה של בריטניה היא מהמשגשגות בעולם והיא המדינה בעלת התקציב השלישי בגודלו בעולם. הממלכה המאוחדת היא חברה מייסדת של האו"ם עם זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון; אחת החברות המייסדות של ברית נאט"ו; ומדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי. היא המדינה המרכזית בחבר העמים הבריטי, שכולל את רוב המדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית. במרץ 2017 החלה הממלכה בהליך היפרדות מן האיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

האסיף

ממוזער האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים בעשורים האחרונים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והאסיף · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העולם (שבועון)

שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מאז העשור הראשון להקמתה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והעולם (שבועון) · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב "הצפירה" היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והצפירה · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והצהרת בלפור · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הראשון

דיוקנאותיהם של צירי הקונגרס הציוני העולמי הראשון: "אספת הציונים, בזל, א'ב'ג' אלול תרנ"ז", 1897 הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »

הר הצופים

מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והר הצופים · ראה עוד »

הר הרצל

הכניסה הראשית להר הרצל סמל המדינה ו"הר הרצל" בכניסה הראשית הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והר הרצל · ראה עוד »

הבימה

הבימה הוא התיאטרון הלאומי של ישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב והבימה · ראה עוד »

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וההנהלה הציונית · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וורשה · ראה עוד »

וינסטון צ'רצ'יל

סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש הממשלה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »

וישוגרוד

וישוגרוד (בפולנית: Wyszogród) היא עיירה במחוז פלוצק שבפרובינציית מזוביה בפולין, לצד נהר ויסלה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ווישוגרוד · ראה עוד »

יצחק אבינרי

יצחק אבינרי (כ"ז בתמוז ה'תר"ס – ט"ז באלול תשל"ז; 24 ביולי 1900 – 30 באוגוסט 1977) היה בלשן, לשונאי, חוקר ומחדש הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויצחק אבינרי · ראה עוד »

יצחק גולדמן

יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויצחק גולדמן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב וישראל · ראה עוד »

יששכר-דב בר-דרורא

בר-דרורא, איור מאת נח בי (בירזובסקי) יששכר-דוב (דרורי) בר-דרורא (פראייר) (ט' באדר א' תרמ"ב, פברואר 1882 קוטנו, פולין הקונגרסאית – י"ז באדר תש"א, 16 במרץ 1941, תל אביב) היה עיתונאי ופובליציסט עברי ביישוב, עסקן ציבור מפעילי המרכז ואחר-כך האגף השמרני של הציונים הכלליים.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויששכר-דב בר-דרורא · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויהדות · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה משלהי ימי הביניים ועד השואה הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויהדות פולין · ראה עוד »

יהודה ארז

יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (30 באפריל 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויהודה ארז · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז-ה' בשבט תרס"ה; 1847–1905), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויומני כרמל · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ויידיש · ראה עוד »

10 בינואר

10 בינואר הוא היום העשירי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו10 בינואר · ראה עוד »

17 במאי

17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו17 במאי · ראה עוד »

1859

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1859 · ראה עוד »

1865

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1865 · ראה עוד »

1884

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1884 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1889 · ראה עוד »

1894

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1894 · ראה עוד »

1897

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1897 · ראה עוד »

1899

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1899 · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1900 · ראה עוד »

1902

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1902 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1908 · ראה עוד »

1910

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1910 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1911 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1921 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1932 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1935 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1936 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: נחום סוקולוב ו1956 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

נחום סאקאלאוו.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נחום_סוקולוב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »