סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

נפתלי צבי יהודה ברלין

מַדָד נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19. [1]

110 יחסים: HebrewBooks, מאיר איזנשטט, מאיר בר-אילן, מנחם נחום קפלן, משה מרדכי אפשטיין, מגדל בבל, מדרשי הלכה, מוסקבה, מיר (עיירה), ארץ ישראל, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם יצחק הכהן קוק, אגדה (יהדות), אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, איסר זלמן מלצר, נתן גורן, ספרי, עם הספר (הוצאת ספרים), עזרא הסופר, עין הנצי"ב, עין יהודה, פלפול, פברואר, ציונות דתית, ראש ישיבה, ראשונים, רפאל שפירא, רב אחא משבחא, רוסית, רובל, רי"ף, שמעון קיירא, שמואל סלנט, שמואל קלמן מירסקי, שאלות ותשובות, שאילתות דרב אחא, שנת שמיטה, שלמה פוליצ'ק, שלום שבדרון, שבט (חודש), שיר השירים, שיתוק, תנ"ך, תנאים, תרי"ג מצוות, תלמוד, תלמוד בבלי, ליטאים (זרם), חנה קהת, חובבי ציון, ..., חיים נחמן ביאליק, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים ברלין, חיים הלוי סולובייצ'יק, בעלי התוספות, בצלאל לנדוי, בראשית, ברוך בר ליבוביץ, ברוך הלוי אפשטיין, בלארוס, בית הקברות היהודי בוורשה, ביל"ו, ביטול תורה, גאונים, דב ליפץ, דוד לוריא, ה'תקע"ז, ה'תר"ן, ה'תר"ט, ה'תר"ז, ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ז, ה'תרמ"ה, ה'תרמ"ו, ה'תרנ"א, ה'תרנ"ב, ה'תרנ"ג, ה'תרל"א, ה'תרט"ו, ה'תש"ן, ה'תשנ"ג, המאה ה-19, המתמיד, העמק דבר, הלכה, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, היתר מכירה, ועידת דרוסקניק, ורשה, כ"ט בחשוון, כ"ח באב, יצחק מוולוז'ין, יצחק אלחנן ספקטור, ירושלים, ישיבת בית אל, ישיבת וולוז'ין, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהדות: בין דת למוסר (ספר), יהודה לייב פינסקר, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), 10 באוגוסט, 1816, 1853, 1885, 1890, 1891, 1892, 1893, 20 בנובמבר. להרחיב מדד (60 יותר) »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וHebrewBooks · ראה עוד »

מאיר איזנשטט

קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012. הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, יוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 18 באפריל 1949) היה רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811-ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866 – 28 בנובמבר 1934; כ' באדר ה'תרכ"ו - י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

מגדל בבל

רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל או מעשה דור הפלגה הוא מאורע מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומגדל בבל · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מוסקבה

כיכר האדומה הכיכר האדומה במבט מכנסיית וסילי הקדוש הקרמלין של מוסקבה מבט על המוזיאון ההיסטורי הממשלתי מכיכר מנז' קתדרלת ישו המושיע מוסקבה (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, העיר הגדולה באירופה והתשיעית בגודלה בעולם.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומוסקבה · ראה עוד »

מיר (עיירה)

אנדרטה לזכר יהודי מיר שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק מיר (בלארוסית: Мір; פולנית: Mir; רוסית: Мир) - עיירה בראיון קרליץ במחוז הורדנה בבלארוס, כ-85 קילומטר דרומית למינסק.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ומיר (עיירה) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וארץ ישראל · ראה עוד »

אברהם דוב כהנא שפירא

הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין

בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

נתן גורן

נתן גורן, 1948 חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (גרינבּלַט, גרינבלאט) (ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ועסקן ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ונתן גורן · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וספרי · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועזרא הסופר · ראה עוד »

עין הנצי"ב

העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946 רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ עֵין הַנַּצִּי"ב הוא קיבוץ, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועין הנצי"ב · ראה עוד »

עין יהודה

מעין יהודה (בערבית: עין אום אל עמוד) הוא שמו של מעיין בקיבוץ עין הנציב, הקרוי על שמו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שעל שמו קרוי גם הקיבוץ.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ועין יהודה · ראה עוד »

פלפול

פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ופלפול · ראה עוד »

פברואר

פברואר (מלטינית Februarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ופברואר · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וציונות דתית · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וראשונים · ראה עוד »

רפאל שפירא

סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 - כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, אפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורפאל שפירא · ראה עוד »

רב אחא משבחא

ספר השאילתות, מהדורת דיהרנפורט, 1786 רב אחא (ידוע גם בשם אחאי) משַבָּחָא שבבבל (ד'ת"מ (680) לערך - סביבות ד'תקי"ב (752)) היה מחכמי פומבדיתא שבבבל.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורב אחא משבחא · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי), שפתה הרשמית של רוסיה, היא שפה סלאבית מזרחית המשתייכת לקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורוסית · ראה עוד »

רובל

רוּבְּל (ברוסית: рубль) הוא שמו של ההילך החוקי במספר מדינות.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורובל · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ורי"ף · ראה עוד »

שמעון קיירא

רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, בַּעַל "הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת".

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושמעון קיירא · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שנת שמיטה

שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה וכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושנת שמיטה · ראה עוד »

שלמה פוליצ'ק

'''ה'עילוי' ממייצ'יט''', הרב שלמה פוליצ'ק הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 - 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »

שלום שבדרון

הרב שבדרון (מימין) הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושלום שבדרון · ראה עוד »

שבט (חודש)

שבט הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והאחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושבט (חודש) · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושיר השירים · ראה עוד »

שיתוק

שיתוק הוא איבוד שליטה מוחלט על השרירים בחלק או בכל הגוף.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ושיתוק · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותנאים · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

ממוזער תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל המצוות המוזכרות בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג).

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ותלמוד בבלי · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים הוא כינויה הנפוץ של תת-קבוצה ביהדות החרדית, הכוללת חרדים אשכנזים שאינם חסידים או "ירושלמים" צאצאי בני היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וליטאים (זרם) · ראה עוד »

חנה קהת

חנה קהת חנה קהת (נולדה ב-1959) היא פרופסור לתנ"ך, למחשבת ישראל וללימודי מגדר במכללות האקדמיות לחינוך גבעת וושינגטון, סמינר הקיבוצים ומכללת אחווה, ומייסדת "קולך" – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחנה קהת · ראה עוד »

חובבי ציון

חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחובבי ציון · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה אב"ד ור"מ וולוז'ין, רבה של מוסקבה וירושלים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובעלי התוספות · ראה עוד »

בצלאל לנדוי

מצבת קברו של בצלאל לנדוי ב"חלקת גליציה" בבית הקברות בהר הזיתים. בתחתיתה הכיתוב: '''ע"פ צוואתו לא נכתב עליו שום תוארים''' בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובצלאל לנדוי · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובראשית · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

ר' ברוך בער לייבוביץ עם תלמידיו. הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל, 1870 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר ברכת שמואל.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия ״בֶּלוֹרוּסִּייָה״) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובלארוס · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בוורשה

מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין, אשר נוסד בשנת 1806, הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין ואחד מהגדולים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וביל"ו · ראה עוד »

ביטול תורה

ביהדות, ביטול תורה הוא כינוי להימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וביטול תורה · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וגאונים · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ודב ליפץ · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד לוריא רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ודוד לוריא · ראה עוד »

ה'תקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תקע"ז · ראה עוד »

ה'תר"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תר"ן · ראה עוד »

ה'תר"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תר"ט · ראה עוד »

ה'תר"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תר"ז · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ז · ראה עוד »

ה'תרמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ה · ראה עוד »

ה'תרמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרמ"ו · ראה עוד »

ה'תרנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרנ"א · ראה עוד »

ה'תרנ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרנ"ב · ראה עוד »

ה'תרנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרנ"ג · ראה עוד »

ה'תרל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרל"א · ראה עוד »

ה'תרט"ו

אבן הפינה של משכנות שאננים - תחילת היציאה מן החומות.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תרט"ו · ראה עוד »

ה'תש"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תש"ן · ראה עוד »

ה'תשנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וה'תשנ"ג · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והמאה ה-19 · ראה עוד »

המתמיד

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. "הַמַּתְמִיד" הוא משיריו הידועים של חיים נחמן ביאליק, והוא פואמה היסטורית המתארת את דמות "המתמיד" בישיבה הליטאית של הימים ההם.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והמתמיד · ראה עוד »

העמק דבר

העמק דבר הוא פירושו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין") לחמשת חומשי תורה ולמגילת שיר השירים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והעמק דבר · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והלכה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. קיום מצוות סיפור יציאת מצרים על ידי הרבנים בבני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והגדה של פסח · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. בהלכה, היתר מכירה הוא התרת איסורי שנת השמיטה, באמצעות מכירת הקרקע לגוי, שקרקעותיו אינן צריכות לשבות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין והיתר מכירה · ראה עוד »

ועידת דרוסקניק

ועידת דרוּסְקֶניק הייתה הוועידה השנייה של חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וועידת דרוסקניק · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וורשה · ראה עוד »

כ"ט בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וכ"ט בחשוון · ראה עוד »

כ"ח באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וכ"ח באב · ראה עוד »

יצחק מוולוז'ין

הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצלה וולוז'ינער; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »

יצחק אלחנן ספקטור

מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, 1817, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו - 1896, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וירושלים · ראה עוד »

ישיבת בית אל

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב זלמן ברוך מלמד, הממוקמת ביישוב בית אל שמצפון לירושלים.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וישיבת בית אל · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה, ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יהדות: בין דת למוסר (ספר)

יהדות: בין דת למוסר הוא ספר עיון מאת פרופ' אבי שגיא שיצא לאור ב-1998, בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכון שלום הרטמן ומרכז יעקב הרצוג.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויהדות: בין דת למוסר (ספר) · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב פינסקר יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер; א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי, מראשי תנועת חיבת ציון ואבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820–1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) היה מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו10 באוגוסט · ראה עוד »

1816

שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1816 · ראה עוד »

1853

|.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1853 · ראה עוד »

1885

|.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1885 · ראה עוד »

1890

נולד שארל דה גול.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1890 · ראה עוד »

1891

משחק כדורסל.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1891 · ראה עוד »

1892

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1892 · ראה עוד »

1893

| *.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו1893 · ראה עוד »

20 בנובמבר

20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: נפתלי צבי יהודה ברלין ו20 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

נצי"ב, הנצי"ב, הנצי"ב מוולוז'ין.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נפתלי_צבי_יהודה_ברלין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »