סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

סדר קדשים

מַדָד סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה. [1]

118 יחסים: HebrewBooks, מאיר מלובלין, מאיר איזנשטט, מאיר שיף, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעילה, מסכת מידות, מסכת ערכין, מסכת קינים, מסכת שבת, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת זבחים, מסכת חולין, מסכת בכורות, מסכת כריתות, מרדכי אילן, מרדכי שלמה ברמן, מרדכי יפה, משנה, משנה תורה, משפחת שונצינו, משולם דוד הלוי סולובייצ'יק, מתנות כהונה, מדרשי הלכה, מיכל יהודה ליפקוביץ, אריה לייב מאלין, אלעזר משה הורוויץ, אחרונים, אברהם נח גרבוז, אברהם חיים שור, אברהם בן דוד מפושקירה, אהרן קוטלר, אהרן יהודה לייב שטינמן, אורח חיים (שולחן ערוך), נתן בורג'יל, נושאי כליו של הרמב"ם, ספר תורה, ספר ישעיהו, ספרא, סטנסיל, סדר נזיקין, סדר טהרות, עקיבא איגר, ערכין (יהדות), פירוש רש"י לתלמוד, פירוש המשנה לרמב"ם, ציצית, קורבן (יהדות), ..., קורבן התמיד, קודש וחול ביהדות, רמב"ם, רא"ש, רש"י, רבנו גרשום, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, ריטב"א, ש"ס וילנא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל קאיידנובר, שמואל שטראשון, שמות, שלמה לוריא, שלמה הכהן (רב), שלמה כץ (ראש ישיבה), שחיטה (הלכה), שולחן ערוך, שילוח הקן, שיטה מקובצת, שיטה לא נודע למי, תערובת (הלכה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות, תורה, חסידות גור, חזון איש, חבלי משיח, חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, בצלאל אשכנזי, ברוך מרדכי אזרחי, ברוך תאומים-פרנקל, ברוך דב פוברסקי, בשר בחלב, בבא מציעא, בכור, בית המקדש, גיד הנשה, דניאל בומברג, דפוס, דוד רפפורט, דיבור המתחיל, הסופות בנגב, הקדמות הרמב"ם, הקדש (הלכה), הלכה, הלכות רב אלפס, הגאון מווילנה, ויקרא, כרת, כולל אברכים, יעקב עמדין, יעקב צבי יאליש, יעקב יצחק הורוביץ, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק מינקובסקי, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, ירושלמי על סדר קדשים, ישעיה די טראני, ישראל מאיר הכהן, ישיבות בריסק, יחיאל מיכל פיינשטיין, יהודה אריה ליב אלתר, יום-טוב אלגאזי, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים), יורה דעה. להרחיב מדד (68 יותר) »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וHebrewBooks · ראה עוד »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מאיר איזנשטט

קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012. הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, יוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר שיף

הרב מאיר בן יעקב שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומאיר שיף · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת מעילה

מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת מעילה · ראה עוד »

מסכת מידות

מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת קינים

מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת קינים · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת תמורה · ראה עוד »

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת תמיד · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זבחים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת בכורות

מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שנחאי, ה'תש"ב מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת בכורות · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומסכת כריתות · ראה עוד »

מרדכי אילן

הרב מרדכי אילן (תרע"ה, 1915 - ב' באדר ב' תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה רב ולמדן ישראלי, כיהן כאב"ד בבית הדין בתל אביב, עסק רבות בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומרדכי אילן · ראה עוד »

מרדכי שלמה ברמן

הרב מרדכי שלמה ברמן (ר' שלומקע, תר"צ, 1930 - א' בטבת תשס"ה, 13 בדצמבר 2004) היה ראש ישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומרדכי שלמה ברמן · ראה עוד »

מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומרדכי יפה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומשנה תורה · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משולם דוד הלוי סולובייצ'יק

בצעירותו (משמאל), מלווה את אביו הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, "הרב מבריסק" הרב משולם דוד סולובייצ'יק (נולד בי"ט תשרי ה'תרפ"ב, 21 אוקטובר 1921), הוא ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומשולם דוד הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

מתנות כהונה

המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל הקדשים שניתנו לכהנים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומתנות כהונה · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מיכל יהודה ליפקוביץ

וילקומירר 4 בבני ברק הרב מִיכְל יהודה ליפקוביץ (כסלו ה'תרע"ד, דצמבר 1913 – כ"ו בסיוון ה'תשע"א, 27 ביוני 2011) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור הליטאי.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ומיכל יהודה ליפקוביץ · ראה עוד »

אריה לייב מאלין

הרב אריה לייב מאלין (1906 - כ"ט בטבת ה'תשכ"ב, 5 בינואר 1962) היה מייסד וראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואריה לייב מאלין · ראה עוד »

אלעזר משה הורוויץ

רבי אלעזר משה הורוויץ (ב' בתשרי תקע"ח 12 בספטמבר 1817, צריקוב, מחוז מוהילב, בלארוס - ו' באב תר"נ, 23 ביולי 1890, פינסק, בלארוס).

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואלעזר משה הורוויץ · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואחרונים · ראה עוד »

אברהם נח גרבוז

הרב אברהם נח גרבוז (נולד בי"ב בשבט ה'תרצ"ג, 8 בפברואר 1933) הוא ראש כולל הר אפרים, מחבר סדרת הספרים מנחת אברהם.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואברהם נח גרבוז · ראה עוד »

אברהם חיים שור

הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 1632), היה מגדולי רבני גליציה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואברהם חיים שור · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières), שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אהרן קוטלר

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 - ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי במדינה זו.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואהרן קוטלר · ראה עוד »

אהרן יהודה לייב שטינמן

קברו של הרב שטיינמן בבית הקברות פוניבז' בבני ברק הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ("הגראי”ל"; י"ד בחשוון ה'תרע"ה, 3 בנובמבר 1914 - כ"ד בכסלו ה'תשע"ח, 12 בדצמבר 2017) היה רב חרדי-ליטאי ישראלי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואהרן יהודה לייב שטינמן · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

נתן בורג'יל

הרב נתן בורג'יל (בערך ת"פ, 1720 - חשוון תקנ"ב, 1791) היה מגדולי רבני תוניסיה בזמנו, מחבר הספר "חק נתן" על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ונתן בורג'יל · ראה עוד »

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וספר תורה · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וספרא · ראה עוד »

סטנסיל

איור של מכונת מימאוגרפיה סְטֶנְסִיל (מאנגלית: stencil duplicator) הוא הכינוי הנפוץ שניתן בישראל למימאוגרפיה (Mimeograph machine), שיטה לשכפול מסמכים שקדמה למכונת צילום ולמדפסות מחשב.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וסטנסיל · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וסדר טהרות · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ועקיבא איגר · ראה עוד »

ערכין (יהדות)

ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וערכין (יהדות) · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

א, פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

ציצית

גבר עוטה "טלית קטן" עם ציצית מתחת לחולצתו. ביהדות, ציצית היא מצווה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וציצית · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה (קורבן הנשרף כולו על המזבח) הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום: אחד בבוקר ואחד בין הערבים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וקורבן התמיד · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ורא"ש · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ורש"י · ראה עוד »

רבנו גרשום

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה) (ד'תש"כ 960 - ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ורבנו גרשום · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ורי"ף · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וריטב"א · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמואל קאיידנובר

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שפ"ד, 1624 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושמות · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה למעלה מ 40 שנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלמה כץ (ראש ישיבה)

הרב שלמה דוד כץ (נולד בה' באב ה'תש"ח, 10 באוגוסט 1948) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושלמה כץ (ראש ישיבה) · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושולחן ערוך · ראה עוד »

שילוח הקן

ברבור עם ביצים בקן ביהדות, שילוח הקן היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושילוח הקן · ראה עוד »

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושיטה מקובצת · ראה עוד »

שיטה לא נודע למי

הספר שיטה לא נודע למי (נקרא גם 'שיטה לקידושין' או 'שיטה') הוא פירוש שנכתב על מסכת קידושין על ידי אחד מהראשונים שזהותו אינה ידועה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ושיטה לא נודע למי · ראה עוד »

תערובת (הלכה)

במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ותערובת (הלכה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ותוספות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ותורה · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר עם חסידיו בחופשה באירופה. לימינו בנו רבי ישראל אלתר מגור, לשמאלו בנו רבי מאיר אלתר. (במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וחסידות גור · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וחזון איש · ראה עוד »

חבלי משיח

חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה".

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וחבלי משיח · ראה עוד »

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות

חידושי הרשב"א על מסכת מנחות הוא ספר של אחד הראשונים, שנכתב על מסכת מנחות, והוא מספרי הראשונים היחידים על מסכת בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וחידושי הרשב"א על מסכת מנחות · ראה עוד »

בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520 - 1594 לערך), בעל השיטה מקובצת, מן האחרונים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ובצלאל אשכנזי · ראה עוד »

ברוך מרדכי אזרחי

הרב ברוך מרדכי אזרחי (נולד בשנת תרפ"ט, 1929) הוא ראש ישיבת עטרת ישראל בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וברוך מרדכי אזרחי · ראה עוד »

ברוך תאומים-פרנקל

הרב ברוך תאומים-פרנקל (תק"ך - ז' בתמוז תקפ"ח) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »

ברוך דב פוברסקי

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל; נולד בד' באלול תרצ"א, 17 באוגוסט 1931) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וברוך דב פוברסקי · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ובשר בחלב · ראה עוד »

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ובבא מציעא · ראה עוד »

בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ובכור · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ובית המקדש · ראה עוד »

גיד הנשה

גיד הנשה-בצהוב כהה גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וגיד הנשה · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ודניאל בומברג · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ודפוס · ראה עוד »

דוד רפפורט

הרב דוד הכהן רפפורט (ה'תר"ן או ה'תרנ"א - ב' בתשרי, ה'תש"ב; 1889 או 1890 - 23 בספטמבר 1941) היה ר"מ בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ודוד רפפורט · ראה עוד »

דיבור המתחיל

דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ודיבור המתחיל · ראה עוד »

הסופות בנגב

הַסּוּפוֹת בַּנֶּגֶב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: סדר קדשים והסופות בנגב · ראה עוד »

הקדמות הרמב"ם

כתב יד מכתבי הרמב"ם כתוב ערבית יהודית הקדמות הרמב"ם הוא הכינוי המקובל לשלושה מבואות מתוך הפירוש למשנה שכתב הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים והקדמות הרמב"ם · ראה עוד »

הקדש (הלכה)

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים והקדש (הלכה) · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים והלכה · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) באלג'יריה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים והגאון מווילנה · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וויקרא · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש שמופיע בתורה, ונזכר כעונש ההלכתי על 36 חטאים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וכרת · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל הוא מרכז לימודים ישיבתי בו לומדים אברכים אחרי הנישואין.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וכולל אברכים · ראה עוד »

יעקב עמדין

חתימתו של יעקב עמדין מכתבו של יעקב עמדין למלך דנמרק, אוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם), היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויעקב עמדין · ראה עוד »

יעקב צבי יאליש

הרב יעקב צבי יאליש (כתיב ארכאי, קרי: יוֹלֶס; תקל"ח, 1777, פשמישל - ט' בניסן ה'תקפ"ה, 1824, ריישא) היה מגדולי גאוני וחכמי פולין, חריף ובקי גדול בתורת הנגלה והנסתר, אב בית דין בערים שונות, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויעקב צבי יאליש · ראה עוד »

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, המכונה החוזה מלובלין (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 9 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ברחוב רשב"ם בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי, שכונה הסטייפלר (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 - כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985) היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »

יצחק מינקובסקי

הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 - ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויצחק מינקובסקי · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק; כ' בתשרי תרמ"ז, אוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, אוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, אחרי שנת 1954.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~).

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט, 26 בינואר 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישיבות בריסק

היכל ישיבת בריסק ישיבות בריסק הן מספר ישיבות שנוסדו בירושלים על ידי משפחת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים וישיבות בריסק · ראה עוד »

יחיאל מיכל פיינשטיין

רבי יחיאל מיכל פיינשטיין רבי יחיאל מיכל פיינשטיין הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ז, 16 ביוני 1907 - ט"ו באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויחיאל מיכל פיינשטיין · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז-ה' בשבט תרס"ה; 1847–1905), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יום-טוב אלגאזי

קברו בהר הזיתים הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר - ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כרבי יושע בער, ובצורת ההקטנה ר' בֶּרְל; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר א' ה'תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים) · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה או בקיצור יו"ד הוא שמו של החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: סדר קדשים ויורה דעה · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

סדר קודשים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סדר_קדשים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »