סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

סימן דיאקריטי

מַדָד סימן דיאקריטי

סִימָן דִּיאַקְרִיטִי (נקרא גם סִימַן הֶבְחֵן) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה. [1]

38 יחסים: V, Z, מקף, מילה (בלשנות), אפוסטרוף, אלפבית ערבי, אומלאוט, אורתוגרפיה, איטלקית, נקודתיים, ניקוד העברית בת ימינו, ספרדית, סדיליה, סימן הטעמה משני כפול, סימן הטעמה עלי כפול, ערבית, עברית, פורטוגזית, צ'כית, צרפתית, קטלאנית, קו (ציור), רומנית, שפות גרמאניות צפוניות, טעמי המקרא, טבעת (סימן דיאקריטי), טון (בלשנות), טילדה, זנבון, ברווה (סימן דיאקריטי), גרמנית, גרפמה, גרש, גג (סימן דיאקריטי), הגייה, הונגרית, וייטנאמית, יוונית עתיקה.

V

דגל הסימון הבינלאומי הימי של האות V. V (וי) היא האות העשרים ושתים באלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וV · ראה עוד »

Z

האות Z (זד) או (זי) היא האות העשרים ושש באלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וZ · ראה עוד »

מקף

המקף (־) הוא סימן פיסוק שמטרתו העיקרית היא קישור בין שתי מילים.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומקף · ראה עוד »

מילה (בלשנות)

המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ומילה (בלשנות) · ראה עוד »

אפוסטרוף

האפוסטרוף (שתי חלופות: ’ או ') הוא סימן פיסוק המשמש במערכות אלפביתיות המבוססות על האלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואפוסטרוף · ראה עוד »

אלפבית ערבי

מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי התפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש תחילה לכתיבת השפה הערבית בלבד, אך עם התחזקות האסלאם החלו שפות נוספות להיכתב בו.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואלפבית ערבי · ראה עוד »

אומלאוט

סימן אומלאוט בשמה של ישראל בהולנדית, כפי שמקובל בשפה הצרפתית. תפקיד האומלאוט בצרפתית הוא הפרדת שתי תנועות רצופות זו מזו. אוּמְלַאוּט (הוגים כ־um-laut) הוא סימן דיאקריטי באלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואומלאוט · ראה עוד »

אורתוגרפיה

אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו - "נכון" (ορθο), גרפוֹס - "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואורתוגרפיה · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ואיטלקית · ראה עוד »

נקודתיים

נקודתיים או ":" הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו על גבי זו.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ונקודתיים · ראה עוד »

ניקוד העברית בת ימינו

ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אספנְיול) או קסטילית (Castellano), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגלית וגליסית.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וספרדית · ראה עוד »

סדיליה

הסדיליה היא סימן הבחן (סימן דיאקריטי) המשמש באלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסדיליה · ראה עוד »

סימן הטעמה משני כפול

סימן הטעמה משני כפול (̏) הוא סימן דיאקריטי המשמש באלפבית הלטיני והאלפבית הקירילי.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה משני כפול · ראה עוד »

סימן הטעמה עלי כפול

מקלדת הונגרית שלט בפארואזית עם ő סימן הטעמה עילי כפול (˝) הוא סימן דיאקריטי בלטינית.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וסימן הטעמה עלי כפול · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ועברית · ראה עוד »

פורטוגזית

דוברי הפורטוגזית בעולם פורטוגזית (על-פי האקדמיה ללשון העברית: פורטוגלית) היא לשון העם בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ופורטוגזית · ראה עוד »

צ'כית

טקסט חצוב באבן, ב'''צ'כית''' ובעברית, על חורבות בית הכנסת בטפליצה, לזכר יהדות אירופה שנרצחה בשואה. צ'כית (מכונה לפעמים גם בוהמית) היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וצ'כית · ראה עוד »

צרפתית

צרפתית (בצרפתית: Français פְרָאנְסֶה) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברת יותר רק הספרדית.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וצרפתית · ראה עוד »

קטלאנית

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקטלאנית · ראה עוד »

קו (ציור)

שרטוט המורכב מקווים בלבד באמנות, קו הוא סימן - ישר, עקום, מסולסל או מפותל - המחבר בין שתי נקודות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וקו (ציור) · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ורומנית · ראה עוד »

שפות גרמאניות צפוניות

שפות גרמאניות צפוניות (גם שפות סקנדינביות או שפות נורדיות) היא משפחת שפות המדוברות בעיקר בסקנדינביה.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ושפות גרמאניות צפוניות · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטעמי המקרא · ראה עוד »

טבעת (סימן דיאקריטי)

טבעת היא סימן דיאקריטי שיכול להופיע מעל (˚) או מתחת (̥) לאות לטינית.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטבעת (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »

טון (בלשנות)

טון הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, המתבטאת בשינוי גובה הקול בעת הגיית מילים מסוימות כדי ליצור הבחנה בין מילים.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטון (בלשנות) · ראה עוד »

טילדה

טילדה (~) (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּל, באנגלית: Tilde) היא סימן כתב המשמש כסימן דיאקריטי בספרדית ובפורטוגזית.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וטילדה · ראה עוד »

זנבון

Ogonek סימון הזנב או זנבון (פולנית Ogonek - זנב קטן) הממוקם בפינה הימנית תחתונה של תנועה באלפבית הלטיני, הוא סימן דיאקריטי המסמן אנפוף (נזאליזציה) של התנועה בפולנית, וחנכוך (פלטליזציה) בליטאית.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וזנבון · ראה עוד »

ברווה (סימן דיאקריטי)

ברווה (באנגלית: breve) הוא סימן דיאקריטי ˘, אשר נראה כמו חצי עיגול, הנמצא מעל האות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וברווה (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגרמנית · ראה עוד »

גרפמה

גְּרַפֵמַה הוא מונח מתחום האורתוגרפיה או מתחום הטיפוגרפיה, ומשמעותו שונה במקצת בכל אחד מהתחומים.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגרפמה · ראה עוד »

גרש

גֵּרֵש (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם סימן פיסוק (׳) והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜ ).

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגרש · ראה עוד »

גג (סימן דיאקריטי)

גג (ˆ. מכונה גם כובע) הוא סימן דיאקריטי הקרוי בלועזית Circumflex או Caret.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי וגג (סימן דיאקריטי) · ראה עוד »

הגייה

הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והגייה · ראה עוד »

הונגרית

הונגרית (magyar) היא שפה אוגרית המדוברת בפי כ־15 מיליון איש, והמשתייכת למשפחת השפות האורליות.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי והונגרית · ראה עוד »

וייטנאמית

וייטנאמית (tiếng Việt), אשר הייתה ידועה גם תחת השם אנמזית בזמן השלטון הקולוניאלי הצרפתי, היא השפה הרשמית של וייטנאם.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ווייטנאמית · ראה עוד »

יוונית עתיקה

ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.

חָדָשׁ!!: סימן דיאקריטי ויוונית עתיקה · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ניקוד דיאקריטי, סימנים דיאקריטיים, סימן הבחן, דיאקריטיק.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סימן_דיאקריטי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »