סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)

מַדָד סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)

סַנְגָ'ק (בטורקית: sancak, בכתיב עות'מאני: سنجاق שפירושו דגל, מחוז) היה שטח בחלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית שהיה נקרא גם ליווא (בערבית: لواء). [1]

22 יחסים: איילט, סולטאן, סיפאהים, ערבית, פייף, קאדי, טנזימאט, טורקית, טורקית עות'מאנית, טימאר, חלוקה מנהלית, חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, חבל הבלקן, בנגאזי, ביי, המאה ה-14, המאה ה-19, האימפריה העות'מאנית, השער הנשגב, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, וילאייט, 1913.

איילט

איילט (טורקית: Eyalet, טורקית עות'מאנית: ايالت) או גם פאשאלוק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) ואיילט · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וסולטאן · ראה עוד »

סיפאהים

סיפאהים במאה ה-17 הסיפּאהים היו חיל הפרשים העות'מאני ואחד המעמדות החברתיים החשובים באימפריה העות'מאנית עד הקמת היניצ'רים.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וסיפאהים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וערבית · ראה עוד »

פייף

הפייף כפי שמוצג בספר השעות פְיֶיף (מצרפתית, fief או feud) הוא מונח מן התקופה הפיאודלית המציין אדמות, רכוש או נכסים מניבי הכנסות שהוענקו לאביר וסאל על ידי אדון, כתגמול על שירות צבאי כלשהו.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) ופייף · ראה עוד »

קאדי

קאדי (قَاضِي (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וקאדי · ראה עוד »

טנזימאט

מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון התנט'ימאת או תנזימאת (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וטנזימאט · ראה עוד »

טורקית

ניבי הטורקית טורקית (Türkçe) IPA: היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וטורקית · ראה עוד »

טורקית עות'מאנית

"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עות'מאנית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »

טימאר

טימאר, (בטורקית: tımar, המקור פרסי: تيمار) הוא יחידת שטח שהייתה נהוגה באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וטימאר · ראה עוד »

חלוקה מנהלית

חלוקה מנהלית היא חלוקה של יחידה פוליטית לתת-יחידות.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וחלוקה מנהלית · ראה עוד »

חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית 1481 - 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

חבל הבלקן

חבל בלקן חֶבֶל הַבַּלְקָן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וחבל הבלקן · ראה עוד »

בנגאזי

בֵּנְגָֿאזִי (בערבית: بنغازي - בִּנְעָ'אזִי) היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) ובנגאזי · ראה עוד »

ביי

בֵיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) וביי · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) והמאה ה-19 · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית בשיאה, 1683 האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

השער הנשגב

השער כיום השער הנשגב, השער העליון, או בקיצור השער (בטורקית: Babıali או Bâb-ı âli), היה כינוי למנגנון השלטוני של האימפריה העות'מאנית, ששימש בעיקר בשיח הדיפלומטי.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) והשער הנשגב · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

וילאייט

וילאייט (בטורקית: Vilayet, המקור מערבית ولاية – "וילאיה") הייתה, החל משנת 1864, היחידה המנהלית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית שהחליפה את האיילט, כחלק מרפורמת הטנזימאט.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) ווילאייט · ראה עוד »

1913

|.

חָדָשׁ!!: סנג'ק (האימפריה העות'מאנית) ו1913 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ליווא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סנג'ק_(האימפריה_העות'מאנית)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »