סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ספרות חז"ל

מַדָד ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6. [1]

102 יחסים: מסכת, מסכת אבות, מסכת דרך ארץ, מצוות התלויות בארץ, מקרא משוכתב, משנה, משנה תורה, מלאך, מדרש, מדרש רבה, מדרש תנחומא, מדרש הגדול, מוסר, מכילתא דרשב"י, מכילתא דרבי ישמעאל, מכילתא דברים, אמצעים פיגורטיביים, אמוראים, ארמית, ארץ ישראל, אבות דרבי נתן, אגדה (יהדות), אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, ספרא, ספרי, ספרי זוטא במדבר, ספרי זוטא דברים, סבוראים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר עולם, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סוכות, עיראק, פסח, פסיקתא דרב כהנא, פרקי דרבי אליעזר, פרשת השבוע, פיוט, צנזורה, קריאת התורה, קורבן (יהדות), קידושין, רמב"ם, ראשונים, ראשי תיבות, ..., רב אושעיא, רבה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אושעיא, רבי חייא, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, ש"ס וילנא, שפה, שבת, שד (מיתולוגיה), שירה, תנא דבי אליהו, תנאים, תענית, תקופת בית שני, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תורה, תורה שבעל-פה, לשון חז"ל, טומאה וטהרה, טכניקות ספרותיות, זיכרון, חמש מגילות, חנוכה, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, במדבר, ברייתא, בבל, בית המקדש, גן עדן, גאונים, גירושים, גיהנום, דברים, דיני ממונות, המאה ה-12, המאה ה-2, המאה ה-3, המאה ה-6, הפטרה, הלכה, הלכה כבתראי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ויקרא, כרונולוגיה, ישועה בן יהודה, ילקוט שמעוני, יהדות אשכנז, יהודים. להרחיב מדד (52 יותר) »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומסכת · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת דרך ארץ

מסכתות דרך ארץ נמנות עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומסכת דרך ארץ · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ – כמקביל למצוות שהן מסוג חובת הגוף, הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מקרא משוכתב

מקרא משוכתב (Rewritten Bible) או סיפור מקראי משוכתב הוא סוגה ספרותית שהייתה נפוצה בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומקרא משוכתב · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומשנה תורה · ראה עוד »

מלאך

נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי,המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומלאך · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומדרש · ראה עוד »

מדרש רבה

מדרש רבה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומדרש רבה · ראה עוד »

מדרש תנחומא

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומדרש תנחומא · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומדרש הגדול · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומוסר · ראה עוד »

מכילתא דרשב"י

מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומכילתא דרשב"י · ראה עוד »

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ומכילתא דברים · ראה עוד »

אמצעים פיגורטיביים

אמצעים פיגורטיביים הם כלים רטוריים המשמשים להמחשת מושג או תיאור באמצעות יצירת תמונה מילולית המתאימה או מקבילה אליו.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ואמצעים פיגורטיביים · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ואמוראים · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וארץ ישראל · ראה עוד »

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה ועריכתה משוער לתקופת הגאונים (700-900 לספירה).

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ואבות דרבי נתן · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטה השוכנת על הר הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וספרא · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וספרי · ראה עוד »

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וספרי זוטא במדבר · ראה עוד »

ספרי זוטא דברים

ספרי זוטא דברים הוא מדרש הלכה אבוד ששוחזר על ידי מנחם כהנא על פי מובאות בכתבי הקראי ישועה בן יהודה, ובמעט חיבורים אחרים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וספרי זוטא דברים · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסבוראים · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר עולם

שער '''סדר עולם רבה''' במהדורה משנת 1845 סדר עולם (מכונה גם סדר עולם רבה) הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסדר עולם · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסדר זרעים · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וסוכות · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ועיראק · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ופסח · ראה עוד »

פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ופרשת השבוע · ראה עוד »

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ופיוט · ראה עוד »

צנזורה

עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר צונזר על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: censere להעריך) היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; היא מוטלת לרוב על ידי גופי ממשל.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וצנזורה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וקריאת התורה · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קידושין

קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין), בהלכה, שלב ראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וקידושין · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וראשונים · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וראשי תיבות · ראה עוד »

רב אושעיא

רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי לחכמי ארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורב אושעיא · ראה עוד »

רבה

רַבָּה בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל "רבה", היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורבה · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במשנה ובתלמוד מוזכר בשם רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבחירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וכונה על ידו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורבי אושעיא · ראה עוד »

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורבי חייא · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי

ציונו של רבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ורבי יוסי · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וש"ס וילנא · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ושפה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ושבת · ראה עוד »

שד (מיתולוגיה)

מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור מסביבות שנת 1480 תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא ייצור מיתולוגי על טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונה של עמים רבים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות-הברית, 2009 שִׁירָה היא צורה של אמנות כתיבת יצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ושירה · ראה עוד »

תנא דבי אליהו

תנא דבי אליהו הידוע גם בשם סדר אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותנא דבי אליהו · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותנאים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותענית · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותקופת בית שני · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ולשון חז"ל · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טכניקות ספרותיות

טכניקה ספרותית היא כלי בו נעשה שימוש ביצירות ספרותיות, כדי להשפיע באופן מסוים על הקורא.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וטכניקות ספרותיות · ראה עוד »

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של האורגניזם לאגור מידע מהסביבה דרך החושים ולהשתמש בו.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וזיכרון · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו המגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וחמש מגילות · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וחנוכה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וחז"ל · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

במדבר

ספר במדבר הוא הספר הרביעי בתורה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ובמדבר · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וברייתא · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ובבל · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ובית המקדש · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" - אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת - ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם מתואר בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וגן עדן · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וגאונים · ראה עוד »

גירושים

טקס גירושין יהודי. נירנברג, 1724 גירושים (מקובלת גם הצורה "גירושין") הם הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וגירושים · ראה עוד »

גיהנום

איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שריפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וגיהנום · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ודברים · ראה עוד »

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר פרשת משפטים שבספר שמות, והמסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ודיני ממונות · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והמאה ה-6 · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והפטרה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והלכה · ראה עוד »

הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והלכה כבתראי · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וויקרא · ראה עוד »

כרונולוגיה

כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד), רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וכרונולוגיה · ראה עוד »

ישועה בן יהודה

ישועה בן יהודה (בערבית יהודית: אבו אלפרג' פרקאן אבן אסד), חכם קראי בן המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וישועה בן יהודה · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ספרות חז"ל ויהודים · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספרות_חז"ל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »