סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ספר תורה

מַדָד ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים. [1]

162 יחסים: Faber-Castell, מאיר איזנשטט, מאיר בר-אילן (חוקר), מנהג, מסכת אבות, מעמד הר סיני, מצרים, מצווה, מרוקו, משנה, משה, משה פיינשטיין, מתכת יקרה, מלכי יהודה וישראל, מזוזה, מגילות ים המלח, אמסטרדם, אפגניסטן, ארון קודש, אלג'יריה, אלוהים, אליעזר מלמד, אחרונים, אברהם אבן עזרא, אהרן בן אשר, אוניברסיטת בולוניה, אותיות סת"ם, איראן, אירופה, נבלה (הלכה), נביא, נוצה, ניקוד, ניו אורלינס, נייר, סעודת מצווה, סופר סת"ם, סוריה, סוכות, סימני כשרות בבעלי חיים, סיד, עפץ, עשייה לשמה, עכו, עיראק, פרשת בראשית, פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה, פרשה, פורים, ..., פיסוק, פיח, פיילוט (יצרנית עטים), צפון אפריקה, צדקה (יהדות), צום, קנה מצוי, קריאת התורה, קשיות, קלן, קלף (יהדות), קטלוג, קבר דוד המלך, קבורה (יהדות), קודקס, רמח"ל, רמב"ם, רא"ש, ראש חודש, ראשונים, רפידוגרף, רומניוטים, שמחת תורה, שני וחמישי, שקל חדש, שרף, שלמה גאנצפריד, שחור, שבת, שבתי כהן, תנ"ך, תענית, תפילת מנחה של שבת, תפילת שחרית, תפילת שחרית של שבת, תפילה (יהדות), תפילין, תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תוניסיה, תורה, תימן, לואיזיאנה, לונדון, לוב, טעמי המקרא, טרפה, טורקיה, זהב, חנוכה, חציצה, חבל הבלקן, חום (צבע), בעל קורא, בעלי חיים, בראשית, ברכת שהחיינו, ברכה, ברכו, ברכות התורה, בלאי, בד, בורסקאות, בוכרה, בית מקרא, בית המקדש, בית כנסת, בית יוסף, גאונים, גאורגיה, גניזה, גלילה, גט, גומא, דברים, דג, דוד הלוי סגל, דיו סת"ם, המאה ה-12, המאה ה-17, העולם המוסלמי, הפטרה, הקהל (מצווה), הר ציון, התכה, הלכה למשה מסיני, הטעמה, הגבהה, הודו, הכנסת ספר תורה, הכשר מצווה, ווי העמודים, כסף (יסוד), כתר ארם צובא, כתב יד קהיר, כתב יד לנינגרד, כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, יד (תשמיש מצווה), יהדות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות אוני, יהדות איטליה, יהדות קולאשי, יהדות תימן, יהדות גאורגיה, יהדות כותאיסי, יהושע פלק כץ, יואל סירקיש, יום טוב, 2013. להרחיב מדד (112 יותר) »

Faber-Castell

Faber-Castell היא חברה גרמנית לייצור עפרונות, חומרי גלם לאמנים, סרגלים, כלי מדידה וכלי כתיבה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וFaber-Castell · ראה עוד »

מאיר איזנשטט

קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012. הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, יוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר בר-אילן (חוקר)

ממוזער מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מנהג

מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומנהג · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומסכת אבות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומצרים · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומצווה · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומרוקו · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומשנה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומשה · ראה עוד »

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומשה פיינשטיין · ראה עוד »

מתכת יקרה

גוש זהב מתכת יקרה הוא כינוי ליסוד כימי ממשפחת המתכות, אשר במצבה הטבעי היא נדירה (אך אין לבלבל עם המושג מתכות נדירות), בעלת ערך כלכלי גבוה, ואינה רדיואקטיבית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומתכת יקרה · ראה עוד »

מלכי יהודה וישראל

שלמה המלך בערוב ימיו, איור מאת גוסטב דורה. על פי המתואר בספר שמואל, שתי הממלכות בארץ-ישראל (ממלכת ישראל וממלכת יהודה) מתגבשות למלוכה אחת שעליה מולך דוד המלך, ואילו על פי הכתוב בספר מלכים ובדברי הימים, לאחר מות שלמה שוב מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומלכי יהודה וישראל · ראה עוד »

מזוזה

בתי מזוזה מעץ טבעי בתי-מזוזות צבעונים ביריד האמנים בנחלת בנימין מזוזה קבועה בפתח הדלת ביהדות, מְזוּזָה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומזוזה · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ומגילות ים המלח · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואמסטרדם · ראה עוד »

אפגניסטן

ילדה מאפגניסטן הנשיא חאמיד כרזאי מברך את הצבא החדש הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בפרסית:; תעתיק מדויק: אפע'אנסתאן) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרום מרכזי של מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואפגניסטן · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וארון קודש · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ, בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואלג'יריה · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואלוהים · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, ובעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואחרונים · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואהרן בן אשר · ראה עוד »

אוניברסיטת בולוניה

אוניברסיטת בולוניה (באיטלקית: Università di Bologna) היא אוניברסיטה בבולוניה שבאיטליה, שבה לומדים ב-23 פקולטות 95,771 סטודנטים (נכון ל-2006).

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואוניברסיטת בולוניה · ראה עוד »

אותיות סת"ם

אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואותיות סת"ם · ראה עוד »

איראן

הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואיראן · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ואירופה · ראה עוד »

נבלה (הלכה)

בהלכה, נבלה היא בעל חיים שמת ללא שחיטה כלל, או שנשחט שלא כהלכה (כגון שסכין השחיטה לא היה חלק לגמרי, אלא פגום במקצת).

חָדָשׁ!!: ספר תורה ונבלה (הלכה) · ראה עוד »

נביא

פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא, בתקופות הקדומות, היה אדם שהיה מתקשר עם אל כלשהו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ונביא · ראה עוד »

נוצה

נוצות של עופות שונים חלקי הנוצה השונים הנוצה היא חלק מהמערכת המאפשרת לעופות לעוף, והיא שומרת גם על חום גופם של העופות.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ונוצה · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וניקוד · ראה עוד »

ניו אורלינס

ניו אורלינס (באנגלית: New Orleans) היא העיר הגדולה ביותר במדינת לואיזיאנה שבדרום ארצות הברית, ובעבר הייתה בירת המדינה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וניו אורלינס · ראה עוד »

נייר

נייר הוא משטח סיבי, דק במיוחד, נפוץ ביותר בצבע לבן אך קיים גם בצבעים אחרים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ונייר · ראה עוד »

סעודת מצווה

ביהדות סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וסעודת מצווה · ראה עוד »

סופר סת"ם

חכם שלום חיים צארום - סופר סת"ם תימני בעבודה בירושלים (בעזרת הנשים של בית הכנסת נוה שלום בנחלאות). שנת 1950 לערך. סופר סת"ם בעבודתו. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).

חָדָשׁ!!: ספר תורה וסופר סת"ם · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וסוריה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וסוכות · ראה עוד »

סימני כשרות בבעלי חיים

בהלכה קיימת מערכת כללים וחוקים מסועפת באשר לכשרות המזון מן החי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וסימני כשרות בבעלי חיים · ראה עוד »

סיד

כבשן סיד טורקי-עות'מאני במודיעין סיד (באנגלית: CaO; Calcium oxide) הוא תרכובת המכילה סידן (Ca) וחמצן (O).

חָדָשׁ!!: ספר תורה וסיד · ראה עוד »

עפץ

עפץ על אלון התולע מראה פנימי של עפץ עץ אלון. משמאל: זחל של צרעה במרכז העפץ. מימין: אחרי שהצרעה עוזבת את העפץ היא משאירה מאחוריה קליפת ביצה. עפצים על עץ אקליפטוס. עפצים הם נגעים על גבי צמחים, אשר יצירתם נגרמת על ידי אורגניזמים שונים, בעיקר חרקים, בשלבי פגית או נימפה אך גם חיידקים שונים (לדוגמה agrobacterium).

חָדָשׁ!!: ספר תורה ועפץ · ראה עוד »

עשייה לשמה

עשייה לשמה הוא מונח בהלכה שמשמעותו הכנת תשמישי מצווה בכוונה מיוחדת לשם מצווה זו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ועשייה לשמה · ראה עוד »

עכו

מבט מהים על עכו העתיקה בלילה עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ועכו · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ועיראק · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובה. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »

פרשה

הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה המונח פרשה משמש לציון שתי חלוקות שונות של התנ"ך במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופרשה · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופורים · ראה עוד »

פיסוק

פיסוק הוא חלק של הדקדוק העוסק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופיסוק · ראה עוד »

פיח

דיזל גדולה (בלי מסנני חלקיקים) פיח הוא אבקת פחם הנפלט כתוצאה מבערה לא מושלמת של חומר אורגני, שכתוצאה ממנה נותרים גרגרי פחמן זעירים שלא הפכו לפחמן דו-חמצני.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופיח · ראה עוד »

פיילוט (יצרנית עטים)

עטים בשלושה צבעים כחול,אדום ושחור של חברת פיילוט תאגיד העטים פיילוט הוא יצרן עטים יפני, המייצר גם כלי כתיבה נוספים ותכשיטים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ופיילוט (יצרנית עטים) · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וצפון אפריקה · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צאנז בצפת צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וצום · ראה עוד »

קנה מצוי

קנה מצוי (שם מדעי: Phragmites australis), הוא מין של צמח רב שנתי ממשפחת הדגניים שגובהו 3–5 מטר מהסוגקנה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקנה מצוי · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקריאת התורה · ראה עוד »

קשיות

בודק קשיות בשיטת ויקרס קשיות היא מאפיין של חומר מוצק המשקף את מידת ההתנגדות של החומר לשינוי של קבע בצורתו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקשיות · ראה עוד »

קלן

גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך. נהר הריין עלה על גדותיו והציף חלקים נרחבים ממרכז העיר, אפריל 1983 בתים צבעוניים בשוק המרכזי העתיק של קלן קֶלְן (בגרמנית: Köln,, מוכרת בשפות רבות גם כקולון או קולוניא בפי יהודי אשכנז), היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקלן · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קטלוג

קטלוג כרטיסיות לפי נושא - ספריית אוניברסיטת גראץ קָטָלוֹג הוא אמצעי לארגן ולקבץ יחד נתונים בנושא מסוים, והוא משמש בתחומים שונים: ספרנות, פרסום, מסחר ועוד.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקטלוג · ראה עוד »

קבר דוד המלך

280px קבר דוד המלך הוא מבנה בהר ציון שבירושלים, בו על פי מסורת יהודית נוצרית, ומוסלמית, קבור דוד המלך.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקבר דוד המלך · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

מצבה בבית הקברות היהודי בפודו אילואיי שברומניה, משנת תקפ"ה (1825) ביהדות, קבורת המת היא מצווה שעל פיה חובה לקבור מתים בקרקע.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קודקס

קודקס כתוב על קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וקודקס · ראה עוד »

רמח"ל

רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ו, 16 במאי 1746) היה מקובל, סופר, חוקר רטוריקה ומשורר יהודי-איטלקי במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ורמח"ל · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ורא"ש · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וראש חודש · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וראשונים · ראה עוד »

רפידוגרף

רפידוגרף תוצרת שטדלר רפידוגרף תוצרת שטדלר מפורק לחלקיו בהשוואה למטבע יורוסנט רפידוגרף הוא שם גנרי לעט לשרטוט טכני ולשימוש גרפי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ורפידוגרף · ראה עוד »

רומניוטים

בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה בנחלאות רומניוטים (Romaniots או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ורומניוטים · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושמחת תורה · ראה עוד »

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושני וחמישי · ראה עוד »

שקל חדש

שקל חדש (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪) הוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושקל חדש · ראה עוד »

שרף

חרק לכוד בתוך שרף טיפות שרף ''Protium Sp.” שרף הוא חומר נוזלי היוצא מן העץ, הנוצר מהטרפן המחומצן של השמנים הנדיפים בצמחים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושרף · ראה עוד »

שלמה גאנצפריד

'''סבא'''. יצירתה של צאצאיתו צילה פרידמן רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושלמה גאנצפריד · ראה עוד »

שחור

עורב שחור אישה לבושה בבגדים שחורים שחור הוא הצבע הכהה ביותר, התחושה הנוצרת במוח בהיעדר כל אור, או כאשר מכיוון מסוים מגיע לעין אור מועט ביותר ביחס לסביבתו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושחור · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושבת · ראה עוד »

שבתי כהן

המצבה של קברו רבי שבתי כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ושבתי כהן · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותנ"ך · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותענית · ראה עוד »

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותפילין · ראה עוד »

תשמיש קדושה ותשמיש מצווה

בתי מזוזה תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) למעלה - ציצית בקשירה אשכנזית, למטה - ציצית עם פתיל תכלת בקשירה ספרדית תשמיש קדושה או תשמיש מצווה הוא חפץ המשמש ביהדות, לשם קיום מצווה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותשמיש קדושה ותשמיש מצווה · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תוניסיה

הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיֵּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne) היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותוניסיה · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותורה · ראה עוד »

תימן

שטחי הפקר (בלבן) הרפובליקה התימנית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ותימן · ראה עוד »

לואיזיאנה

לואיזיאנה (באנגלית: Louisiana) היא מדינה בדרום ארצות הברית, הגובלת במערב בטקסס, בצפון בארקנסו, במזרח במיסיסיפי ובדרום במפרץ מקסיקו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ולואיזיאנה · ראה עוד »

לונדון

לונדון כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ולונדון · ראה עוד »

לוב

מדינת לוּב (בערבית:, דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ולוב · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וטעמי המקרא · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וטרפה · ראה עוד »

טורקיה

טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti ״טִירְקִיֶיה ג׳וּמְהוּרִיֶיטִי״), היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וטורקיה · ראה עוד »

זהב

גביש מלאכותי של זהב, עם טיהור של מעל 99.99% 250px זְהַב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au ומספרו האטומי 79.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וזהב · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וחנוכה · ראה עוד »

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וחציצה · ראה עוד »

חבל הבלקן

חבל בלקן חֶבֶל הַבַּלְקָן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וחבל הבלקן · ראה עוד »

חום (צבע)

הצבע החוּם מתקבל מעירבוב של צבעי היסוד - כחול צהוב ואדום.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וחום (צבע) · ראה עוד »

בעל קורא

קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא. בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם הקורא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובעל קורא · ראה עוד »

בעלי חיים

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia או Metazoa) היא ממלכה של יצורים איקריוטים רב-תאיים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובעלי חיים · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובראשית · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וברכה · ראה עוד »

ברכו

ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".

חָדָשׁ!!: ספר תורה וברכו · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה בהלכה, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות העוסקות בנתינת התורה ובלימוד תורה, שחובה לברכן לפני לימוד תורה, ומקובל לברכן בכל בוקר לקראת כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וברכות התורה · ראה עוד »

בלאי

נעל בלויה כתוצאה משימוש בה וחשיפתה לפגעי מזג האוויר בלאי של חפץ הוא שחיקת איכותו, בעיקר כתוצאה מהשימוש בו, אך לעיתים עקב פגעי הזמן, גם כאשר החפץ אינו בשימוש.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובלאי · ראה עוד »

בד

ממוזער אישה האוחזת רצועת בד שקופה למחצה, ציור משנת 1794 בד הוא יריעת חומר רך העשויה מסיבים טבעיים כמו כותנה או סיבים מלאכותיים כמו מיקרופייבר.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובד · ראה עוד »

בורסקאות

עבודות בורסקאות בפאס, מרוקו בורסקאות הוא מקצוע בענף עיבוד העור.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובורסקאות · ראה עוד »

בוכרה

העיר בּוּכָרָה (באוזבקית: Buxoro, בפרסית: بُخارا) היא בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן, ואחת הערים הגדולות במדינה זו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובוכרה · ראה עוד »

בית מקרא

200 פיקסלים בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובית מקרא · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובית המקדש · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובית כנסת · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ובית יוסף · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וגאונים · ראה עוד »

גאורגיה

דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ), המוכרת בעברית גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכגורג'יה על פי הערבית, היא מדינה באירואסיה, בעבר הקווקז לחופו המזרחי של הים השחור.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וגאורגיה · ראה עוד »

גניזה

מיכלי מחזור וגניזה ברחוב אבן גבירולבני ברק מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש פולחני, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וגניזה · ראה עוד »

גלילה

כיסוי ספר התורה במעילו במהלך גלילה של ספר תורה אשכנזי גלילה הוא טקס אצל יהדות אשכנז, כחלק מטקס ההגבהה, בו נגלל ספר התורה, נכרך ברצועת בד ומכוסה במעילו, על מנת שניתן יהיה להחזירו למקומו בארון הקודש.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וגלילה · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וגט · ראה עוד »

גומא

גומא (שם מדעי: Cyperus) הוא סוג של צמחי מים ממשפחת הגמאיים, הצומחים במים עומדים או במים בזרימה איטית שעומקם עד חצי מטר.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וגומא · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ודברים · ראה עוד »

דג

הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דג הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים שמאבדים אותם בבגרותם).

חָדָשׁ!!: ספר תורה ודג · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

דיו סת"ם

דיו וקולמוס - משמשים סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות דיו סת"ם (ספרי-תורה, תפילין, מזוזות) הוא דיו המשמש סופרי סת"ם לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ודיו סת"ם · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: ספר תורה והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והמאה ה-17 · ראה עוד »

העולם המוסלמי

העולם המוסלמי הוא מונח המשמש לתיאור כלל הישויות הפוליטיות הנמצאות בשליטה מוסלמית או כלל הקהילות המוסלמיות בעולם.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והעולם המוסלמי · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והפטרה · ראה עוד »

הקהל (מצווה)

מצוות הַקְהֵל היא ציווי לאסוף (להקהיל) את כל עם ישראל העולים לרגל לבית המקדש, מקץ שבע שנים בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה, כדי לשמוע פרשיות מספר דברים מפי מנהיג העם.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והקהל (מצווה) · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והר ציון · ראה עוד »

התכה

גרף מעברים בין מצבי צבירה קוביות קרח נמסות (מותכות) למים בפיזיקה, התכה היא תהליך חימומו של חומר מוצק עד לנקודה בה הוא הופך לנוזל.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והתכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר את כל אותן הלכות התורה שבעל פה שניתנו, על פי המסורת היהודית, במעמד הר סיני מאלוהים למשה, כביאור הראשוני לתורה שבכתב.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הטעמה

הטעמה היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והטעמה · ראה עוד »

הגבהה

הגבהה של ספר תורה אשכנזי בכותל המערבי. ברקע ניתן לראות יהודי מצביע בזרתו לכיוון הספר, מנהג נפוץ בעת ההגבהה הגבהה של ספר תורה אשכנזי ביום חול ביהדות, הגבהה היא נוהג הנעשית כחלק מקריאת התורה ובמהלכה מרימים לגובה את ספר ספר התורה בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והגבהה · ראה עוד »

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ (בהינדית: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והודו · ראה עוד »

הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה בידי רב אלוף גבי אשכנזי הכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה הוא טקס בו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והכנסת ספר תורה · ראה עוד »

הכשר מצווה

שזירת חוטי ציצית היא "הכשר מצווה". הֶכְשֵׁר מִצְוָה הוא מושג הלכתי שמשמעותו: מעשה שהוא עצמו אינו מצווה אלא הוא הכנה והכשרה של דבר מסוים כדי שיתאפשר על ידו לקיים את המצווה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה והכשר מצווה · ראה עוד »

ווי העמודים

וָוֵי העמודים הוא כינוי למנהג בכתיבת ספר תורה, שעל פיו מתחילים כל העמודים בספר התורה באות ו"ו, למעט חמישה עמודים, שהם: "בראשית" "יהודה אתה יודוך", "הבאים אחריהם", "שמר לך" (ויש אומרים "שני השעירים", או "שופטים ושוטרים"), ו"מה טבו".

חָדָשׁ!!: ספר תורה וווי העמודים · ראה עוד »

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וכסף (יסוד) · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימנים הנראים כחריכה חלב לאחר שריפתו ב-1947 משה דוד קאסוטו, מגדולי חוקרי הכתר פרויקט מפעל המקרא, המתבסס על נוסח הכתר דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. הדף הראשון בבראשית ב"כתר ירושלים", מהדורה המחקה את צורת הכתיבה של כתר ארם צובה היכל הספר בירושלים, משכנו הנוכחי של "הכתר" כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב יד קהיר

וויקישיתוף) קצר.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וכתב יד קהיר · ראה עוד »

כתב יד לנינגרד

אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (Leningrad Codex) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך, אשר נכתב בקהיר בשנת 1008.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה וכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות · ראה עוד »

יד (תשמיש מצווה)

אצבע לקריאה בספר התורה אצבע לקריאה בספר תורה בצילום תקריב יד (אצבע) לקריאה בתורה היא תשמיש קדושה המשמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי בעל קורא.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויד (תשמיש מצווה) · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, ומזרחים - מושגים החופפים במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אוני

בית הכנסת באוני יהודי אוני הגיעו לעיר עם סיפוחה של גאורגיה על ידי האימפריה הרוסית במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות אוני · ראה עוד »

יהדות איטליה

בית הכנסת הגדול של רומא יהדות איטליה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות קולאשי

יהדות קולאשי היא במקורה אוכלוסייה יהודית מעורבת של יהודים שהגיעו מיהודי אחלציחה, יהודי לאילשי, יהודי בנדזה, יהודי סוג'ונה ואחרים, שהגיעו לקולאשי משנת 1865, לאחר ביטול האריסות בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות קולאשי · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות גאורגיה

בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות גאורגיה · ראה עוד »

יהדות כותאיסי

בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בגאורגיה, שעד גל העלייה הראשון בשנות ה-70 של המאה ה-20 מנתה למעלה מ-20,000 נפש.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהדות כותאיסי · ראה עוד »

יהושע פלק כץ

מתפללת על ציונו בביה"ח העתיק בלבוב רבי יהושע פלק (וולק) בן אלכסנדר הכהן (ה'שט"ו, 1555 בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614), היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויהושע פלק כץ · ראה עוד »

יואל סירקיש

המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א (1561-2) - קרקוב, כ' באדר ה'ת' - 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויואל סירקיש · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ויום טוב · ראה עוד »

2013

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ספר תורה ו2013 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מצוות כתיבת ספר תורה, כתר (לספר תורה), כתיבת ספר תורה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספר_תורה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »