סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל. [1]

286 יחסים: E, מ, ממלכת פרס, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מספר (בלשנות), מסורת, מסורת (יהדות), מסורה, מעמד האישה ביהדות, מערב אירופה, מרד בר כוכבא, משמעות, משנה, משנה תורה, משפחת שפות, משקל (בלשנות), משה צבי סגל, מלאך, מזרח אירופה, מבטא, מגדל בבל, מגילות ים המלח, מדע, מדרש שם, מדרחוב, מדינה, מהר"ל מפראג, מוספית, מורפמה, מורפולוגיה (בלשנות), מורה נבוכים, מודרניות, מכתב, מין דקדוקי, מיסוד, מילה (בלשנות), מילון, מידע, א, אמן (הסכמה), אנגלית, ארמית, ארץ ישראל, ארצות הברית, אתנולקט, אלפבית, אלפבית עברי, אלוהים, אלוהים (יהדות), ..., אליעזר בן-יהודה, אבשלום קור, אדם וחוה, אוניברסיטת ייל, אות, אותיות סופיות, אוכלוסייה, אינטונציה (בלשנות), אירופה, אילן אלדר, נ, נצרות, נח בשבע שגיאות, נהריה, ניקוד, ניקוד טברני, ניקוד העברית בת ימינו, ניב (סיווג שפה), ספר ישעיהו, ספרדית, ספרות, סוציולקט, סוריה, ע, ערבית, ערבית יהודית, ערביי ישראל, עזרא הסופר, עבר (דמות מקראית), עברים, עברית מקראית, עברית באינטרנט, עברית ישראלית, עיצור, עיצור מכתשי, מקורב צדי, עיצור מכתשי, מקיש, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, אפי, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור סדקי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, רוטט, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור חכי, מקורב, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור דו-שפתי, אפי, עיצור דו-שפתי, סותם, אטום, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני משופתת, מקורב, עיצור וילוני, סותם, אטום, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצורים מקורבים, עיצורים מקישים, עיצורים מחוככים, עיצורים מכתשיים, עיצורים אפיים, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, עיצורים ענבליים, עיצורים שפתיים, עיצורים לועיים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, עיצורים בתר-מכתשיים, עיצורים וילוניים, פרנק-ריהל, פרוטוקול, פרוזודיה, פלג (דמות מקראית), פונולוגיה, פועל (בלשנות), פיניקית, פיסוק, פילוסופיה, פידג'ין, צ, צאינה וראינה, צפון אפריקה, ציונות, קרקע, קהילה, קודש וחול ביהדות, ר, רמזור, רמב"ם, רפואה, רצועת עזה, רציונליזם, רש"י, רחל אליאור, רוסית, שאילת מילים, שם עצם, שם פרטי, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפת אם, שפה, שפה רשמית, שפות אפרו-אסיאתיות, שפות שמיות, שפות כנעניות, שפות יהודיות, שקל חדש, שלמה מורג, שבוע, שומרונים, שורש (שפות שמיות), שורש משושה, שורש מחומש, ת, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תנועה (פונולוגיה), תפילה, תקשורת, תקופת הביניים של העברית, תרגומי התנ"ך, תרגום, תרגום תוכנה, תלמוד, תחביר, תחביר עברי, תחיית הלשון העברית, תואר השם, למידה, לאדינו, לאומיות, לשון חז"ל, לשון הקודש, לטינית, לבנט, לבנון, לימודים קלאסיים, לינגואה פרנקה, טעמי המקרא, טבריה, ז, ח, חוק, חוזה, חינוך, חינוך ממלכתי, חילוניות, חיים, ב, בן סירא, בניינים בעברית, בריאת העולם (יהדות), ברית המועצות, בית משפט, בית תלמי, בית דין (הלכה), ג, גרמנית, גרמניה, גלות בבל, גבר, גופן, ד, דער עמעס, דפוס, דקדוק עברי, דיבור, המאה ה-1, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7, המאה ה-8, המנדט הבריטי, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הצרפתית, הארץ, האלף ה-2 לפנה"ס, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה המוסלמית, הספרים החיצוניים, הקהילה היהודית, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התגלות, הללויה, הלחם בסיסים, הלכה, הטיה (דקדוק), הגירה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת כרמל, הכנסת, הכרזת העצמאות, הכתב העברי הקדום, הכוזרי, היסטוריה של המזרח התיכון, היישוב, ו, כ, כנען, כתב, כתב עברי רהוט, כתב רש"י, כתב יד (כתב), כתיב עברי, כתיב חסר ניקוד, כתיבה, ירדן, ירושלים, ישראל, יבסקציה, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהודה הלוי, יהודה ושומרון, יהודים, יום השבת, יוונים, יידיש, 2005, 2007, 6 בינואר. להרחיב מדד (236 יותר) »

E

האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).

חָדָשׁ!!: עברית וE · ראה עוד »

מ

מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית ומ · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: עברית וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה.

חָדָשׁ!!: עברית וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפני הספירה ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עברית וממלכת יהודה · ראה עוד »

מספר (בלשנות)

מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי) ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת בכל שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים.

חָדָשׁ!!: עברית ומספר (בלשנות) · ראה עוד »

מסורת

מסורת היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: עברית ומסורת · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות,תורה שבעל פה, מנהגים קדומים, מנהגים דתיים, חוקים שנמסרו מאב לבן, נוהג חוזר, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור ביהדות.

חָדָשׁ!!: עברית ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא.

חָדָשׁ!!: עברית ומסורה · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: עברית ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה.

חָדָשׁ!!: עברית ומערב אירופה · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול השני והאחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה.

חָדָשׁ!!: עברית ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

משמעות

צ׳ארלס פרס משמעותו של דבר, היא קישורו של דבר זה למה שדבר זה מייצג.

חָדָשׁ!!: עברית ומשמעות · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: עברית ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: עברית ומשנה תורה · ראה עוד »

משפחת שפות

משפחות שפות בעולם - חלוקה ראשונית משפחות שפות בעולם - חלוקה משנית דוגמה לעץ משפחת שפות - השפות ההודו-אירופיות משפחת שפות היא קבוצת שפות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת.

חָדָשׁ!!: עברית ומשפחת שפות · ראה עוד »

משקל (בלשנות)

המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.

חָדָשׁ!!: עברית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »

משה צבי סגל

משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: עברית ומשה צבי סגל · ראה עוד »

מלאך

נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי,המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.

חָדָשׁ!!: עברית ומלאך · ראה עוד »

מזרח אירופה

חלוקה של מדינות אירופה לפי ההגדרה הגאוגרפית מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: עברית ומזרח אירופה · ראה עוד »

מבטא

בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת.

חָדָשׁ!!: עברית ומבטא · ראה עוד »

מגדל בבל

רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל או מעשה דור הפלגה הוא מאורע מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית.

חָדָשׁ!!: עברית ומגדל בבל · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: עברית ומגילות ים המלח · ראה עוד »

מדע

ספרה ארמיליארית. גלילאו היה אחד האנשים החשובים בעיצוב דמותו של המדע בעת החדשה ונחשב בעיני רבים למדען הראשון. מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.

חָדָשׁ!!: עברית ומדע · ראה עוד »

מדרש שם

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

חָדָשׁ!!: עברית ומדרש שם · ראה עוד »

מדרחוב

נחלת שבעה, רחוב ריבלין מדרחוב בפרנקפורט שלט נורווגי המכריז על מדרחוב מדרחוב הוא רחוב עירוני, בו כלי רכב ממונעים, ביניהם מכוניות ותחבורה ציבורית, אינם רשאים לנסוע.

חָדָשׁ!!: עברית ומדרחוב · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית.

חָדָשׁ!!: עברית ומדינה · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ - 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

חָדָשׁ!!: עברית ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוספית

בבלשנות, מוספית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.

חָדָשׁ!!: עברית ומוספית · ראה עוד »

מורפמה

בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאת משמעות (להבדיל מפונמה, שהיא היחידה הקטנה ביותר העשויה להשפיע על המשמעות, אך אין לה משמעות משל עצמה).

חָדָשׁ!!: עברית ומורפמה · ראה עוד »

מורפולוגיה (בלשנות)

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.

חָדָשׁ!!: עברית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »

מורה נבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (מכונה בדרך כלל "מורה נבוכים") (בערבית יהודית: דלאלה אלחאירין, בערבית: دلالة الحائرين; מכונה בקיצור גם "המורה") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: עברית ומורה נבוכים · ראה עוד »

מודרניות

מודרניות בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.

חָדָשׁ!!: עברית ומודרניות · ראה עוד »

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: עברית ומכתב · ראה עוד »

מין דקדוקי

מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.

חָדָשׁ!!: עברית ומין דקדוקי · ראה עוד »

מיסוד

מיסוד הוא תהליך במהלכו פעילות חברתית, הופכת בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים לפעילות מושרשת בחברה, ונתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.

חָדָשׁ!!: עברית ומיסוד · ראה עוד »

מילה (בלשנות)

המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).

חָדָשׁ!!: עברית ומילה (בלשנות) · ראה עוד »

מילון

מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.

חָדָשׁ!!: עברית ומילון · ראה עוד »

מידע

מידע (או אינפורמציה) הוא כל: מתאם, נתון, עובדה או פרט תוכן, שניתן לקידוד, שמירה או שימוש בעיבוד.

חָדָשׁ!!: עברית ומידע · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וא · ראה עוד »

אמן (הסכמה)

המילה אָמֵן מופיעה בתנ"ך, ובעקבותיו גם בברית החדשה ולאחר קריאת הקוראן והתפילות הקשורות בו, כמילה המציינת הסכמה לנאמר קודם לה.

חָדָשׁ!!: עברית ואמן (הסכמה) · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: עברית ואנגלית · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: עברית וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: עברית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: עברית וארצות הברית · ראה עוד »

אתנולקט

אתנולקט (Ethnolect; מיוונית "אתנוס" - "עם" ו"לגין" - "לדבר") הוא מושג בלשני המתייחס לשפה המדוברת על–ידי קבוצה אתנית או תרבותית.

חָדָשׁ!!: עברית ואתנולקט · ראה עוד »

אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.

חָדָשׁ!!: עברית ואלפבית · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: עברית ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: עברית ואלוהים · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: עברית ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה (כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: עברית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אבשלום קור

אבשלום קור מנחה את חידון התנ"ך למבוגרים תשע"א (2010) אבשלום קור (נולד ב־17 בספטמבר 1950, ו' בתשרי ה'תשי"א) הוא בלשן עברי, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: עברית ואבשלום קור · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: עברית ואדם וחוה · ראה עוד »

אוניברסיטת ייל

אוניברסיטת ייל (באנגלית: Yale University) היא אוניברסיטה פרטית הנמצאת בניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עברית ואוניברסיטת ייל · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

חָדָשׁ!!: עברית ואות · ראה עוד »

אותיות סופיות

אותיות סופיות הן אותיות שיש להן צורה שונה בסוף המילה.

חָדָשׁ!!: עברית ואותיות סופיות · ראה עוד »

אוכלוסייה

אֻכְלוּסִיָּה או אֻכְלוּסִין (מיוונית: ὄχλος - המון אדם) היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר.

חָדָשׁ!!: עברית ואוכלוסייה · ראה עוד »

אינטונציה (בלשנות)

אינטונציה (בעברית: הנגנה) היא שינוי גובה הצליל בזמן הגיית משפט או צירוף תחבירי, על פי תבנית הנגנה, הנושאת משמעות תחבירית-פרוזודית-פרגמטית: שאלה, חיווי סופי (כלומר שהדובר סיים את דבריו), חיווי המשכי (כלומר שהדובר צפוי להמשיך), בקשה, גערה וכיוצא באלה.

חָדָשׁ!!: עברית ואינטונציה (בלשנות) · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: עברית ואירופה · ראה עוד »

אילן אלדר

אילן אלדר (נולד ב-1944 בחיפה) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: עברית ואילן אלדר · ראה עוד »

נ

נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית ונ · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית ונצרות · ראה עוד »

נח בשבע שגיאות

"נֹחַ בשבע שגיאות" הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות.

חָדָשׁ!!: עברית ונח בשבע שגיאות · ראה עוד »

נהריה

מזרקת התותח בשדרות הגעתון בכניסה לנהריה קניון ארנה בנהריה מגדל המים ההיסטורי של נהריה טיולים בכרכרות עץ הרתומות לסוסים, המהווים אטרקציה תיירותית ייחודית בעיר שקיעה בנהריה בניין עיריית נהריה הטיילת בנהריה נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005 בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה פסיפס מהכנסייה הביזנטית בנהריה, צייד ערום לבוש רק באזור בד לחלציו וצעיף לצווארו עם רומח בידו תוקף נמר אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה נַהֲרִיָּה היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר הצפונית ביותר במישור החוף, ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה.

חָדָשׁ!!: עברית ונהריה · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: עברית וניקוד · ראה עוד »

ניקוד טברני

שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: עברית וניקוד טברני · ראה עוד »

ניקוד העברית בת ימינו

ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.

חָדָשׁ!!: עברית וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: עברית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

סילבסטר

השעה חצות כפי שמבשרים מדי שנה פעמוני הקרמלין שבמוסקבה סילבסטר או ליל סילבסטר הוא שם נפוץ ללילה שבו מתחלפת השנה על פי הלוח הגרגוריאני, כלומר הלילה שתחילתו ב-31 בדצמבר והמשכו ב-1 בינואר.

חָדָשׁ!!: עברית וסילבסטר · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: עברית וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אספנְיול) או קסטילית (Castellano), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגלית וגליסית.

חָדָשׁ!!: עברית וספרדית · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו. לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול. סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות.

חָדָשׁ!!: עברית וספרות · ראה עוד »

סוציולקט

בבלשנות, סוציולקט, דהיינו דיאלקט סוציאלי, הוא ניב של שפה המדובר על ידי קבוצה חברתית, מעמד חברתי, או תת-תרבות בתוך חברה.

חָדָשׁ!!: עברית וסוציולקט · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: עברית וסוריה · ראה עוד »

ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: עברית וע · ראה עוד »

ערב חג המולד

שוודי קארל לארסון (1853-1919) מתנות מתחת עץ חג המולד - ממנהגי ערב חג המולד ערב חג המולד הוא היום שלפני חג המולד, אשר נחגג על ידי נוצרים קתולים ופרוטסטנטים בכל העולם ב-24 בדצמבר מדי שנה.

חָדָשׁ!!: עברית וערב חג המולד · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: עברית וערבית · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת ניבים של השפה הערבית, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בארצות האסלאם דוברות הערבית.

חָדָשׁ!!: עברית וערבית יהודית · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل) הם אלו מקרב ערביי ארץ ישראל, שהם אזרחי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית וערביי ישראל · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: עברית ועזרא הסופר · ראה עוד »

עבר (דמות מקראית)

עֵבֶר, על פי המקרא, היה בנו של שלח ואביהם של פלג ויקטן.

חָדָשׁ!!: עברית ועבר (דמות מקראית) · ראה עוד »

עברים

שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית ועברים · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית ועברית מקראית · ראה עוד »

עברית באינטרנט

העברית, כשפה הנכתבת מימין לשמאל, הייתה חריגה בשנים הראשונות לקיומו של האינטרנט, שהתפתח בשפות הנכתבות משמאל לימין, ובפרט אנגלית.

חָדָשׁ!!: עברית ועברית באינטרנט · ראה עוד »

עברית ישראלית

עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא שפה שמית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עברית ועברית ישראלית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים העיקריים, הקיימים בכל שפה טבעית; השני הוא התנועה.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור · ראה עוד »

עיצור מכתשי, מקורב צדי

עיצור מכתשי מקורב צדי נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, מקורב צדי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, מקיש

עיצור מכתשי מקיש הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, מקיש · ראה עוד »

עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום

עיצור מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, אפי

עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, אפי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, סותם, אטום

עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, סותם, קולי

עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי

עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור סדקי, סותם, אטום

עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור סדקי, חוכך, אטום

עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור סדקי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, רוטט

עיצור ענבלי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור ענבלי, רוטט · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, אטום

עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, קולי

עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום

עיצור שפתי־שיני חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי

עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור לועי, חוכך, אטום

עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור לועי, חוכך, קולי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור חכי, מקורב

עיצור חכי מקורב נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור חכי, מקורב · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום

עיצור בתר-מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי

עיצור בתר־מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי

עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, אפי

עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור דו-שפתי, אפי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, סותם, אטום

עיצור דו־שפתי סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור דו-שפתי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי

עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור וילוני משופתת, מקורב

עיצור וילוני משופתת מקורב הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות, כדוגמת העברית (בהגייה התימנית ובמילים שאולות).

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני משופתת, מקורב · ראה עוד »

עיצור וילוני, סותם, אטום

עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור וילוני, סותם, קולי

עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצורים מקורבים

עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מקורבים · ראה עוד »

עיצורים מקישים

עיצורים מקישים (flap) הם עיצורים המופקים תוך התכווצות שרירים יחידה כך שאיבר חיתוך אחד מושלך כנגד איבר חיתוך אחר.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מקישים · ראה עוד »

עיצורים מחוככים

עיצורים מחוככים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מחוככים · ראה עוד »

עיצורים מכתשיים

עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים נזאליים בניגוד לסותמים האוראליים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים אפיים · ראה עוד »

עיצורים סדקיים

עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים סדקיים · ראה עוד »

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stop) או פוצצים (plosive) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים סותמים · ראה עוד »

עיצורים ענבליים

עיצורים ענבליים (Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים ענבליים · ראה עוד »

עיצורים שפתיים

בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים שפתיים · ראה עוד »

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים לועיים · ראה עוד »

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים חוככים · ראה עוד »

עיצורים חכיים

עיצורים חכיים (Palatal) הם עיצורים הנחתכים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לבין החך הקשה.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים חכיים · ראה עוד »

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים בתר-מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).

חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים וילוניים · ראה עוד »

פרנק-ריהל

דוגמה של קטע טקסט הכתוב בגופן פרנק-ריהל פרנק-ריהל (בלועזית: Frank-Rühl) הוא הגופן העברי הנפוץ ביותר בדפוס.

חָדָשׁ!!: עברית ופרנק-ריהל · ראה עוד »

פרוטוקול

עמדת הקלדנים כותבי הפרוטוקול בבית המשפט העליון פְּרוֹטוֹקוֹל (נקרא בעברית גם פרטיכל וזיכרון דברים) הוא המסמך הנכתב במהלך דיון שבו משתתפים אחדים, ומסכם את שנאמר באותו דיון, ובכך מהווה בסיס להמשך ההתייחסות לדיון.

חָדָשׁ!!: עברית ופרוטוקול · ראה עוד »

פרוזודיה

פרוזודיה הוא מושג בבלשנות השייך לתחום העוסק באקוסטיקה של הדיבור.

חָדָשׁ!!: עברית ופרוזודיה · ראה עוד »

פלג (דמות מקראית)

שמאלפֶּלֶג הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית י', כ"ה.

חָדָשׁ!!: עברית ופלג (דמות מקראית) · ראה עוד »

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.

חָדָשׁ!!: עברית ופונולוגיה · ראה עוד »

פועל (בלשנות)

בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.

חָדָשׁ!!: עברית ופועל (בלשנות) · ראה עוד »

פיניקית

פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה-1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.

חָדָשׁ!!: עברית ופיניקית · ראה עוד »

פיסוק

פיסוק הוא חלק של הדקדוק העוסק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.

חָדָשׁ!!: עברית ופיסוק · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: עברית ופילוסופיה · ראה עוד »

פידג'ין

שפת פידג'ין (או פידג'ן, פיג'ין; מאנגלית: pidgin; הגייה סינית של המלה האנגלית business) היא כל שפה חדשה שנוצרת מעירוב של כמה שפות אחרות לצורך תקשורת בין דוברי השפות הללו.

חָדָשׁ!!: עברית ופידג'ין · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וצ · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: עברית וצאינה וראינה · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: עברית וצפון אפריקה · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: עברית וציונות · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים, ואוויר המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: עברית וקרקע · ראה עוד »

קהילה

קהילה יכולה להיות מוגדרת במספר אופנים.

חָדָשׁ!!: עברית וקהילה · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: עברית וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

ר

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית ור · ראה עוד »

ראש השנה האזרחית

זיקוקי די-נור במקסיקו סיטי, בחצות הלילה שבו מתחיל ראש השנה האזרחית כרטיס ברכה לשנה האזרחית החדשה, ארצות הברית, 1908 ראש השנה האזרחית או יום השנה החדשה הוא היום הראשון של השנה בלוח הגרגוריאני ובלוח היוליאני אשר מתקיים ב-1 בינואר.

חָדָשׁ!!: עברית וראש השנה האזרחית · ראה עוד »

רמזור

רמזור מתקן המאפשר לעיוורים להשתמש ברמזור להולכי רגל, בהשמעת קול שונה בהתאם לצבע הרמזור רמזור לרוכבי אופניים באמסטרדם, הולנד סין רמזור זמני נייד עם חיישן/מצלמה (?) בהמבורג, גרמניה רמזורים, הם מערכת אורות צבעוניים המוצבת בצמתים, ותפקידם הוא לווסת את התנועה בצומת.

חָדָשׁ!!: עברית ורמזור · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: עברית ורמב"ם · ראה עוד »

רפואה

מטה אסקלפיוס, הסמל למקצוע הרפואה רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונאלית), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסקים באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: עברית ורפואה · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة - קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית ורצועת עזה · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא מונח בפילוסופיה שלו מספר משמעויות.

חָדָשׁ!!: עברית ורציונליזם · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: עברית ורש"י · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: עברית ורחל אליאור · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי), שפתה הרשמית של רוסיה, היא שפה סלאבית מזרחית המשתייכת לקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: עברית ורוסית · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: עברית ושאילת מילים · ראה עוד »

שם עצם

שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, יוסי, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).

חָדָשׁ!!: עברית ושם עצם · ראה עוד »

שם פרטי

שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.

חָדָשׁ!!: עברית ושם פרטי · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

רצח העם שאירע ברואנדה במהלך 1994 בו נרצחו כחצי מיליון בני אדם. שנות ה-90 של המאה ה-20 (מכונות בקיצור שנות התשעים או בסלנג הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1990 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: עברית ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפת אם

שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה.

חָדָשׁ!!: עברית ושפת אם · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: עברית ושפה · ראה עוד »

שפה רשמית

שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או כל טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות בצורה חוקתית.

חָדָשׁ!!: עברית ושפה רשמית · ראה עוד »

שפות אפרו-אסיאתיות

תפוצת השפות האפרו-אסיאתיות השפות האפרו-אסיאתיות הן משפחת שפות המונה כ-240 שפות שיש להן כ-285 מיליון דוברים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אפריקה וכן דרומית למדבר סהרה.

חָדָשׁ!!: עברית ושפות אפרו-אסיאתיות · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: עברית ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות כנעניות

אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.

חָדָשׁ!!: עברית ושפות כנעניות · ראה עוד »

שפות יהודיות

דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה.

חָדָשׁ!!: עברית ושפות יהודיות · ראה עוד »

שקל חדש

שקל חדש (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪) הוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית ושקל חדש · ראה עוד »

שלמה מורג

שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.

חָדָשׁ!!: עברית ושלמה מורג · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: עברית ושבוע · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית ושומרונים · ראה עוד »

שורש (שפות שמיות)

בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.

חָדָשׁ!!: עברית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »

שורש משושה

שורש משושה הוא שורש בעל שישה רדיקלים, כלומר שישה עיצורי שורש.

חָדָשׁ!!: עברית ושורש משושה · ראה עוד »

שורש מחומש

שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.

חָדָשׁ!!: עברית ושורש מחומש · ראה עוד »

ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

חָדָשׁ!!: עברית ות · ראה עוד »

תחילת שנה חדשה

זיקוקי די-נור לרגל חגיגות תחילת השנה החדשה בסידני, אוסטרליה, ב-1 בינואר 2006 בכל חלקי העולם מקובל לציין תחילת שנה חדשה בחג או ביום שמחה, בהתאם למועד תחילת השנה בתרבות או בדת המקומית.

חָדָשׁ!!: עברית ותחילת שנה חדשה · ראה עוד »

חג המולד

חג המולד (באנגלית: Christmas, קיצור מאנגלית תיכונה של Christ's mass "מיסת המשיח") הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הדת הנוצרית המציין את הולדת ישו.

חָדָשׁ!!: עברית וחג המולד · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: עברית ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: עברית ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: עברית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה דתית היא פניה אל כוח על-טבעי (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: עברית ותפילה · ראה עוד »

תקשורת

תקשורת היא תחום בחברה ובמדע שמהותו היא תהליך של העברת מסרי מידע.

חָדָשׁ!!: עברית ותקשורת · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עברית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: עברית ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: עברית ותרגום · ראה עוד »

תרגום תוכנה

תרגום תוכנה פירושו התאמתה לשפה אחרת של תוכנה שפותחה ללא התחשבות מלאה בשפה זו.

חָדָשׁ!!: עברית ותרגום תוכנה · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: עברית ותלמוד · ראה עוד »

תחביר

תחביר (מיוונית: σύνταξις) הוא מערכת הכללים של שפה, הקובעים איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.

חָדָשׁ!!: עברית ותחביר · ראה עוד »

תחביר עברי

התחביר העברי הוא מערכת כללי התחביר (בניית משפטים) של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: עברית ותחביר עברי · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

אליעזר בן יהודה תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: עברית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תואר השם

בדקדוק, תואר השם או שם תואר הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Modify).

חָדָשׁ!!: עברית ותואר השם · ראה עוד »

למידה

למידה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, תובנה, יכולת או מיומנות.

חָדָשׁ!!: עברית ולמידה · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: עברית ולאדינו · ראה עוד »

לאומיות

מפגינים אוחזים בדגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית, לפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: עברית ולאומיות · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: עברית ולשון חז"ל · ראה עוד »

לשון הקודש

קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש הוא כינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה, בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.

חָדָשׁ!!: עברית ולשון הקודש · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: עברית ולטינית · ראה עוד »

לבנט

ממלכות עתיקות באזור הלבנט הלבנט הלֶבַֿנְט (מצרפתית: Levant) הוא מונח גאוגרפי ותרבותי המתייחס לחלק המזרחי של אגן הים התיכון, ובפרט לחלק המערבי של אזור הסהר הפורה.

חָדָשׁ!!: עברית ולבנט · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (אל)לֻבְּנַאנִיַה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: עברית ולבנון · ראה עוד »

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: עברית ולימודים קלאסיים · ראה עוד »

לינגואה פרנקה

לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא שפה המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: עברית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: עברית וטעמי המקרא · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִייַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: עברית וטבריה · ראה עוד »

ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.

חָדָשׁ!!: עברית וז · ראה עוד »

ח

ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וח · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.

חָדָשׁ!!: עברית וחוק · ראה עוד »

חוזה

חוזה מכר שומרי המוצג במוזיאון הלובר חוזה הוא ביטוי חברתי משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים.

חָדָשׁ!!: עברית וחוזה · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: עברית וחינוך · ראה עוד »

חינוך ממלכתי

חינוך ממלכתי או מערכת חינוך ציבורית הם מונחים המתייחסים למערכת של בתי ספר ומוסדות חינוכיים אחרים המופעלים על ידי המדינה ומשרתים את אזרחיה.

חָדָשׁ!!: עברית וחינוך ממלכתי · ראה עוד »

חילוניות

ג'ורג' ג'ייקוב הוליוק (1817-1906), הכותב בריטי שטבע לראשונה את המונח חילוניות (secularism) חילוניות היא אידאולוגיה שסוברת שיש לאדם זכות להיות חופשי משליטה דתית וכן מכפייה דתית של הממשל ושנהלי הממשל ומוסדותיו צריכים להתקיים בנפרד מהדת ו/או אמונות דתיות בתוך מדינה שהיא נייטרלית בענייני אמונה.

חָדָשׁ!!: עברית וחילוניות · ראה עוד »

חיים

חיים הם מכלול המאפיינים המבדילים ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים או אורגניזמים) מיישויות חומריות אחרות.

חָדָשׁ!!: עברית וחיים · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וב · ראה עוד »

בן סירא

הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים.

חָדָשׁ!!: עברית ובן סירא · ראה עוד »

בניינים בעברית

שבעת הבניינים בעברית. בדומה לדקדוק של שפות שמיות אחרות, בדקדוק העברי, בניין הוא מערכת נטייה של הפועל: כל בניין של פועל הוא קבוצה של תבניות לשוניות קבועות; בשפה העברית כדי ליצור פועל משבצים שורש מסוים בהתאם לזמן ולגוף בתוך התבנית של הבניין.

חָדָשׁ!!: עברית ובניינים בעברית · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.

חָדָשׁ!!: עברית ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: עברית וברית המועצות · ראה עוד »

בית משפט

בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת - מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.

חָדָשׁ!!: עברית ובית משפט · ראה עוד »

בית תלמי

תלמי הראשון מייסד השושלת בית תלמי היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.

חָדָשׁ!!: עברית ובית תלמי · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: עברית ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וג · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עברית וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: עברית וגרמניה · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: עברית וגלות בבל · ראה עוד »

גבר

דמות איש, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר גֶּבֶר או איש הוא זכר המין האנושי.

חָדָשׁ!!: עברית וגבר · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן או פונט הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: דפוס, תוכנת מחשב ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: עברית וגופן · ראה עוד »

ד

ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וד · ראה עוד »

דער עמעס

גיליון דער עמעס דער עמעס (נהגה "דֶר אֶמֶס"; יידיש: "האמת"; ברוסית: Правда, פראבדה) היה עיתון סובייטי ביידיש שיצא לאור במוסקבה משנת 1918 ועד 1938.

חָדָשׁ!!: עברית ודער עמעס · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: עברית ודפוס · ראה עוד »

דקדוק עברי

שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.

חָדָשׁ!!: עברית ודקדוק עברי · ראה עוד »

דיבור

שתי נשים המשתמשות בדיבור לצורך תקשורת בין אישית. הדיבור מאפשר תקשורת עם הסביבה החברתית והעברת מסרים לקהל היעד של הדובר דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית.

חָדָשׁ!!: עברית ודיבור · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-8 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: עברית והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: עברית והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

האקדמיה הצרפתית

בניין האקדמיה הצרפתית, פריז הקרדינל רישלייה, מייסד האקדמיה הצרפתית האקדמיה הצרפתית (בצרפתית: Académie française) היא אגודה מדעית הפועלת בצרפת, ומטרתה קידום ענייני השפה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: עברית והאקדמיה הצרפתית · ראה עוד »

הארץ

העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: עברית והארץ · ראה עוד »

האלף ה-2 לפנה"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עברית והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הספרייה של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: עברית והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של שושלת של בית אומיה, 661-750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570-632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: עברית והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: עברית והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן שלהי תקופת בית שני, ובמיוחד אחרי חורבנו, ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: עברית והקהילה היהודית · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) התקופה העות'מאנית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: עברית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התגלות

סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.

חָדָשׁ!!: עברית והתגלות · ראה עוד »

הללויה

הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.

חָדָשׁ!!: עברית והללויה · ראה עוד »

הלחם בסיסים

"רמזור" הוא המילה בעברית לפנסים המכוונים את התנועה. המילה נוצרה כהלחם של המילים "רמז"+"אור", שכן אורות הרמזור מורים (או "רומזים") לעוברי האורח מה עליהם לעשות בצומת. הֶלְחֵם בסיסים הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (ובמקרים נדירים, במספר שפות, אף שלוש מילים. דוגמה בעברית: "שוקחתן" - הלחם של "שוק", "קח" ו-"תן") קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן.

חָדָשׁ!!: עברית והלחם בסיסים · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: עברית והלכה · ראה עוד »

הטיה (דקדוק)

בשפות טבעיות, הטיה היא שינוי קל בכתיב ובהגייה של מילה, שמשנה מעט גם את המשמעות שלה ונעשית על פי חוקי הדקדוק.

חָדָשׁ!!: עברית והטיה (דקדוק) · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: עברית והגירה · ראה עוד »

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (בטרמינולוגיה ארכאית: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: עברית והגייה אשכנזית · ראה עוד »

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהדות ספרד, יהדות איטליה וחלק מיהודי ארצות האסלאם בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: עברית והגייה ספרדית · ראה עוד »

הגייה תימנית

ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה על ידי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: עברית והגייה תימנית · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: עברית והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת בירושלים וחברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

חָדָשׁ!!: עברית והוצאת כרמל · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית והכנסת · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: עברית והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

הכתב העברי הקדום (שם ארכאי: כתב דַעַץ) הוא נוסח מקומי של האלפבית הפיניקי כפי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה ותושבי ממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ואף הייתה לו השפעה על הכתב של מספר ממלכות שכנות (מואב, פלשת וארם).

חָדָשׁ!!: עברית והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

הכוזרי

'''ספר הכוזרי''', שער מהדורת ורשה 1880 עטיפת ספר הכוזרי בתרגומו של יהודה אבן שמואל, בהוצאת דביר ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה (ערבית: كتاب الحجة والدليل في نصر الدين الذليل, כִּתָּאבּ אלחַגׇ'ה ואלדׇּלִיל פִי נַצְר אלדִּין אלדַ'לִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: עברית והכוזרי · ראה עוד »

היסטוריה של המזרח התיכון

מפת המזרח התיכון דברי ימי האזור המכונה בימינו "המזרח התיכון" מגוללים רצף היסטורי של ציוויליזציה אנושית בת יותר מ-5,000 שנים.

חָדָשׁ!!: עברית והיסטוריה של המזרח התיכון · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית והיישוב · ראה עוד »

ו

ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וו · ראה עוד »

כ

כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וכ · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית וכנען · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועד לייצג את השפה הדבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: עברית וכתב · ראה עוד »

כתב עברי רהוט

חתימתו של הבעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב הארמי או הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.

חָדָשׁ!!: עברית וכתב עברי רהוט · ראה עוד »

כתב רש"י

כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית וכתב רש"י · ראה עוד »

כתב יד (כתב)

כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד על לוח. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

חָדָשׁ!!: עברית וכתב יד (כתב) · ראה עוד »

כתיב עברי

הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.

חָדָשׁ!!: עברית וכתיב עברי · ראה עוד »

כתיב חסר ניקוד

כתיב חסר ניקוד הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באמות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד.

חָדָשׁ!!: עברית וכתיב חסר ניקוד · ראה עוד »

כתיבה

כתיבה על ידי שימוש בעט. כתיבה של מכתב על ידי שימוש במכחול.

חָדָשׁ!!: עברית וכתיבה · ראה עוד »

ירדן

צילום לווין של ירדן ושכנותיה ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אָלְמָמְלָכָּה (א)לְאֻרְדֻּנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה השוכנת במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: עברית וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: עברית וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: עברית וישראל · ראה עוד »

יבסקציה

היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא את היהדות ו"הלאומנות הבורגנית" ולהחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.

חָדָשׁ!!: עברית ויבסקציה · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית ויהדות · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבותם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: עברית ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: עברית ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד הייתה הקהילה היהודית שהתקיימה בספרד המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: עברית ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: עברית ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), לפי המינוח הישראלי או הגדה המערבית (בערבית: الضـّفـّة الغربيـّة, בתעתיק מדויק: "א(ל)צ'פה אלגֿרביה") לפי המינוח הירדני והמקובל בעולם, הם כינויים לשטח של 5,790 קמ"ר המוחזק בידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית מאז שנכבש מירדן במלחמת ששת הימים, ומאז 1993 הועברו חלק מסמכויות השלטון בו לרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: עברית ויהודה ושומרון · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עברית ויהודים · ראה עוד »

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

חָדָשׁ!!: עברית ויום השבת · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מקורו של השם "יוונים" הוא מהתרבות האיונית. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף מהערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3000 השנים באסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: עברית ויוונים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית ויידיש · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עברית ו2005 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עברית ו2007 · ראה עוד »

6 בינואר

6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עברית ו6 בינואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עברי, שפת עבר, לשון עברית, השפה העברית, הלשון העברית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עברית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »