סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עזריאל קרליבך

מַדָד עזריאל קרליבך

ד"ר עזריאל קרליבך (7 בנובמבר 1908 – 12 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה. [1]

100 יחסים: Compact Memory, מסה (חיבור עיוני), מעריב, מעט מן האור, מפא"י, מרא דאתרא, מרדכי נאור, משפטים, מדים, אנטישמיות, אס אה, אפרים קרליבך, אלברט איינשטיין, אברהם יצחק הכהן קוק, אוניברסיטת המבורג, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוטם שריר הלב, נאציזם, סמיכה לרבנות, ספרית מעריב, עקיבא איגר, עריכה, עזריאל הילדסהיימר, עיתונאי, עיתונות עברית, פובליציסטיקה, צעירי מזרחי, קומוניזם, רפובליקת ויימאר, רפי מן, רחובות תל אביב-יפו, רב, רב-מכר, שמות רחובות בישראל, שם עט, שנות ה-70 של המאה ה-20, שלמה קרליבך, שלמה קרליבך (ליבק), שלום רוזנפלד, שושלת, תל אביב-יפו, תוכנית החלוקה, ליטא, ליבק, לייפציג, טלגרף, טלגרפיה, זולטן קלוגר, ברלין, ברית המועצות, ..., בית הקברות נחלת יצחק, גרמניה, דוקטור, דוד בן-גוריון, המבורג, הארץ, האומות המאוחדות, הסכם השילומים, העלייה החמישית, העין השביעית, הצופה, הקיסרות הגרמנית, התנקשות, הודו, הודו - יומן דרכים, היינט, היישוב, ורשה, כתב, כתב עת, י"ל פרץ, יציאה בשאלה, ירושלים, ישיבת מרכז הרב, ישיבת טלז, ישיבה, ידיעות אחרונות, יהדות חרדית, יהודה מוזס, יוסף צבי קרליבך, יוסף לפיד, יידיש, 12 בפברואר, 15 בפברואר, 1908, 1927, 1929, 1931, 1932, 1933, 1934, 1937, 1939, 1942, 1948, 1954, 1956, 29 במרץ, 3 בינואר, 7 בנובמבר. להרחיב מדד (50 יותר) »

Compact Memory

Compact Memory היא ספרייה דיגיטלית זמינה לכול, ובה 118 כתבי עת יהודיים בשפה הגרמנית מהתקופה שבין 1806 ל-1938.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וCompact Memory · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומעריב · ראה עוד »

מעט מן האור

העיצוב החדש של העלון לוגו ישן של מעט מן האור מעט מן האור הוא עלון פרשת שבוע בהוצאת תנועת אורות.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומעט מן האור · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָא"י) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומפא"י · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומרדכי נאור · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומשפטים · ראה עוד »

מדים

צוערי קורס חובלים במדי יצוג במהלך מסדר כבוד. מדי משטרה מדים הם מערכת של פריטי לבוש הנלבשים על ידי חברי ארגון בזמן השתתפות בפעילות של הארגון.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ומדים · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כשליט העולם פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואנטישמיות · ראה עוד »

אס אה

אנשי האס.אה. נקראו גם "החולצות החומות" על שם המדים החומים שלהם. סמל האס אה היטלר מצדיע לאנשי האס אה, אפריל 1932 נ. ישראל בברלין - מרץ 1933. כיתוב השלטים: "גרמנים! התגוננו! אל תקנו מיהודים!" ("Deutsche! Wehrt Euch! Kauft nicht bei Juden!") שְׁטוּרְמְאַבְּטַיְילוּנְג (בגרמנית) הידועות בשמן המקוצר אֶס-אַה (SA) הן פלוגות הסער הנאציות, שהורכבו מאלפי בריונים ומובטלים.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואס אה · ראה עוד »

אפרים קרליבך

הרב ד"ר אפרים קרליבך (12 במרץ 1879 − י"ח בתשרי תרצ"ז 4 באוקטובר 1936) היה רב אורתודוקסי, יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואפרים קרליבך · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער אלברט איינשטיין (בגרמנית: Albert Einstein,; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואלברט איינשטיין · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אוניברסיטת המבורג

אוניברסיטת המבורג (בגרמנית: Universität Hamburg) היא מוסד להשכלה גבוהה השוכנת בגרמניה בעיר המבורג.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואוניברסיטת המבורג · ראה עוד »

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין · ראה עוד »

אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ואוטם שריר הלב · ראה עוד »

נאציזם

הסמל הנאצי - צלב הקרס נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ונאציזם · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה או סמיכת זקנים) היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

ספרית מעריב

לוגו ההוצאה ספריַּת מעריב הייתה הוצאת ספרים עברית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וספרית מעריב · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ועקיבא איגר · ראה עוד »

עריכה

עריכה היא שלב בתהליך פרסום של יצירה כתובה, חזותית, או קולית שבו עוברת היצירה סוגים אחדים של ליטוש, שמטרתם לשפרה ולעשותה ראויה לפרסום.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ועריכה · ראה עוד »

עזריאל הילדסהיימר

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »

עיתונאי

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בעת תדריך עיתונאי עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ועיתונאי · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ועיתונות עברית · ראה עוד »

פובליציסטיקה

פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ופובליציסטיקה · ראה עוד »

צעירי מזרחי

צעירי מזרחי היה ארגון של צעירים חברי המזרחי שנוסד בפולין בשנת 1918.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וצעירי מזרחי · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס, קרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית המצבה המקורית של דב בר בורוכוב בסמינר אפעל. עליה כתובת ביידיש: "הרעיון היהודי-קומוניסטי מחשל את "שרשרת הזהב" של הבורוכוביזם" קוֹמוּנִיזְם היא שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וקומוניזם · ראה עוד »

רפובליקת ויימאר

הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה (בתקופתה נקראה "הרייך הגרמני"), שהחלה ב-9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עת הכריז פיליפ שיידמן, המדינאי הסוציאל-דמוקרט, על הקמת רפובליקה גרמנית סוציאליסטית, וראש המפלגה הסוציאליסטית פרידריך אברט התמנה לקאנצלר החדש.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

רפי מן

רפי מָן (נולד ב-1952 בתל אביב) הוא פרופסור חבר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, חוקר תקשורת ועיתונאות, היסטוריון, המלמד באוניברסיטת אריאל, ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ורפי מן · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שדרות רוטשילד במרכז העיר (2006) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ורב · ראה עוד »

רב-מכר

רב-מכר הוא ספר פופולרי שנמכר בעותקים רבים.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ורב-מכר · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

רחוב ביאליק ושדרות ח"ן שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, לכן שלושתם מונצחים ברחובות השכונה, אף על פי ששלושתם היו חיים בעת צילום התמונה (2015). נכון להיום (שנה נוכחית), קיסינג'ר עדיין חי. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי שתחתיו מתפרסמים ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ושם עט · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שלמה קרליבך

הרב שלמה קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה, 14 בינואר 1925 - 21 באוקטובר 1994) היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ושלמה קרליבך · ראה עוד »

שלמה קרליבך (ליבק)

הרב שלמה קרליבך. 1910 הרב שלמה קרליבך. 1919 הרב ד"ר שלמה (סלומון) קרליבך (קארלעבאך; בגרמנית: Salomon Carlebach; 28 בדצמבר 1845, היידלסהיים – 12 במרץ 1919, ליבק) היה רב אורתודוקסי גרמני, מורה, סופר ופוליטיקאי לאומני-שמרני.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ושלמה קרליבך (ליבק) · ראה עוד »

שלום רוזנפלד

משתתפי התוכנית "שלושה בסירה אחת", 1957שמשמאל לימין: גבריאל צפרוני, שלום רוזנפלד, שמואל אלמוג, אמנון אחי-נעמי ודן אלמגור שלום רוזנפלד (דצמבר 1914 – 14 באפריל 2008) היה מבכירי העיתונאים בישראל, עורך "מעריב" בשנים 1974–1980, מייסד התוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס סוקולוב לעיתונאות (1975) ופרס ישראל לעיתונות (1986).

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ושלום רוזנפלד · ראה עוד »

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, הנמשכת במשך דורות רבים.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ושושלת · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וליטא · ראה עוד »

ליבק

ליבק היא עיר בצפון גרמניה, והעיר השנייה בגודלה במדינת שלזוויג-הולשטיין.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וליבק · ראה עוד »

לייפציג

בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (גרמנית: Leipzig,, הגייה בשפת המקור: לָייפּציךְ; סורבית: Lipsk) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ולייפציג · ראה עוד »

טלגרף

טלפרינטר קולומביה, ההאנשה של הרוח האמריקאית, פורסת קווי טלגרף לרוחב היבשת, בציור הקידמה האמריקאית, 1872 טֵלֶגְרָף הוא מכשיר להעברת מסרים מילוליים למרחקים ארוכים באמצעות תשדורת של אותות אלקטרו-מגנטיים.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וטלגרף · ראה עוד »

טלגרפיה

טלגרפיה היא דרך שידור הודעות כתובות מבלי שההודעה נישאת על גבי עצם פיזי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וטלגרפיה · ראה עוד »

זולטן קלוגר

זוֹלטַן (צבי) קלוּגֶר (בהונגרית: Kluger Zoltán; 8 בפברואר 1896 – 16 במאי 1977) היה צלם שפעל בארץ ישראל ובמדינת ישראל, ותיעד בתצלומיו את החיים בהן.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וזולטן קלוגר · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וברלין · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וברית המועצות · ראה עוד »

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק שוכן בעיר גבעתיים גבול תל אביב והוא אחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן, הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת נחלת יצחק.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וגרמניה · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר) הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ודוקטור · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והמבורג · ראה עוד »

הארץ

העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והארץ · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ״ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והאומות המאוחדות · ראה עוד »

הסכם השילומים

קונרד אדנאואר, חותם ההסכם מן הצד הגרמני הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (מכונה גם "הסכם לוקסמבורג"), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונרד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והסכם השילומים · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והעלייה החמישית · ראה עוד »

העין השביעית

סמליל "העין השביעית" העין השביעית הוא כלי תקשורת ישראלי העוסק בסקירה וביקורת של התקשורת, ובפרט תקשורת המונים בישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והעין השביעית · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והצופה · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

ממוזער הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

התנקשות

ג'ק רובי התנקש בלי הארווי אוסוואלד, שהתנקש קודם לכן בנשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי התנקשות היא ניסיון מתוכנן לרצח אדם מסוים למען אינטרס מסוים, אשר בדרך כלל הוא אישיות ידועה או בעל תפקיד ציבורי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והתנקשות · ראה עוד »

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ (בהינדית: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והודו · ראה עוד »

הודו - יומן דרכים

הודו - יומן דרכים הוא ספר מסע והתרשמות שחיבר עזריאל קרליבך, פובליציסט והעורך הראשי של "מעריב".

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והודו - יומן דרכים · ראה עוד »

היינט

יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והיינט · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך והיישוב · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וורשה · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועד לייצג את השפה הדבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וכתב · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וכתב עת · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (30 במאי (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 18 במאי) 1852 – 3 באפריל (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 21 במרץ) 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה; רוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, פולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וי"ל פרץ · ראה עוד »

יציאה בשאלה

יציאה בשאלה (הנקראת גם "יציאה לשאלה" ו"חזרה בשאלה") הוא ביטוי בשפה העברית המתייחס לתהליך בו יהודי דתי משנה את אורח חייו ואמונותיו, לאורח חיים חילוני באופיו.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ויציאה בשאלה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וירושלים · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וישיבה · ראה עוד »

ידיעות אחרונות

ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מה-11 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך וידיעות אחרונות · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהודה מוזס

יהודה מוזס (1886 - 14 באוקטובר 1956) היה איש עסקים ישראלי והבעלים והמו"ל הראשון של עיתון ידיעות אחרונות מקרב משפחת מוזס.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ויהודה מוזס · ראה עוד »

יוסף צבי קרליבך

לוח הנצחה בהמבורג-אלטונה עם תמונה של יוסף צבי קרליבך הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך (בגרמנית: Joseph Zwi Carlebach; כ"ב בשבט תרמ"ג, 1883 – ח' בניסן תש"ב, 26 במרץ 1942) היה מחנך ורב גרמני, רבה של המבורג, ועסקן נמרץ עבור הישיבות באירופה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ויוסף צבי קרליבך · ראה עוד »

יוסף לפיד

יוסף לפיד במהלך שירותו הצבאי, מרץ 1949 יוסף (טומי) לפיד (לַמפֶּל) (27 בדצמבר 1931 – 1 ביוני 2008) היה סופר, עיתונאי, ופוליטיקאי ישראלי, יליד וויבודינה (סרביה).

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ויוסף לפיד · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ויידיש · ראה עוד »

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו12 בפברואר · ראה עוד »

15 בפברואר

15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו15 בפברואר · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1908 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1927 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1929 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1933 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1934 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1937 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1939 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1942 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1948 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1954 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו1956 · ראה עוד »

29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו29 במרץ · ראה עוד »

3 בינואר

3 בינואר הוא היום השלישי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו3 בינואר · ראה עוד »

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עזריאל קרליבך ו7 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

רבי אפכא מסתברא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עזריאל_קרליבך

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »