סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עקיבא איגר

מַדָד עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה. [1]

605 יחסים: Allgemeine Zeitung des Judentums, ממלכת הונגריה, מארגען זשורנאל, מאיר פוזנר, מאיר דן פלוצקי, מאיר וונדר, מנשר, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), מניין, מסורת הש"ס, מסכת עירובין, מצרים העתיקה, מצבה, מקובל, מקיצי נרדמים, מרק, מרקוס יסטרוב, מרדכי עובדיהו, מרדכי ליפסון, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרדכי יוסף ליינר, מריאנסקה לאזנייה, משנה, משפט עברי, משפחת סופר, משגיח, משה, משה קורדובירו, משה שיק, משה ברודא, משולם איגרא, מתמטיקאי, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם השנייה, מטרסבורג, מזריטש, מחלוקת, מבשרי הציונות, מגילת קהלת, מהדורה מוערת, מוסקבה, מוסלמים, מוסד הרב קוק, מוראביה, מוריץ לצרוס, מוריה (כתב עת), מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות, מינסק, מיקרופילם, ..., מירוסלאבייץ, מילונאות, א' בחשוון, אמן (תרבות), אמנציפציה ליהודים, אמרת כנף, אמוראים, אנציקלופדיה יודאיקה, אנגרמה, אפולוגטיקה, ארמית, ארץ ישראל, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארבע כוסות, ארוחת צהריים, ארוחת בוקר, אריק וולהיים, אריה לייב הלר, אשקלון, אתרוג, אלעזר לעוו, אלתר דרויאנוב, אלחנן וסרמן, אלכסנדר פושקין, אליעזר גורדון, אליעזר יהודה וולדנברג, אליה שפירא, אליהו גוטמכר, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אחרונים, אב בית דין, אברהם מאיר הברמן, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אליהו קפלן, אברהם אבן עזרא, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם לנדא, אברהם טיקטין, אברהם חיים פריימן, אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג), אברהם ברודא, אברהם דב בער פלאם, אברהם ישעיהו קרליץ, אגדה (יהדות), אדמו"ר, אהרן סורסקי, אוניברסיטת לייפציג, אוסטריה, איטליה, איזביצה קויאווסקה, איגרת הרמב"ן, איוב, אייזנשטאדט, נפתלי צבי יהודה ברלין, נצר סרני, נתן גשטטנר, נדבנות, נדוניה, נוטריון, נכס צאן ברזל, נישואים, ניחום אבלים, נידה, נייר, סנקט פטרבורג, סנדק (יהדות), ספקא דאורייתא לחומרא, ספר תורה, ספר התניא, ספר הבדיחה והחידוד, ספרן, ספרות תורנית, ספרות ילדים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סופר, סוכר, סכין שחיטה, סיני (כתב עת), סיוון, עמותה, עמוד שער, עם הספר (הוצאת ספרים), ענווה, עקיבא איגר (הראשון), עקיבא ברוך פוזנר, עקיבא ישראל ורטהיימר, ערב רב, עשרת ימי תשובה, עלייה לארץ ישראל, עלייה לתורה, עברית, עושר, עיפרון, עיתונאי, עיתונות יהודית היסטורית, עידן הנאורות, פסח, פסיכולוג, פראג, פרנקפורט, פרשנות הפשט למקרא, פרוסיה, פרוסיה המערבית, פרישות (יהדות), פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, פומרניה, פוסק, פולין, פולין גדול, פוליטיקה של ישראל, פוזנן, פינסק, פילוסוף, פיוטרקוב טריבונלסקי, צבי פסח פרנק, צבי הירש קלישר, צבי הירש חיות, צבי הירש בושקא, צבי הירש הלר, צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, צדיק, צוואה, ציון (כתב עת), צייר, קמחא דפסחא, קאליש, קפה, קרן קיימת לישראל, קרלובי וארי, קשובית, קטמון, קוצו של יוד, קורבן, קובנה, קודש וחול ביהדות, ר"מ, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, ראביץ', ראובן גרוזובסקי, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל פטאי, רשב"א, רב, רוסיה, רווק, ריב ההיכל, רייזל פרידמן, ש"ס וילנא, שמחה עלברג, שמואל אליהו טאוב, שמואל אהרון שזורי, שמואל שאטין, שמואל שרגא פייגנזון, שאלות ותשובות, שאול פנחס רבינוביץ, שנת צהריים, שנות ה-80 של המאה ה-20, שעשועי לשון, שצ'צ'ין, שקיעת החמה, שלמה איגר, שלמה פלסנר (רב), שלמה לוריא, שלמה זלמן ליפשיץ, שלמה היימן, שלזוויג-הולשטיין, שלזיה, שלום אולמן, שליח (הלכה), שטרסבורג, שחמטאי, שחיתות, שחיטה (הלכה), שבע קהילות, שבעה נקיים, שבת הגדול, שבתי כהן, שבט (חודש), שבטי ישראל, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שוחט, שינה, שיש, שיטת בריסק, שיטת הפלפול, שידוך, שיירת הדסה, תנ"ך, תנאים, תנאים (אירוסים), תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפוח אדמה, תפיסה, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילין, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילים, תומאס ג'פרסון, תורת חובות הלבבות, תורה שבעל-פה, לנצ'יצה, לשנו, לשון נופל על לשון, לולב, לובלין, לובביץ', לוגיקה, ליפניק על הבצ'ווה, ליטא, ט' בחשוון, טאלר, טובת הנאה, זאב יעבץ, זכויות יוצרים, זיכרון, ח' בכסלו, חנה עמית, חנוך לוין, חסידות מודז'יץ, חסידות ערלוי, חסידות פשדבורז', חסידות קרלין, חסידות חב"ד, חסידות גור, חצות, חטא העגל, חז"ל, חזון איש, חופה, חופה וקידושין, חורף, חילון, חידוש עבודת הקורבנות, חיים מוולוז'ין, חיים אוירבך, חיים נחמן ביאליק, חיים קרלינסקי, חיים ברלין, חיים דוב שעוועל, חיים הלוי סולובייצ'יק, בני ברק, בנימין רבינוביץ', בנימין וולף איגר, ברנוביץ', ברסט (בלארוס), ברלין, ברטיסלאבה, ברוך תאומים-פרנקל, ברוך בר ליבוביץ, ברוך יצחק ליפשיץ, ברוקלין, ברודי, ברכת שמואל, ברית מילה, בלארוס, בז'ז'ני, בבא מציעא, בוררות, בורגנלנד, בודפשט, בין השמשות (יהדות), ביאליסטוק, ביקור חולים, בישוף, בית מגורים, בית מדרש, בית אבות, בית שמש, בית חולים, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית הבסבורג, בית כנסת, ביבליוגרפיה, בידגושץ', ביוגרפיה, גאון, גרמנים, גרמנית, גרמניה, גרמניה הנאצית, גרשם שלום, גלוגוב, גליציה, גבריאלה ד'אנונציו, גדול הדור, גופן, דניאל פרוסטיץ, דפוס ראם, דרשנות, דרזדן, דרישת ציון, דלקת ריאות, דב בריש וידנפלד, דובנו, דובער שניאורי, דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דוד רפפורט, דוד טבל בן נתן נטע מליסא, דיני נאמנות, דירקטוריון, דיו, דיוקן, דיין (הלכה), ה'תק"ן, ה'תק"ע, ה'תקמ"א, ה'תקמ"ז, ה'תקמ"ה, ה'תקנ"ז, ה'תקנ"ה, ה'תקנ"ו, ה'תקס"א, ה'תקס"ז, ה'תקס"ב, ה'תקס"ה, ה'תקס"ו, ה'תקע"א, ה'תקע"ז, ה'תקע"ח, ה'תקע"ב, ה'תקע"ג, ה'תקע"ד, ה'תקע"ה, ה'תקפ"א, ה'תקפ"ז, ה'תקפ"ב, ה'תקפ"ד, ה'תקפ"ה, ה'תקצ"א, ה'תקצ"ז, ה'תקצ"ח, ה'תקצ"ב, ה'תקצ"ג, ה'תקל"ג, ה'תקכ"ב, ה'תר"ל, ה'תר"ט, ה'תר"ה, ה'תרמ"ז, ה'תרנ"ח, ה'תרס"ה, ה'תרע"ב, ה'תרצ"ז, ה'תרצ"ד, ה'תרצ"ו, ה'תרל"ה, ה'תרל"ו, ה'תרכ"א, ה'תרכ"ח, ה'תרכ"ה, ה'תרי"ב, ה'תש"ן, ה'תשמ"א, ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ג, ה'תשל"ט, ה'תשכ"ז, המאה ה-19, המאה ה-20, המעין (כתב עת), המבורג, המוזיאון היהודי בברלין, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, האנציקלופדיה העברית, האר"י, הארץ, האימפריה הרומית הקדושה, הספרייה הלאומית, הספד, העשור הראשון של המאה ה-21, העתק (הכפלה), העיר החופשית דנציג, הפרדס, הפטרה, הצופה מארץ הגר, הקיסרות הגרמנית, הקיבוץ הדתי, הר הבית, הרמן שטרוק, השואה, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלל ליכטנשטיין, הלברשטאדט, הלוח העברי, הלוויה, הלכה, הטרמה, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, הגרלה, הדפס, הדפס אבן, ההתנגדות לחסידות, ההד, הורדנה, הוגו גולד, הוועד הפועל הציוני, הכרמל (כתב עת), היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היסטוריוגרפיה, היגיינה, ורשה, ורוצלב, ולוצלאווק, וולוז'ין, וודקה, וימפל, וינה, ויקיטקסט, וילנה, כ"ח באדר, כ"ד בכסלו, כ' בסיוון, כתב עת תורני, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כולרה, י"ח באדר, י"ב באדר, י"ג בתשרי, י"ג בטבת, י"ד בחשוון, ימים נוראים, יאיר וינשטוק, יעקב אטלינגר, יעקב צבי מקלנבורג, יעקב קרנץ, יעקב רוזנס, יעקב לורברבוים, יעקב יהושע פלק, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק נוניש בילמונטי, יצחק רפאל, יצחק יהודה שמלקיש, יציאת מצרים, יראת השם, ירושלים, ירושלים המאוחדת, ירושה, ירוחם ליבוביץ, ישעיה פיק ברלין, ישעיהו, ישראל מסלנט, ישראל ליפשיץ, ישראל דנדרוביץ, ישיבת מיר, ישיבת אוהל תורה, ישיבת טלז, ישיבת וולוז'ין, ישיבה, ישיבה יוניברסיטי, ילד פלא, יחזקאל אברמסקי, יחזקאל לנדא, יחזקאל דוקקעס, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יהדות אשכנז, יהדות גרמניה, יהושע מזח, יהושע מונדשיין, יהודה עציון, יהודה לייב איגר, יהודה לייב פישמן מימון, יהודה הלוי, יהודים, יום השנה, יום הכיפורים, יונה עמנואל, יוסף צדנר, יוסף זונדל מסלנט, יוליוס פירסט, יוהאן וולפגנג פון גתה, יוונית, יין, 12 באוקטובר, 12 בנובמבר, 17 בדצמבר, 1752, 1761, 1763, 1773, 1778, 1781, 1786, 1787, 1788, 1789, 1790, 1791, 1793, 1795, 1796, 1801, 1802, 1804, 1805, 1806, 1807, 1810, 1811, 1812, 1814, 1815, 1818, 1821, 1822, 1823, 1825, 1827, 1831, 1832, 1833, 1835, 1837, 1849, 1852, 1853, 1865, 1867, 1868, 1871, 1873, 1874, 1876, 1907, 1913, 1936, 1937, 1954, 1967, 1990, 1993, 2 ביוני, 22 ביוני, 28 בנובמבר, 29 באוקטובר, 8 בנובמבר. להרחיב מדד (555 יותר) »

Allgemeine Zeitung des Judentums

שער כתב העת מיום ה-1 בינואר 1844 Allgemeine Zeitung des Judentums (בראשי תיבות: A.Z.J; אַלגֶמַיינֶה צַייטוּנג דֶס יוּדֶנטוּמס, מילולית: "עיתונה הכללי של היהדות") היה כתב עת יהודי-גרמני שהוקדש לנושאים מעולמה של היהדות, בדגש על ענייניה של יהדות גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וAllgemeine Zeitung des Judentums · ראה עוד »

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, סלובקיה וקרואטיה של ימינו, (למעט איסטריה), טרנסילבניה (ברומניה של ימינו), קרפטו רותניה (באוקראינה של ימינו), וויבודינה (בסרביה של ימינו), בורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו את הרפובליקה ההונגרית העכשווית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וממלכת הונגריה · ראה עוד »

מארגען זשורנאל

מאָרגען זשורנאַל (קרי: "מוֹרגֶן ז'וּרנל", יידיש: 'עיתון בוקר', באנגלית: Jewish morning journal) היה עיתון אורתודוקסי-ציוני אמריקאי, היומון הראשון ביידיש שזכה להצלחה רבה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומארגען זשורנאל · ראה עוד »

מאיר פוזנר

רבי מאיר פוזנר (תפ"ה, 1725 - כ"ח בשבט תקס"ז, 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד שוטלנד שבדנציג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומאיר פוזנר · ראה עוד »

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן פלוצקי הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו - ה'תרפ"ח; 1866–1928), היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »

מאיר וונדר

מאיר וונדר, 2011 מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומאיר וונדר · ראה עוד »

מנשר

מִנְשָׁר (בלועזית: מָניפֶסט) הוא גילוי דעת או הצהרה פומבית, המתארת רעיונות, עקרונות, אמונות, ערכים ומטרותיו של אדם, תנועה או ארגון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומנשר · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 - כ"ב בשבט ה'תרי"ט; - 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד המיוחדים באדמו"רי החסידות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866), המכונה בעל הצמח צדק על-שם ספרו, היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) · ראה עוד »

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומניין · ראה עוד »

מסורת הש"ס

חיבוריו של הרב יהושע בועז מודפסים על דף הגמרא, מימין מסורת הש"ס משמאל למעלה "עין משפט נר מצווה" בין פירוש רש"י לגמרא "תורה אור" מסורת הש"ס הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא, תלמוד בבלי ועוד).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומסורת הש"ס · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומסכת עירובין · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצבה

מצבות טוקאי, הונגריה "מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומצבה · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומקובל · ראה עוד »

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומקיצי נרדמים · ראה עוד »

מרק

מרק עדשים וירקות (נזיד) מרק הוא תבשיל נוזלי המקבל את טעמו ממרכיבים שונים שהתבשלו בנוזל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרק · ראה עוד »

מרקוס יסטרוב

מרקוס יסטרוב הרב מרקוס (מרדכי) יסטרוב (בגרמנית: Marcus Jastrow; 5 ביוני 1829 רוגוז'נו – 13 באוקטובר 1903) היה חוקר תלמוד, ממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרקוס יסטרוב · ראה עוד »

מרדכי עובדיהו

מרדכי עובדיהו (גוטסדינר) (23 במאי 1909 – 8 בפברואר 1981) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך פרסומים ומזכירו של חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי עובדיהו · ראה עוד »

מרדכי ליפסון

מרדכי ליפסון (בכתיב יידי: ליפסאָן; 1885, ביאליסטוק, פולין – 14 בינואר 1958, כ"ב בטבת תשי"ח, תל אביב) הוא שם העט של מרדכי יאבורובסקי, שהיה סופר ומתרגם פורה, ופולקלוריסט דו-לשוני, יידי ועברי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי ליפסון · ראה עוד »

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

200px פרופסור מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »

מרדכי יוסף ליינר

רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומרדכי יוסף ליינר · ראה עוד »

מריאנסקה לאזנייה

מריאנסקה לאזנייה (בצ'כית: Mariánské Lázně, גרמנית: Marienbad, "מאריינבאד") היא עיירת מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומריאנסקה לאזנייה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשנה · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשפט עברי · ראה עוד »

משפחת סופר

משפחת סוֹפֵר-שְׁרַיְיבֶּר היא משפחה יהודית מפורסמת במדינות האוסטרו-הונגריות במרכז אירופה, שהצמיחה מתוכה מאות רבנים, ראשי ישיבות ופרנסי ציבור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשפחת סופר · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים הקשורים לישיבה ותלמידיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשגיח · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה · ראה עוד »

משה קורדובירו

רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה ורבו של האר"י.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה קורדובירו · ראה עוד »

משה שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז – א' בשבט ה'תרל"ט) היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה הגדולה בעיר, גדול פוסקי הונגריה בימיו ומנהיג האורתודוקסיה בימי הקרע עם הנאולוגים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה שיק · ראה עוד »

משה ברודא

רבי משה ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'תל"ו, 1675 - כ"ו בכסלו ה'תק"ב, 4 בדצמבר 1741) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשה ברודא · ראה עוד »

משולם איגרא

רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב-י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומשולם איגרא · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומתמטיקאי · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מטרסבורג

מטרסבורג (בגרמנית: Mattersburg), המוכרת גם בשמה הקודם, מטרסדורף, היא עיר במדינת המחוז בורגנלנד שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומטרסבורג · ראה עוד »

מזריטש

אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש מעזשיריטש; באוקראינית Великі Межирічі; בפולנית Międzyrzecz korzecki; היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו. בפי היהודים נהגה שמה בנוסף גם כ"מזריטש" ולכן כונתה גם בשם "מזריטש גדול" להבדילה מן העיירה הפולנית מיינדזיז'ץ פודלסקי שגם שמה בפי היהודים היה מזריטש..

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומזריטש · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומחלוקת · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הם הוגי הדעות אשר יצרו את עולם הרעיונות והמונחים של ההגות הציונית ממחצית המאה ה-19, והציגו אותו בחיבוריהם, שהתפרסמו כמאמרים בעיתונות ובספרים, כתפיסות עולם ותוכניות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומגילת קהלת · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מוסקבה

כיכר האדומה הכיכר האדומה במבט מכנסיית וסילי הקדוש הקרמלין של מוסקבה מבט על המוזיאון ההיסטורי הממשלתי מכיכר מנז' קתדרלת ישו המושיע מוסקבה (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, העיר הגדולה באירופה והתשיעית בגודלה בעולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוסקבה · ראה עוד »

מוסלמים

נשים מוסלמיות במרוקו אישה מוסלמית עוטה רעלה בתימן. התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוסלמים · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוראביה

מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren,; בפי היהודים: מעהרין) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוראביה · ראה עוד »

מוריץ לצרוס

פרופ' מוריץ לצרוס ורעייתו השנייה, נהילדה מוריץ (משה) לָצָרוּס (בגרמנית: Moritz Lazarus; 15 בספטמבר 1824 – 13 באפריל 1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוריץ לצרוס · ראה עוד »

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »

מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות

מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות נוסד בשנת 1978, וממוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) היא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומינסק · ראה עוד »

מיקרופילם

קריאת עיתון יומי במקראת זיעורים סרט מיקרופילם ארכיונים מיקרופילם (בעברית "סרט זִעוּר") הוא מדיה אופטית המשמשת לאכסון תוכנם של ספרים, כתבי עת, מסמכים משפטיים ותרשימים הנדסיים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומיקרופילם · ראה עוד »

מירוסלאבייץ

מירוסלאבייץ (בפולנית: Mirosławiec. נקרא:; בגרמנית: Märkisch Friedland, מרקיש-פרידלנד; בקשובית: Frédlądk), היא עיר במחוז וולץ' בגמינה (קהילה עירונית-כפרית) מירוסלאבייץ, שבחבל פומרניה המערבית, פולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומירוסלאבייץ · ראה עוד »

מילונאות

מִלּוֹנָאוּת (בלועזית: לֶקְסִיקוֹגְרַפְיָה) הוא מקצוע הנחלק לשני תחומים קרובים אך שונים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ומילונאות · ראה עוד »

א' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא רב הזמן פרשת נח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וא' בחשוון · ראה עוד »

אמן (תרבות)

אומן או אָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) הוא אדם אשר נעזר בכישרון יצירתי כדי ליצור אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמן (תרבות) · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

נפוליאון משווה את זכויותיהם של היהודים האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) הייתה תהליך השוואת זכויותיהם של היהודים לאלו של בני החברה הסובבת באירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמרת כנף

אמרת כנף או משפט מפתח היא ציטוט שנאמר בהקשר כלשהו, התפרסם מאוד, נותר בזיכרון ונוהגים לשוב ולהזכירו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמרת כנף · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואמוראים · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אנגרמה

אָנַגְרָמָה (טריפת אותיות, או שיכול אותיות) היא שעשוע לשון שבו יוצרים מילה חדשה מערבוב אותיותיה של מילה קיימת, או משפט חדש מערבוב אותיות של משפט קיים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואנגרמה · ראה עוד »

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואפולוגטיקה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארץ ישראל · ראה עוד »

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (ליל ט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארבע כוסות · ראה עוד »

ארוחת צהריים

ארוחת צהריים מסורתית בקרנאטקה שבהודו, מוגשת על עלה בננה ארוחת צהריים היא ארוחה הנאכלת בצהריים או בשעות אחר הצהריים המוקדמות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארוחת צהריים · ראה עוד »

ארוחת בוקר

ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה שאוכלים בבוקר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וארוחת בוקר · ראה עוד »

אריק וולהיים

אריק וולהיים (נולד ב- 3 בינואר 1974, י' בטבת ה'תשל"ד בבית היולדות שבבית החולים צהלון שביפו) הוא חזן ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואריק וולהיים · ראה עוד »

אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואריה לייב הלר · ראה עוד »

אשקלון

אשקלון היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים התיכון בין אשדוד לעזה, בקצה המערבי־דרומי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, בירת נפת אשקלון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואשקלון · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מסוג פרי הדר ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואתרוג · ראה עוד »

אלעזר לעוו

רבי אלעזר לעוו (ה'תקי"ח, 1758 - כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במורביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלעזר לעוו · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ועסקן ציוני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק רבי אלחנן בונים וסרמן (ו' שבט ה'תרל"ה 1874 - י"א בתמוז ה'תש"א 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלחנן וסרמן · ראה עוד »

אלכסנדר פושקין

דיוקנו של פושקין. שמן על בד מאת וסילי טרופינין, 1827 אלכסנדר סרגייביץ' פושקין (ברוסית: Алекса́ндр Серге́евич Пу́шкин,, 6 ביוני 1799 - 10 בפברואר 1837) נחשב לגדול המשוררים הרוסיים, ממייסדי השירה הרוסית המודרנית, ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה הרוסית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואלכסנדר פושקין · ראה עוד »

אליעזר גורדון

הרב אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 - ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אליעזר יהודה וולדנברג

הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 - ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006), מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליעזר יהודה וולדנברג · ראה עוד »

אליה שפירא

רבי אליה שפירא ראש מתיבתא ודרשן מפראג (1660 - 14 באפריל 1712), פוסק, מחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליה שפירא · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר הרב אליהו גוטמכר (ראש חודש מנחם-אב תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אליהו דוד רבינוביץ' תאומים

הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג - ג' באדר א' ה'תרס"ה 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואחרונים · ראה עוד »

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד. נקרא גם ראב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הברמןתמונה להחלפה אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 1901, גליציה – כ"ט בכסלו תשמ"א, 1980, ירושלים), הידוע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו - שבועות תש"ח, 1866–1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם אליהו קפלן

הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 1889 - ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה רב ותלמיד חכם, מאנשי תנועת המוסר וראש בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם אליהו קפלן · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("אבלי" קרי: אַבֶּא'לֶה; ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »

אברהם לנדא

רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם לנדא · ראה עוד »

אברהם טיקטין

רבי אברהם טיקטין (תקכ"א, שוורזנץ ליד פוזנה - כ"ט בטבת תקפ"א, 3 בינואר 1821) היה רב אשכנזי, רבן של ערים שונות ברחבי גרמניה ובסוף ימיו רבה של ברסלאו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם טיקטין · ראה עוד »

אברהם חיים פריימן

אברהם חיים פריימן אברהם חיים (אלפרד) פרַיימן (בגרמנית: Alfred Freimann; א' בטבת תר"ס, 3 בדצמבר 1889, הלישוי, מוראביה, אוסטריה – 13 באפריל 1948, ירושלים) היה חוקר המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם חיים פריימן · ראה עוד »

אברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג)

הרב אברהם בנימין זילברברג (? - י' בתשרי תשכ"ג, 1962) היה רב ואב"ד בטולישקוב בפולין, מו"ץ בוורשה, ולאחר מכן רב ואב"ד בפיטסבורג, פנסילבניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם בנימין זילברברג (פיטסבורג) · ראה עוד »

אברהם ברודא

רבי אברהם ברודא (נהגה: ברוידֶא; ה'ת"י, 1650 - ל' בניסן ה'תע"ז, 11 באפריל 1717) היה רב וראש ישיבה אשכנזי מן האחרונים, מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם ברודא · ראה עוד »

אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם דב בער פלאם · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קָרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אדמו"ר

המגיד מקוז'ניץ עם חסידיו. תחריט, כנראה מסוף המאה ה-18. אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו), המכונה גם רבי ובמקור הצדיק, הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואהרן סורסקי · ראה עוד »

אוניברסיטת לייפציג

סמל האוניברסיטה אוניברסיטת לייפציג (בגרמנית: Universität Leipzig) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לייפציג, במדינת סקסוניה שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואוניברסיטת לייפציג · ראה עוד »

אוסטריה

שטפנסדום נמצאת במרכזה של וינה, בירת אוסטריה והעיר הגדולה והחשובה ביותר בה. רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אוּסְטֶרַייךְ") היא פדרציה במרכז אירופה המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואוסטריה · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואיטליה · ראה עוד »

איזביצה קויאווסקה

איזביצה קויאווסקה (בפולנית: Izbica Kujawska) היא עיירה קטנה הנמצאת בקרבת לודז' בנפת ורטיאו אשר בפולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואיזביצה קויאווסקה · ראה עוד »

איגרת הרמב"ן

אגרת הרמב"ן ליד פתח בית הכנסת איגרת הרמב"ן בחברון אגרת הרמב"ן הוא מכתב המיוחס לרמב"ן, שעל פי הייחוס נכתב לבנו נחמן ששהה בקטלוניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואיגרת הרמב"ן · ראה עוד »

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב, דמות מקראית, סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', שמהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואיוב · ראה עוד »

אייזנשטאדט

אייזנשטאדט (בגרמנית: Eisenstadt) היא עיר הבירה של מדינת בורגנלנד שבמזרח אוסטריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ואייזנשטאדט · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נצר סרני

נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונצר סרני · ראה עוד »

נתן גשטטנר

קברו של הרב נתן גשטטנר הרב נתן גשטטנר (בכתיב יידי: געשטעטנער; כ"ח באדר א' תרצ"ב, מרץ 1932 – י"ד בכסלו תשע"א, 21 בנובמבר 2010) היה רב, דיין ופוסק הלכה, ראש ישיבת פנים מאירות בבני ברק ומחבר פורה של ספרים בהלכה, בתלמוד ובאגדה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונתן גשטטנר · ראה עוד »

נדבנות

נדבנות (בלעז: פילנתרופיה) היא הפעולה של תרומת שירותים, מוצרים, זמן או כסף ללא תמורה, וזאת על מנת לקדם עולם טוב יותר, לשפר את איכות החיים האנושית ולתמוך במטרות טובות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונדבנות · ראה עוד »

נדוניה

מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונדוניה · ראה עוד »

נוטריון

פלמי קוונטין מסייס נוטריון הוא עורך דין שהוסמך לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונוטריון · ראה עוד »

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל בעברית מודרנית, הוא עצם מוחשי או מופשט, בעל חשיבות וערך תרבותי והיסטורי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונכס צאן ברזל · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם הצורה "נישואין") הם מיסוד קשר בין בני זוג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונישואים · ראה עוד »

ניחום אבלים

ניחום אבלים הוא מצווה הכלולה במצוות גמילות חסדים, וענינו הוא לנחם את מי שמת לו קרוב, ולהשתתף בצערו, כדי לסייע.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וניחום אבלים · ראה עוד »

נידה

נידה, על פי ההלכה היהודית, היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם מן הרחם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונידה · ראה עוד »

נייר

נייר הוא משטח סיבי, דק במיוחד, נפוץ ביותר בצבע לבן אך קיים גם בצבעים אחרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ונייר · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

סנדק (יהדות)

סַנְדָּק הוא תפקיד סמלי-דתי ביהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסנדק (יהדות) · ראה עוד »

ספקא דאורייתא לחומרא

ספקא דאורייתא לחומרא הוא מושג הלכתי הדן במצבים בהם יש ספק בנושא הלכתי שהלכתו מדאורייתא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספר תורה · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספר התניא · ראה עוד »

ספר הבדיחה והחידוד

עטיפת הספר משנת 1951 בהוצאת דבר ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שהוציא לאור הסופר והעסקן הציוני אלתר דרויאנוב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »

ספרן

"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים ובניהול ספריות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספרן · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות ילדים

ליידי ברד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר. ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות ספר לילדים עם איורים בתלת מימד. סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וספרות ילדים · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסדר נזיקין · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסופר · ראה עוד »

סוכר

קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (סוכר פשוט, דו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסוכר · ראה עוד »

סכין שחיטה

סכין שחיטה (נקראת גם חלף) היא סכין ייעודית המשמשת ביהדות לשחיטת בהמות, חיות ועופות טהורים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסכין שחיטה · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן הוא החודש התשיעי בלוח העברי אם סופרים מחודש תשרי, והשלישי אם סופרים מחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וסיוון · ראה עוד »

עמותה

בישראל, עמותה היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועמותה · ראה עוד »

עמוד שער

עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה. בעמוד ממול תמונתו של המחבר לכאורה, ולמעשה - תמונתו של המחבר ג'ונתן סוויפט. עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועמוד שער · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

ענווה

עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וענווה · ראה עוד »

עקיבא איגר (הראשון)

רבי עקיבא איגר מהלברשטאדט (ה'תפ"א, 1721 - ט"ו באלול ה'תקי"ח, 18 בספטמבר 1758) היה רב וראש ישיבה אשכנזי, רבן של צילץ (Zülz) ופרשבורג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועקיבא איגר (הראשון) · ראה עוד »

עקיבא ברוך פוזנר

הרב ד"ר עקיבא ברוך (ארתור ברנהרד) פוזנר (בגרמנית: Arthur Bernhard Posner; ג' בכסלו תרנ"א, 16 בנובמבר 1890, סאמטר, פוזן, גרמניה – ב' באייר תשכ"ב, 6 במאי 1962, ירושלים) היה רב, ספרן, ביבליוגרף וחוקר גרמני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועקיבא ברוך פוזנר · ראה עוד »

עקיבא ישראל ורטהיימר

עקיבא ישראל ורטהיימר (בגרמנית: Akiba Israel Wertheimer; 1778 ברסלאו - 20 במאי 1835 אלטונה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועקיבא ישראל ורטהיימר · ראה עוד »

ערב רב

ערב רב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר, כמו בחטא העגל ועוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וערב רב · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המוקדשים ביהדות לעשיית תשובה ובקשת סליחה איש מרעהו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועלייה לתורה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועברית · ראה עוד »

עושר

עושר פירושו הון ורכוש רב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועושר · ראה עוד »

עיפרון

עפרונות פשוטים עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה וציור, לרוב על דפי נייר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועיפרון · ראה עוד »

עיתונאי

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בעת תדריך עיתונאי עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועיתונאי · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

סמליל האתר אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים היסטוריים שנכתבו ויצאו לאור על ידי יהודים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי) או עידן האורות (באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ועידן הנאורות · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופסח · ראה עוד »

פסיכולוג

פסיכולוג הוא אדם שלמד פסיכולוגיה במוסד אקדמי מוכר, בדרך כלל בעל תואר שני לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי משרד הבריאות הרשמי של מדינה אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופסיכולוג · ראה עוד »

פראג

פראג (בצ'כית) היא בירת הרפובליקה הצ'כית והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופראג · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, עם כ-671 אלף תושבים בשנת 2009.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרנקפורט · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט במקרא היא פרשנות השואפת לברר את המובן הטקסטואלי האותנטי של המופיע במקרא, הן בהקשר הנקודתי והן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרוסיה

סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 השם פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) מציין שטחים וממלכה היסטורית שחפפה במידה מסוימת את שטחי צפון גרמניה של היום, ובנוסף השתרעה על חלק ניכר מצפון ומרכז פולין, בתקופות מסוימות עד גבול האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרוסיה · ראה עוד »

פרוסיה המערבית

פרוסיה המערבית הייתה חלק מממלכת פרוסיה בשנים 1773 (אז סופחה מפולין) עד 1918.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרוסיה המערבית · ראה עוד »

פרישות (יהדות)

פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרישות (יהדות) · ראה עוד »

פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם השלישי (גרמנית: Friedrich Wilhelm III; 3 באוגוסט 1770 - 7 ביוני 1840) היה מלך פרוסיה החל משנת 1797 ועד יום מותו ב-1840.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה · ראה עוד »

פומרניה

פומרניה (בגרמנית: Pommern; בפולנית: Pomorze) הוא שמו של אזור היסטורי המשתרע לאורך חופו הדרומי של הים הבלטי, ונמתח משם מעט דרומה אל פנים הארץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופומרניה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופוסק · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופולין · ראה עוד »

פולין גדול

פולין גדול (בפולנית) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופולין גדול · ראה עוד »

פוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופוליטיקה של ישראל · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת מחוז פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופוזנן · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר בברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופינסק · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופילוסוף · ראה עוד »

פיוטרקוב טריבונלסקי

פיוטרקוב טריבונלסקי (בפולנית: Piotrków Trybunalski; יידיש: פּעטריקעװ או פיעטריקאָוו; גרמנית: Petrikau) היא עיר בפולין הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת תרל"ג, 20 בינואר 1873 - כ"א בכסלו תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין, אב בית דין, פוסק, ממייסדי הרבנות הראשית, חבר במועצת הרבנות הראשית ורבה הראשי האשכנזי של ירושלים בין השנים תרצ"ו-תשכ"א (1960-1936).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה - ה' בחשוון תרל"ה; 1795–1874), היה רב בעל השכלה רחבה בתחומים רבים, שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו הנועזת ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

צבי הירש חיות

מהר"ץ חיות הרב צבי הירש חיות (בר"ת: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון תקס"ו - 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש חיות · ראה עוד »

צבי הירש בושקא

רבי צבי הירש בושקא (בוצ'קו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש בושקא · ראה עוד »

צבי הירש הלר

צורת הרב הגאון אמתי החריף המפורסם מוהרר צבי הירש העלליר חתימת ידו של צבי הירש הלר רבי צבי הירש הלר (בכתיב מיושן: העליר או העללער; נודע בכינויו: ר' צבי הירש חריף; ה'תקל"ו, 1776 - כ"ה בתשרי ה'תקצ"ה, 28 באוקטובר 1834) היה ראש ישיבה בברודי ורבן של אונגוואר ובוניהד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי הירש הלר · ראה עוד »

צבי יהודה רבינוביץ' תאומים

הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ב, 1842 או ה'תר"ג, 1843 - כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליטא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצדיק · ראה עוד »

צוואה

כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אימרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצוואה · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

שער גיליון של "ציון" כתב-העת ציון, היוצא לאור בירושלים מאז שנת תרצ"ו 1935, בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וציון (כתב עת) · ראה עוד »

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 צייר בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וצייר · ראה עוד »

קמחא דפסחא

חלוקת קמחא דפסחא בניו יורק, 1908 חלוקת קמחא דפסחא בירושלים 2013 קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים מצרכים לפסח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקמחא דפסחא · ראה עוד »

קאליש

קאליש (פולנית: Kalisz, גרמנית: Kalisch, יידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקאליש · ראה עוד »

קפה

ספל קפה תבלינים פולי קפה בתפזורת כוס קפה לצד פולי קפה קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים המבוססים על תמציות שמנים ארומטיים, המופקים מפולי צמח הקפה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקפה · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרלובי וארי

קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקרלובי וארי · ראה עוד »

קשובית

קַשׁוּבּית היא שפה סלאבית מערבית ממשפחת השפות הלכיטיות, המהווה ניב של פולנית המדובר באזור פומרניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקשובית · ראה עוד »

קטמון

הווילה של מורכוס, רחוב רחל אמנו. במבצע מסובך ויקר הוזז הבית על מנת לפנות מקום לבית דירות קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקטמון · ראה עוד »

קוצו של יוד

'''"קוצו של יוד"''' (לדעת רבנו תם) - מסומן בעיגול הביטוי קוצו של יו"ד משמש לתיאור עיסוק בפרטי פרטים או הקפדה על פרטים קלי ערך לכאורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקוצו של יוד · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את הקורבן הראשון בהיסטוריה תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקורבן · ראה עוד »

קובנה

קובנה (ליטאית: Kaunas) היא העיר השנייה בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקובנה · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ור"מ · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראשונים · ראה עוד »

ראביץ'

ראביץ' (בפולנית: Rawicz,; בגרמנית: Rawitsch, ביידיש: ראוויטש) היא עיר בעלת למעלה מעשרים אלף תושבים, בגמינה ראביץ', במחוז ראביצ'קי בחבל פולין גדול, במרכז פולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראביץ' · ראה עוד »

ראובן גרוזובסקי

הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז - כ"ב באדר ה'תשי"ח), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וראובן גרוזובסקי · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

הרב נתן נטע רבינוביץ חתימתו רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, תלמיד חכם, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפאל פטאי

תמונה להחלפה רפאל פטאי (Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורפאל פטאי · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורשב"א · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורב · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורוסיה · ראה עוד »

רווק

רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורווק · ראה עוד »

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וריב ההיכל · ראה עוד »

רייזל פרידמן

רייזל פרידמן או בקיצור ר. פרידמן, היא סופרת חרדית שכתבה סיפורים קצרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ורייזל פרידמן · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמחה עלברג

הרב שמחה עלברג (נכתב גם אלברג; תרע"א, 1911 - ח' בחשוון ה'תשנ"ו, 1 בנובמבר 1995) היה יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית ועורך הביטאון התורני הפרדס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמחה עלברג · ראה עוד »

שמואל אליהו טאוב

הרב שמואל אליהו טאוב, ה"אמרי אש" רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר תרס"ה, 1905 − ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל אליהו טאוב · ראה עוד »

שמואל אהרון שזורי

הרב שמואל אהרן שזורי הרב שמואל אהרון שזורי (ובר) (י"א בסיוון תרמ"ה, 25 במאי 1885 - י"ט בשבט תש"מ, 6 בפברואר 1980) היה המזכיר הראשון של הרבנות הראשית לישראל ועורך כתב העת התורני "קול תורה".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל אהרון שזורי · ראה עוד »

שמואל שאטין

רבי שמואל שאטין כ"ץ (נהגה: שוֹטְן; ה'ת"ד, 1644 - י"ד בתמוז ה'תע"ט, 1 ביולי 1719) היה מרבני יהדות אשכנז במאה ה-17 וה-18.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל שאטין · ראה עוד »

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול פנחס רבינוביץ

שאול פנחס רבינוביץ ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »

שנת צהריים

שנת צהריים היא נמנום קצר, לרוב לאחר ארוחת צהריים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושנת צהריים · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן-עיראק., המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה-80 של המאה ה-20 (מכונות בקיצור שנות השמונים או בסלנג האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1980 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שעשועי לשון

תשבץ לא פתור מילים מאותיות שעשועי לשון ומשחקי מילים הם מגוון השימושים הנעשים בשפה לשם שעשוע, תוך ניצול סגולותיה של השפה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושעשועי לשון · ראה עוד »

שצ'צ'ין

מצודת שצ'צ'ין מפת העיר מ-1888 שצ'צ'ין (בפולנית: Szczecin, בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושצ'צ'ין · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושקיעת החמה · ראה עוד »

שלמה איגר

רבי שלמה איגר רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז 1787- י"א בטבת ה'תרי"ב 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה איגר · ראה עוד »

שלמה פלסנר (רב)

רבי שלמה (סלומון) פלסנר רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797 – כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה פלסנר (רב) · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה זלמן ליפשיץ

הרב שלמה זלמן ליפשיץ קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשהמצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא ה'תקכ"ה 1765 - ורשה י"א בניסן ה'תקצ"ט 26 במרץ 1839, מכונה גם החמדת שלמה על שם החשוב שבספריו), הרב הראשון של ורשה ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה זלמן ליפשיץ · ראה עוד »

שלמה היימן

רבי רפאל חיים שלמה היימן (ה'תרנ"ב - י"ז בכסלו ה'תש"ה, 3 בדצמבר 1944) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלמה היימן · ראה עוד »

שלזוויג-הולשטיין

שלזוויג-הולשטיין (Schleswig-Holstein; לעיתים רחוקות בעברית: שלזיה-הולשטיין) היא אחת מ-16 המדינות המהוות את גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלזוויג-הולשטיין · ראה עוד »

שלזיה

שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) הוא שמו של אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלזיה · ראה עוד »

שלום אולמן

רבי שלום אולמן הידוע בכינוי רבי שלום חריף (תקט"ו – תקפ"ה) היה רב העיר ואב"ד באנשבאך ומחבר הספר דברי ר"ש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושלום אולמן · ראה עוד »

שליח (הלכה)

בהלכה, שליח הוא אדם המבצע פעולה עבור אדם אחר ובשליחותו, כאשר תוצאת המעשה נזקפת רק לזכותו של המשלח ולא לזכותו של השליח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שטרסבורג

שטרסבורג (בצרפתית: Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; בגרמנית: Straßburg; באלזסית: Strossburi או Schdroosburi), בירת גראנד אסט שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושטרסבורג · ראה עוד »

שחמטאי

ציור של שחמטאים משחקים איזידור קאופמן - "שחקני השח" איור של משחק בין שני שחמטאים. שחמטאי הוא אדם או מחשב המשחק שחמט, כולל עיסוק בכל סוגי המשחק בשחמט הרגיל, וכן אלו העוסקים בווריאציות שלו, כגון שחמט בהתכתבות, משחק סימולטני ומשחק עיוור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושחמטאי · ראה עוד »

שחיתות

בשיח הפילוסופי, התאולוגי והמוסרי, שחיתות היא חוסר טוהר רוחני או מוסרי או סטייה מהאידיאל הנעשית על ידי אדם בעמדות שלטון או סמכות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושחיתות · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבע קהילות

שבע קהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז יהודי חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבע קהילות · ראה עוד »

שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבעה נקיים · ראה עוד »

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל היא השבת שלפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבת הגדול · ראה עוד »

שבתי כהן

המצבה של קברו רבי שבתי כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבתי כהן · ראה עוד »

שבט (חודש)

שבט הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והאחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבט (חודש) · ראה עוד »

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושבטי ישראל · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושולחן ערוך · ראה עוד »

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »

שוחט

שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושוחט · ראה עוד »

שינה

250px ילדות ישנות על האח (אלברט אנקר, 1895) שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושינה · ראה עוד »

שיש

שיש "צורה חופשית 3", אוסטין רייט 1988, שיש דאנבי לבן שיש הוא סלע קרבונטי מטמורפי, כלומר, סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ שנוצר במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושיש · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושיטת בריסק · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושיטת הפלפול · ראה עוד »

שידוך

שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושידוך · ראה עוד »

שיירת הדסה

אנדרטה לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים שלט הסבר על שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים אנדרטה ואתר זיכרון לחללי שיירת הדסה בבית החולים הדסה הר הצופים קבר אחים של חללי שיירת הדסה בבית הקברות סנהדריה בירושלים שיירת "הדסה" הייתה שיירת משוריינים שהסיעה יהודים בדרכם להר הצופים ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ושיירת הדסה · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנאים · ראה עוד »

תנאים (אירוסים)

תנאים הם מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, הנערך בין זוג מאורס, בו שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם מספר תנאים הקשורים ליחס בין החתן והכלה ולנישואיהם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנאים (אירוסים) · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל סלנטר במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפוח אדמה

תפוח אדמה (בראשי תיבות: תפו"א; שם מדעי: Solanum tuberosum; נקרא גם "סולנום הקנים" או "תפוד" ובלשון ספרותית, "בולבוס") הוא מין של צמח ממשפחת הסולניים שקניו התפתחו מגבעולים תת-קרקעיים המשמשים למאכל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפוח אדמה · ראה עוד »

תפיסה

תיאורו של רוברט פלאד לתפיסה (1619). תְּפִיסָה (או תְּפִישָׂה; בלועזית: פֶּרְצֶפְּצְיָה) היא תהליך סיווג ופענוח של גירויים המגיעים דרך החושים, במטרה להעניק משמעות לסביבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפיסה · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילין

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מעור ומכיל קלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותפילין · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותהילים · ראה עוד »

תומאס ג'פרסון

תומאס ג'פרסון (באנגלית: Thomas Jefferson; 13 באפריל 1743 – 4 ביולי 1826) היה מהאבות המייסדים ומחבר הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותומאס ג'פרסון · ראה עוד »

תורת חובות הלבבות

שער כתב-יד בודליאנה 1225 של "כתאב אל הדאיה": עותק שלם כמעט לגמרי של המקור בערבית-יהודית. הכין רבי אברהם בר טהור, מרחשון ד'תתקנ"א (אוקטובר 1190). תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב), הוא ספר פרי עטו של בחיי בן יוסף אבן פקודה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותורת חובות הלבבות · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

לנצ'יצה

לנצ'יצה (בפולנית: Łęczyca) היא עיירה בפרובינציית לודז' שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולנצ'יצה · ראה עוד »

לשנו

לשנו (בפולנית: Leszno; בעבר ליסה, בגרמנית: Lissa) היא עיר במחוז ויילקופולסקייה שבמערב פולין, 65 ק"מ דרומית-מערבית לפוזנן ו-90 ק"מ מצפון לוורוצלאב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולשנו · ראה עוד »

לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולשון נופל על לשון · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לולב הוא אחד מארבעת המינים, כאמור בספר ויקרא:.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולולב · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולובלין · ראה עוד »

לובביץ'

הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич, ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולובביץ' · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ולוגיקה · ראה עוד »

ליפניק על הבצ'ווה

ליפניק על הבצ'ווה (בצ'כית: Lipník nad Bečvou, נהגה:, בגרמנית: Leipnik) היא עיירה קטנה במחוז אולומואוץ שבחבל מוראביה, במזרח הרפובליקה הצ'כית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וליפניק על הבצ'ווה · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וליטא · ראה עוד »

ט' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שישי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וט' בחשוון · ראה עוד »

טאלר

אמריקאי (למטה במרכז) של 25 סנט הטאלר של מריה תרזה (למטה במרכז) של 25 סנט טאלר או תאלר הוא מטבע כסף אירופי היסטורי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וטאלר · ראה עוד »

טובת הנאה

טובת הנאה היא הטבה, בכסף, בשווה כסף ולעיתים אף הטבה שלא ניתן לכמת אותה בכסף, שאדם מקבל בתמורה לפעילותו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וטובת הנאה · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין – 24 בינואר 1924, י"ח בשבט ה'תרפ"ד, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזאב יעבץ · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזכויות יוצרים · ראה עוד »

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של האורגניזם לאגור מידע מהסביבה דרך החושים ולהשתמש בו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וזיכרון · ראה עוד »

ח' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וח' בכסלו · ראה עוד »

חנה עמית

חנה עמית (נולדה בשנת 1951) היא עורכת ישראלית בתחום התרבות היהודית וההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל, לשעבר עורכת כתב העת "עת-מול".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחנה עמית · ראה עוד »

חנוך לוין

חנוך לוין (18 בדצמבר 1943, תל אביב – 18 באוגוסט 1999) היה מחזאי, במאי תיאטרון, משורר וסופר ישראלי פורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחנוך לוין · ראה עוד »

חסידות מודז'יץ

רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות מודז'יץ · ראה עוד »

חסידות ערלוי

חסידות ערלוי באחת מחתונות נכדי האדמו"ר ישיבת חסידי ערלוי בשכונת קטמון בירושלים חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות ערלוי · ראה עוד »

חסידות פשדבורז'

חסידות פשדבורז' (יידיש:פשעדבורז') הייתה חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות פשדבורז' · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר עם חסידיו בחופשה באירופה. לימינו בנו רבי ישראל אלתר מגור, לשמאלו בנו רבי מאיר אלתר. (במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחסידות גור · ראה עוד »

חצות

שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה - 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את אמצע הלילה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחצות · ראה עוד »

חטא העגל

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן עגל הזהב כסמל לנחיתות רוחנית ונהירה אחר החומרנות. חֵטְא הָעֵגֶל הוא חטא המפורש במקרא, שבו עשו בני ישראל פסל זהב (לפי חלק מהפרשנים: עץ מצופה זהב) בדמות עגל במדבר סיני בתקופת יציאת מצרים ארבעים יום לאחר מתן תורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחטא העגל · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחז"ל · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחזון איש · ראה עוד »

חופה

חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חופה בבית כנסת בוושינגטון די סי חופה, במובנה המודרני, היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס חופה וקידושין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחופה · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה חופה וקידושין הוא מונח מתחום המסורת היהודית, המציינת את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחופה וקידושין · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחורף · ראה עוד »

חילון

חילון (לועזית: secularization) הוא מעבר של חברה מזהות דתית או מזיקה לערכים ומוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחילון · ראה עוד »

חידוש עבודת הקורבנות

ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחידוש עבודת הקורבנות · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 - י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמיד בולט של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים אוירבך

הרב חיים אוירבך (? - י"ב באלול תקצ"ט, 1839) היה הרב של לונטשיץ שבפולין, מחבר הספר דברי משפט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים אוירבך · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים קרלינסקי

הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים קרלינסקי · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה אב"ד ור"מ וולוז'ין, רבה של מוסקבה וירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (בֶּער) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובני ברק · ראה עוד »

בנימין רבינוביץ'

הרב בנימין רבינוביץ' (תקע"ד, 1814 – ט"ז בחשוון תר"ל, 1869) היה רב ליטאי, רבן של פיקלין, שילעל, רוגולי ווילקומיר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובנימין רבינוביץ' · ראה עוד »

בנימין וולף איגר

רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 - לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 1795) היה רב וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובנימין וולף איגר · ראה עוד »

ברנוביץ'

תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנוביץ' בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברנוביץ' · ראה עוד »

ברסט (בלארוס)

אנדרטה לזכר יהודי בריסק, בבית הקברות בקריית שאול קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברסט (בלארוס) · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברלין · ראה עוד »

ברטיסלאבה

ברטיסלאבה בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה בית הרועה הטוב - מוזיאון השעונים הגלריה הלאומית הסלובקית התיאטרון הלאומי הסלובקי ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok, בגרמנית: Pressburg, בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברטיסלאבה · ראה עוד »

ברוך תאומים-פרנקל

הרב ברוך תאומים-פרנקל (תק"ך - ז' בתמוז תקפ"ח) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

ר' ברוך בער לייבוביץ עם תלמידיו. הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל, 1870 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר ברכת שמואל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברוך יצחק ליפשיץ

הרב ברוך יצחק ליפשיץ, לפני 1890 הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 - י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוך יצחק ליפשיץ · ראה עוד »

ברוקלין

ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברוקלין · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברודי · ראה עוד »

ברכת שמואל

שער הספר ברכת שמואל היא סדרה בת ארבעה ספרים העוסקת בפלפולים על התלמוד בבלי בשיטת בריסק שנכתב על ידי רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברכת שמואל · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וברית מילה · ראה עוד »

בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְבָנָה (בבלארוסית וברוסית: Белару́сь, ברוסית גם: Белору́ссия ״בֶּלוֹרוּסִּייָה״) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובלארוס · ראה עוד »

בז'ז'ני

בז'ז'ני (בֶּעָבָר: בֶּרֶזַ'אנִי, אוקראינית: Бережани; בפולנית: Brzeżany; ביידיש: ברעזשאַן) היא עיר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, המשמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ברזנסקי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובז'ז'ני · ראה עוד »

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובבא מציעא · ראה עוד »

בוררות

בוֹררוּת (בלועזית: אַרבּיטרַציה) היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך ללא יכולת ערעור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובוררות · ראה עוד »

בורגנלנד

בורגנלנד (בגרמנית: Burgenland, בהונגרית: Felsőőrvidék, בקרואטית: Gradišće) היא מדינת המחוז המזרחית ביותר, החדשה ביותר (התקבלה לתוך הפדרציה האוסטרית בשנת 1921) והמישורית ביותר של הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובורגנלנד · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובודפשט · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק הזמן שבין סוף היום לתחילת הלילה (דמדומי ערב).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

ביאליסטוק

אתר הנצחה ליהדות ביאליסטוק ביהוד בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביאליסטוק · ראה עוד »

ביקור חולים

מרכז הרפואי שיבא זרי פרחים בחדרו של חולה ביקור חולים היא מצווה הנכללת בגמילות חסדים ועניינה לבקר אצל החולה, להשתתף בצערו, לעודד אותו מורלית ולראות אם יש צורך שהוא נזקק לו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביקור חולים · ראה עוד »

בישוף

קתדרלת ולדימיר בקייב בִּישׁוֹף (ביוונית: επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח; בגרמנית: Bischof) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובישוף · ראה עוד »

בית מגורים

בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית מגורים · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית מדרש · ראה עוד »

בית אבות

"בית משען", בית אבות בתל אביב "משען", גבעתיים בית אבות "שלוה" בגבעתיים בית אבות הוא מרכז מגורים המיועד לאנשים בגיל זקנה, ומספק להם שירותים המאפשרים חיים נוחים יותר מאשר בדירה פרטית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית אבות · ראה עוד »

בית שמש

בֵּית שֶׁמֶשׁ היא עיר במחוז ירושלים, בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית שמש · ראה עוד »

בית חולים

חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית חולים · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית הבסבורג · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובית כנסת · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביבליוגרפיה · ראה עוד »

בידגושץ'

בִּידְגוֹשְׁץ' (בפולנית: Bydgoszcz, אלפבית פונטי בינלאומי:,; בגרמנית: Bromberg) היא עיר בצפון פולין, על הנהרות ברדה (Brda) וויסלה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ובידגושץ' · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וביוגרפיה · ראה עוד »

גאון

גאון הוא אדם הנחשב לבעל אינטליגנציה או יצירתיות גבוהות במיוחד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגאון · ראה עוד »

גרמנים

הגרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמנים · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמניה · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Zeit, "התקופה הנאצית", או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל בפי היסטוריונים לרייך הגרמני בשנים 1933–1945, בתקופה בה נשלטה גרמניה על ידי המפלגה הנאצית ואדולף היטלר עמד בראש המדינה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בעברית, בהשפעת המבטא האשכנזי: שׁוֹלֶם במקום שלום; י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגרשם שלום · ראה עוד »

גלוגוב

גלוגוב (בפולנית: Głogów; בגרמנית: גלוגאו, Glogau או: Groß-Glogau; בספרות העברית והיידיש: גלוגא), היא עיר במחוז גלוגובסקי בגמינה (קהילה עירונית-כפרית) מייסקה, שבחבל שלזיה תחתית, פולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגלוגוב · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 על ידי מי נחשבת לבירה?) – העיר העתיקה גליציה (באוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע; ברוסית: Галисия) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה מצפון להרי הקרפטים הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגליציה · ראה עוד »

גבריאלה ד'אנונציו

גבריאלֶה ד'אנונציו (באיטלקית: Gabriele d'Annunzio; 12 במרץ 1863 - 1 במרץ 1938), סופר, משורר, מחזאי, טייס וגיבור מלחמה איטלקי, מבשרה של התנועה הפשיסטית באיטליה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגבריאלה ד'אנונציו · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגדול הדור · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן או פונט הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: דפוס, תוכנת מחשב ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וגופן · ראה עוד »

דניאל פרוסטיץ

ציונו של רבי דניאל פרוסטיץ הרב דניאל פרוסטיץ (תקי"ט, 1759 – תר"ו, 1846) היה ראב"ד בעיר פרשבורג בתקופת החת"ם סופר, במשך חמישים שנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודניאל פרוסטיץ · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודפוס ראם · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודרשנות · ראה עוד »

דרזדן

דרזדן (בגרמנית: Dresden,; בסורבית עילית: Drježdźany) היא עיר הבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, העיר השנייה בגודלה במדינה זו והעיר ה-15 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודרזדן · ראה עוד »

דרישת ציון

שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא שמו של ספר הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים מאת הרב צבי הירש קלישר, בו הוא פורש את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודרישת ציון · ראה עוד »

דלקת ריאות

ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות. דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודלקת ריאות · ראה עוד »

דב בריש וידנפלד

הרב מטשיבין הרב דב בריש וַידנפלד (ביידיש: דוב בעריש וויידענפעלד; ה' בשבט תרמ"א, 5 בינואר 1881 - י' בחשוון ה'תשכ"ו, 5 בנובמבר 1965), נודע בכינוי הרב מטשעבין, היה ראש ישיבה, פוסק הלכה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודב בריש וידנפלד · ראה עוד »

דובנו

הכניסה למצודת דובנו דובנו או דובנא (באוקראינית: Дубно; בפולנית: Dubno) היא עיר במחוז רובנו (Рівненської області) בחבל ווהלין במערב אוקראינה לגדות נהר האיקווה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודובנו · ראה עוד »

דובער שניאורי

רבי דובער שניאורי המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטעלער רבי), (ט' בכסלו ה'תקל"ד – ט' בכסלו ה'תקפ"ח; 24 בנובמבר 1773 – 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודובער שניאורי · ראה עוד »

דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

רבי דוד פרידמן הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »

דוד רפפורט

הרב דוד הכהן רפפורט (ה'תר"ן או ה'תרנ"א - ב' בתשרי, ה'תש"ב; 1889 או 1890 - 23 בספטמבר 1941) היה ר"מ בישיבת "אהל תורה" בברנוביץ בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודוד רפפורט · ראה עוד »

דוד טבל בן נתן נטע מליסא

רבי דוד טֶבְּל בן נתן נטע (בכתיב יידי: דוד טעביל; נפטר בט"ז בטבת ה'תקנ"ב, 11 בינואר 1792) היה רב וראש ישיבה פולני, רבן של הורוכוב וליסא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודוד טבל בן נתן נטע מליסא · ראה עוד »

דיני נאמנות

נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת נהנה או למטרה אחרת.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיני נאמנות · ראה עוד »

דירקטוריון

דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודירקטוריון · ראה עוד »

דיו

מכלי דיו בצבעים שונים סופרי סת"ם עושים שימוש בדיו ונוצה לכתיבת ספרי קודש. דיו הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים ו/או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיו · ראה עוד »

דיוקן

'''דיוקן עצמי''' של וינסנט ואן גוך דיוקן מפיום רומאי-מצרי של נער צעיר דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיוקן · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה'תק"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תק"ן · ראה עוד »

ה'תק"ע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תק"ע · ראה עוד »

ה'תקמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקמ"א · ראה עוד »

ה'תקמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקמ"ז · ראה עוד »

ה'תקמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקמ"ה · ראה עוד »

ה'תקנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקנ"ז · ראה עוד »

ה'תקנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקנ"ה · ראה עוד »

ה'תקנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקנ"ו · ראה עוד »

ה'תקס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקס"א · ראה עוד »

ה'תקס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקס"ז · ראה עוד »

ה'תקס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקס"ב · ראה עוד »

ה'תקס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקס"ה · ראה עוד »

ה'תקס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקס"ו · ראה עוד »

ה'תקע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקע"א · ראה עוד »

ה'תקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקע"ז · ראה עוד »

ה'תקע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקע"ח · ראה עוד »

ה'תקע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקע"ב · ראה עוד »

ה'תקע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקע"ג · ראה עוד »

ה'תקע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקע"ד · ראה עוד »

ה'תקע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקע"ה · ראה עוד »

ה'תקפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקפ"א · ראה עוד »

ה'תקפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקפ"ז · ראה עוד »

ה'תקפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקפ"ב · ראה עוד »

ה'תקפ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקפ"ד · ראה עוד »

ה'תקפ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקפ"ה · ראה עוד »

ה'תקצ"א

לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקצ"א · ראה עוד »

ה'תקצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקצ"ז · ראה עוד »

ה'תקצ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקצ"ח · ראה עוד »

ה'תקצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקצ"ב · ראה עוד »

ה'תקצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקצ"ג · ראה עוד »

ה'תקל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקל"ג · ראה עוד »

ה'תקכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תקכ"ב · ראה עוד »

ה'תר"ל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תר"ל · ראה עוד »

ה'תר"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תר"ט · ראה עוד »

ה'תר"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תר"ה · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרמ"ז · ראה עוד »

ה'תרנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרנ"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרס"ה · ראה עוד »

ה'תרע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרע"ב · ראה עוד »

ה'תרצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרצ"ז · ראה עוד »

ה'תרצ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרצ"ד · ראה עוד »

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרצ"ו · ראה עוד »

ה'תרל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרל"ה · ראה עוד »

ה'תרל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרל"ו · ראה עוד »

ה'תרכ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרכ"א · ראה עוד »

ה'תרכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרכ"ח · ראה עוד »

ה'תרכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרכ"ה · ראה עוד »

ה'תרי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תרי"ב · ראה עוד »

ה'תש"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תש"ן · ראה עוד »

ה'תשמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תשמ"א · ראה עוד »

ה'תשמ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תשמ"ב · ראה עוד »

ה'תשמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תשמ"ג · ראה עוד »

ה'תשל"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תשל"ט · ראה עוד »

ה'תשכ"ז

אות מלחמת ששת הימים, שפרצה בכ"ו באייר ה'תשכ"ז - 5 ביוני 1967.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וה'תשכ"ז · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמאה ה-20 · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

250px הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמבורג · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בברלין

המוזיאון היהודי בברלין - הבניין בתכנון אדריכל דניאל ליבסקינד משמאל למבנה הישן המוזיאון היהודי בברלין (בגרמנית: Jüdisches Museum Berlin) הוא מוזיאון המצוי במרכז ברלין המציג את ההיסטוריה של יהדות גרמניה מאז ראשית ההתיישבות היהודית בעיר ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמוזיאון היהודי בברלין · ראה עוד »

המכון לתצלומי כתבי יד עבריים

המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

שמאל האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (1534, ה'רצ"ד - 25 ביולי 1572, ה' באב ה'של"ב) מכונה האר"י הקדוש הוא גדול מקובלי צפת במאה ה־16 והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו "קבלת האר"י".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והאר"י · ראה עוד »

הארץ

העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והארץ · ראה עוד »

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספד

דברי הספד נאמרים על אדם לאחר פטירתו, לרוב בפני קהל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והספד · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-21

רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »

העתק (הכפלה)

העתק הוא יצירה שאינה מקורית, אך משקפת בנאמנות ניכרת את היצירה המקורית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והעתק (הכפלה) · ראה עוד »

העיר החופשית דנציג

הדוכסות של ורשה שטר כסף של העיר החופשית דנציג אתלטים יהודים מהעיר החופשית דנציג צועדים באצטדיון בטקס הפתיחה של המכביה השנייה "העיר החופשית דנציג" (בגרמנית: Freie Stadt Danzig; בפולנית: Wolne Miasto Gdańsk) הוא השם שניתן לממשל בעיר גדנסק (בגרמנית, דנציג) בשתי תקופות היסטוריות: תקופת נפוליאון, והתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והעיר החופשית דנציג · ראה עוד »

הפרדס

שער כתב העת, חשוון ה'תשי"ד (1953 הפרדס היה ירחון רבני-תורני שנוסד בוורשה בשנת 1913 על ידי הרב שמואל אהרן הלוי פרדס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והפרדס · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והפטרה · ראה עוד »

הצופה מארץ הגר

דף הפתיחה של כתב העת הצופה מארץ הגר: עתון עברי מוקדש לחכמת ישראל וספרותו ולאחר מכן הצופה לחכמת ישראל היה כתב עת לחכמת ישראל שנדפס בעברית בבודפשט בירת הונגריה ("ארץ הגר" בכינויה הרבני) בין השנים תרע"א-תרע"ה (1910–1914) בשם "הצופה מארץ הגר" ובין השנים תרפ"א-תרצ"א (1921–1931) במתכונת דומה מאד בשם "הצופה לחכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והצופה מארץ הגר · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

ממוזער הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הקיבוץ הדתי

סמל הקיבוץ הדתי תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והקיבוץ הדתי · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והר הבית · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והרמן שטרוק · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והשואה · ראה עוד »

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »

הלל ליכטנשטיין

רבי הלל ליכטנשטיין (מכונה "בעל משכיל אל דל" על שם ספרו וכן "רבי הלל מקולומיאה" ע"ש עירו; י"א בכסלו תקע"ה, 1815-י' באייר תרנ"א, 1891) היה מתלמידי החת"ם סופר, אב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלל ליכטנשטיין · ראה עוד »

הלברשטאדט

הַלְבֶּרְשְׁטָאדְט (בגרמנית: Halberstadt) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה ובירת מחוז הָארְץ.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלברשטאדט · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלוח העברי · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלוויה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והלכה · ראה עוד »

הטרמה

הטרמה (Priming) הוא מונח המתאר הפעלה חלקית של ייצוגים או אסוציאציות בזיכרון, לפני ביצוע פעולה או משימה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והטרמה · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והחת"ם סופר · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגרלה

הגרלה היא שיטת הימורים שבה הזוכה נבחר בבחירה אקראית לחלוטין, באמצעות מכונה הבוחרת מספר זוכה, ערבוב כרטיסי הגרלה בתיבה ובחירה עיוורת של כרטיס וכדומה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והגרלה · ראה עוד »

הדפס

מדפיסים בסדנת ההדפס, הדפס עץ משנת 1568. הדפס הוא יצירת אמנות שנוצרה על ידי צייר או גרפיקאי באמצעות טכניקת דפוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והדפס · ראה עוד »

הדפס אבן

מכבש דפוס אבן ליתוגרפיה במכבש הדפוס הֶדְפֵּס אֶבֶן או לִיתוֹגְרַפְיָה (בכתיב לטיני: Lithographia) הוא טכניקת הדפסה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והדפס אבן · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

כתב החרם מתקמ"א, בחתימת הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

ההד

עמוד השער של "ההד" תשרי תרצ"ד (אוקטובר 1933) ההד היה ירחון בעל אופי דתי/חרדי לאומי, שראה אור בירושלים בשנים 1953-1925.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וההד · ראה עוד »

הורדנה

בית הכנסת הגדול בהורדנה הוֹרַדְּנַה (בבלארוסית: Го́радня, וגם: Гаро́дня או Гро́дна; בפולנית: Grodno; בליטאית: Gardinas; ברוסית: Гро́дно; לעיתים נכתבת כ"גרודנו", "גרודנא", "גרודנה" או "הוראדנא") היא עיר בבלארוס על גדות נהר ניימן בקרבת הגבול עם פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והורדנה · ראה עוד »

הוגו גולד

הוגו גולד (בגרמנית: Hugo Gold; 14 באוקטובר 1895, וינה - 20 בנובמבר 1974, תל אביב) היה היסטוריון יהודי, חוקר תולדות עם ישראל, מסאי, עורך ומו"ל, בעלי הוצאת הספרים "Olamenu" (עולמנו).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והוגו גולד · ראה עוד »

הוועד הפועל הציוני

המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »

הכרמל (כתב עת)

שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והיסטוריון · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה

הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »

היגיינה

משרתת יוצקת מים לרחצה על ידי גבירתה, ציור מאת Gerard ter Borch מסוף המאה ה-17 היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר והיגיינה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וורשה · ראה עוד »

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (פולנית: Wrocław,; גרמנית: Breslau,; צ'כית: Vratislav; לטינית: Wratislavia או Vratislavia), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וורוצלב · ראה עוד »

ולוצלאווק

וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וולוצלאווק · ראה עוד »

וולוז'ין

אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווולוז'ין · ראה עוד »

וודקה

ווֹדקה (מרוסית: Bодка) הוא משקה חריף חסר צבע ממשפחת המשקאות הלבנים, המופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים או תפוחי אדמה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווודקה · ראה עוד »

וימפל

מוזיאון היהודי של ניו יורק וימפֶּל (בכתיב יידי: ווימפל, ווימפעל; בגרמנית: Wimpel) או מפה הוא כינוי לחיתול ששימש תינוקות בברית המילה שלהם, שעל פי מנהג כמה קהילות בגרמניה, כשהגיע התינוק לגיל שלוש נתנה משפחתו את החיתול מתנה לבית הכנסת כדי שישמש לעיטוף ספר התורה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווימפל · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו בית כנסת הגדול בווינה. היחידי ששרד את "ליל הבדולח" נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווינה · ראה עוד »

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וויקיטקסט · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ווילנה · ראה עוד »

כ"ח באדר

האנדרטה בבלז'ץ (שיר של דן פגיס).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכ"ח באדר · ראה עוד »

כ"ד בכסלו

דגם הועבר למוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכ"ד בכסלו · ראה עוד »

כ' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכ' בסיוון · ראה עוד »

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכתב עת תורני · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס (המונח בלשון מקצועית הוא הולוגרף או אוטוגרף).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כולרה

כּוֹלֶרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים עזים ומרובים, לעתים עד כדי התייבשות ומוות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וכולרה · ראה עוד »

י"ח באדר

יוסף טרומפלדור במדי קצין של הצבא הרוסי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ח באדר · ראה עוד »

י"ב באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ב באדר · ראה עוד »

י"ג בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ג בתשרי · ראה עוד »

י"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא ברב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ג בטבת · ראה עוד »

י"ד בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וי"ד בחשוון · ראה עוד »

ימים נוראים

חפצי קודש לימים הנוראים, במוזיאון היהודי שליד בית הכנסת הגדול של בודפשט המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וימים נוראים · ראה עוד »

יאיר וינשטוק

יאיר וינשטוק (ב-כ"ב באייר ה'תשי"ט 30 ביולי 1959) הוא עיתונאי עורך וסופר חרדי, הכותב ספרי מתח וספרי סיפורת יהודית למגזר החרדי, בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויאיר וינשטוק · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער, גרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ד בכסלו תרל"ב, 7 בדצמבר 1871), רב ופוסק הלכה, סופר ופובליציסט, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב צבי מקלנבורג

רפרודוקציה מהדפס ובו דיוקן הרב יעקב צבי מקלנבורג. יש להניח כי רפרודוקציות אלו הופקו באופן מסחרי בגרמניה, ברבע האחרון של המאה התשע עשרה עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »

יעקב קרנץ

ר' יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א - י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יעקב רוזנס

יעקב רוזנס (בגרמנית: Jakob Rosanes; 16 באוגוסט 1842, ברודי - 6 בינואר 1922 ורוצלב) היה מתמטיקאי ושחמטאי יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב רוזנס · ראה עוד »

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא או הנתיבות על שם ספרו "נתיבות המשפט" על טור חושן משפט שבשולחן ערוך (ה'תק"ל, 1770 - כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב אורתודוקסי, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסה (לשנו) שבפולין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב לורברבוים · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »

יצחק נוניש בילמונטי

הרב יצחק בן משה נוניש בילמונטי (? - תקל"ד, 1774) היה רב טורקי, מחבר הספר שער המלך.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק נוניש בילמונטי · ראה עוד »

יצחק רפאל

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 - 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק רפאל · ראה עוד »

יצחק יהודה שמלקיש

רבי יצחק יהודה שמלקיש הרב יצחק יהודה שמלקיש (תקפ"ז-ט' בתשרי תרס"ה, 1904-1827) היה מרבני גליציה ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויצחק יהודה שמלקיש · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. יְצִיאַת מִצְרָיִם היא, בסיפור המקראי ולפי אמונת כל הדתות האברהמיות, שחרורם של בני ישראל מעבדות לפרעה בהנהגת משה שנשלח על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויציאת מצרים · ראה עוד »

יראת השם

ביהדות, יראת השם או יראת שמים היא מצווה לירא את האל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויראת השם · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירושלים · ראה עוד »

ירושלים המאוחדת

ירושלים המאוחדת הוא כינוי לעיר ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירושלים המאוחדת · ראה עוד »

ירושה

המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירושה · ראה עוד »

ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם ליבוביץ רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וירוחם ליבוביץ · ראה עוד »

ישעיה פיק ברלין

רבי ישעיה פיק ברלין (ה'תפ"ה, 1725 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישעיה פיק ברלין · ראה עוד »

ישעיהו

ישעיהו, כפי שמופיע במנורת הכנסת יְשַׁעְיָהוּ בֶּו־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישעיהו · ראה עוד »

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תק"ע 3 בנובמבר 1810 - כ"ה בשבט ה'תרמ"ג 2 בפברואר 1883), ממייסדי תנועת המוסר שקמה בליטא במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישראל מסלנט · ראה עוד »

ישראל ליפשיץ

ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישראל ליפשיץ · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, ומרצה המתמחה בביאור התלמוד ירושלמי חוקר תורני ומחבר שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת אוהל תורה

ישיבת אוהל תורה הייתה ישיבה שהוקמה בתרס"ז (1907) בעיר ברנוביץ' שבפולין והייתה לאחת החשובות בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבת אוהל תורה · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה, ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבה · ראה עוד »

ישיבה יוניברסיטי

ישיבה יוניברסיטי (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »

ילד פלא

רב אמן במשחק השחמט, מנצח מספר יריבים מבוגרים במשחק סימולטני שנערך בצרפת בשנת 1920 תזמורת הסימפונית של הגדנ"ע, 1953 ילד פלא הוא ילד שמפגין יכולת מומחית נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר וילד פלא · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 - כ"ד באלול תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה רב חרדי, ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקא בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

קברו בבית העלמין שבפראג הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 - י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793), היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחזקאל דוקקעס

הרב יחזקאל דוקקעס הרב יחזקאל איזידור (אדוארד) דוקקעס (בגרמנית: Eduard Duckesz; ט"ו באב תרכ"ח, 3 באוגוסט 1868 - י' באדר תש"ד, 6 במרץ 1944) היה רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון שפעל באלטונה שבהמבורג.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחזקאל דוקקעס · ראה עוד »

יחיאל מיכל טוקצינסקי

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 - ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויחיאל מיכל טוקצינסקי · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהושע מזח

יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 - כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהושע מזח · ראה עוד »

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין בסמולנסק יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 - ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהושע מונדשיין · ראה עוד »

יהודה עציון

יהודה עציון (נולד בל' בכסלו תשי"ב, 29 בדצמבר 1951) הוא מחנך, מחבר ועורך ספרים ישראלי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודה עציון · ראה עוד »

יהודה לייב איגר

רבי יהודה לֵייבּ אֵיגֶר (כונה רבי לֵייבַּלֶ'ה; תקע"ה – כ"ב בשבט תרמ"ח, 1888) היה נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל "מי השילוח".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודה לייב איגר · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (11 בדצמבר 1875 – 10 ביולי 1962; י"ג בכסלו תרל"ו – ט' בתמוז תשכ"ב) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויהודים · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויום השנה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויום הכיפורים · ראה עוד »

יונה עמנואל

יונה עמנואל (כ"ב בכסלו תרפ"ו דצמבר 1925 - כ"ה בשבט תשס"ב פברואר 2002) היה עורך תורני, ממקימי תנועת הנוער היהודית בהולנד "השלשלת", והעורך הראשי של כתב העת "המעיין".

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויונה עמנואל · ראה עוד »

יוסף צדנר

יוסף צדנר (בגרמנית: Joseph Zedner; 10 בפברואר 1804, גרוס-גלוגאו - 10 באוקטובר 1871 ברלין) היה ביבליוגרף יהודי גרמני וספרן.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוסף צדנר · ראה עוד »

יוסף זונדל מסלנט

קבר רבי יוסף זונדל מסלנט בהר הזיתים רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מייסד תנועת המוסר ורבו של ר' ישראל מסלנט.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »

יוליוס פירסט

יוליוס פירסט יוליוס פירסט או יוסף אלזארי (בגרמנית: Julius Fürst; 12 במאי 1805 - 9 בפברואר 1873) היה היסטוריון ומילונאי יהודי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוליוס פירסט · ראה עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה

אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 - 22 במרץ 1832), ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית, היה סופר, משורר, מחזאי, הוגה דעות, הומניסט, פוליטיקאי, בונה חופשי ומדען גרמני, הנחשב למייצגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר ולאחד מסמלי המופת של תרבות גרמניה, של תרבות המערב בכלל ושל ספרות העולם.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוהאן וולפגנג פון גתה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויוונית · ראה עוד »

יין

ייננים נוהגים להריח את היין ולבחון את צבעו לפני השתייה. יין הוא משקה חריף המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ויין · ראה עוד »

12 באוקטובר

12 באוקטובר הוא היום ה-285 בשנה (286 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו12 באוקטובר · ראה עוד »

12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו12 בנובמבר · ראה עוד »

17 בדצמבר

17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו17 בדצמבר · ראה עוד »

1752

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1752 · ראה עוד »

1761

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1761 · ראה עוד »

1763

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1763 · ראה עוד »

1773

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1773 · ראה עוד »

1778

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1778 · ראה עוד »

1781

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1781 · ראה עוד »

1786

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1786 · ראה עוד »

1787

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1787 · ראה עוד »

1788

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1788 · ראה עוד »

1789

המהפכה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1789 · ראה עוד »

1790

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1790 · ראה עוד »

1791

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1791 · ראה עוד »

1793

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1793 · ראה עוד »

1795

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1795 · ראה עוד »

1796

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1796 · ראה עוד »

1801

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1801 · ראה עוד »

1802

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1802 · ראה עוד »

1804

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1804 · ראה עוד »

1805

קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1805 · ראה עוד »

1806

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1806 · ראה עוד »

1807

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1807 · ראה עוד »

1810

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1810 · ראה עוד »

1811

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1811 · ראה עוד »

1812

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1812 · ראה עוד »

1814

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1814 · ראה עוד »

1815

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1815 · ראה עוד »

1818

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1818 · ראה עוד »

1821

יוון זוכה בעצמאות.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1821 · ראה עוד »

1822

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1822 · ראה עוד »

1823

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1823 · ראה עוד »

1825

אנטוניו סליירי.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1825 · ראה עוד »

1827

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1827 · ראה עוד »

1831

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1831 · ראה עוד »

1832

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1832 · ראה עוד »

1833

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1833 · ראה עוד »

1835

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1835 · ראה עוד »

1837

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1837 · ראה עוד »

1849

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1849 · ראה עוד »

1852

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1852 · ראה עוד »

1853

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1853 · ראה עוד »

1865

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1865 · ראה עוד »

1867

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1867 · ראה עוד »

1868

| קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1868 · ראה עוד »

1871

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1871 · ראה עוד »

1873

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1873 · ראה עוד »

1874

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1874 · ראה עוד »

1876

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1876 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1907 · ראה עוד »

1913

|.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1913 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1936 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1937 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1954 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1967 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1990 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו1993 · ראה עוד »

2 ביוני

2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו2 ביוני · ראה עוד »

22 ביוני

22 ביוני הוא היום ה-173 בשנה (174 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו22 ביוני · ראה עוד »

28 בנובמבר

28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו28 בנובמבר · ראה עוד »

29 באוקטובר

29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו29 באוקטובר · ראה עוד »

8 בנובמבר

8 בנובמבר הוא היום ה-312 בשנה בלוח הגרגוריאני (313 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: עקיבא איגר ו8 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עקיבא אייגר, רעק"א, גליון הש"ס.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עקיבא_איגר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »