סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ערבית

מַדָד ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות. [1]

169 יחסים: , ي, ف, ك, و, ق, ل, ن, ه, م, מאלי, מסחר, מערכת מודל, מרכז אסיה, משפט פועלי, משפט שמני, מדע, מוסלמים, מורפולוגיה (בלשנות), מושא, מוזיקה ערבית, מיעוט, מילת יחס, מיכאל וינטר, אם קריאה, אסלאם, אסיה, אפריקה, ארמית, ארצות ערב, אריתריאה, אתנולקט, אלפבית ערבי, אלפבית פונטי בינלאומי, אלפבית פיניקי, אדם, אוצר מילים, אותיות שמש וירח, אוגד, אכדית, איראן, נשוא, נושא (תחביר), ניב (סיווג שפה), ניבים בערבית בישראל, ניגריה, ספרות ערבית, סוציולקט, סורית, סימן דיאקריטי, ..., ערבסקה, ערבית מצרית, ערבית מרוקאית, ערבית לבנונית, ערביזציה, עזה, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עומר בן אל-ח'טאב, עיצור, עיצור מכתשי, מקורב צדי, עיצור מכתשי, אפי, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, רוטט, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור סדקי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, סותם, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור חכי, מקורב, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור דו-שפתי, אפי, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני משופתת, מקורב, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצור וילוני, חוכך, קולי, עיתונות ערבית, פאן-ערביות, פרסים, פרסית, פרשת האזינו, פרוטו-שמית, פולחן, צפון אפריקה, קניה, קריאת שמע, קליגרפיה, קהיר, קופטית, קולנוע, שפה, שפה רשמית, שפות אפרו-אסיאתיות, שפות שמיות, שפות ברבריות, שבט קורייש, שורש (שפות שמיות), שווא, תנועה (פונולוגיה), תפילת ערבית, תרבות, תשכיל, תחביר, תיאטרון, טורקיה, זמן (בלשנות), זוגי (בלשנות), חצי האי ערב, חדית', חוה לצרוס-יפה, בניין (שפה), בלשנות היסטורית, גשם הערבי, גוף (בלשנות), דת, דגש חזק, דיגלוסיה, המאה ה-7, המזרח התיכון, האקדמיה ללשון הערבית, האקדמיה ללשון הערבית בקהיר, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, האומות המאוחדות, האימפריה המוסלמית, הסהר הפורה, הקוראן, הלאומיות הערבית, הליגה הערבית, הגייה תימנית, כתב, כתב מחובר, כתיבת ערבית בצ'אט, כורדיסטן, יצחק דב במברגר, ישראל, יחסה, יוונית, ء, ا, ب, ت, ث, ج, ح, خ, د, ذ, ر, ز, س, ش, ض, ط, ظ, ع, غ, ص. להרחיב מדד (119 יותר) »

האות תא מרבוטה (בערבית: تاء مربوطة, מילולית: "תא קשורה") היא אחד מהסימנים בכתב הערבי, אף שאינה נחשבת לאחת מ-28 האותיות באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וﺓ · ראה עוד »

ي

האות יא (בערבית "ياء") היא האות האחרונה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וي · ראה עוד »

ف

האות פא (בערבית: فاء; ב-פ רפה) היא האות העשרים באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וف · ראה עוד »

ك

האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וك · ראה עוד »

و

האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וو · ראה עוד »

ق

האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וق · ראה עוד »

ل

לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וل · ראה עוד »

ن

האות נוּן (בערבית: نون) היא האות העשרים וחמש באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וن · ראה עוד »

ه

האות הַא (בערבית: هاء) היא האות העשרים ושש באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וه · ראה עוד »

م

האות מִים (בערבית: ميم) היא האות העשרים וארבע באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וم · ראה עוד »

מאלי

רפובליקת מאלי (בצרפתית: République du Mali) היא מדינה ללא מוצא לים במערב אפריקה.

חָדָשׁ!!: ערבית ומאלי · ראה עוד »

מסחר

שוק בצרפת מוכרת את מרכולתה בסירה מסחר הוא חליפין-מרצון של סחורות ושל שירותים.

חָדָשׁ!!: ערבית ומסחר · ראה עוד »

מערכת מודל

מודל מכונית מרוץ הבנוי מלבני לגו. מערכת מודל היא מערכת פשוטה יחסית המדמה במאפייניה החשובים מערכת מסובכת יותר.

חָדָשׁ!!: ערבית ומערכת מודל · ראה עוד »

מרכז אסיה

מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: ערבית ומרכז אסיה · ראה עוד »

משפט פועלי

משפט פועלי הוא משפט בשפה, אשר הנשוא שלו הוא פועל, וניתן בדרך כלל להטותו בזמנים השונים.

חָדָשׁ!!: ערבית ומשפט פועלי · ראה עוד »

משפט שמני

משפט שמני הוא מונח בדקדוק העברי המתאר משפט אשר נשואו איננו פועל נוטה אלא שם עצם, שם תואר או צירוף יחס, זאת בניגוד למשפט פועלי.

חָדָשׁ!!: ערבית ומשפט שמני · ראה עוד »

מדע

ספרה ארמיליארית. גלילאו היה אחד האנשים החשובים בעיצוב דמותו של המדע בעת החדשה ונחשב בעיני רבים למדען הראשון. מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.

חָדָשׁ!!: ערבית ומדע · ראה עוד »

מוסלמים

נשים מוסלמיות במרוקו אישה מוסלמית עוטה רעלה בתימן. התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: ערבית ומוסלמים · ראה עוד »

מורפולוגיה (בלשנות)

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.

חָדָשׁ!!: ערבית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »

מושא

בתחביר, המושא הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה.

חָדָשׁ!!: ערבית ומושא · ראה עוד »

מוזיקה ערבית

חלב, אמצע המאה השמונה עשרה מוזיקה ערבית (בערבית: الموسيقى العربية) היא המוזיקה של העמים בעולם הערבי ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ערבית ומוזיקה ערבית · ראה עוד »

מיעוט

קבוצת מיעוט היא קטגוריה חברתית אשר איננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת בחברה נתונה, היא מתאפיינת בכך שחבריה הם בעלי אפיונים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים, והם נתונים לקיפוח חברתי בשל כך.

חָדָשׁ!!: ערבית ומיעוט · ראה עוד »

מילת יחס

מילת יחס או "מילית יחס" היא מילית, המהווה חלק דיבר, אשר מציין את היחס בין שני שמות עצם או בין פועל לשם עצם.

חָדָשׁ!!: ערבית ומילת יחס · ראה עוד »

מיכאל וינטר

מיכאל וִינְטֶר (Winter; נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ערבית ומיכאל וינטר · ראה עוד »

אם קריאה

אֵם קְרִיאָה היא אות בכתיב של העברית ושל מספר שפות שמיות נוספות, שמשתמשים בה לציון תנועה, ולא עיצור כבדרך כלל.

חָדָשׁ!!: ערבית ואם קריאה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: ערבית ואסלאם · ראה עוד »

אסיה

מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: ערבית ואסיה · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה.

חָדָשׁ!!: ערבית ואפריקה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ערבית וארמית · ראה עוד »

ארצות ערב

מדינות הליגה הערבית מסומנות בירוק, כולל מדינות שאינן ערביות. איי קומורו אינם מסומנים במפה זו ארצות ערב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.

חָדָשׁ!!: ערבית וארצות ערב · ראה עוד »

אריתריאה

מדינת אֵריתריאה (בתיגרינית: ሃገረ ኤርትራ - Hagärä Ertra, בערבית: إريتريا - Irītriyā) היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה, על חופי הים האדום.

חָדָשׁ!!: ערבית ואריתריאה · ראה עוד »

אתנולקט

אתנולקט (Ethnolect; מיוונית "אתנוס" - "עם" ו"לגין" - "לדבר") הוא מושג בלשני המתייחס לשפה המדוברת על–ידי קבוצה אתנית או תרבותית.

חָדָשׁ!!: ערבית ואתנולקט · ראה עוד »

אלפבית ערבי

מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי התפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש תחילה לכתיבת השפה הערבית בלבד, אך עם התחזקות האסלאם החלו שפות נוספות להיכתב בו.

חָדָשׁ!!: ערבית ואלפבית ערבי · ראה עוד »

אלפבית פונטי בינלאומי

האלפבית הפונטי הבינלאומי (באנגלית: IPA - International Phonetic Alphabet) הוא מערכת אותיות וסמלים פונטית המבוססת בעיקרה על האלפבית הלטיני.

חָדָשׁ!!: ערבית ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »

אלפבית פיניקי

כתובת אשבעל בן בדע בכתב כנעני עתיק שהתגלתה בשנת 2012 בחורבת קייאפה ליד בית שמש האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ונוצר סביב שנת 1050 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ערבית ואלפבית פיניקי · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים והמין היחיד שנותר כיום בתת-שבט ההומינינים.

חָדָשׁ!!: ערבית ואדם · ראה עוד »

אוצר מילים

דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.

חָדָשׁ!!: ערבית ואוצר מילים · ראה עוד »

אותיות שמש וירח

אותיות שמש (באדום) ואותיות ירח (בשחור) אותיות השמש והירח (בערבית: الحُـرُوفُ الشَّمْسِيَّـة والقَمَرِيَّـةُ; בתעתיק עברי מדויק: אַלְחֻרוּף אַלשַּמְסִיַּה ואַלקָמָרִיַּה) בדקדוק הערבי הוא כינוי לשתי קבוצות של אותיות בשפה הערבית, אשר נבדלות זו מזו בהשפעתן על הגיית האות לאם (ل) של תחילית היידוע "אל-" (ال-). הימצאות האותיות בקבוצת "אותיות השמש" בסמיכות ללאם גורמת להידמות (אסימילציה) עיצור הלאם אליהן, בעוד שלקבוצת אותיות הירח אין השפעה על הגיית הלאם.

חָדָשׁ!!: ערבית ואותיות שמש וירח · ראה עוד »

אוגד

אוגד (בלעז: קוֹפּוּלה) הוא מעמד תחבירי של מילה המסמנת את היחס (או הקשר) בין נושא המשפט לנשואו.

חָדָשׁ!!: ערבית ואוגד · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: ערבית ואכדית · ראה עוד »

איראן

הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: ערבית ואיראן · ראה עוד »

נשוא

נשוא (בלועזית: פּרֶדיקַט) הוא מונח בתורת התחביר המציין את מעמדו התחבירי של רכיב המשפט המתאר או מאפיין את נושא המשפט (בלועזית: סובייקט).

חָדָשׁ!!: ערבית ונשוא · ראה עוד »

נושא (תחביר)

נושא (בלועזית: סובייקט) הוא מונח בתורת התחביר המציין את מעמדו התחבירי של רכיב המשפט שאותו מתאר או מאפיין נשוא המשפט (בלועזית: פּרֶדיקַט).

חָדָשׁ!!: ערבית ונושא (תחביר) · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: ערבית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

ניבים בערבית בישראל

הניב הערבי בישראל הוא אחד הניבים הערבים, כאשר האוכלוסייה הערבית בישראל מדברת בניב הפלסטיני הדומה לסוריה ולבנון, למעט הבדואים, כשהדרומיים מהם מדברים בניב הבדואי הדומה לניב המדובר בסיני והבדואים הצפונים מדברים בניב בדואי הדומה לניב המדובר במזרח סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: ערבית וניבים בערבית בישראל · ראה עוד »

ניגריה

הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית: Federal Republic of Nigeria) היא מדינה בחלק המערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ערבית וניגריה · ראה עוד »

ספרות ערבית

ספרות ערבית היא ספרות הכתובה בערבית.

חָדָשׁ!!: ערבית וספרות ערבית · ראה עוד »

סוציולקט

בבלשנות, סוציולקט, דהיינו דיאלקט סוציאלי, הוא ניב של שפה המדובר על ידי קבוצה חברתית, מעמד חברתי, או תת-תרבות בתוך חברה.

חָדָשׁ!!: ערבית וסוציולקט · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם סורית או ארמית סורית (ܠܶܫܳܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לְשָׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: ערבית וסורית · ראה עוד »

סימן דיאקריטי

סִימָן דִּיאַקְרִיטִי (נקרא גם סִימַן הֶבְחֵן) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה.

חָדָשׁ!!: ערבית וסימן דיאקריטי · ראה עוד »

ערבסקה

ערבסקה במסגד פריז. ערבסקה בתקרה של ארמון באיסטנבול. ערבסקה בכיתוב על קירות מדרסה במרוקו. עַרַבֶּסְקַה (מצרפתית: arabesque) היא מוטיב עיטורי המציין מערך מופשט של קווים וצורות החוזרים כדגם.

חָדָשׁ!!: ערבית וערבסקה · ראה עוד »

ערבית מצרית

ערבית מצרית (العَرَبى المَصرى, אֶל-עַרַבִּי אל-מַסְרִי; גם اللهجه المصريه, אֶל-לַהְגַה אל-מַסרֶיַּה) הוא הניב הערבי המדובר בצפון עמק הנילוס, כלומר באזור בירת מצרים קהיר ומצפון לה - בדלתה של הנילוס, בעיר אלכסנדריה וכולי.

חָדָשׁ!!: ערבית וערבית מצרית · ראה עוד »

ערבית מרוקאית

ערבית מרוקאית, או מרוקאית (בערבית: الـمغربيّة; בתעתיק חופשי: אל-מוגרביה; ידועה גם בשם دّارجة; דאריג'ה) היא קבוצת ניבים של השפה הערבית המדוברת במרוקו ובאזורים הסמוכים לה בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: ערבית וערבית מרוקאית · ראה עוד »

ערבית לבנונית

לבנונית או ערבית לבנונית (בערבית: لهجات لبنان) היא ניב מדובר של ערבית המדובר בלבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ערבית וערבית לבנונית · ראה עוד »

ערביזציה

מפת המזרח התיכון. ירוק - מדינות בהן השפה הערבית היא השפה הרשמית היחידה. כחול - מדינות בהן השפה הערבית היא אחת ממספר שפות רשמיות. ערביזציה (בערבית: تعريب) הוא תהליך של חיזוק ההשפעה התרבותית הערבית על מדינות אשר אינן ערביות.

חָדָשׁ!!: ערבית וערביזציה · ראה עוד »

עזה

העיר עַזָּה (בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רזה, גזה; לעיתים גם נקראת העיר עזה, כדי להבחין בינה לבין רצועת עזה) היא העיר העיקרית ברצועת עזה, עם אוכלוסייה של 448,426 נפש (2015).

חָדָשׁ!!: ערבית ועזה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ערבית ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ערבית ועברית מקראית · ראה עוד »

עברית ישראלית

עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא שפה שמית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ערבית ועברית ישראלית · ראה עוד »

עומר בן אל-ח'טאב

עֻמַר בִן אלְחַ'טַּאב (בערבית: عمر بن الخطّاب; 586-644) היה הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634.

חָדָשׁ!!: ערבית ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים העיקריים, הקיימים בכל שפה טבעית; השני הוא התנועה.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור · ראה עוד »

עיצור מכתשי, מקורב צדי

עיצור מכתשי מקורב צדי נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, מקורב צדי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, אפי

עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, אפי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, סותם, אטום

עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, סותם, קולי

עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור מכתשי, רוטט

עיצור מכתשי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, רוטט · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי

עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור סדקי, סותם, אטום

עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור סדקי, חוכך, אטום

עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור סדקי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, סותם, אטום

עיצור ענבלי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור ענבלי, סותם, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, אטום

עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, קולי

עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום

עיצור שפתי־שיני חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור שיני, חוכך, אטום

עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור שיני, חוכך, קולי

עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור לועי, חוכך, אטום

עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור לועי, חוכך, קולי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור חכי, מקורב

עיצור חכי מקורב נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור חכי, מקורב · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי

עיצור בתר־מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי

עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, אפי

עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור דו-שפתי, אפי · ראה עוד »

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי

עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור וילוני משופתת, מקורב

עיצור וילוני משופתת מקורב הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות, כדוגמת העברית (בהגייה התימנית ובמילים שאולות).

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני משופתת, מקורב · ראה עוד »

עיצור וילוני, סותם, קולי

עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »

עיצור וילוני, חוכך, אטום

עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור וילוני, חוכך, קולי

עיצור וילוני חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיצור וילוני, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיתונות ערבית

מבחר עיתונים בערבית מתוך האוסף של ארכיון העיתונות הערבית שבמרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב מבחר עיתונים בערבית מתוך האוסף של ארכיון העיתונות הערבית שבמרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב עיתונות ערבית ובכללה עיתונות וכתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית קיימת משלהי המאה ה-18, העיתונות הערבית מתפרסמת בארצות ערב, אך גם מחוץ להן.

חָדָשׁ!!: ערבית ועיתונות ערבית · ראה עוד »

פאן-ערביות

דגל המרד הערבי כפי שמתנוסס מעל מצודה בעקבה שבירדן. פאן-ערביות (בערבית: الوحدة العربية) היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ערבית ופאן-ערביות · ראה עוד »

פרסים

מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרסים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן, בני הקבוצה דוברים פרסית.

חָדָשׁ!!: ערבית ופרסים · ראה עוד »

פרסית

פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: ערבית ופרסית · ראה עוד »

פרשת האזינו

איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב." פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ערבית ופרשת האזינו · ראה עוד »

פרוטו-שמית

פרוטו-שמית היא השפה האם המשוערת של השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: ערבית ופרוטו-שמית · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: ערבית ופולחן · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ערבית וצפון אפריקה · ראה עוד »

קניה

קניה (באנגלית: Republic of Kenya, בסווהילי: Jamhuri ya Kenya) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: ערבית וקניה · ראה עוד »

קריאת שמע

מזוזה - חלק מקריאת שמע קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: ערבית וקריאת שמע · ראה עוד »

קליגרפיה

לטיני מבלגיה, שנת 1407 קָלִיגְרָפְיָה (בעברית: כְּתִיבָה תַּמָּה), היא אמנות הכתיבה הקישוטית.

חָדָשׁ!!: ערבית וקליגרפיה · ראה עוד »

קהיר

שער המוזיאון המצרי בקהיר קָהִיר (בערבית: القاهرة – המנצחת, תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה) היא עיר הבירה של מצרים, בה מתגוררים כ-17 מיליון תושבים (7 מיליון בשטח העירוני, וכ-10 מיליון בפרוורים).

חָדָשׁ!!: ערבית וקהיר · ראה עוד »

קופטית

קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.

חָדָשׁ!!: ערבית וקופטית · ראה עוד »

קולנוע

קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: ערבית וקולנוע · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: ערבית ושפה · ראה עוד »

שפה רשמית

שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או כל טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות בצורה חוקתית.

חָדָשׁ!!: ערבית ושפה רשמית · ראה עוד »

שפות אפרו-אסיאתיות

תפוצת השפות האפרו-אסיאתיות השפות האפרו-אסיאתיות הן משפחת שפות המונה כ-240 שפות שיש להן כ-285 מיליון דוברים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אפריקה וכן דרומית למדבר סהרה.

חָדָשׁ!!: ערבית ושפות אפרו-אסיאתיות · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: ערבית ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות ברבריות

השפות הברבריות בכלל השפות האפרו-אסיאתיות חלוקת השפות הברבריות. בירוק בהיר שפות ברבריות אחרות המילה "תמאזיגת" השפות הבֶּרְבּרִיוֹת הן קבוצת שפות המדוברות בעיקר במרוקו ובאלג'יריה.

חָדָשׁ!!: ערבית ושפות ברבריות · ראה עוד »

שבט קורייש

שבט קֻורייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַיְש) הוא שבטו של הנביא מוחמד, מייסד האסלאם.

חָדָשׁ!!: ערבית ושבט קורייש · ראה עוד »

שורש (שפות שמיות)

בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.

חָדָשׁ!!: ערבית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »

שווא

השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).

חָדָשׁ!!: ערבית ושווא · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: ערבית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: ערבית ותפילת ערבית · ראה עוד »

תרבות

יפניות בקימונו. לבוש מסורתי הוא מסמלי התרבות תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: ערבית ותרבות · ראה עוד »

תשכיל

תשכּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד), מערכת הניקוד הערבית.

חָדָשׁ!!: ערבית ותשכיל · ראה עוד »

תחביר

תחביר (מיוונית: σύνταξις) הוא מערכת הכללים של שפה, הקובעים איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.

חָדָשׁ!!: ערבית ותחביר · ראה עוד »

תיאטרון

אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כדוגמת תפאורה או וידאו ארט) - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: ערבית ותיאטרון · ראה עוד »

טורקיה

טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti ״טִירְקִיֶיה ג׳וּמְהוּרִיֶיטִי״), היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ערבית וטורקיה · ראה עוד »

זמן (בלשנות)

בבלשנות, זמן הוא אחד ממאפייני הפועל, המשקף את הזמן שבו מתבצעת הפעולה.

חָדָשׁ!!: ערבית וזמן (בלשנות) · ראה עוד »

זוגי (בלשנות)

זוגי הוא סוג של מספר דקדוקי, המציין כמות של 2 בדיוק, ובא לידי ביטוי בדרך כלל באמצעות נטייה מורפולוגית.

חָדָשׁ!!: ערבית וזוגי (בלשנות) · ראה עוד »

חצי האי ערב

תצלום לוויין של חצי האי ערב חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאתיופיה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.

חָדָשׁ!!: ערבית וחצי האי ערב · ראה עוד »

חדית'

החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הידועה גם בתור הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו לגבי נושאים שונים.

חָדָשׁ!!: ערבית וחדית' · ראה עוד »

חוה לצרוס-יפה

חוה לצרוס יפה (1968) חַוָּה לָצָרוּס-יָפֶה (Lazarus-Yafeh; 6 במאי 1930 – 1998) הייתה פרופסור לדת האסלאם במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית, כלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשנ"ג-1993.

חָדָשׁ!!: ערבית וחוה לצרוס-יפה · ראה עוד »

בניין (שפה)

במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות, בניין הוא פרדיגמה דקדוקית, כלומר, מערכת נטייה שבה משובץ השורש וניתן להטות אותה לזמן (עבר, עתיד, בינוני וציווי), לגוף (ראשון, שני ושלישי), למין (זכר ונקבה) ולמספר (יחיד, רבים וזוג).

חָדָשׁ!!: ערבית ובניין (שפה) · ראה עוד »

בלשנות היסטורית

בלשנות היסטורית (הקרויה גם בלשנות דיאכרונית) היא המחקר של הדרכים שבהן השפות משתנות במשך הזמן, על ידי בחינה של שפות שדומות אחת לשנייה בתחומים שונים כמו מורפולוגיה, תחביר, וכן מטקסטים עתיקים שנשמרו.

חָדָשׁ!!: ערבית ובלשנות היסטורית · ראה עוד »

גשם הערבי

גֶשֶׁם הָעַרְבִי הוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ערבית וגשם הערבי · ראה עוד »

גוף (בלשנות)

בבלשנות, גוף הוא צורת הטיה של מספר סוגי מילים המבחינה בין האדם הדובר ובין אנשים שאליהם מדברים ואנשים שעליהם מדברים.

חָדָשׁ!!: ערבית וגוף (בלשנות) · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: ערבית ודת · ראה עוד »

דגש חזק

דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות בה הוא נמצא.

חָדָשׁ!!: ערבית ודגש חזק · ראה עוד »

דיגלוסיה

דִּיגְלוֹסְיָה (מיוונית διγλωσσία, "שפה כפולה") היא מצב לשוני־חברתי לא-שכיח, שבו הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד, עד כדי כך שדוברי השפה נאלצים ללמוד את השפה הכתובה כאילו הייתה שפה זרה.

חָדָשׁ!!: ערבית ודיגלוסיה · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: ערבית והמאה ה-7 · ראה עוד »

המזרח התיכון

מדינות מרכז אסיה קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון המזרח התיכון הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי במפגש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה.

חָדָשׁ!!: ערבית והמזרח התיכון · ראה עוד »

האקדמיה ללשון הערבית

האקדמיה ללשון הערבית (בערבית: مجمع اللغة العربية) היא המוסד העליון למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל, שקם בדצמבר 2007.

חָדָשׁ!!: ערבית והאקדמיה ללשון הערבית · ראה עוד »

האקדמיה ללשון הערבית בקהיר

האקדמיה ללשון הערבית בקהיר (בערבית: مجمع اللغة العربية بالقاهرة) היא אקדמיה ללשון הפועלת בקהיר שבמצרים במטרה לפתח ולהסדיר את השפה הערבית בה.

חָדָשׁ!!: ערבית והאקדמיה ללשון הערבית בקהיר · ראה עוד »

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (בערבית: منظمة التعاون الاسلامي; בצרפתית: Organisation de la Coopération Islamique, ובקיצור: OIC) הוקם בשנת 1969, ברבאט שבמרוקו, במפגש מתואם של ראשי המדינות האסלאמיות, וכיום הוא מונה 57 מדינות חברות (כולל הרשות הפלסטינית), ובהן 22 מדינות ערב השייכות לליגה הערבית.

חָדָשׁ!!: ערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ״ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: ערבית והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של שושלת של בית אומיה, 661-750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570-632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ערבית והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

הסהר הפורה

אזור הסהר הפורה ומצרים הסהר הפורה (בערבית: الهلال الخصيب) הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי ישראל, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים.

חָדָשׁ!!: ערבית והסהר הפורה · ראה עוד »

הקוראן

הקוּרְאָן (בערבית القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم - "הקוראן הנכבד"; בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים") הוא ספר הקודש של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: ערבית והקוראן · ראה עוד »

הלאומיות הערבית

ארצות ערב הלאומיות הערבית היא אידאולוגיה לאומית בדבר זכותם של העמים הערבים לכונן ריבונות משלהם.

חָדָשׁ!!: ערבית והלאומיות הערבית · ראה עוד »

הליגה הערבית

מפגש הליגה הערבית, 2012 הליגה הערבית (בערבית: جَامِعَة الدُّوَل الْعَرَبِيَّة גַ׳אמִעַת אַ-דֻוַל אַלְ-עַרַבִּיַה, באנגלית: League of Arab States או LAS) היא ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה אזורי ולתיאום מהלכים חברתיים ופוליטיים משותפים הכולל את כל מדינות ערב ומדינות בעלות זיקה למדינות ערב.

חָדָשׁ!!: ערבית והליגה הערבית · ראה עוד »

הגייה תימנית

ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה על ידי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: ערבית והגייה תימנית · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועד לייצג את השפה הדבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: ערבית וכתב · ראה עוד »

כתב מחובר

סטנדרט לכתב מחובר באנגלית כתב מחובר הוא סגנון כתיבה בו סמלי השפה נכתבים במחובר ובשטף, לרוב, על מנת לאפשר כתיבה מהירה יותר.

חָדָשׁ!!: ערבית וכתב מחובר · ראה עוד »

כתיבת ערבית בצ'אט

בקרב גולשי אינטרנט דוברי ערבית התפתחה שיטת כתיבה מיוחדת של ערבית באותיות לטיניות, המכונה בערבית "ערביית א-דרדשה" (عربية الدردشة), כלומר "ערבית של צ'אט".

חָדָשׁ!!: ערבית וכתיבת ערבית בצ'אט · ראה עוד »

כורדיסטן

מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ואסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן היא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: ערבית וכורדיסטן · ראה עוד »

יצחק דב במברגר

הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; 6 בנובמבר 1807 – 13 באוקטובר 1878) היה מגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ערבית ויצחק דב במברגר · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ערבית וישראל · ראה עוד »

יחסה

בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.

חָדָשׁ!!: ערבית ויחסה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: ערבית ויוונית · ראה עוד »

ء

המזה על "אליף" הַמְזַה (ערבית: همزة) הוא סימן דיאקריטי בחרכאת (מערכת הניקוד) של הכתב הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וء · ראה עוד »

ا

אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וا · ראה עוד »

ب

האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וب · ראה עוד »

ت

תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וت · ראה עוד »

ث

תַ'א (בערבית: ثاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וث · ראה עוד »

ج

ג'ים (בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וج · ראה עוד »

ح

חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וح · ראה עוד »

خ

ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וخ · ראה עוד »

د

דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וد · ראה עוד »

ذ

ד'אל (בערבית: ذال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וذ · ראה עוד »

ر

האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וر · ראה עוד »

ز

האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וز · ראה עוד »

س

האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וس · ראה עוד »

ش

האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וش · ראה עוד »

ض

האות דאד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וض · ראה עוד »

ط

האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וط · ראה עוד »

ظ

האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וظ · ראה עוד »

ع

האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וع · ראה עוד »

غ

האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "רין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וغ · ראה עוד »

ص

האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: ערבית וص · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ערבית ספרותית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ערבית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »