סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פורים

מַדָד פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). [1]

226 יחסים: JSTOR, ממתק, ממלכת פרס, מנחם המאירי, מסכת מגילה, מסכה, מעשר כספים, מצרים, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצווה, מקרא מגילה, מרד בר כוכבא, מרדכי אליהו, מרדכי היהודי, מרדכי יפה, משנה, משנה למלך, משרד החינוך, משלוח מנות, מתנות לאביונים, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מזרחים, מחצית השקל, מחזור ויטרי, מחיית זכר עמלק, מגדנאות, מגילת אסתר, מגילת תענית, מגילות ים המלח, מדי, מונרך, מי כמוך ואין כמוך, אסתר, אסיף (כתב עת), אסיה, ארץ ישראל, ארבע פרשיות, אלעזר בירבי קליר, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, אליהו כי טוב, אחשוורוש, אדר, אדר א', אהרן אופנהיימר, אורח חיים (שולחן ערוך), אוזן המן, אישה, איזמיר, נביאים, ..., נוסע, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח הספרדים, נורוז, סמבוסק, סמוך ונראה, סעודת פורים, ספר מקבים א, ספר התודעה, סוריה, עמלק, עשרת בני המן, על הנסים, עדלאידע, עונג שבת (אגודה), עובדיה מברטנורא, עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, עיראק, פניני הלכה, פסח, פרסום הנס, פרסים, פרשת בשלח, פרשת כי תצא, פרודיה, פלודן, פוסק, פורים שפיל, פילון האלכסנדרוני, פיוט, צפת, צדקה, צדקה (יהדות), קרנבל המסכות בוונציה, קרעפלאך, קריאת התורה, קריאת ההלל, קלף (יהדות), קומראן, קולופון, רמ"א, רמב"ם, רעשן, רצח עם, רב פורים, רוחניות, שמעון גרשון רוזנברג, שמחה, שמואל אליהו, שאלת חכם, שאילת מילים, שני וחמישי, שפת אמת (ספר), שתיית יין בפורים, שלמה אבינר, שליח (הלכה), שליח ציבור, שבע מצוות דרבנן, שבת, שוק (מסחר), שושן (עיר), שולחן ערוך, שכרות, שיר של יום, שילה (יישוב), תנ"ך, תענית, תענית אסתר, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תקנת חכמים, תרגום, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלייה, תחנון, תחפושת, תהילים, תוספות, תוספות למגילת אסתר, תכלאל, תימן, תיקוני הזוהר, ל"ט אבות מלאכה, לוי בן חביב, ליל שיכורים, ט"ז באדר, ט"ו באדר, טעמי המקרא, טבריה, טבח, טורקיה, חמצה, חנוכה, חלב (עיר), חטיף, חז"ל, חברון, חג, חגי ישראל ומועדיו, חוץ לארץ, חוקי התורה, חורף, חול המועד, חולון, בני ברק, בני יששכר, בעקבות סוד המגילה, בצלאל בר כוכבא, ברכת המזון, בגדאד, בדחן, בית תמחוי, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית כנסת, גשמיות, דמי כיס, דאורייתא ודרבנן, דביר (הוצאת ספרים), ה'תרע"ב, המן האגגי, המאה ה-16, המדאן, הספרייה הלאומית, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, הספד, הפטרה, הפונותיקה הלאומית, הקדש (הלכה), הלכה, הטלת גורל, הברית החדשה, הגאון מווילנה, הוצאה להורג, הכנרת, היישוב היהודי בחברון, ונציה, ושתי, ויקיטקסט, כתבי קודש, כיפה (אתר אינטרנט), י"א באדר, י"ג באדר, י"ד באדר, ימי הביניים, ימי הודאה, יפו, ירושלים, ישראל דנדרוביץ, ישיבה, ילקוט שמעוני, יחיאל מפריז, יד ושם, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות קראית, יהושע בן נון, יהודה הלוי, יהודים, יומני כרמל, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום הכיפורים, יום-טוב לוינסקי, יוסף בן מתתיהו, יוונית, יין, יידיש, 1912. להרחיב מדד (176 יותר) »

JSTOR

סמליל JSTOR JSTOR (מבוטא "ג'יי סטור", קיצור באנגלית עבור Journal Storage) הוא בסיס נתונים מקוון שהוקם בשנת 1995, המכיל גרסאות אלקטרוניות של כתבי עת מדעיים רבים ומאגרי מידע אחרים.

חָדָשׁ!!: פורים וJSTOR · ראה עוד »

ממתק

דוכן ממתקים בשוק מחנה יהודה ממתק מסוג גומונים בצורת דב צהוב הממתק (נגזר ממתוק) הוא מאכל השייך לתחום המגדנאות.

חָדָשׁ!!: פורים וממתק · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: פורים וממלכת פרס · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי'; 1249–1315) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס.

חָדָשׁ!!: פורים ומנחם המאירי · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: פורים ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכה

מסכה פולחנית פסל המחזאי היווני אוריפידס מחזיק מסכת תיאטרון טראגית מסכות מסכה היא חפץ המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעיתים גם חלק מן הראש, ולפעמים אפילו את הראש כולו.

חָדָשׁ!!: פורים ומסכה · ראה עוד »

מעשר כספים

מעשר כספים הוא נוהג יהודי המחייב להפריש עשירית מהרווחים הכספיים לצדקה, תוקפו של נוהג זה נתון במחלוקת פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פורים ומעשר כספים · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: פורים ומצרים · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים.

חָדָשׁ!!: פורים ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: פורים ומצווה · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 מִקְרָא מְגִלָּה היא אחת ממצוותיו של פורים ואחת משבע המצוות שתקנו חכמים.

חָדָשׁ!!: פורים ומקרא מגילה · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול השני והאחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה.

חָדָשׁ!!: פורים ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי צמח אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט – כ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 1929 – 7 ביוני 2010) היה פוסק, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרדכי היהודי

מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי היהודי · ראה עוד »

מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פורים ומרדכי יפה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: פורים ומשנה · ראה עוד »

משנה למלך

המשנה למלך (באנגלית: Viceroy; בספרדית: Virrey; בפורטוגזית: Vice-Rei) היה הפקיד בעל הדרגה הגבוהה ביותר במערכת בירוקרטית קולוניאלית בקולוניה מסוימת, המושל אזרחית וצבאית בשמו של המלך על היחידה המנהלית הקרויה "מלכות משנה".

חָדָשׁ!!: פורים ומשנה למלך · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ומשרד החינוך · ראה עוד »

משלוח מנות

משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים.

חָדָשׁ!!: פורים ומשלוח מנות · ראה עוד »

מתנות לאביונים

קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.

חָדָשׁ!!: פורים ומתנות לאביונים · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מְלֶאכֶת הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: פורים ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מזרחים

תימנים במטוס בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית לחלק גדול מהעולים והפליטים היהודים מארצות המזרח התיכון וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: פורים ומזרחים · ראה עוד »

מחצית השקל

כיתוב - מצד אחד (ימין) "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל" עיר העתיקה מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא שמו של מס שכל יהודי, בתקופת המשכן והמקדש, היה צריך לשלם פעם בשנה לקראת תחילת השנה המקראית בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: פורים ומחצית השקל · ראה עוד »

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, המיוחס לרבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, שהיה תלמידו של רש"י.

חָדָשׁ!!: פורים ומחזור ויטרי · ראה עוד »

מחיית זכר עמלק

מחיית שמו של המן בזמן קריאת המגילה, איור משנת 1701. מחיית זכר עמלק היא אחת ממצוות עשה במניין תרי"ג המצוות, ועניינה הוא להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: פורים ומחיית זכר עמלק · ראה עוד »

מגדנאות

עוגיות. מגדנאות, או בשמה הלועזי קונדיטאות, היא ענף בתחום הקולינריה העוסק בדברי מאפה מתוקים ובמנות אחרונות.

חָדָשׁ!!: פורים ומגדנאות · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילת תענית · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: פורים ומגילות ים המלח · ראה עוד »

מדי

מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי) מָדַי הייתה ממלכה חזקה באסיה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: פורים ומדי · ראה עוד »

מונרך

מונרך הוא ראש המדינה במדינות בעלות משטר מונרכי.

חָדָשׁ!!: פורים ומונרך · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

מי כמוך ואין כמוך הוא פיוט אשר חיבר רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

אסתר

אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר או אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים, לאחר שסיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.

חָדָשׁ!!: פורים ואסתר · ראה עוד »

אסיף (כתב עת)

עטיפת כרך תנ"ך ומחשבה בגיליון ב של אסיף אסיף - שנתון איגוד ישיבות ההסדר, הוא כתב עת תורני שיוצא לאור על ידי איגוד ישיבות ההסדר, וייעודו "להיות בית ועד המביא לידי ביטוי את היצירה התורנית הענפה של ישיבות הציונות הדתית, בימה מזמינה ופתוחה לדיונים ומחקרים משמעותיים ויסודיים".

חָדָשׁ!!: פורים ואסיף (כתב עת) · ראה עוד »

אסיה

מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: פורים ואסיה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: פורים וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: פורים וארבע פרשיות · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר, או אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי בן התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית (המוקדמת).

חָדָשׁ!!: פורים ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: פורים ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, ובעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע.

חָדָשׁ!!: פורים ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליהו כי טוב

הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה איש חינוך, עסקן ציבורי וסופר חרדי.

חָדָשׁ!!: פורים ואליהו כי טוב · ראה עוד »

אחשוורוש

זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היה מלך פרס, על פי מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים ואחשוורוש · ראה עוד »

אדר

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: פורים ואדר · ראה עוד »

אדר א'

בלוח העברי, אדר א' הוא כינויו של חודש בן שלושים יום, אותו מוסיפים בשנה מעוברת.

חָדָשׁ!!: פורים ואדר א' · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: פורים ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פורים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אוזן המן

אוזני המן אוזני המן אוזני המן עם מילויים שונים: למעלה - פרג; מימין - ריבת משמש; משמאל - ריבת תות. אוזן המן הוא מאפה העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.

חָדָשׁ!!: פורים ואוזן המן · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אישה היא נקבת המין האנושי.

חָדָשׁ!!: פורים ואישה · ראה עוד »

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir - נהגה "איז-מיר" וההטעמה על ההברה הראשונה; ביוונית: Σμύρνη - "סמירנָה") היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסיתי.

חָדָשׁ!!: פורים ואיזמיר · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: פורים ונביאים · ראה עוד »

נוסע

נוסעים במעבורת נוסע הוא אדם אשר נמצא בכלי תחבורה, ועובר באמצעותו ממקום למקום.

חָדָשׁ!!: פורים ונוסע · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: פורים ונוסח אשכנז · ראה עוד »

נוסח איטליה

נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: פורים ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: פורים ונוסח הספרדים · ראה עוד »

נורוז

הפת סין נורוז (בפרסית: نو روز - "יום חדש") הוא שמו של ראש השנה וחג האביב הפרסי.

חָדָשׁ!!: פורים ונורוז · ראה עוד »

סמבוסק

250px סמבוסק (אוזבקיסטן) סמבוסק (אתיופיה) סמבוסק הוא מאפה פופולרי בעיראק ובמטבחים המזרח-תיכוניים.

חָדָשׁ!!: פורים וסמבוסק · ראה עוד »

סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: פורים וסמוך ונראה · ראה עוד »

סעודת פורים

צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.

חָדָשׁ!!: פורים וסעודת פורים · ראה עוד »

ספר מקבים א

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: פורים וספר מקבים א · ראה עוד »

ספר התודעה

ספר התודעה הוא ספר על לוח השנה העברי ומועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב.

חָדָשׁ!!: פורים וספר התודעה · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: פורים וסוריה · ראה עוד »

עמלק

הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.

חָדָשׁ!!: פורים ועמלק · ראה עוד »

עשרת בני המן

אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, לפי מגילת אסתר, היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה).

חָדָשׁ!!: פורים ועשרת בני המן · ראה עוד »

על הנסים

תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: פורים ועל הנסים · ראה עוד »

עדלאידע

"דוד בן-גוריון" ו"גמאל עבד אל נאצר" בעדלאידע בתל אביב, 1956 עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים.

חָדָשׁ!!: פורים ועדלאידע · ראה עוד »

עונג שבת (אגודה)

עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.

חָדָשׁ!!: פורים ועונג שבת (אגודה) · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (קיצור של הרב ברטנורא) (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515; ראו להלן), היה פוסק, פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: פורים ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

שרידי בית הכנסת בגוש חלב. גוש חלב נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון.

חָדָשׁ!!: פורים ועיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: פורים ועיראק · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה שישה עשר כרכים.

חָדָשׁ!!: פורים ופניני הלכה · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: פורים ופסח · ראה עוד »

פרסום הנס

רשות הרבים כדי לפרסם את הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ופרסום הנס · ראה עוד »

פרסים

מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרסים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן, בני הקבוצה דוברים פרסית.

חָדָשׁ!!: פורים ופרסים · ראה עוד »

פרשת בשלח

קריעת ים סוף, איור מ-1907 פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: פורים ופרשת בשלח · ראה עוד »

פרשת כי תצא

פרשת כי תצא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: פורים ופרשת כי תצא · ראה עוד »

פרודיה

פרודיה (מיוונית paroidia –‏ "para", שמשמעו "לצד" + "oide", שמשמעו "שיר". וביחד, "שיר בצד") היא יצירה המחקה באופן קומי יצירה או סוג יצירות אחר.

חָדָשׁ!!: פורים ופרודיה · ראה עוד »

פלודן

פְלוּדֶן או פלודני (בלועזית: fluden) היא עוגת שכבות מסורתית לחג פורים מהמטבח היהודי-אשכנזי, שמקורה ככל הנראה באוקראינה, ומשם "התפשטה" לרומניה, פולין והונגריה.

חָדָשׁ!!: פורים ופלודן · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: פורים ופוסק · ראה עוד »

פורים שפיל

שחקנים בפורים שפיל, הולנד 1657 פורים שפיל (מיידיש או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים או מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: פורים ופורים שפיל · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון הו אלקסנדראוס; סביבות 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשם העברי: ידידיה הכהן) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: פורים ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: פורים ופיוט · ראה עוד »

צפת

מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: פורים וצפת · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710צדקה היא עזרה התנדבותית - חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: פורים וצדקה · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צאנז בצפת צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: פורים וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

קרנבל המסכות בוונציה

אנשים מחופשים בקרנבל המסכות בוונציה אנשים מחופשים בקרנבל המתקיים מדי שנה בעיר ונציה שבאיטליה קרנבל המסכות בוונציה הוא אירוע ייחודי המתקיים בעיר ונציה שבצפון איטליה ומתרחש כל חורף באמצע פברואר ונמשך כשבועיים.

חָדָשׁ!!: פורים וקרנבל המסכות בוונציה · ראה עוד »

קרעפלאך

קערת קרעפלאך במרק עוף קרעפלאך (או קרעפלעך) הם כיסונים שמקורם במטבח היהודי האשכנזי.

חָדָשׁ!!: פורים וקרעפלאך · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: פורים וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (לרוב בשירה) בימי חג ומועד לאחר תפילת עמידה, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: פורים וקריאת ההלל · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: פורים וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: פורים וקומראן · ראה עוד »

קולופון

קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.

חָדָשׁ!!: פורים וקולופון · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: פורים ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: פורים ורמב"ם · ראה עוד »

רעשן

רעשן רעשן הוא כלי נגינה המשמש כצעצוע, כלי-שעשועים המשמיע רעש, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: פורים ורעשן · ראה עוד »

רצח עם

רֶצַח עַם (או במינוח המדויק יותר: הַשְׁמָדַת עַם), בלועזית גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide), הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מובחנת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית – באמצעות רצח המוני.

חָדָשׁ!!: פורים ורצח עם · ראה עוד »

רב פורים

תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות התיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.

חָדָשׁ!!: פורים ורב פורים · ראה עוד »

רוחניות

המונח רוחניות הוא שם כולל למספר גישות לפיהן העולם אינו מסתכם רק באנרגיה, חומר, ותודעה, וכי קיימים מאפיינים נוספים לקיום כגון תכלית, נשמה, גמול, שכר ועונש, קארמה, גורל, רוחות (spirits) ולרוב גם אלוהות או לפחות כוח עליון מסוים (שאינו בהכרח מוגדר כ"אלוהי").

חָדָשׁ!!: פורים ורוחניות · ראה עוד »

שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 - 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסט מודרניים.

חָדָשׁ!!: פורים ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »

שמחה

ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח. שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח מרומם, לרוב בעקבות התרחשות וחוויה שהוא מפרש אותה כחיובית מבחינתו באחד מהיבטי חייו.

חָדָשׁ!!: פורים ושמחה · ראה עוד »

שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית וחבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: פורים ושמואל אליהו · ראה עוד »

שאלת חכם

שאלת חכם הוא מושג בהלכה האומר שבשאלות המתעוררות אצל אדם בהן אין לו יכולת להכריע בעצמו, יש לפנות לפוסק.

חָדָשׁ!!: פורים ושאלת חכם · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: פורים ושאילת מילים · ראה עוד »

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.

חָדָשׁ!!: פורים ושני וחמישי · ראה עוד »

שפת אמת (ספר)

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.

חָדָשׁ!!: פורים ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »

שתיית יין בפורים

תלמיד שיכור מחבק את רבו (הרב אהרן שכטר) ומנופף בידו במסיבת פורים בישיבת רבנו חיים ברלין בניו יורק שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד.

חָדָשׁ!!: פורים ושתיית יין בפורים · ראה עוד »

שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא רב היישוב בית אל, וראש ישיבת עטרת ירושלים בירושלים, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית, עורך שיחותיו של רבו הרב צבי יהודה קוק.

חָדָשׁ!!: פורים ושלמה אבינר · ראה עוד »

שליח (הלכה)

בהלכה, שליח הוא אדם המבצע פעולה עבור אדם אחר ובשליחותו, כאשר תוצאת המעשה נזקפת רק לזכותו של המשלח ולא לזכותו של השליח.

חָדָשׁ!!: פורים ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: פורים ושליח ציבור · ראה עוד »

שבע מצוות דרבנן

שבע מצוות דרבנן הן שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.

חָדָשׁ!!: פורים ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: פורים ושבת · ראה עוד »

שוק (מסחר)

פירות וירקות בשוק במדיירה, פורטוגל שוּק (שְׁוָקִים, שׁוּקֵי-) הוא מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים.

חָדָשׁ!!: פורים ושוק (מסחר) · ראה עוד »

שושן (עיר)

אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל הנביא (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוש) היא עיר עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל.

חָדָשׁ!!: פורים ושושן (עיר) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: פורים ושולחן ערוך · ראה עוד »

שכרות

שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.

חָדָשׁ!!: פורים ושכרות · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: פורים ושיר של יום · ראה עוד »

שילה (יישוב)

שִׁילֹה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בצפון בנימין על הרי אפרים.

חָדָשׁ!!: פורים ושילה (יישוב) · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: פורים ותנ"ך · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: פורים ותענית · ראה עוד »

תענית אסתר

בהלכה, תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים, במיעוט השנים בו חל פורים ביום ראשון חלה התענית בי"א באדר).

חָדָשׁ!!: פורים ותענית אסתר · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: פורים ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום.

חָדָשׁ!!: פורים ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (או תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: פורים ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: פורים ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: פורים ותקנת חכמים · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: פורים ותרגום · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: פורים ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: פורים ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: פורים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלייה

איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.

חָדָשׁ!!: פורים ותלייה · ראה עוד »

תחנון

תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (תפילה במנין - לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: פורים ותחנון · ראה עוד »

תחפושת

תחפושות של בעלי חיים איש המחופש למתווך דירות בתהלוכת פורים בתל אביב תחפושת היא בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית.

חָדָשׁ!!: פורים ותחפושת · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: פורים ותהילים · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: פורים ותוספות · ראה עוד »

תוספות למגילת אסתר

תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי.

חָדָשׁ!!: פורים ותוספות למגילת אסתר · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תַּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: פורים ותכלאל · ראה עוד »

תימן

שטחי הפקר (בלבן) הרפובליקה התימנית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: פורים ותימן · ראה עוד »

תיקוני הזוהר

שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

חָדָשׁ!!: פורים ותיקוני הזוהר · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פורים ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

לוי בן חביב

רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח ולעיתים גם מהרלנ"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) היה ראש חכמי ומנהיגי ירושלים המתפתחת במהלך עלייתם של מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ולוי בן חביב · ראה עוד »

ליל שיכורים

לֵיל שִׁכּוֹרִים או מעריב לפורים הוא פיוט פורימי שנדפס במחזור ויטרי.

חָדָשׁ!!: פורים וליל שיכורים · ראה עוד »

ט"ז באדר

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: פורים וט"ז באדר · ראה עוד »

ט"ו באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: פורים וט"ו באדר · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: פורים וטעמי המקרא · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִייַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: פורים וטבריה · ראה עוד »

טבח

טבח הוא רצח המוני ישיר ומכוון, בייחוד של אזרחים לא לוחמים, או אלו שאין ביכולתם להתגונן כראוי.

חָדָשׁ!!: פורים וטבח · ראה עוד »

טורקיה

טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti ״טִירְקִיֶיה ג׳וּמְהוּרִיֶיטִי״), היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: פורים וטורקיה · ראה עוד »

חמצה

שדה חמצה בגליל התחתון גרגרי חמצה מונבטים. ''Cicer arietinum noir'' חִמְצָה תרבותית (שם מדעי: Cicer arietinum), המוכרת יותר בשמה הערבי חומוס, היא צמח ממשפחת הקטניות.

חָדָשׁ!!: פורים וחמצה · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: פורים וחנוכה · ראה עוד »

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: פורים וחלב (עיר) · ראה עוד »

חטיף

דוכן חטיפים ארוזים, בעיקר ממתקים דוכן חטיפים: פיצוחים, פירות יבשים וממתקים, רובם בתפזורת, בשוק המזון לה בוקריה בברצלונה חטיף הוא מאכל הנאכל שלא במסגרת ארוחה, בגודל ובמרקם המתאימים לאכילתו בחטף (מכאן נגזר השם "חטיף"), ולרוב גם אינו מצריך שימוש בכלי אוכל או סכו"ם.

חָדָשׁ!!: פורים וחטיף · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: פורים וחז"ל · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; תעתיק מערבית: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ 35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: פורים וחברון · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד.

חָדָשׁ!!: פורים וחג · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: פורים וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חוץ לארץ

חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וחוץ לארץ · ראה עוד »

חוקי התורה

החוק המקראי הוא מערכת החוקים המורכבת ממכלול הציוויים המופיעים בחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: פורים וחוקי התורה · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

חָדָשׁ!!: פורים וחורף · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: פורים וחול המועד · ראה עוד »

חולון

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב, התשיעית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וחולון · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: פורים ובני ברק · ראה עוד »

בני יששכר

אוטוגרף בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".

חָדָשׁ!!: פורים ובני יששכר · ראה עוד »

בעקבות סוד המגילה

ממוזער בעקבות סוד המגילה הוא ספר ילדים שיצא לאור בשנת 1992.

חָדָשׁ!!: פורים ובעקבות סוד המגילה · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: פורים ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: פורים וברכת המזון · ראה עוד »

בגדאד

בגדאד (בערבית: بغداد; תעתיק מדויק: בַּעְ'דַּאדּ) היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 9,167,684 (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: פורים ובגדאד · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: פורים ובדחן · ראה עוד »

בית תמחוי

בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.

חָדָשׁ!!: פורים ובית תמחוי · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: פורים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: פורים ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: פורים ובית כנסת · ראה עוד »

גשמיות

גֵּשְמיוּת, או גַּשְמוּת, בספרות העברית לדורותיה היא חומריות או גופניות.

חָדָשׁ!!: פורים וגשמיות · ראה עוד »

דמי כיס

דמי כיס הם סכום כסף, קטן בדרך כלל, הניתן על ידי הורים לילדיהם כדי לאפשר לילדים קנייה לפי בחירתם.

חָדָשׁ!!: פורים ודמי כיס · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: פורים ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת דביר ביאליק ורבניצקי דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

ה'תרע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים וה'תרע"ב · ראה עוד »

המן האגגי

"ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי". ארתור שיק, 1950 הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי היה, על פי מגילת אסתר שבתנ"ך, הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.

חָדָשׁ!!: פורים והמן האגגי · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: פורים והמאה ה-16 · ראה עוד »

המדאן

המדאן (פרסית: همدان) (בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא) היא בירת מחוז המדאן שבאיראן.

חָדָשׁ!!: פורים והמדאן · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: פורים והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הספרייה הווירטואלית של מט"ח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.

חָדָשׁ!!: פורים והספרייה הווירטואלית של מט"ח · ראה עוד »

הספד

דברי הספד נאמרים על אדם לאחר פטירתו, לרוב בפני קהל.

חָדָשׁ!!: פורים והספד · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: פורים והפטרה · ראה עוד »

הפונותיקה הלאומית

הפוֹנוֹתֵיקָה הלאומית או "ארכיון הצליל הלאומי", הוא אוסף של צלילים מוקלטים, שמטרתו להוות את "הזיכרון המוזיקלי" של העם היהודי ושל הקהילות הלא-יהודיות בישראל.

חָדָשׁ!!: פורים והפונותיקה הלאומית · ראה עוד »

הקדש (הלכה)

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: פורים והקדש (הלכה) · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: פורים והלכה · ראה עוד »

הטלת גורל

הטלת גורל או הטלת גורלות (באכדית פֻּרֻ) הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.

חָדָשׁ!!: פורים והטלת גורל · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (יוונית: Η Καινή Διαθήκη) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: פורים והברית החדשה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: פורים והגאון מווילנה · ראה עוד »

הוצאה להורג

איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם, לא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.

חָדָשׁ!!: פורים והוצאה להורג · ראה עוד »

הכנרת

הכנרת בתצלום לווין הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים והכנרת · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

אמהות העם היהודי בחברון. ששת הימים) בחברון היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: פורים והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ונציה

ונציה (איטלקית Venezia; ונטית Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: פורים וונציה · ראה עוד »

ושתי

וַשְׁתִּי היא דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש.

חָדָשׁ!!: פורים וושתי · ראה עוד »

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: פורים וויקיטקסט · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: פורים וכתבי קודש · ראה עוד »

כיפה (אתר אינטרנט)

בעז נכטשטרן, מייסד כיפה כיפה הוא פורטל אינטרנט העוסק במגוון נושאים ביהדות.

חָדָשׁ!!: פורים וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

י"א באדר

פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.

חָדָשׁ!!: פורים וי"א באדר · ראה עוד »

י"ג באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פורים וי"ג באדר · ראה עוד »

י"ד באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

חָדָשׁ!!: פורים וי"ד באדר · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: פורים וימי הביניים · ראה עוד »

ימי הודאה

תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים וימי הודאה · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: פורים ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: פורים וירושלים · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, ומרצה המתמחה בביאור התלמוד ירושלמי חוקר תורני ומחבר שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

חָדָשׁ!!: פורים וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: פורים וישיבה · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים על התנ"ך.

חָדָשׁ!!: פורים וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יחיאל מפריז

רבי יחיאל בר יוסף הלוי מפאריש (נפטר בשנת 1260 או 1264), מבעלי התוספות ומחשובי רבני דורו.

חָדָשׁ!!: פורים ויחיאל מפריז · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה הכניסה הראשית אל "יד ושם" בחלקו המערבי של הר הרצל אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו היכל השמות אוהל יזכור ביקורי ראשי מדינות זרות בישראל כולל ביקור ביד ושם. בתמונה: ביאטריקס, מלכת הולנד בביקור ביד ושם ב-1995, במוזיאון הישן יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: פורים ויד ושם · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית בית הכנסת הקראי ברמלה ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: פורים ויהדות קראית · ראה עוד »

יהושע בן נון

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן היה מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: פורים ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: פורים ויהודים · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: פורים ויומני כרמל · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: פורים ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל לכל אחד מן הימים הטובים מאז ימי חז"ל.

חָדָשׁ!!: פורים ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: פורים ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי ד"ר יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, חוקר הפולקלור היהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: פורים ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: פורים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: פורים ויוונית · ראה עוד »

יין

ייננים נוהגים להריח את היין ולבחון את צבעו לפני השתייה. יין הוא משקה חריף המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: פורים ויין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: פורים ויידיש · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: פורים ו1912 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פורים קטן, פורים שושן, פורים משולש, פורים דפרזים, שושן פורים, שושן פורים קטן, חג פורים, חג הפורים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פורים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »