סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פסיקתא דרב כהנא

מַדָד פסיקתא דרב כהנא

פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד. [1]

41 יחסים: מצרים, מרוקו, מדרש, מהדורה מדעית, ארץ ישראל, ארץ ישראל בעת העתיקה, ארבע פרשיות, אליקים כרמולי, אטימולוגיה, איטליה, סוכות, פאס, פסח, פסיקתא, פיוט, צפת, קריאת התורה, ראש השנה, שלמה בובר, שבע דנחמתא, שבת, שבועות, שד"ל, תלמוד ירושלמי, תלת דפורענותא, לבוב, חנוכה, חגי ישראל ומועדיו, בראשית רבה, בית המדרש לרבנים באמריקה, גניזת קהיר, ה'תרכ"ח, המאה ה-19, הפטרה, הלוח העברי, ויקרא רבה, כתב יד (העתק), י"ז בתמוז, יום הכיפורים, 1868, 1962.

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומצרים · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומרוקו · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומדרש · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ומהדורה מדעית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל בעת העתיקה

ארץ ישראל בעת העתיקה היא תחום מחקר ענף בתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה והאנתרופולוגיה מאז המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וארץ ישראל בעת העתיקה · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וארבע פרשיות · ראה עוד »

אליקים כרמולי

אליקים כרמולי אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ואליקים כרמולי · ראה עוד »

אטימולוגיה

אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ואטימולוגיה · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ואיטליה · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וסוכות · ראה עוד »

פאס

הארמון הנשיאותי '''דר אל מחזן''' בעיר פאס מזרקת פאס בשדרות חסן השני ארמון בפאס פֶאסְ (או פס, בערבית: فـاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופאס · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופסח · ראה עוד »

פסיקתא

פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מדרשות שלמות על עניינים מיוחדים, ובייחוד דרשות הקשורות בשבתות ומועדים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופסיקתא · ראה עוד »

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ופיוט · ראה עוד »

צפת

מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וצפת · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וקריאת התורה · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וראש השנה · ראה עוד »

שלמה בובר

שלמה בובר, לבוב 1897 שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827, למברג, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906, שם) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושלמה בובר · ראה עוד »

שבע דנחמתא

שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושבע דנחמתא · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושבת · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושבועות · ראה עוד »

שד"ל

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – ליל יום הכיפורים ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ושד"ל · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או תלתא דפורענותא, בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות אבל בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, בהן קוראים הפטרות העוסקות בעניין חורבן בית המקדש וירושלים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ותלת דפורענותא · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוּב (באוקראינית: Львів; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג, לימבעריק, לעבוב) היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ולבוב · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וחנוכה · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ובראשית רבה · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים באמריקה

בניין בית המדרש לרבנים במנהטן בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וגניזת קהיר · ראה עוד »

ה'תרכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וה'תרכ"ח · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והמאה ה-19 · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והפטרה · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא והלוח העברי · ראה עוד »

ויקרא רבה

ויקרא רבה הוא מדרש אגדה קדום לספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה ה-5 או ה-6, ונחשב על פי המסורת לחלק ממדרש רבה על התורה.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וויקרא רבה · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

י"ז בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא וי"ז בתמוז · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ויום הכיפורים · ראה עוד »

1868

| קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ו1868 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פסיקתא דרב כהנא ו1962 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_דרב_כהנא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »