סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פסיקת הלכה

מַדָד פסיקת הלכה

פסיקת הלכה הוא כינוי להכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת. [1]

92 יחסים: מנחם אלון, מסכת שבת, מרדכי בן הלל, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משה, משה שמואל גלזנר, מחניים (כתב עת), מחלוקת, מדרש, מהרי"ל, מכילתא דברים, אמוראים, אסטרונומיה, ארבעה טורים, אלישע אבינר, אליהו אליעזר דסלר, אחרונים, אבלות (יהדות), אוקימתא, נהר הירדן, נידה, סנהדרין, ספק (הלכה), ספרא, ספרי, סברא, ערבות מואב, ערוך השולחן, עשה לך רב, פניני הלכה, פתווה, פוסק, צדוק הכהן מלובלין, קבלה, קיצור שולחן ערוך, רמ"א, רמב"ם, רא"ש, ראשונים, רפואה, רש"י, רב שמואל בן חפני גאון, רבנו חננאל, רי"ף, שאלות ותשובות, שבת, שבט לוי, שולחן ערוך, ..., תנאים, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תוספות, תורה שבעל-פה, לשכת הגזית, טומאה וטהרה, זקן ממרא, זיעה, חז"ל, בעלי התוספות, ברייתא, ביצה, בית דין של כהנים, בית המקדש, בית המקדש השני, גאונים, דאורייתא ודרבנן, דעת (אתר אינטרנט), דוד, ה'תשכ"ד, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, האיסור לכהן להורות בשכרות, הר הבית, השמש, הלכה, הלכה כבתראי, היקום, ויקרא, כדור הארץ, כהן, יציאת מצרים, ירידת הדורות, ילקוט יוסף, יחזקאל לנדא, יחיד ורבים הלכה כרבים, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יוסף קארו, יוסף שאול נתנזון. להרחיב מדד (42 יותר) »

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים והיסטוריון של ההלכה, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993).

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומנחם אלון · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומסכת שבת · ראה עוד »

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל הכהן (ידוע בכינויו 'המרדכי') (ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומרדכי בן הלל · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשנה ברורה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשה · ראה עוד »

משה שמואל גלזנר

הרב משה שמואל גלזנר (כ"א באדר א' תרט"ז, 27 בפברואר 1856 - כ"ב בתשרי תרפ"ה, 1925) היה מרבני טרנסילבניה, שימש כרב הקהילה האורתודוקסית של קלויזנבורג.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומשה שמואל גלזנר · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות בטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומחלוקת · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומדרש · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת (1360), מגנצה - כ"ב באלול (1427), וורמייזה) נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומהרי"ל · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ומכילתא דברים · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואמוראים · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמִיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון - כוכב, ו-νόμος, נומוס - חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואסטרונומיה · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וארבעה טורים · ראה עוד »

אלישע אבינר

הרב אלישע זושא (הכהן) אבינר (נולד ב-1954) הוא ראש הכולל בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואלישע אבינר · ראה עוד »

אליהו אליעזר דסלר

מצבת קברו של הרב דסלר הרב אליהו אליעזר דסלר (1892 - 30 בדצמבר 1953, ה'תרנ"ב - כ"ד בטבת ה'תשי"ד) נחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואליהו אליעזר דסלר · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואחרונים · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

מצבה ב-"new Jewish section" בבית הקברות אוקלנד, באטלנטה, שבג'ורג'יה, ארצות הברית. בהלכה, אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אוקימתא

אוֹקִימְתָא (מילה בארמית; מתורגמת לעברית כהעמדה) היא צורת תירוץ נפוצה על בעיות בתלמוד, שעשויה לבוא לידי ביטוי כאשר מתגלית סתירה בין שני מקורות.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ואוקימתא · ראה עוד »

נהר הירדן

תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיָּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ונהר הירדן · ראה עוד »

נידה

נידה, על פי ההלכה היהודית, היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם מן הרחם.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ונידה · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) הוא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וסנהדרין · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספק (הלכה) · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספרא · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וספרי · ראה עוד »

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וסברא · ראה עוד »

ערבות מואב

עַרְבוֹת מוֹאָב (או ערבת מואב) הוא אזור של ערבה בחלקו הדרומי-מזרחי של עמק הירדן בואכה ים המלח, הגובל בארץ מואב מדרום-מזרח, ובנהר הירדן וערבות יריחו ממערב.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וערבות מואב · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וערוך השולחן · ראה עוד »

עשה לך רב

עשה לך רב היא הוראה המופיעה פעמיים במסכת אבות, ומבטאת רעיון מקובל ביהדות.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ועשה לך רב · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה שישה עשר כרכים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופניני הלכה · ראה עוד »

פתווה

פתווה (בערבית: فتوى, תעתיק מדויק: פַתְוַא) הוא פסק הלכה מוסלמי שניתן על ידי מופתי, ומספק הנחיה בנושא ספציפי.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופתווה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ופוסק · ראה עוד »

צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וקבלה · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורא"ש · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וראשונים · ראה עוד »

רפואה

מטה אסקלפיוס, הסמל למקצוע הרפואה רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונאלית), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסקים באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורפואה · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורש"י · ראה עוד »

רב שמואל בן חפני גאון

רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורב שמואל בן חפני גאון · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורבנו חננאל · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ורי"ף · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושבת · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושבט לוי · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותנאים · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותוספות · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

לשכת הגזית

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ולשכת הגזית · ראה עוד »

טומאה וטהרה

טוּמאה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על פי ההלכה על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

זקן ממרא

זקן ממרא הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וזקן ממרא · ראה עוד »

זיעה

זיעה היא הפרשה של נוזל מימי המופרשת מבלוטות הזיעה המצויות בעור של היונקים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וזיעה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וחז"ל · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וברייתא · ראה עוד »

ביצה

ביצים שונות. שרטוט סכמתי גוזלי קיכלי רונן רגעים אחדים אחרי בקיעתם מהביצה אפרוח בוקע מהביצה ביצה, (במקור: בצה) אצל בעלי חיים מסוימים, היא מבנה המכיל את הזיגוטה ומיועד להכיל עובר, להגן עליו ולכלכל אותו עד דרגת בגרות מינימלית השונה מבעל חיים אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וביצה · ראה עוד »

בית דין של כהנים

בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובית דין של כהנים · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ובית המקדש השני · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וגאונים · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ודוד · ראה עוד »

ה'תשכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וה'תשכ"ד · ראה עוד »

המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו

המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו הוא חיבור בן שלושה כרכים מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), הנחשב לאחד מספרי היסוד בנושא המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והמשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו · ראה עוד »

האיסור לכהן להורות בשכרות

האיסור לכהן להורות בשכרות אוסר על כהן להורות בהלכות התורה כשהוא שיכור.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והאיסור לכהן להורות בשכרות · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והר הבית · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב במרכז מערכת השמש, וכוכב הסדרה הראשית מסוג G. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבשביל החלב.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והשמש · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והלכה · ראה עוד »

הלכה כבתראי

הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והלכה כבתראי · ראה עוד »

היקום

היסטוריית היקום מן המפץ הגדול היקום הוא המכלול שמרכיביו הם כל החומר והאנרגיה הקיימים במציאות הפיזית, וכן המרחב (לרבות החלל והזמן) שבו מתרחשים כל האירועים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה והיקום · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וויקרא · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וכדור הארץ · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וכהן · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. יְצִיאַת מִצְרָיִם היא, בסיפור המקראי ולפי אמונת כל הדתות האברהמיות, שחרורם של בני ישראל מעבדות לפרעה בהנהגת משה שנשלח על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירידת הדורות

ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וירידת הדורות · ראה עוד »

ילקוט יוסף

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל כ-40 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה וילקוט יוסף · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

קברו בבית העלמין שבפראג הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 - י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793), היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחיד ורבים הלכה כרבים

יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, ומזרחים - מושגים החופפים במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות גליציה במאה ה-19, ומגדולי המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

חָדָשׁ!!: פסיקת הלכה ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

סמכות חז"ל בפסיקת ההלכה, פסק הלכה, פסיקות הלכה, הלכה למעשה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקת_הלכה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »