סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פרשנות התלמוד הבבלי

מַדָד פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו. [1]

99 יחסים: מנחם המאירי, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרכז זלמן שזר, מהר"ל מפראג, מיסטיקה, מידות שהתורה נדרשת בהן, אמוראים, אנגלית, אנגליה, ארצות הברית, אריה לייב גינצבורג, אריה לייב הלר, אלגוריה, אחרונים, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם יצחק הכהן קוק, אגדה (יהדות), איטליה, נפתלי צבי יהודה ברלין, נתן מרומי, ספרד, סבוראים, סוגה, עקיבא איגר, עברית ישראלית, עדין אבן ישראל, עוז והדר, עין יעקב (חיבור), פסוק, פרובאנס, פלפול, פולין, פירוש רש"י לתלמוד, צרפת, ר"ן, ר"י מיגאש, ר"י הזקן, רמב"ן, רא"ה, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רשב"א, רשב"ם, רב ניסים גאון, רבנו תם, רבנו חננאל, רבנו גרשום, רי"ף, ריא"ז, ..., ריצב"א, ריטב"א, שמעון שקופ, שמשון משאנץ, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שאלות ותשובות, שאול ליברמן, שלמה לוריא, שיטת בריסק, שיטת הפלפול, תנאים, תנועת ההשכלה היהודית, תלמוד, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, תוספות, ליטאים (זרם), זרחיה הלוי, זכריה פרנקל, חכמת ישראל, חיים הלוי סולובייצ'יק, בעלי התוספות, גאונים, גרמניה, דרכי לימוד התלמוד, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-14, המאה ה-15, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-20, הלכה, הגאון מווילנה, הדף היומי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, כתב יד (העתק), יעקב נחום אפשטיין, יעקב בן חביב, יעקב יהושע פלק, יצחק אבן גיאת, ישעיה די טראני, ישראל מ' תא-שמע, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, ישיבה, יחיאל יעקב וינברג, יהדות חרדית, יהדות בבל. להרחיב מדד (49 יותר) »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי'; 1249–1315) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ומנחם המאירי · ראה עוד »

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

200px פרופסור מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ - 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מיסטיקה

ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 המילה מיסטיקה נגזרת מהמלה היוונית μυστικός, "מיסטיקוס", משמעותה סגירה או הסתרה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ומיסטיקה · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים לוגיים (לוגיקה תלמודית) שהוזכרו על ידי חז"ל, אשר נועדו לפירוש התנ"ך באמצעות מדרש לשם הסקת דברים שלא נאמרו בו במפורש או כאשר מתגלות סתירות.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואמוראים · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואנגלית · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England ״אִינְגְלַנְד״) היא כיום המרכיב הגדול ביותר מבין החלקים (הקרויים Home Nations; אומות הבית) של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואנגליה · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וארצות הברית · ראה עוד »

אריה לייב גינצבורג

רבי אריה לייב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה - ט"ו בתמוז תקמ"ה, 1695–1785) היה רב, תלמיד חכם ופוסק מהבולטים שבאחרונים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »

אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואריה לייב הלר · ראה עוד »

אלגוריה

אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכנה המפורש והגלוי של היצירה עצמה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואלגוריה · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואחרונים · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières), שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ואיטליה · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נתן מרומי

רבי נתן בר יחיאל מרומי (1035–1106) היה מחכמי איטליה, בעל ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ונתן מרומי · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וספרד · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וסבוראים · ראה עוד »

סוגה

סוּגָה, או זַ'אנֶר, הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וסוגה · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ועקיבא איגר · ראה עוד »

עברית ישראלית

עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא שפה שמית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ועברית ישראלית · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים (מאי 2007) הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) (נולד בג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937) הוא חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרת ספרי יסוד ביהדות והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ועוז והדר · ראה עוד »

עין יעקב (חיבור)

עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ועין יעקב (חיבור) · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בביבליה – כתבי קודש היהודיים (התנ"ך) או הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ופסוק · ראה עוד »

פרובאנס

האזור המודרני של פרובנס סמל פרובאנס פְּרוֹבַאנְס (צרפתית: Provence; אוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ופרובאנס · ראה עוד »

פלפול

פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ופלפול · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ופולין · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

א, פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וצרפת · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ור"ן · ראה עוד »

ר"י מיגאש

רבי יוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, 1077, ספרד - ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה גדול תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה ופוסק הלכה ספרדי נודע.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ור"י מיגאש · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדמפייר (Dampierre-Sur-Aube), ידוע גם כר"י הזקן או כרבי יצחק בעל התוספות, היה אחד מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12 ופרשן מקרא.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורמב"ן · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303) הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, אליו מיוחס חיבור ספר החינוך (אם כי רבים סבורים שיחוס זה מוטעה).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורא"ה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורשב"א · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורשב"ם · ראה עוד »

רב ניסים גאון

רב ניסים בר יעקב (סביבות 990–1057) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורב ניסים גאון · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (1100–1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו תם · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבנו גרשום

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה) (ד'תש"כ 960 - ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו גרשום · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף · ראה עוד »

ריא"ז

רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: ר' ישעיה אחרון ז"ל) או ר' ישעיה האחרון ז"ל.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וריא"ז · ראה עוד »

ריצב"א

רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וריצב"א · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וריטב"א · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תר"כ, 1860 - ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושמעון שקופ · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1216 או 1230) היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושאול ליברמן · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושלמה לוריא · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושיטת בריסק · ראה עוד »

שיטת הפלפול

שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ושיטת הפלפול · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ותנאים · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד שטיינזלץ

עמוד מתלמוד שטיינזלץ חמש מהדורות של תלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

שער פרק ראשון של מסכת עירובין כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית כריכה של מסכת במהדורה האנגלית תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ותוספות · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים הוא כינויה הנפוץ של תת-קבוצה ביהדות החרדית, הכוללת חרדים אשכנזים שאינם חסידים או "ירושלמים" צאצאי בני היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וליטאים (זרם) · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וזכריה פרנקל · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וחכמת ישראל · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918), מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ובעלי התוספות · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וגאונים · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וגרמניה · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והמאה ה-20 · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והלכה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והגאון מווילנה · ראה עוד »

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והדף היומי · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 8 בנובמבר 1878 (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 21 בנובמבר), בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יעקב בן חביב

ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516), מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ויעקב בן חביב · ראה עוד »

יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ויעקב יהושע פלק · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח (1038) בערך, לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~).

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל מ' תא-שמע ישראל משה תא-שמע (1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר התלמוד והספרות הרבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וישיבת סורא · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי וישיבה · ראה עוד »

יחיאל יעקב וינברג

הרב יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ויחיאל יעקב וינברג · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק כיום.

חָדָשׁ!!: פרשנות התלמוד הבבלי ויהדות בבל · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פרשנות התלמוד, פרשני התלמוד.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשנות_התלמוד_הבבלי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »