סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

פרשני המקרא

מַדָד פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. [1]

188 יחסים: מאיר שמחה הכהן, מנחם רקנאטי, מנחם בן סרוק, מסורה, מצרים, מרדכי יפה, מרוקו, משה מנדלסון, משה צבי סגל, משה קמחי, משה דוד קאסוטו, משה הכהן אבן ג'יקטילה, מלבי"ם, מגדים (כתב עת), מהר"ל מפראג, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, אשר ויזר, אלג'יר, אליעזר מבלגנצי, אליה שמואל הרטום, אליהו מזרחי, אליהו בן-אמוזג, אברהם אבן עזרא, אברהם בן שלמה (תימן), איטליה, נפתלי צבי יהודה ברלין, נפתלי הרץ טור-סיני, נתנאל בן ישעיה, נחמה ליבוביץ, סעדיה עדני, סעדיה גאון, ספרד, סלובקיה, עמוס חכם, עזרא ציון מלמד, עדין אבן ישראל, עובדיה ספורנו, עובדיה המון, פרשנות פנים מקראית, פרשנות הפשט למקרא, פרובאנס, פולין, פילון האלכסנדרוני, צרפת, רמב"ן, רש"ר הירש, רש"י, רשב"ם, רלב"ג, ..., רד"ק, ריא"ז, שמואל מפלייזא, שמואל לייב גורדון, שפתי חכמים, שרה יפת, שלמה אפרים מלונטשיץ, שלמה פרחון, שבתי בס, שד"ל, תנ"ך, תנחום הירושלמי, תנועת ההשכלה היהודית, תרגומי התנ"ך, תרגום אונקלוס, תרגום המיוחס ליונתן, תימן, טורקיה, זכריה הרופא, חז"ל, חזקיה בן מנוח, חיים בן עטר, בנו יעקב, בחיי בן אשר, גרמניה, גרשון ברין, דעת מקרא, דונש בן לברט, דוד אלטשולר, דוד פארדו, דוד צבי הופמן, דוד הלוי חמדי, ה'תשמ"ד, ה'תשס"ט, ה'תשל"ח, המאה ה-1, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-15, המאה ה-17, המאה ה-18, המצודות, החת"ם סופר, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, כתב עת, כלי יקר, ימי הביניים, יעקב בן אשר, יצחק אברבנאל, יצחק עראמה, ישראל, יחזקאל קויפמן, ידידיה שלמה רפאל נורצי, יהודה אבן קריש, יהודה אבן בלעם, יהודה קיל, יהודה חיוג', יהודה החסיד, יונה אבן ג'נאח, יוסף אבן כספי, יוסף קמחי, יוסף קרא, יוסף בכור שור, 1040, 1080, 1089, 1105, 1158, 1160, 1164, 1170, 1190, 1194, 1235, 1255, 1269, 1270, 1279, 1288, 1329, 1340, 1343, 1344, 1422, 1430, 1437, 1455, 1470, 1487, 1494, 1508, 1512, 1526, 1530, 1550, 1609, 1612, 1619, 1641, 1703, 1718, 1750, 1762, 1792, 1800, 1808, 1809, 1817, 1823, 1839, 1843, 1862, 1865, 1867, 1876, 1879, 1883, 1886, 1887, 1888, 1889, 1893, 1900, 1905, 1921, 1926, 1933, 1945, 1951, 1963, 1965, 1968, 1973, 1997, 882, 942. להרחיב מדד (138 יותר) »

מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומאיר שמחה הכהן · ראה עוד »

מנחם רקנאטי

ר' מנחם בן בנימין רקנאטי (או ריקנאטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומנחם רקנאטי · ראה עוד »

מנחם בן סרוק

מנחם בן סרוק (920 עד 970 בערך), בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומנחם בן סרוק · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומסורה · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומצרים · ראה עוד »

מרדכי יפה

הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומרוקו · ראה עוד »

משה מנדלסון

חתימתו של משה מנדלסון משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה צבי סגל

משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומשה צבי סגל · ראה עוד »

משה קמחי

רבי משה קמחי (1127 בקירוב - 1190) היה מדקדק, פרשן מקרא ופייטן במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומשה קמחי · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

משה הכהן אבן ג'יקטילה

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או או משה הנקדן) (1020, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומשה הכהן אבן ג'יקטילה · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומלבי"ם · ראה עוד »

מגדים (כתב עת)

עמוד השער של "מגדים"מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת "תבונות" של המכללה האקדמית הרצוג.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ - 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אשר ויזר

ממוזער אשר (אנשל) וַיזֶר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 1904 – 13 במרץ 1982) היה פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואשר ויזר · ראה עוד »

אלג'יר

אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואלג'יר · ראה עוד »

אליעזר מבלגנצי

רבי אליעזר מבלגנצי (גם אליעזר באנגוסי או אליעזר מבוז'נסי) פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, בן דורו של הרשב"ם (יש סבורים שהיה גם תלמידו).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואליעזר מבלגנצי · ראה עוד »

אליה שמואל הרטום

עטיפת ספרו אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 - כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה - 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואליה שמואל הרטום · ראה עוד »

אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526,רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, ומדינאי יהודי-טורקי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואליהו מזרחי · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; 24 באפריל 1823 – 6 בפברואר 1900 ז' באדר א' תר"ס) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167), משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם בן שלמה (תימן)

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואברהם בן שלמה (תימן) · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ואיטליה · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ולשונות שמיות עתיקות נודע.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

נתנאל בן ישעיה

רבי נתנאל בן ישעיה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-14), היה מגדולי רבני יהדות תימן הראשונים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ונתנאל בן ישעיה · ראה עוד »

נחמה ליבוביץ

נחמה ליבוביץ (ג באלול ה'תרס"ה - ה' בניסן ה'תשנ"ז; 3 בספטמבר 1905 - 12 באפריל 1997), הייתה פרשנית ופרופסור למקרא, מורה ומחנכת, כלת פרס ישראל בתחום החינוך.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ונחמה ליבוביץ · ראה עוד »

סעדיה עדני

רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וסעדיה עדני · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וספרד · ראה עוד »

סלובקיה

טירה בבויניצה. הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא מדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וסלובקיה · ראה עוד »

עמוס חכם

עמוס חכם מקבל את פרס חידון התנ"ך הארצי, ה'תשי"ח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי, תשי"ח עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה".

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ועמוס חכם · ראה עוד »

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ה'תרס"ג 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא ותלמוד, ספרדי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים (מאי 2007) הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) (נולד בג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937) הוא חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עובדיה ספורנו

רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno) נולד בין השנים 1468 (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550 (ה'ש"י) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ועובדיה ספורנו · ראה עוד »

עובדיה המון

דף מתוך מגילת רות עם פירושו של רבי עובדיה מברטנורא, בתוך חמשה חומשי תורה דפוס לבוב תרכ"ד עובדיה בן זכריה המון היה פרשן המקרא יהודי במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ועובדיה המון · ראה עוד »

פרשנות פנים מקראית

פרשנות פנים מקראית היא פרשנות המשוקעת בגוף הטקסט המקראי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ופרשנות פנים מקראית · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט במקרא היא פרשנות השואפת לברר את המובן הטקסטואלי האותנטי של המופיע במקרא, הן בהקשר הנקודתי והן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרובאנס

האזור המודרני של פרובנס סמל פרובאנס פְּרוֹבַאנְס (צרפתית: Provence; אוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ופרובאנס · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ופולין · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון הו אלקסנדראוס; סביבות 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשם העברי: ידידיה הכהן) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וצרפת · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ורמב"ן · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו-אורתודוקסיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ורש"ר הירש · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ורשב"ם · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (בר"ת: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס) (1288 – 1344) היה פרשן המקרא, רופא, מדען, מהנדס, אסטרונום, מתמטיקאי ומחשובי הפילוסופים היהודיים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ורלב"ג · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160–1235) היה ראשון, מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ורד"ק · ראה עוד »

ריא"ז

רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: ר' ישעיה אחרון ז"ל) או ר' ישעיה האחרון ז"ל.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וריא"ז · ראה עוד »

שמואל מפלייזא

רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בצרפת במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושמואל מפלייזא · ראה עוד »

שמואל לייב גורדון

שמואל לייב גורדון שמואל לייב גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: של"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1867, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר ומתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושמואל לייב גורדון · ראה עוד »

שפתי חכמים

שער הספר משנת תע"ב שפתי חכמים הוא פירוש פופולרי לפירוש רש"י לתורה שחובר על ידי רבי שבתי בס.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושפתי חכמים · ראה עוד »

שרה יפת

שרה יפת ב-2010 שרה יפת (נולדה ב-1934 פתח תקווה) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושרה יפת · ראה עוד »

שלמה אפרים מלונטשיץ

רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1540 - ז' באדר ב' ה'שע"ט, 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב ודרשן ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »

שלמה פרחון

רבי שלמה בן אברהם בן פרחון, מילונאי יליד 'מצודת בני חמאד' שבאלג'יריה שהיגר לאיטליה, והיה ממפיצי תורת הלשון הספרדית באיטליה במאה ה-12, בן דורו של רבנו תם.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושלמה פרחון · ראה עוד »

שבתי בס

הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושבתי בס · ראה עוד »

שד"ל

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – ליל יום הכיפורים ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ושד"ל · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ותנ"ך · ראה עוד »

תנחום הירושלמי

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ותנחום הירושלמי · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגום אונקלוס הוא תרגום ארמי יהודי לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תרגום המיוחס ליונתן

התרגום המיוחס ליונתן, או פסאודו-יונתן, המכונה גם תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ותרגום המיוחס ליונתן · ראה עוד »

תימן

שטחי הפקר (בלבן) הרפובליקה התימנית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ותימן · ראה עוד »

טורקיה

טורקיה (בכתיב ארכאי: תורכיה), או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti ״טִירְקִיֶיה ג׳וּמְהוּרִיֶיטִי״), היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וטורקיה · ראה עוד »

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא, המכונה בפי בני עדתו בקיצור הרז"ה, ובערבית יחיא אלטביב או אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי, היה מגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וזכריה הרופא · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וחז"ל · ראה עוד »

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד ב-ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וחזקיה בן מנוח · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש, על שם ספרו; 1696, ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וחיים בן עטר · ראה עוד »

בנו יעקב

הרב ד"ר בֶּנוֹ יעקב (Benno Jacob, לעיתים Benno Jakob; 7 בספטמבר 1862 - 24 בינואר 1945) היה רב רפורמי בכמה קהילות בגרמניה ומבקר מקרא מתון ששלל את השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ובנו יעקב · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ובחיי בן אשר · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וגרמניה · ראה עוד »

גרשון ברין

גרשון ברין (נולד ב-21 באוקטובר 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וגרשון ברין · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ודעת מקרא · ראה עוד »

דונש בן לברט

דוּנָש הלוי בֵּן לָבְרָט (או בשמו העברי "אדונים הלוי"; 920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק בספרד, בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ודונש בן לברט · ראה עוד »

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ודוד אלטשולר · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ (א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

ר' דוד צבי (רד"צ) הופמן (David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ", או "נאו-אורתודוקסיה".

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד הלוי חמדי

רבי דוד הלוי חמדי היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ודוד הלוי חמדי · ראה עוד »

ה'תשמ"ד

בשל דעות מסוימות (שמקורן ברעיון מן הגמרא, שלא להעלות על השפתיים ביטויים בעלי משמעות רעה), אנשים רבים קראו לשנה זו תשד"ם או שדמ"ת.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וה'תשמ"ד · ראה עוד »

ה'תשס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וה'תשס"ט · ראה עוד »

ה'תשל"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וה'תשל"ח · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמאה ה-18 · ראה עוד »

המצודות

המצודות הוא ביאור על חלק מספרי הנביאים והכתובים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והמצודות · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והחת"ם סופר · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וכתב עת · ראה עוד »

כלי יקר

כלי יקר הוא פירוש על חמישה חומשי תורה שנכתב על ידי רבי שלמה אפרים מלונטשיץ במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וכלי יקר · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וימי הביניים · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1508) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהדות הבולטים בתקופת גירוש ספרד אשר ניסה למנוע את מימושו.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק עראמה

רבי יצחק עראמה (ק"פ 1420 - רנ"ד 1494), נודע כ"בעל העקידה" על שם ספרו "עקידת יצחק".

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויצחק עראמה · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וישראל · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

פרופ' יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889, דוניביץ, מחוז פודוליה, האימפריה הרוסית – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963, ירושלים) היה פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

ידידיה שלמה רפאל נורצי

שער ספר "מנחת שי" רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi; 1560, מנטובה, איטליה – אחרי 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא וידידיה שלמה רפאל נורצי · ראה עוד »

יהודה אבן קריש

יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش; נולד במאה ה-10 בתהרת שבצפון אפריקה) היה מדקדק עברי, מחלוצי הבלשנות השמית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויהודה אבן קריש · ראה עוד »

יהודה אבן בלעם

הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא או אבן-אלעם; ד'תש"ס 1000 – ד'תתל"א 1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויהודה אבן בלעם · ראה עוד »

יהודה קיל

יהודה קילתמונה להחלפה יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויהודה קיל · ראה עוד »

יהודה חיוג'

רבי יהודה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויהודה חיוג' · ראה עוד »

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויהודה החסיד · ראה עוד »

יונה אבן ג'נאח

שער ספרו של ר' יונה בן ג'נאח - ספר השרשים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו רבי יונה אבן ג'נאח (או בקיצור: ריב"ג) הנקרא בערבית אבו אלוליד או מרואן בן ג'נאח או בשמו הלטיני מרינוס, לפי דבריו של הראב"ע הוא חי ופעל בקורדובה שבספרד במפנה המאות ה-10 וה-11, מחשובי המדקדקים העבריים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויונה אבן ג'נאח · ראה עוד »

יוסף אבן כספי

ר' יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345), פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויוסף אבן כספי · ראה עוד »

יוסף קמחי

רבי יוסף קמחי, (1105–1170 בערך) היה בלשן ופרשן מקרא יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויוסף קמחי · ראה עוד »

יוסף קרא

רבי יוסף קָרָא, מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויוסף קרא · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ויוסף בכור שור · ראה עוד »

1040

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1040 · ראה עוד »

1080

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1080 · ראה עוד »

1089

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1089 · ראה עוד »

1105

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1105 · ראה עוד »

1158

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1158 · ראה עוד »

1160

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1160 · ראה עוד »

1164

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1164 · ראה עוד »

1170

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1170 · ראה עוד »

1190

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1190 · ראה עוד »

1194

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1194 · ראה עוד »

1235

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1235 · ראה עוד »

1255

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1255 · ראה עוד »

1269

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1269 · ראה עוד »

1270

השושלת הסולומונית עולה לשלטון באתיופיה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1270 · ראה עוד »

1279

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1279 · ראה עוד »

1288

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1288 · ראה עוד »

1329

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1329 · ראה עוד »

1340

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1340 · ראה עוד »

1343

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1343 · ראה עוד »

1344

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1344 · ראה עוד »

1422

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1422 · ראה עוד »

1430

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1430 · ראה עוד »

1437

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1437 · ראה עוד »

1455

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1455 · ראה עוד »

1470

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1470 · ראה עוד »

1487

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1487 · ראה עוד »

1494

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1494 · ראה עוד »

1508

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1508 · ראה עוד »

1512

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1512 · ראה עוד »

1526

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1526 · ראה עוד »

1530

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1530 · ראה עוד »

1550

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1550 · ראה עוד »

1609

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520-1609~), המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1609 · ראה עוד »

1612

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1612 · ראה עוד »

1619

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1619 · ראה עוד »

1641

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1641 · ראה עוד »

1703

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1703 · ראה עוד »

1718

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1718 · ראה עוד »

1750

;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1750 · ראה עוד »

1762

החת"ם סופר (ר' משה סופר) - ראש ישיבה ומגדולי ה והפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1762 · ראה עוד »

1792

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1792 · ראה עוד »

1800

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1800 · ראה עוד »

1808

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1808 · ראה עוד »

1809

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1809 · ראה עוד »

1817

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1817 · ראה עוד »

1823

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1823 · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1839 · ראה עוד »

1843

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1843 · ראה עוד »

1862

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1862 · ראה עוד »

1865

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1865 · ראה עוד »

1867

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1867 · ראה עוד »

1876

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1876 · ראה עוד »

1879

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1879 · ראה עוד »

1883

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1883 · ראה עוד »

1886

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1886 · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1887 · ראה עוד »

1888

נוסדת הפוטבול ליג האנגלית.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1888 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1889 · ראה עוד »

1893

| *.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1893 · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1900 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1905 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1921 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1926 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1933 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1945 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1951 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1963 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1965 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1968 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1973 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו1997 · ראה עוד »

882

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו882 · ראה עוד »

942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: פרשני המקרא ו942 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פרשנות המקרא, פרשני מקרא, פרשן מקרא, פרשן המקרא, מפרשי המקרא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשני_המקרא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »