סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ציונות

מַדָד ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי. [1]

363 יחסים: ממשלת ישראל, מנחם אוסישקין, מניה שוחט, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מערכות, מפ"ם, מפא"י, מפלגת פועלים השומר הצעיר, מפלגת השומר הצעיר, מקס נורדאו, מרצ, מרקסיזם, מרטין בובר, מרכז אירופה, מרכז זלמן שזר, משה לייב ליליינבלום, משה הס, משיח, משיח (דתות), מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, מזרחים, מחתרות עבריות בארץ ישראל, מבשרי הציונות, מדינת לאום, מדינת היהודים, מדינה, מדינה דו-לאומית, מדינה יהודית ודמוקרטית, מהפכת 1905, מוקי צור, מודרניזם, מימון, מינהל מקרקעי ישראל, אמנציפציה, אמנון רובינשטיין, אמריקה, אמריקה הדרומית, אנרכיזם, אנטישמיות, אנטישמיות מודרנית, אנגליה, אניטה שפירא, אסלאמיזם, אסלאם, ארץ ישראל, ארצות ערב, ..., ארצות הברית, ארתור רופין, ארגנטינה, אריה מורגנשטרן, אתניות, אתחלתא דגאולה, אלפרד דרייפוס, אליהו גוטמכר, אזרחות, אחד העם, אחדות העבודה, אברהם לוינסון, אברהם ב. יהושע, אברהם יצחק הכהן קוק, אבי בראלי, אביעזר רביצקי, אביב העמים, אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אהרן דוד גורדון, אהוד בן עזר, אומה, אוניברסליזם, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוסטרליה, אור לגויים, אורד צ'ארלס וינגייט, אוטו ורבורג, אוטונומיזם יהודי, אוטונומיה לאומית פרסונלית, אוגנדה, אירופה, איטלקים, נאציזם, נסיכות מולדובה, נצרות, נשיא מדינת ישראל, נתן בירנבוים, נטורי קרתא, נחמן סירקין, נחום סוקולוב, נהלל, סוציאליזם, סורינאם, סולל בונה, עמק יזרעאל, עם עובד, על קיר הברזל, עלייה לארץ ישראל, עזרא (תנועת נוער), עברית, עיתונאי, עידן הנאורות, פאן-ערביות, פנחס גינוסר, פרעות קישינב, פרשת דרייפוס, פתרון שתי המדינות, פתרון המדינה האחת, פוסט-ציונות, פועלי אגודת ישראל, פועלי ציון, פועלי ציון שמאל, פולנים, פולין, פוליטיקה, פוגרום, פודקאסט, פייר ון פאסן, צפון אפריקה, צרפת, צבי גרץ, צבי הירש קלישר, ציון (ירושלים), ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציונות סוציאליסטית, ציונות סינתטית, ציונות רוחנית, ציונות רוויזיוניסטית, ציונות דתית, ציוני ציון, קנדה, קניה, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, קומוניזם, קונגרס פוקשאן, קולוניאליזם, קיבוץ גלויות, ראש פינה, ראשון לציון, רומנטיקה, רומניה, רוסיה, רוסיה הצארית, ריבונות, שמעון דובנוב, שמריהו לוין, שמואל אלמוג, שארית הפליטה, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-19, שפה, שלוש השבועות, שכל ישר (ספר), שיבת ציון, תנ"ך, תנועת נוער, תנועת דרור-ישראל, תנועת המזרחי, תנועת ההשכלה היהודית, תקשורת, תחבורה, תחדיש, תחיית הלשון העברית, תושב, תוכנית אוגנדה, תוכנית בזל, תוכנית בילטמור, תוכנית החלוקה, לאומיות, לוי אשכול, ליאו מוצקין, ט"ו באב, טריטוריאליזם יהודי, זאב ז'בוטינסקי, זכרון יעקב, חמוטל בר-יוסף, חתים, חלוציות, חלוקת העולם על פי האסלאם, חבר הלאומים, חומה ומגדל, חוק, חוק ההגירה של 1924, חובבי ציון, חילונים, חיים ארלוזורוב, חיים ויצמן, בן-ציון דינור, בני עקיבא, בנימין זאב הרצל, בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום, ברל כצנלסון, ברכת קיבוץ גלויות, ברית שלום, ברית המועצות, ברית הציונים הרוויזיוניסטים, בזל, בורגנות, בודפשט, בין שתי מלחמות העולם, בית ספר, בית לאומי לעם היהודי, בית"ר, ביל"ו, גן ילדים, גאלאץ, גאולה, גרמניה, גרמניה הנאצית, גליציה, גדעון שמעוני, גישות למאפייניה של מדינת ישראל, דני גוטוויין, דרום אפריקה, דת, דב בר בורוכוב, דגל ישראל, דה-קולוניזציה של אפריקה, דוד בן-גוריון, דוד וולפסון, ה'תרמ"ב, הממלכה המאוחדת, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-21, המנדט הבריטי, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המשרד הארצישראלי, המשביר לצרכן, המזרח התיכון, המחנות העולים, המכון לאסטרטגיה ציונית, האומות המאוחדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, האימפריה הבריטית, הנוער העובד והלומד, הנוער הציוני, הנוער הלאומי, הספר הלבן הראשון, הספרייה הלאומית, הסופות בנגב, הסוכנות היהודית, הסכם העברה, הסכסוך הישראלי-ערבי, העלייה הראשונה, העלייה הרביעית, העלייה השנייה, העלייה השלישית, העלייה החמישית, העלייה ההמונית, העדה החרדית, העובד הציוני, הפועל המזרחי, הפועל הצעיר, הצהרת בלפור, הצופים העבריים, הציונים הכלליים, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הקונגרס הציוני העולמי השני, הקונגרס הציוני העולמי השישי, השאלה היהודית, השומר הצעיר, השואה, התנועה לאחדות העבודה, התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון, התנועה הלאומית הפלסטינית, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקווה, התיישבות, הבלתי מפלגתיים, הבונד, הגירה, הגירה המונית, ההסתדרות הציונית העולמית, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההעפלה, הומניזם, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת שוקן, הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, הכנסת, הכנענים, הכרזת העצמאות, היסטוריה, היישוב, ועד חלוצי יסוד המעלה, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, ועידת קטוביץ, ולאכיה, וינה, וילנה, וילהלם השני, קיסר גרמניה, כתב המנדט, יפו, יצחק טבנקין, יצחק בן-צבי, יצחק יעקב ריינס, ירושלים, ישראל, ישראל קולת, ישראל שוחט, ישראל זנגוויל, יחיאל צ'לנוב, יהדות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אירופה, יהדות חרדית, יהושע קניאל, יהודה אלקלעי, יהודה ריינהרץ, יהודה לייב פינסקר, יהודה ביבאס, יהודים, יומני כרמל, יואל רפל, יוסף שלמון, יוסף חיים ברנר, יוונים, יידיש, יידישיזם, 11 בינואר, 1881, 1882, 1890, 1894, 1896, 1897, 1903, 1905, 1908, 1913, 1914, 1917, 1920, 1924, 1925, 1929, 1932, 1933, 1939, 1942, 1944, 1945, 1946, 1947, 1948, 1949, 2 בנובמבר, 25 באוגוסט, 29 באוגוסט, 29 בנובמבר, 31 ביולי. להרחיב מדד (313 יותר) »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וממשלת ישראל · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מניה שוחט

מניה שוחט, 1940 לערך מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.

חָדָשׁ!!: ציונות ומניה שוחט · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מערכות

סמל ההוצאה וכתב העת "מערכות" מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומערכות · ראה עוד »

מפ"ם

מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".

חָדָשׁ!!: ציונות ומפ"ם · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָא"י) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומפא"י · ראה עוד »

מפלגת פועלים השומר הצעיר

מפלגת פועלים השומר הצעיר בארץ ישראל הייתה מפלגת פועלים ציונית מרקסיסטית ביישוב שהוקמה בפברואר 1946 כאיחוד בין מפלגת השומר הצעיר לבין מפלגת הלוויין שלה הליגה הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומפלגת פועלים השומר הצעיר · ראה עוד »

מפלגת השומר הצעיר

מפלגת השומר הצעיר הייתה מפלגת פועלים ציונית מרקסיסטית ביישוב בהנהגת מאיר יערי ויעקב חזן, שפעלה במסגרת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ובשיתוף מלא עם תנועת השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: ציונות ומפלגת השומר הצעיר · ראה עוד »

מקס נורדאו

מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט - 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".

חָדָשׁ!!: ציונות ומקס נורדאו · ראה עוד »

מרצ

מרצ היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרצ · ראה עוד »

מרקסיזם

'''קרל מרקס''', ייסד עם פרידריך אנגלס את התאוריה המרקסיסטית מרקסיזם היא תאוריה כלכלית-חברתית המבוססת על הגותו של הפילוסוף קרל מרקס.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרקסיזם · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי יליד אוסטריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרטין בובר · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרכז אירופה · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: ציונות ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה לייב ליליינבלום משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, שם) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משה הס

דיוקן של משה הס בצעירותו, 1846 משה הֶס (בגרמנית: Moses Hess; 21 ביוני 1812, בון – 6 באפריל 1875, פריז) היה סופר והוגה דעות סוציאליסט.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשה הס · ראה עוד »

משיח

משיח הוא דמות באמונה מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם היהודי, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב, מתוקן ויביא שלמות בתורה ומצוות.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשיח · ראה עוד »

משיח (דתות)

משיח היא דמות שעל פי מספר אמונות תביא גאולה, חמלה ותקווה לאנושות, ותשנה את פני העולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ומשיח (דתות) · ראה עוד »

מלחמת האזרחים ברוסיה

מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 - בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת האזרחים ברוסיה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: ציונות ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרח אירופה

חלוקה של מדינות אירופה לפי ההגדרה הגאוגרפית מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ומזרח אירופה · ראה עוד »

מזרחים

תימנים במטוס בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית לחלק גדול מהעולים והפליטים היהודים מארצות המזרח התיכון וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: ציונות ומזרחים · ראה עוד »

מחתרות עבריות בארץ ישראל

פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות עבריות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.

חָדָשׁ!!: ציונות ומחתרות עבריות בארץ ישראל · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הם הוגי הדעות אשר יצרו את עולם הרעיונות והמונחים של ההגות הציונית ממחצית המאה ה-19, והציגו אותו בחיבוריהם, שהתפרסמו כמאמרים בעיתונות ובספרים, כתפיסות עולם ותוכניות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מדינת לאום

מדינת לאום אתנית-תרבותית היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את הריבונות של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, כלומר זהו מושג המבוסס על לאומיות אתנית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינת לאום · ראה עוד »

מדינת היהודים

כריכת הספר כריכת הספר במהדורה העברית מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינת היהודים · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כחברה של בני אדם המתגוררים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינה · ראה עוד »

מדינה דו-לאומית

מדינה דו-לאומית היא מדינה שאוכלוסייתה כוללת שני לאומים עיקריים בגודלם – להם יש נציגות במוסדות השלטון על פי חוק ובאופן יחסי לגודלם (כגון בלגיה).

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינה דו-לאומית · ראה עוד »

מדינה יהודית ודמוקרטית

מדינה יהודית ודמוקרטית היא הגדרה לאופיה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ומדינה יהודית ודמוקרטית · ראה עוד »

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.

חָדָשׁ!!: ציונות ומהפכת 1905 · ראה עוד »

מוקי צור

מוקי (שמואל) צור (נולד ב-1938) הוא היסטוריון, סופר, עורך ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ומוקי צור · ראה עוד »

מודרניזם

מודרניזם במובן התרבותי וההיסטורי מוגדר, בדרך כלל, כסגנונות האמנותיים והספרותיים החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר אמנים התמרדו כנגד הנורמות של סוף המאה ה-19 בתחומים אלה, בניסיון להציג את מה שהם חשבו כתמונה אמיתית יותר מבחינה רגשית של מה שאנשים באמת חושבים ומרגישים.

חָדָשׁ!!: ציונות ומודרניזם · ראה עוד »

מימון

מימון הוא שם כולל לתחומים התאורטיים והיישומיים העוסקים בגיוס כספים, ניהול השקעות, תקצוב, ניהול פרויקטים וניהול סיכונים פיננסיים.

חָדָשׁ!!: ציונות ומימון · ראה עוד »

מינהל מקרקעי ישראל

מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013, מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

חָדָשׁ!!: ציונות ומינהל מקרקעי ישראל · ראה עוד »

אמנציפציה

ההודעה על ביטול האריסות באימפריה הרוסית. סיר'נר'י, קאחתי, מלכות המשנה של הקווקז. 1864 אֵמַנְצִיפַּֿצְיָה (Emancipation) היא מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור או לעם שלא נהנה מיתרונות ומזכויות אלה קודם לכן.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמנציפציה · ראה עוד »

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931 בתל אביב) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמנון רובינשטיין · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמריקה · ראה עוד »

אמריקה הדרומית

תמונת לווין של אמריקה הדרומית מפה מדינית של אמריקה הדרומית בארילוצ'ה שבארגנטינה אמריקה הדרומית (דרום אמריקה) היא יבשת הנמצאת מדרום ליבשת אמריקה הצפונית בחצי הכדור המערבי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואמריקה הדרומית · ראה עוד »

אנרכיזם

אָנַרְכִיזְם הוא מושג כללי המתייחס למגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות ביצירת חברה המבוססת על מוסדות התנדבותיים, בביטול מוסד המדינה ולעיתים גם בביטול כלל המבנים ההיררכיים בחברה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנרכיזם · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כשליט העולם פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנטישמיות · ראה עוד »

אנטישמיות מודרנית

אנטישמיות היא מושג שנקבע בשנת 1879 על ידי המשכיל הגרמני וילהלם מאר.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנטישמיות מודרנית · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England ״אִינְגְלַנְד״) היא כיום המרכיב הגדול ביותר מבין החלקים (הקרויים Home Nations; אומות הבית) של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: ציונות ואנגליה · ראה עוד »

אניטה שפירא

פרופסור אניטה שפירא אניטה שפירא (נולדה ב-1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, עמדה בראש המכון לחקר הציונות וישראל שם וכלת פרס ישראל לשנת תשס"ח 2008 בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ואניטה שפירא · ראה עוד »

אסלאמיזם

אסלאמיזם, הידוע גם כאסלאם פוליטי, הוא אידאולוגיה פוליטית הנגזרת מהשקפותיו השמרניות והדתיות של הפונדמנטליזם האסלאמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואסלאמיזם · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: ציונות ואסלאם · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: ציונות וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות ערב

מדינות הליגה הערבית מסומנות בירוק, כולל מדינות שאינן ערביות. איי קומורו אינם מסומנים במפה זו ארצות ערב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.

חָדָשׁ!!: ציונות וארצות ערב · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: ציונות וארצות הברית · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור רופין, 1915 ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וארתור רופין · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina) היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: ציונות וארגנטינה · ראה עוד »

אריה מורגנשטרן

אריה מורגנשטרן על רקע בית כנסת החורבה המחודש ד"ר אריה מורגנשטרן (נולד בשנת 1937) הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, במיוחד של העליות וצמיחת היישוב הישן, במאות ה-18 עד ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות ואריה מורגנשטרן · ראה עוד »

אתניות

אֶתְנִיוּת היא מאפיין תרבותי המקושר לקבוצה חברתית מסוימת של בני אדם, כאשר קבוצה זו יכולה להתפרס על פני מדינות שונות ואינה חייבת להתרכז במדינה אחת בלבד.

חָדָשׁ!!: ציונות ואתניות · ראה עוד »

אתחלתא דגאולה

אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג רעיוני השאוב מן הגמרא.

חָדָשׁ!!: ציונות ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »

אלפרד דרייפוס

כלאו של דרייפוס באי השדים דרגות של אלפרד דרייפוס, 5 בינואר 1895. אלפרד דרייפוס (בצרפתית: Alfred Dreyfus; 9 באוקטובר 1859 – 12 ביולי 1935) היה קצין יהודי בצבא הצרפתי שהואשם בבגידה ובריגול על לא עוול בכפו, בפרשה שזכתה לשם "פרשת דרייפוס".

חָדָשׁ!!: ציונות ואלפרד דרייפוס · ראה עוד »

אליהו גוטמכר

הרב אליהו גוטמכר הרב אליהו גוטמכר (ראש חודש מנחם-אב תקנ"ו, 1796 - כ"ד בתשרי תרל"ה, 1874) היה רב, מקובל והוגה דעות, ממבשרי הציונות, ומראשוני הקוראים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ואליהו גוטמכר · ראה עוד »

אזרחות

סרבית (דוגמה) אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית, בדרך כלל במדינה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואזרחות · ראה עוד »

אחד העם

חתימתו של אחד העם אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), שהיה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואחד העם · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואחדות העבודה · ראה עוד »

אברהם לוינסון

אברהם לוינסון (בכתיב יידי: לעווינסאָן) (י' באב תרנ"ב, 13 באוגוסט 1891, לודז' – 19 ביולי 1955, כ"ט בתמוז תשט"ו, תל אביב) היה סופר עברי שכתב גם ביידיש, עורך דין ופעיל ציוני, מתרגם ועורך יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: ציונות ואברהם לוינסון · ראה עוד »

אברהם ב. יהושע

אברהם גבריאל יהושע (שם עט: אברהם ב. יהושע, כינויים: בולי, א. ב. יהושע, נולד ב-9 בדצמבר 1936) הוא סופר, מסאי ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות ושירה לשנת ה'תשנ"ה, זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2016 ב- ספרות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואברהם ב. יהושע · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ציונות ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבי בראלי

אָבִי בַּרְאֵלִי (נולד ב-22 ביולי 1957) הוא היסטוריון ישראלי, מרצה ועורך במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ציונות ואבי בראלי · ראה עוד »

אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

חָדָשׁ!!: ציונות ואביעזר רביצקי · ראה עוד »

אביב העמים

אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בין השנים 1848 ל-1849.

חָדָשׁ!!: ציונות ואביב העמים · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: ציונות ואגודת ישראל · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָ-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: ציונות ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהוד בן עזר

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, י' בניסן תרצ"ו, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ואהוד בן עזר · ראה עוד »

אומה

אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת.

חָדָשׁ!!: ציונות ואומה · ראה עוד »

אוניברסליזם

אוניברסליזם (מאנגלית: Universalism - עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתאולוגיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוניברסליזם · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון כיכר דייכמן בתכנון ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין ברכה ומיכאל חיוטין אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוסטרליה

התפתחות חלוקת אוסטרליה למדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או בשם הרשמי הקהילייה של אוסטרליה (לעיתים חבר העמים האוסטרלי; באנגלית: Commonwealth of Australia), היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ושתי טריטוריות יבשתיות עיקריות.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוסטרליה · ראה עוד »

אור לגויים

1.

חָדָשׁ!!: ציונות ואור לגויים · ראה עוד »

אורד צ'ארלס וינגייט

אורד צ'ארלס וינגייט (באנגלית: Orde Charles Wingate; 26 בפברואר 1903 – 24 במרץ 1944) היה קצין בצבא הבריטי, שהתמחה בלוחמה זעירה (גרילה), והיה ציוני נלהב.

חָדָשׁ!!: ציונות ואורד צ'ארלס וינגייט · ראה עוד »

אוטו ורבורג

אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (גרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוטו ורבורג · ראה עוד »

אוטונומיזם יהודי

אוטונומיזם הוא גישתם של יהודים המבקשים לקיים זהות לאומית-יהודית (כלומר לא רק כדת), הנשענת על בסיס אוטונומיה קהילתית בגולה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוטונומיזם יהודי · ראה עוד »

אוטונומיה לאומית פרסונלית

אוטונומיה לאומית פרסונלית היא סוג תאורטי של אוטונומיה מדינית שיכולה להינתן למיעוטים לאומיים ללא קשר למסגרת טריטוריאלית אלא על יסוד השתייכות אישית של פרט לאותו מיעוט.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוטונומיה לאומית פרסונלית · ראה עוד »

אוגנדה

יוורי מוסבני, נשיא אוגנדה הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אוּגַנְדָה (באנגלית: Republic of Uganda; בסווהילי: Jamhuri ya Uganda) היא מדינה משוונית במזרח אפריקה השוכנת לחופו של אגם ויקטוריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואוגנדה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: ציונות ואירופה · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ואיטלקים · ראה עוד »

נאציזם

הסמל הנאצי - צלב הקרס נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות ונאציזם · ראה עוד »

נסיכות מולדובה

נסיכות מולדובה (רומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ציונות ונסיכות מולדובה · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ונצרות · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

הנָשִׂיא במדינת ישראל הוא ראש המדינה.

חָדָשׁ!!: ציונות ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

נתן בירנבוים

נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum) (י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות ונתן בירנבוים · ראה עוד »

נטורי קרתא

בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן הפגנה של נטורי קרתא בחו"ל ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא כיתוב המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: 'שומרי העיר') היא קבוצה חרדית קטנה המוכרת בהתנגדותה החריפה למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ונטורי קרתא · ראה עוד »

נחמן סירקין

נחמן סירקין, 1920 מצבת קברו בבית הקברות כנרת ד"ר נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ציונות ונחמן סירקין · ראה עוד »

נחום סוקולוב

שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) נחום סוקולוב (במרכז התמונה, עומד, חבוש בכובע, ליד הרב יעקב מאיר היושב אל השולחן) נואם מטעם ההסתדרות הציונית בטקס קבלת פנים לוינסטון צ'רצ'יל (יושב ליד השולחן ואוחז בכובעו) בהר הצופים 1921 קברו של נחום סוקולוב בהר הרצל נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר ומחלוצי העיתונות העברית.

חָדָשׁ!!: ציונות ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נהלל

תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20 נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 נַהֲלָל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות ונהלל · ראה עוד »

סוציאליזם

סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות ולמערכת כלכלית ופוליטית ליישומן, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: ציונות וסוציאליזם · ראה עוד »

סורינאם

מפת סורינאם. נוף נהר בסורינאם. רפובליקת סורינאם (בהולנדית: Republiek Suriname) היא מדינה השוכנת בחלק הצפוני של אמריקה הדרומית.

חָדָשׁ!!: ציונות וסורינאם · ראה עוד »

סולל בונה

סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.

חָדָשׁ!!: ציונות וסולל בונה · ראה עוד »

עמק יזרעאל

ממוזער 250px מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנצרת עילית. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج بن عامر (מרג' בן עאמר) "עמק בן עמאר", سهل زرعين (סַהְל זִרְעין) "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: ציונות ועמק יזרעאל · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: ציונות ועם עובד · ראה עוד »

על קיר הברזל

זאב ז'בוטינסקי על קיר הברזל (אנחנו והערבים) הוא מאמר עמדה שכתב זאב ז'בוטינסקי והופיע לראשונה ב-4 בנובמבר 1923 בעיתון הציוני בשפה הרוסית "ראזסווייט".

חָדָשׁ!!: ציונות ועל קיר הברזל · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: ציונות ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזרא (תנועת נוער)

חניכי תנועת עזרא בוירצבורג, גרמניה, 1923 עזרא - תנועת הנוער התורני לאומי בארץ ישראל היא תנועת נוער דתית לאומית, הרביעית בגודלה מבין תנועות הנוער הציוניות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ועזרא (תנועת נוער) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ועברית · ראה עוד »

עיתונאי

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בעת תדריך עיתונאי עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: ציונות ועיתונאי · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי) או עידן האורות (באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: ציונות ועידן הנאורות · ראה עוד »

פאן-ערביות

דגל המרד הערבי כפי שמתנוסס מעל מצודה בעקבה שבירדן. פאן-ערביות (בערבית: الوحدة العربية) היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות ופאן-ערביות · ראה עוד »

פנחס גינוסר

פנחס גינוסר ד"ר פנחס גִינוֹסָר (גוֹלְדְפַרְבּ) (13 באפריל 1924, תל אביב - מרץ 2008, ירושלים) היה מלוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י, פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית כחלק מהפלג שתמך בציונות ב-1965, חוקר במדרשת בן-גוריון ועורך ספרים בנושא תולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ופנחס גינוסר · ראה עוד »

פרעות קישינב

ראשי קהילת קישנוב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב צאר ניקולאי השני. שער קינה של הרמן שפירא על הפוגרום (ניו יורק, 1904). באיור במרכז מתואר הטבח. פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה) היו פרעות נגד יהודים שהתרחשו בשנת 1903 ובאופן מצומצם יותר ב-1905 בעיר קישינב שהייתה אז ברוסיה, בחבל בסרביה, שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812 (כיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991).

חָדָשׁ!!: ציונות ופרעות קישינב · ראה עוד »

פרשת דרייפוס

בית הדין הצבאי שופט את דרייפוס הורדת הדרגה, כתב עת פריזאי משנת 1895 פרשת דרייפוס פילגה במרירות את החברה הצרפתית. בקריקטורה מתוארת ארוחה משפחתית. בתמונה העליונה סב המשפחה אומר: "מעל הכל! לא נדבר על פרשת דרייפוס!" בתמונה התחתונה בני המשפחה מתקוטטים והכותרת אומרת "...הם דיברו..." "אני מאשים!", מאמרו של אמיל זולא בל'אורור פרשת דרייפוס היא עלילה אנטישמית, שגרמה למשבר פוליטי שהתרחש בצרפת ב-1895, ובה הואשם אלפרד דרייפוס – קצין תותחנים יהודי-צרפתי בדרגת סרן – כי בגד במדינתו וריגל לטובת גרמניה.

חָדָשׁ!!: ציונות ופרשת דרייפוס · ראה עוד »

פתרון שתי המדינות

מפה המציגה את אזור הגדה המערבית ורצועת עזה נכון לשנת 2007. פתרון שתי המדינות הוא מונח כולל למגוון הצעות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני שבסופו תוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ופתרון שתי המדינות · ראה עוד »

פתרון המדינה האחת

מפת ארץ ישראל המערבית המציגה את הטריטוריות במחלוקת "פתרון מדינה אחת" הוא שם כולל למגוון עמדות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלפיהן יש להקים מדינה אחת בין הירדן לים.

חָדָשׁ!!: ציונות ופתרון המדינה האחת · ראה עוד »

פוסט-ציונות

פּוֹסְט-ציונות היא גישה שהתפתחה בישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20, שעיקרה - ערעור על האידאולוגיה הציונית כאידאולוגיה מנחה במדינת ישראל כיום.

חָדָשׁ!!: ציונות ופוסט-ציונות · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת-ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת-ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: ציונות ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פועלי ציון

קבוצה של פועלי ציון מוורשה בשנת 1905 עומדים מימין לשמאל אליעזר סלוצקין ויצחק טבנקין יושבים מימין לשמאל מקס, אווה טבנקין אחותו של יצחק טבנקין, יוסף זלצמן ואלקנה הורוביץ קבוצת "עזרא" של פועלי ציון בפלונסק, 1905. דוד גרין (דוד בן-גוריון) בשורה הראשונה שלישי מימין "פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ופועלי ציון · ראה עוד »

פועלי ציון שמאל

פועלי ציון שמאל הייתה מפלגה סוציאליסטית, מהפכנית, מרקסיסטית וציונית, שפעלה כמפלגה עצמאית ביישוב (וגם בחוץ לארץ) משנת 1920 ועד שנת 1946.

חָדָשׁ!!: ציונות ופועלי ציון שמאל · ראה עוד »

פולנים

פולנים (בפולנית: Polacy - שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.

חָדָשׁ!!: ציונות ופולנים · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: ציונות ופולין · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא תחום הפעילות האנושית העוסק בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש הנעשה בהם ובחלוקתם.

חָדָשׁ!!: ציונות ופוליטיקה · ראה עוד »

פוגרום

פוגרום (ברוסית: погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: 'פרעות') הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובדלת בידי ההמון (אך לעיתים בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת, בדרך כלל יהודים.

חָדָשׁ!!: ציונות ופוגרום · ראה עוד »

פודקאסט

פודקאסט (באנגלית: Podcast; על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: הֶסְכֵּת) הוא מעין תוכנית רדיו או טלוויזיה, המופצים באינטרנט באמצעות מנוי חינמי או בתשלום, וניתן להאזין להם בכל זמן ובכל מקום (Radio-On-Demand).

חָדָשׁ!!: ציונות ופודקאסט · ראה עוד »

פייר ון פאסן

פייר ון פאסן (Pierre van Paassen, 7 בפברואר 1895–1968) היה עיתונאי, סופר וכומר יוניטרי ממוצא הולנדי שפעל בקנדה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ציונות ופייר ון פאסן · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות וצפון אפריקה · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: ציונות וצרפת · ראה עוד »

צבי גרץ

צבי גרץ קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891),היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וצבי גרץ · ראה עוד »

צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה - ה' בחשוון תרל"ה; 1795–1874), היה רב בעל השכלה רחבה בתחומים רבים, שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו הנועזת ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.

חָדָשׁ!!: ציונות וצבי הירש קלישר · ראה עוד »

ציון (ירושלים)

אפרים משה ליליין, '''ציון''', 1903 צִיּוֹן, הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים, ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים".

חָדָשׁ!!: ציונות וציון (ירושלים) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 ציונות היא תנועה לאומית יהודית התומכת בהקמת בית לאומי לעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות · ראה עוד »

ציונות מעשית

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ובהקמת יישובים ומפעלים.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות מעשית · ראה עוד »

ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית היה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות מדינית · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

דגל אדום, תמונה המסמלת את השילוב בין הציונות כתנועה לאומית לסוציאליזם כמחשבה חברתית. ציונות סוציאליסטית היא משנה אידאולוגית הממזגת בתוכה ציונות וסוציאליזם והיוותה תשתית רעיונית של השמאל הציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

ציונות סינתטית

הציונות הסינתטית (סינתטי פירושו משולב, כלומר, במקרה זה שילוב בין הציונות המדינית לציונות המעשית) היא זרם בציונות, שהתגבש בעקבות ביטול תוכנית אוגנדה והתגברות חילוקי הדעות בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות סינתטית · ראה עוד »

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם ויקטין את שיעורי ההתבוללות.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות רוחנית · ראה עוד »

ציונות רוויזיוניסטית

מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: ציונות וציונות דתית · ראה עוד »

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

חָדָשׁ!!: ציונות וציוני ציון · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה, ואוכלוסייתה מונה כ־35 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: ציונות וקנדה · ראה עוד »

קניה

קניה (באנגלית: Republic of Kenya, בסווהילי: Jamhuri ya Kenya) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: ציונות וקניה · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: ציונות וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות וקרן היסוד · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס, קרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית המצבה המקורית של דב בר בורוכוב בסמינר אפעל. עליה כתובת ביידיש: "הרעיון היהודי-קומוניסטי מחשל את "שרשרת הזהב" של הבורוכוביזם" קוֹמוּנִיזְם היא שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

חָדָשׁ!!: ציונות וקומוניזם · ראה עוד »

קונגרס פוקשאן

הקונגרס הציוני בפוֹקְשָׁאן (ברומנית: Congresul Sionist de la Focșani) היה הקונגרס הראשון של תנועת "חובבי ציון" באירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות וקונגרס פוקשאן · ראה עוד »

קולוניאליזם

ממלכת איטליה קוֹלוֹנְיָאלִיזְם היא תופעה של השתלטות מעצמות על טריטוריות מעבר לים – באסיה, באפריקה ובאמריקה, בעזרת התיישבות והקמת מערכת שלטונית (קולוניות), תוך נישול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה הטבעיים והאנושיים לצורכי המעצמה.

חָדָשׁ!!: ציונות וקולוניאליזם · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות בתנ"ך הוא ההבטחה שמשה מוסר לבני ישראל לפני מותו, בטרם הכניסה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

ראש פינה

ראש פינה בגלויה ישנה בית הכנסת הישן בראש פינה (נוסד 1887) ג'עוני במפה של הקרן הבריטית לחקר א"י 1880 בול משנת 1962 שהונפק לרגל 80 שנה למושבה, בעיצובם של האחים שמיר ראש פינה (רֹאשׁ פִּנָה) היא מושבה ומועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, נוסדה ב-12 בדצמבר 1882 (ב' בטבת ה'תרמ"ג), כהמשך לניסיון התיישבות קודם שהחל ב־1878.

חָדָשׁ!!: ציונות וראש פינה · ראה עוד »

ראשון לציון

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וראשון לציון · ראה עוד »

רומנטיקה

"הטייל מעל לים הערפילים", קאספאר דייוויד פרידריך הרומנטיקה (או התנועה הרומנטית) הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה באירופה בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ציונות ורומנטיקה · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני, הנמצא בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות ורומניה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר בצפון רוסיה הפדרציה הרוסית (ברוסית: Российская Федерация, תעתיק פונטי מדויק: רַאסִייְסְקַאיָה פֶדֶרַאצְיָה) היא המדינה בעלת השטח הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ורוסיה · ראה עוד »

רוסיה הצארית

צמיחתה של רוסיה בשנים 1547–1725 כס השנהב של איוואן הרביעי אופריצ'נינה וסילי שויסקי בשבי הפולנים מיכאיל הראשון מוכתר על ידי זמסקי סובור לצאר החדש ולשליט הראשון משושלת רומנוב. המערכה לכיבוש סיביר על ידי ירמק. איורו של וסילי סוריקוב רוסיה הצארית (ברוסית: Царство Русское או Российское царство) הוא הכינוי הרשמי של הישות הפוליטית ברוסיה בין עלייתו לשלטון ב-1547 של איוואן הרביעי, הראשון שכינה עצמו "צאר" ועד להכרזתו של פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

חָדָשׁ!!: ציונות ורוסיה הצארית · ראה עוד »

ריבונות

ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר).

חָדָשׁ!!: ציונות וריבונות · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל ברוסיה, בגרמניה ובארצות הבלטיות, ממקימי התנועה האוטונומיסטית היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמריהו לוין

ד"ר שמריהו לוין (לעיתים שמריה הלוי לוין; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин) (1867, סביסלאץ', פלך מינסק, האימפריה הרוסית – ח' בסיוון תרצ"ה 1935, חיפה) היה מנהיג ציוני, מחברם של דברי הגות, ספרות ופובליציסטיקה, שחיבר זיכרונות ביידיש.

חָדָשׁ!!: ציונות ושמריהו לוין · ראה עוד »

שמואל אלמוג

שמואל אלמוג (שלישי מימין) בתוכנית שלושה בסירה אחת שמואל אלמוג (שם קודם: שמואל דיסטלר) (3 ביוני 1926 – 4 באפריל 2008) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, איש תקשורת, מנכ"ל רשות השידור.

חָדָשׁ!!: ציונות ושמואל אלמוג · ראה עוד »

שארית הפליטה

בית ספר לילדים משארית הפליטה, שאונשטיין בגרמניה, 1946 בית הספר העברי במחנה העקורים וגשייד באוסטריה, 1948 שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ציונות ושארית הפליטה · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, בייב רות' הופך לשחקן הבייסבול האיקוני ביותר באותה התקופה. שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: ציונות ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: ציונות ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-19

שנות ה-70 של המאה ה-19 היו העשור השמיני של המאה ה-19 ונמשכו מ-1 בינואר 1870 עד ה-31 בדצמבר 1879.

חָדָשׁ!!: ציונות ושנות ה-70 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: ציונות ושפה · ראה עוד »

שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, העוסקים בשבועות שהשביע אלוהים את ישראל ואת אומות העולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ושלוש השבועות · ראה עוד »

שכל ישר (ספר)

שכל ישר (באנגלית: Common Sense) הוא מנשר פוליטי שפורסם לראשונה באופן אנונימי ב-10 בינואר 1776 בעת המהפכה האמריקאית.

חָדָשׁ!!: ציונות ושכל ישר (ספר) · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שיבת ציון היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל בשנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ציונות ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952 פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת נוער · ראה עוד »

תנועת דרור-ישראל

סמליל התנועה תנועת דרור-ישראל, שהוקמה בשנת 2006, מאגדת בתוכה את תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד", תנועת הבוגרים "מחדשי רעיון החלוץ בישראל" (מרח"ב), ואת "קהיליית קיבוצי הקבוצות השתפנים משימתיים".

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת דרור-ישראל · ראה עוד »

תנועת המזרחי

הסתדרות המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ציונות ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תקשורת

תקשורת היא תחום בחברה ובמדע שמהותו היא תהליך של העברת מסרי מידע.

חָדָשׁ!!: ציונות ותקשורת · ראה עוד »

תחבורה

לגשרים חשיבות מכרעת בתשתית התחבורתית תחבורה היא העברה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי תחבורה.

חָדָשׁ!!: ציונות ותחבורה · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: ציונות ותחדיש · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

אליעזר בן יהודה תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תושב

תושב הוא אדם המתגורר במקום מסוים: במדינה, ברשות מקומית, בשכונה וכדומה.

חָדָשׁ!!: ציונות ותושב · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

תוכנית בזל

תוכנית בזל, 1897 (מקור, בגרמנית) תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית בזל · ראה עוד »

תוכנית בילטמור

אבא הלל סילבר שלט רחוב בילטמור בפתח תקווה תוכנית בילטמור היא תוכנית שהתקבלה בוועידה של הארגונים הציוניים, אשר נקראה על שם מלון בילטמור בניו יורק, שבו התכנסה במאי 1942.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית בילטמור · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: ציונות ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

לאומיות

מפגינים אוחזים בדגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית, לפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ולאומיות · ראה עוד »

לוי אשכול

לוי אשכול (שְׁקוֹלְניק) (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ולוי אשכול · ראה עוד »

ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוֹצקין (ברוסית: Лео (Арье Лейб) Моцкин; 6 בדצמבר 1867, ברובארי, אוקראינה - 6 בנובמבר 1933, פריז) היה איש פוליטי יהודי-רוסי, יליד אוקראינה, לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות וליאו מוצקין · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות וט"ו באב · ראה עוד »

טריטוריאליזם יהודי

ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialist Organization), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.

חָדָשׁ!!: ציונות וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתב רוסי: Владимир (Зеев) Евгеньевич Жаботинский, ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי; י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 4 באוגוסט 1940, ליד ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ציונות וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה.

חָדָשׁ!!: ציונות וזכרון יעקב · ראה עוד »

חמוטל בר-יוסף

חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף (נולדה ב-1940) היא משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: ציונות וחמוטל בר-יוסף · ראה עוד »

חתים

הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר, ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ציונות וחתים · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: ציונות וחלוציות · ראה עוד »

חלוקת העולם על פי האסלאם

חלוקת העולם על פי האסלאם הוצעה לראשונה במאה ה-8 על ידי האימאם העיראקי אבו חניפה.

חָדָשׁ!!: ציונות וחלוקת העולם על פי האסלאם · ראה עוד »

חבר הלאומים

חבר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: ציונות וחבר הלאומים · ראה עוד »

חומה ומגדל

ניר דוד בראשיתו קיבוץ שער הגולן בבנייתו, מרץ 1937 בניית קיבוץ עין גב ביולי 1937 חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם.

חָדָשׁ!!: ציונות וחומה ומגדל · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.

חָדָשׁ!!: ציונות וחוק · ראה עוד »

חוק ההגירה של 1924

חוק ההגירה של 1924 בארצות הברית היה חוק פדרלי שהגביל את ההגירה לארצות הברית בתקופת הבדלנות.

חָדָשׁ!!: ציונות וחוק ההגירה של 1924 · ראה עוד »

חובבי ציון

חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בעלייה והתיישבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וחובבי ציון · ראה עוד »

חילונים

חילונים הם מגזר סוציולוגי במדינת ישראל, המגדיר את בני הציבור היהודי שהם בעלי הזיקה המועטה ביותר לדת.

חָדָשׁ!!: ציונות וחילונים · ראה עוד »

חיים ארלוזורוב

ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו), משה שרתוק ויצחק בן-צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד, ירושלים, 1933 ד"ר חיים (ויקטור) אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 – 16 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות וחיים ארלוזורוב · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים (עזריאל) וַיצמן (בכתיב המקורי: וויצמן; 27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג זרם הציונות הסינתטית ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות וחיים ויצמן · ראה עוד »

בן-ציון דינור

בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: ציונות ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בני עקיבא

בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ובני עקיבא · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: ציונות ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום

בנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום הוא שם ספרו של פרופסור אדריאן הייסטינגס העוסק במקורותיה של הלאומיות.

חָדָשׁ!!: ציונות ובנייתן של אומות: התנ"ך והיווצרות מדינות הלאום · ראה עוד »

ברל כצנלסון

ברל (בארי) כצנלסון (25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: ציונות וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברכת קיבוץ גלויות

ברכת קיבוץ גלויות היא הברכה העשירית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והראשונה מבין סדרת הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולגאולה השלמה(יחד עם ברכת המשפט, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה).

חָדָשׁ!!: ציונות וברכת קיבוץ גלויות · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודיים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות וברית שלום · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות וברית המועצות · ראה עוד »

ברית הציונים הרוויזיוניסטים

ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), היא תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: ציונות וברית הציונים הרוויזיוניסטים · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel, בצרפתית: Bâle, באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ, השוכנת על שתי גדות הריין, במקום בו גובלת שווייץ עם צרפת וגרמניה.

חָדָשׁ!!: ציונות ובזל · ראה עוד »

בורגנות

קרל מרקס השתמש במונח "בורגנות" לתיאור בעלי אמצעי הייצור בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי שאינו עוסק בעבודות כפיים.

חָדָשׁ!!: ציונות ובורגנות · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: ציונות ובודפשט · ראה עוד »

בין שתי מלחמות העולם

בין שתי מלחמות העולם או בקיצור בין המלחמות הוא כינוי של התקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה, כלומר, בין השנים 1919–1939.

חָדָשׁ!!: ציונות ובין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »

בית ספר

בית ספר באזור כפרי בסודאן, 2002 שיעור בבית-ספר בלואיזיאנה, ארצות הברית, 2006 בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 בית ספר הוא מוסד חינוכי בבעלות פרטית או ממשלתית, האחראי על פרק הלימוד הטרום־אקדמי.

חָדָשׁ!!: ציונות ובית ספר · ראה עוד »

בית לאומי לעם היהודי

בית לאומי הוא מושג מפתח בתולדות התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ובית לאומי לעם היהודי · ראה עוד »

בית"ר

זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה בית"ר, "ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור", היא תנועת הנוער והצעירים של התנועה הרוויזיוניסטית לפני הקמת המדינה, ושל תנועת החרות לאחר הקמתה.

חָדָשׁ!!: ציונות ובית"ר · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: ציונות וביל"ו · ראה עוד »

גן ילדים

חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל מעון יום של נעמת בעיר רמלה גן ילדים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.

חָדָשׁ!!: ציונות וגן ילדים · ראה עוד »

גאלאץ

גאלאץ (רומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה.

חָדָשׁ!!: ציונות וגאלאץ · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: ציונות וגאולה · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: ציונות וגרמניה · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Zeit, "התקופה הנאצית", או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל בפי היסטוריונים לרייך הגרמני בשנים 1933–1945, בתקופה בה נשלטה גרמניה על ידי המפלגה הנאצית ואדולף היטלר עמד בראש המדינה.

חָדָשׁ!!: ציונות וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 על ידי מי נחשבת לבירה?) – העיר העתיקה גליציה (באוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע; ברוסית: Галисия) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה מצפון להרי הקרפטים הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: ציונות וגליציה · ראה עוד »

גדעון שמעוני

פרופ' גדעון שמעוני גדעון שמעוני (נולד ב-27 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: ציונות וגדעון שמעוני · ראה עוד »

גישות למאפייניה של מדינת ישראל

לאופייה והגדרתה של מדינת ישראל מספר גישות שונות ולעיתים מנוגדות.

חָדָשׁ!!: ציונות וגישות למאפייניה של מדינת ישראל · ראה עוד »

דני גוטוויין

דני גוּטוויין (נולד ב-18 במאי 1953) הוא פרופסור בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודני גוטוויין · ראה עוד »

דרום אפריקה

רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודרום אפריקה · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: ציונות ודת · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב דֹב בֶּר בּוֹרוֹכוֹב (ביידיש: בער באָראָכאָװ; ברוסית: Бер Борохов), ז' בתמוז ה'תרמ"א, 3 ביולי 1881 – ב' בטבת ה'תרע"ח, 17 בדצמבר 1917, היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון וממנהיגיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא הדגל הרשמי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ודגל ישראל · ראה עוד »

דה-קולוניזציה של אפריקה

עצמאות מדינות אפריקה לאורך ציר הזמן הדה-קולוניזציה של אפריקה היה תהליך לאחר מלחמת העולם השנייה בו חדלו להתקיים הקולוניות האירופאיות באפריקה, ועל חורבותיהם קמו שורה של מדינות עצמאיות.

חָדָשׁ!!: ציונות ודה-קולוניזציה של אפריקה · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: ציונות ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1855, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ועסקן ציוני ונשיאהּ השני של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: ציונות ודוד וולפסון · ראה עוד »

ה'תרמ"ב

יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.

חָדָשׁ!!: ציונות וה'תרמ"ב · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה (באנגלית The United Kingdom of Great Britain), הידועה לרוב כממלכה המאוחדת (UK) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. הממלכה המאוחדת היא הציר המרכזי של 54 מדינות חבר העמים הבריטי, שבראשן עומדת המלכה אליזבת השנייה, המכהנת מאז 1952. כמו במונרכיות אחרות באירופה בימינו, סמכותה של המלכה מצומצמת ביותר, ותפקידה בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בממלכה המאוחדת כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלכה. הממלכה המאוחדת היא המדינה ה-22 בגודלה מבחינת אוכלוסייה, עם אוכלוסייה המוערכת בכ-65 מיליון תושבים. היא מונרכיה חוקתית עם שלטון דמוקרטי פרלמנטרי. בירתה היא לונדון, עיר גלובלית חשובה ומרכז כלכלי עם אוכלוסייה של כ-10,310,000 תושבים, והיא הרביעית בגודלה באירופה והשנייה בגודלה באיחוד האירופי. המדינה מורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית, באנגלית: Home Nations), שבעבר התקיימו כמדינות נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. בעבר אירלנד הייתה חלק מהממלכה אך היא פרשה מהאיחוד בשנת 1921 ולממלכה המאוחדת נותרה צפון אירלנד, שמהווה שישית בלבד מהאי האירי. מאז התפרקות האימפריה הבריטית, הממלכה המאוחדת כבר לא נחשבת למעצמת על, אך היא בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם ואחת המעצמות המתועשות והחזקות בתבל. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7) ו-G20, כלכלתה של בריטניה היא מהמשגשגות בעולם והיא המדינה בעלת התקציב השלישי בגודלו בעולם. הממלכה המאוחדת היא חברה מייסדת של האו"ם עם זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון; אחת החברות המייסדות של ברית נאט"ו; ומדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי. היא המדינה המרכזית בחבר העמים הבריטי, שכולל את רוב המדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית. במרץ 2017 החלה הממלכה בהליך היפרדות מן האיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: ציונות והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח הגרגוריאני המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: ציונות והמאה ה-21 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: ציונות והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב בניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: ציונות והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: ציונות והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המשביר לצרכן

"המשביר 365 החזקות בע"מ" (לשעבר המשביר לצרכן החדש בע"מ), או בקיצור הנפוץ, "המשביר לצרכן", היא רשת בתי כלבו המספקת מגוון מוצרים רחב לבית ולמשפחה ונחשבת לגדולה בישראל בתחומה.

חָדָשׁ!!: ציונות והמשביר לצרכן · ראה עוד »

המזרח התיכון

מדינות מרכז אסיה קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון המזרח התיכון הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי במפגש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה.

חָדָשׁ!!: ציונות והמזרח התיכון · ראה עוד »

המחנות העולים

סמל התנועה חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה, תל אביב המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית – ציונית -סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.

חָדָשׁ!!: ציונות והמחנות העולים · ראה עוד »

המכון לאסטרטגיה ציונית

המכון לאסטרטגיה ציונית הוא מכון מחקר ישראלי שמטרתו, כעולה מפרסומיו, "לתרום לשגשוגה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי תוך שמירה על ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חָדָשׁ!!: ציונות והמכון לאסטרטגיה ציונית · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ״ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: ציונות והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: ציונות והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית בשיאה, 1683 האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ציונות והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית או רוסיה הקיסרית (ברוסית: Российская Империя- Россійская Имперія) הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה בהיסטוריה של רוסיה, החל בעלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הבריטית

האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: ציונות והאימפריה הבריטית · ראה עוד »

הנוער העובד והלומד

הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) היא תנועת נוער שיסודותיה בתנועת הנוער העובד, שהוקמה ב-1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. "הנוער העובד" התמזגה בשנת 1959 עם התנועה המאוחדת ליצירת "הנוער העובד והלומד" (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח). התנועה מהווה היום את מעגל החיים הצעיר של תנועת דרור ישראל. בתנועה כיום מאות סניפים, קנים ומועדונים בכל רחבי הארץ. בתנועה חברים עשרות אלפי חניכים. את חניכי התנועה ניתן לזהות על-פי החולצה הכחולה המסמלת את מעמד הפועלים העובד, והשרוך האדום המסמל את דם הפועלים והעמדות הסוציאליסטיות של התנועה. לנוער העובד והלומד תנועת-אחות בינלאומית הנקראת הבונים דרור, וכן קשרים הדוקים עם איגודים מקצועיים לנוער ותנועות וארגוני נוער סוציאליסטים ברחבי העולם. תנועת הנוער העובד והלומד פועלת במתכונת של פדרציה. היא מורכבת ממספר חלקים. התנועה חברה, יחד עם תנועת המחנות העולים במעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות וכן חברה יחד עם תנועת השומר הצעיר בתנועת הפאלקון העולמית.

חָדָשׁ!!: ציונות והנוער העובד והלומד · ראה עוד »

הנוער הציוני

הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות והנוער הציוני · ראה עוד »

הנוער הלאומי

תנועת ״הנוער הלאומי- בית״ר״ (עד שנת 2014: ״הנוער הלאומי״) היא תנועת נוער שנוסדה בשנת 1934 על ידי הסתדרות העובדים הלאומית, כתנועת נוער ציונית חברתית המחנכת להזדהות עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שבאים לביטוי במגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ציונות והנוער הלאומי · ראה עוד »

הספר הלבן הראשון

הספר הלבן הראשון, הנקרא גם הספר הלבן של צ'רצ'יל (באנגלית: Churchill White Paper), הוא ספר לבן שפורסם בחודש יוני 1922 על ידי שר המושבות של בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, ותיאר את הכוונות המדיניות של בריטניה בנוגע לעתידה של ארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ציונות והספר הלבן הראשון · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסופות בנגב

הַסּוּפוֹת בַּנֶּגֶב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי לפוגרומים שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 ביהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: ציונות והסופות בנגב · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והסוכנות היהודית · ראה עוד »

הסכם העברה

הסכם העברה ("טרנספר") היה הסכם שנחתם ב-25 באוגוסט 1933 בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: ציונות והסכם העברה · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי-ערבי הוא מאבק בין התנועה הציונית לבין מדינות הליגה הערבית, מסוף המאה ה-19 ובעיקר במהלך המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ציונות והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל העלייה משנת תרמ"ב (1881), עד שנת תרס"ד (1904).

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 בונים בתל אביב ברחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה השלישית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה החמישית · ראה עוד »

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והעלייה ההמונית · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה בתוך הציבור החרדי בישראל, המתייחדת בהתנגדותה לציונות ולשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה.

חָדָשׁ!!: ציונות והעדה החרדית · ראה עוד »

העובד הציוני

העובד הציוני היא תנועת התיישבות שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1936 כתנועה פוליטית וכמפלגה על ידי יוצאי תנועת הנוער הציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות והעובד הציוני · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; "המזרחי" פירושו "מרכז רוחני") היא תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: ציונות והפועל המזרחי · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: ציונות והפועל הצעיר · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והצהרת בלפור · ראה עוד »

הצופים העבריים

"תנועת הצופים העבריים בישראל" (בקיצור הצופים) היא תנועת נוער בלתי-מפלגתית וחלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית".

חָדָשׁ!!: ציונות והצופים העבריים · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הוא שמה של מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מן הצד המרכזי בפוליטיקה בישראל התקיימה החל מראשית שנות השלושים ועד לשנות השישים.

חָדָשׁ!!: ציונות והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הראשון

דיוקנאותיהם של צירי הקונגרס הציוני העולמי הראשון: "אספת הציונים, בזל, א'ב'ג' אלול תרנ"ז", 1897 הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השני

הרצל נואם בקונגרס הציוני השני בבזל, 1898 הקונגרס הציוני השני של הקונגרס הציוני העולמי, התקיים בבית הקזינו בבזל בימים 31-28 באוגוסט 1898.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני העולמי השני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השישי

בנימין זאב הרצל די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 הקונגרס הציוני השישי התקיים בבזל ב-23-28 באוגוסט 1903.

חָדָשׁ!!: ציונות והקונגרס הציוני העולמי השישי · ראה עוד »

השאלה היהודית

מחנה ההשמדה אושוויץ, שבו נערך חלק משמעותי מהפתרון הסופי השאלה היהודית או הבעיה היהודית (גם: שאלת היהודים או בעיית היהודים) היה כינוי שרווח בשיח האירופי בהתייחס למגוון רחב של שאלות חברתיות הנוגעות למצבם ומעמדם של יהודי אירופה בחברה האירופית.

חָדָשׁ!!: ציונות והשאלה היהודית · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת נוער הציונית הראשונה בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ציונות והשומר הצעיר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: ציונות והשואה · ראה עוד »

התנועה לאחדות העבודה

התנועה לאחדות העבודה הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ביישוב, שנוסדה על ידי "סיעה ב'" שפרשה ממפא"י והשתתפה לראשונה כמפלגה עצמאית בבחירות להסתדרות בשנת 1944.

חָדָשׁ!!: ציונות והתנועה לאחדות העבודה · ראה עוד »

התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון

התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון (או המפלגה לאחדות העבודה פועלי ציון) הייתה מפלגה שנוסדה בשנת 1946 כאשר התנועה לאחדות העבודה התאחדה עם המפלגה הקטנה פועלי ציון שמאל.

חָדָשׁ!!: ציונות והתנועה לאחדות העבודה פועלי ציון · ראה עוד »

התנועה הלאומית הפלסטינית

התנועה הלאומית הפלסטינית היא שם כולל לזרמים וארגונים הפועלים למען הגדרה עצמית לערבים הפלסטינים על-בסיס רעיון הלאומיות והשאיפה למדינה פלסטינית ריבונית.

חָדָשׁ!!: ציונות והתנועה הלאומית הפלסטינית · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) התקופה העות'מאנית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ציונות והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה היה הִמְנוֹנהּ של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: ציונות והתקווה · ראה עוד »

התיישבות

התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.

חָדָשׁ!!: ציונות והתיישבות · ראה עוד »

הבלתי מפלגתיים

הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ציונות והבלתי מפלגתיים · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשה האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה, ליטא ופולין (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין רוסלאַנד, ליטע און פּוילן; בקיצור הבונד, "האיגוד") היה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: ציונות והבונד · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: ציונות והגירה · ראה עוד »

הגירה המונית

מהגרים סינים על סיפונה של ספינת קיטור, בדרכם לסן פרנסיסקו, איור משנת 1876. הגירה המונית היא תופעה בה קבוצות גדולות של אנשים מהגרים מאזור גאוגרפי אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: ציונות והגירה המונית · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: ציונות וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: ציונות וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934).

חָדָשׁ!!: ציונות וההעפלה · ראה עוד »

הומניזם

הומניזם הוא גישה פילוסופית מוסרית מרכזית ומרובת ענפים, המבוססת על הרצון החופשי של האדם ומדגישה את היותו סוכן מרכזי, המשפיע על הסביבה שלו כאדם יחיד וכקבוצה אנושית.

חָדָשׁ!!: ציונות והומניזם · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ציונות והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הסמליל של הוצאת שוקן הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים אשר הוקמה בברלין בירת גרמניה על ידי איש העסקים היהודי-גרמני שלמה זלמן שוקן ב-1931.

חָדָשׁ!!: ציונות והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה

הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה (על ידי עבודת אדמה) היה הגוף הביצועי שנבחר בקונגרס פוקשאן, ב-11 בינואר 1882, לשם ארגון העלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והכנסת · ראה עוד »

הכנענים

נמרוד'''" (1939), מאת יצחק דנציגר "הכנענים" (העברים הצעירים) היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית.

חָדָשׁ!!: ציונות והכנענים · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: ציונות והכרזת העצמאות · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: ציונות והיסטוריה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות והיישוב · ראה עוד »

ועד חלוצי יסוד המעלה

סמל ועד חלוצי יסוד המעלה ועד חלוצי יסוד המעלה הוקם ביפו בכ"ח באדר תרמ"ב - 9 במרץ 1882, על ידי זלמן דוד ליבונטין, במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל, לקיים התיישבות חקלאית של יהודים ולייסד מושבה ליוצאי רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות וועד חלוצי יסוד המעלה · ראה עוד »

ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל

דוד בן-גוריון מעיד בפני הוועדה יהודה לייב מאגנס ומרטין בובר מעידים בפני הוועדה ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל (באנגלית: Anglo-American Committee of Inquiry on Jewish Problems in Palestine and Europe) הייתה ועדה שהוטל עליה להציע פתרון לבעיית ארץ ישראל ובעיית היהודים העקורים באירופה.

חָדָשׁ!!: ציונות וועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל · ראה עוד »

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

חָדָשׁ!!: ציונות וועידת קטוביץ · ראה עוד »

ולאכיה

ולאכיה בסביבות שנת 1390 ולאכיה או ואלאכיה (רומנית: Ţara Românească – מילולית: הארץ הרומנית; טורקית: Eflak; הונגרית: Havasalföld; גרמנית: Walachei) היא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.

חָדָשׁ!!: ציונות וולאכיה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו בית כנסת הגדול בווינה. היחידי ששרד את "ליל הבדולח" נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: ציונות ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: ציונות ווילנה · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

כתב המנדט

העמוד הראשון של המנדט על פלשתינה (א"י) ועבר הירדן, שהוצג בפני הפרלמנט הבריטי בדצמבר 1922, לפני כניסתו לתוקף בשנת 1923. כתב המנדט (באנגלית: The Mandate for Palestine) הוא אמנה בינלאומית הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, שהתקבלה על ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922, ושימשה כמסמך הבסיסי הקובע את סדרי החיים והשלטון בארץ ישראל, הן מבחינה בינלאומית, והן מבחינת המשפט הפנימי בארץ, במהלך תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ציונות וכתב המנדט · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות ויפו · ראה עוד »

יצחק טבנקין

יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: ציונות ויצחק טבנקין · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן-צבי (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 24 בנובמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (י"ט בחשוון ת"ר, 1839 -י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: ציונות ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: ציונות וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל · ראה עוד »

ישראל קולת

ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 1927 – 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל קולת · ראה עוד »

ישראל שוחט

שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס - 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל שוחט · ראה עוד »

ישראל זנגוויל

כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (Israel Zangwill; 11 בפברואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-אנגלי נודע ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ציונות וישראל זנגוויל · ראה עוד »

יחיאל צ'לנוב

ד"ר צ'לנוב, סוף 1926 יחיאל יפים ולדימירוביץ' צְ'לֶנוֹב (נכתב גם צ'לינוב, טשלנוב, טשלינוב; בכתיב יידי: טשלענאָוו; בכתיב רוסי: Иехиэль (Ефим Владимирович) Членов; בכתיב לטיני: Efim Wladimirovich (Yehiel) Tschlenow, או Chlenov; ט"ו בתשרי תרכ"ד, ספטמבר 1863, קרמנצ'וג, פלך פולטבה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – י"ט בשבט תרע"ח, 31 בינואר 1918, לונדון, בריטניה) היה רופא ומנהיג ציוני, אשר שימש במשך שנים רבות יושב ראש הקונגרסים של ציוני רוסיה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויחיאל צ'לנוב · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, ומזרחים - מושגים החופפים במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אירופה

יהודים התיישבו באירופה לראשונה בתקופה ההלניסטית וביתר שאת בתקופת הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהושע קניאל

יהושע קניאל יהושע קניאל (Kaniel; 20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהושע קניאל · ראה עוד »

יהודה אלקלעי

דיוקנו של הרב יהודה אלקלעי ורעייתו אסתר בווינה, 1874, לפני עלייתם לארץ ישראל הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 - ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, ממבשרי הציונות הראשונים.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה אלקלעי · ראה עוד »

יהודה ריינהרץ

יהודה ריינהרץ (באנגלית: Jehuda Reinharz; נולד ב-1 באוגוסט 1944) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, יליד ישראל, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה בשנים 2010-1994.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה ריינהרץ · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב פינסקר יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер; א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי, מראשי תנועת חיבת ציון ואבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות תקמ"ט 1789 - י"ז בניסן תרי"ב 1852), היה רב ספרדי, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ציונות ויהודים · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: ציונות ויומני כרמל · ראה עוד »

יואל רפל

יואל רפל ד"ר יואל רפל (נולד ב-4 באוקטובר 1946) הוא היסטוריון של עם ישראל וארץ ישראל, סופר, עורך ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ציונות ויואל רפל · ראה עוד »

יוסף שלמון

פרופ' יוסף שלמון יוסף שַׂלְמוֹן (Salmon; נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.

חָדָשׁ!!: ציונות ויוסף שלמון · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: ציונות ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מקורו של השם "יוונים" הוא מהתרבות האיונית. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף מהערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3000 השנים באסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויוונים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ציונות ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ. יידישיזם הוא אידאולוגיה הגורסת קידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: ציונות ויידישיזם · ראה עוד »

11 בינואר

11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו11 בינואר · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1881 · ראה עוד »

1882

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1882 · ראה עוד »

1890

נולד שארל דה גול.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1890 · ראה עוד »

1894

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1894 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1896 · ראה עוד »

1897

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1897 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1905 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1908 · ראה עוד »

1913

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1913 · ראה עוד »

1914

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1914 · ראה עוד »

1917

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1917 · ראה עוד »

1920

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1920 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1924 · ראה עוד »

1925

|.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1925 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1929 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1933 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1939 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1942 · ראה עוד »

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1944 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1948 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ציונות ו1949 · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו2 בנובמבר · ראה עוד »

25 באוגוסט

25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ו25 באוגוסט · ראה עוד »

29 באוגוסט

29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ציונות ו29 באוגוסט · ראה עוד »

29 בנובמבר

29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו29 בנובמבר · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ציונות ו31 ביולי · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ציוני, ציונים, הציונות, התנועה הציונית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ציונות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »