סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קאנוניזציה של כתבים

מַדָד קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו. [1]

88 יחסים: מנחם הרן, מצהף קדוס, מרטין לותר, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מוסד ביאליק, מוחמד, מכה, אסלאם, אלוהים, אוטונומיה, נצרות, נבואה, נביאים, נגע חמאדי, נגד אפיון, ספר מלחמות ה' (מקרא), ספר מלכים, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר הישר (מקרא), ספר היובלים, ספר יהושע, סרגל, ערבית, עזרא הסופר, עברית, עומר בן אל-ח'טאב, עות'מאן בן עפאן, פרושים, פילולוגיה, צדוקים, קנה מידה, קרתגו, קוינה, רות, רוח הקודש (יהדות), שומרונים, שיר השירים, תנ"ך, תפקידה של הכנסייה הקתולית בתרבות המערבית, תקופת בית שני, תרביץ, תרגום השבעים, תורה, תורה שבעל-פה, ..., תיבת מרקה, לשון קודש, לטינית, ח'ליפה, חז"ל, חזון עזרא, בן סירא, בשורות אפוקריפיות, בית המקדש השני, ביתא ישראל, ביבליה, גנוסיס, געז, דת, דברי הימים, המאה ה-7, הספרים החיצוניים, העשור הראשון של המאה ה-21, הקוראן, הלוח העברי, הלכה, הברית החדשה, הברית הישנה, הבשורה על פי תומאס, הבשורה של יהודה, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, כת, כתבי קודש, כתובים, כהן, כהן גדול, יעקב שביט, ירמיהו, ירושלים, יהודה (חבל ארץ), יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוונית. להרחיב מדד (38 יותר) »

מנחם הרן

מנחם הרן, ינואר 2008 מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומנחם הרן · ראה עוד »

מצהף קדוס

מצהף קדוס (עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומצהף קדוס · ראה עוד »

מרטין לותר

מרטין לותר (גרמנית: Martin Luther; 10 בנובמבר 1483 – 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשון במעלה של הנצרות הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומרטין לותר · ראה עוד »

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות ים המלח.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע' ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֶנוֹי יֶרֶמִיוּ, ''קינות לירמיהו'') 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים והגליית תושביה, ונכנסו בהמשך לקאנון ספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומגילת קהלת · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומוחמד · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה), מקום הולדתו של מוחמד, היא העיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכנת בערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ומכה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואסלאם · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואלוהים · ראה עוד »

אוטונומיה

מדינות הכוללות לפחות אזור אוטונומי אחד אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ואוטונומיה · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונצרות · ראה עוד »

נבואה

בדתות ובפילוסופיות שונות, נבואה היא תופעה רוחנית בה נאצלת על האדם רוח ממקור עליון והוא מתרומם למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות על העבר ההווה והעתיד.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונבואה · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונביאים · ראה עוד »

נגע חמאדי

נַגְע חַמָּאדִי (נכתב לעיתים נאג חמאדי; מערבית: نجع حمادي) היא עיר במצרים השוכנת על הגדה המערבית של הנילוס, מרחק של כ-80 ק"מ מלוקסור.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונגע חמאדי · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ונגד אפיון · ראה עוד »

ספר מלחמות ה' (מקרא)

ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר, ואבד.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר מלחמות ה' (מקרא) · ראה עוד »

ספר מלכים

מוחרקה תיאור הקרב שבו נפגע המלך אחאב, מאת גוסטב דורה ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר מלכים · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר שמואל · ראה עוד »

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר שופטים · ראה עוד »

ספר הישר (מקרא)

הצירוף ספר הישר מוזכר פעמיים במפורש במקרא, ולא ברור לאיזה ספר הכוונה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר הישר (מקרא) · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר היובלים · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וספר יהושע · ראה עוד »

סרגל

סרגלים מסוגים שונים סרגל מתקפל סרגל הוא כלי שלו יש לפחות צד אחד ישר, שעל פי רוב מסומן בשנתות המיועדות למדידת מרחקים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וסרגל · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וערבית · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועזרא הסופר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועברית · ראה עוד »

עומר בן אל-ח'טאב

עֻמַר בִן אלְחַ'טַּאב (בערבית: عمر بن الخطّاب; 586-644) היה הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »

עות'מאן בן עפאן

עות'מאן בן עפאן (ערבית: عثمان بن عفان; 574–656) היה הח'ליפה השלישי במניין "ארבעת הח'ליפים הצדיקים" ששלטו באימפריה המוסלמית לאחר מוחמד.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ועות'מאן בן עפאן · ראה עוד »

פרושים

פְּרוּשִׁים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ופרושים · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (ביוונית: פילוס - Φιλος שפירושה אוהב, ידיד ו-לוגוס - λογος שפירושה מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת הטקסט, קביעת הנוסח המקורי של טקסט, זיהוי מחברו, וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ופילולוגיה · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוּקִים היו כיתה יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וצדוקים · ראה עוד »

קנה מידה

קנה מידה הוא היחס בין גודל המיוצג במפה, בדגם אדריכלי או באמצעי אחר להדמיה, לבין גודלו במציאות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וקנה מידה · ראה עוד »

קרתגו

מראה בהריסות קרתגו קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ (בפיניקית: 𐤒𐤓𐤕 𐤇𐤃𐤔𐤕, "עיר חדשה"; בלטינית: Carthago; יוונית: Καρχηδών, תעתיק: קארכדון) הייתה עיר ומעצמה בנומידיה, בשטחה הנוכחי של תוניסיה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וקרתגו · ראה עוד »

קוינה

שפת הקוֹינֶה או יוונית קוינה (Koiné Greek, Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס - 300 לספירה).

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וקוינה · ראה עוד »

רות

וורשה. הציור משנת 1853 דמותה של רות בכנסיית הדורמיציון בירושלים רות, מאת אנטוניו קורטינה פרינוס רוּת המואבייה היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, והסבתא רבתא של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ורות · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש הוא ביטוי לאמצעי קישור הקיים בין האל לאדם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ושומרונים · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ושיר השירים · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותנ"ך · ראה עוד »

תפקידה של הכנסייה הקתולית בתרבות המערבית

לכנסייה הקתולית היה חלק חשוב בעיצוב של תרבות המערב.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותפקידה של הכנסייה הקתולית בתרבות המערבית · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרביץ

כתב העת "תרביץ" תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותרביץ · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי כתבי יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותרגום השבעים · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תיבת מרקה

כריכת הספר תיבת מרקה בעריכתו ותרגומו של פרופ' זאב בן-חיים 1988 תיבת מרקֶה (או מימר מרקה) הוא שמו של קובץ דרשות וביאורים על התורה השומרונית שנתחבר במאה הרביעית לספירה בידי החכם השומרוני מרקה בן עמרם בן סרד, בן זמנו של בבא רבה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ותיבת מרקה · ראה עוד »

לשון קודש

לשון קודש היא שפה, לעיתים שפה מתה, המשמשת לצרכים דתיים, ואינה משמשת כשפת דיבור יומיומית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ולשון קודש · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ולטינית · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא השם או התואר של המנהיג האסלאמי של ה"אמה" (أمة), או אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וח'ליפה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וחז"ל · ראה עוד »

חזון עזרא

עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וחזון עזרא · ראה עוד »

בן סירא

הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, מבחינת מספר האזכורים שלו במקורות יהודיים ומבחינת הפופולריות שהייתה לו בקרב יהודים ונוצרים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ובן סירא · ראה עוד »

בשורות אפוקריפיות

העמוד הראשון מן הבשורה על פי יהודה. בשורות אפוקריפיות הן כל ספרי הבשורה אודות חיי ישו וסיעתו שלא נכללו בתוך הקאנון הנוצרי המאוגד בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ובשורות אפוקריפיות · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ובית המקדש השני · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (באמהרית: ቤተ እስራኤል - "בֵּתא אִסרַאֶל", בגעז ובתגרית: ቢተ አሥራኤል - "בִּתא אִשׂרַאֶל"; תרגום: "בית ישראל", משמעות: "קהילת ישראל") הוא כינוי לקהילת יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וביתא ישראל · ראה עוד »

ביבליה

במילה ביבליה (Biblia) מכנים את כתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל אחד לפי הקאנון שלו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וביבליה · ראה עוד »

גנוסיס

חיתוך עץ הממחיש את התפיסה הגנוסטית של רצונו של האדם לחתור מעבר למטריאליזם שמסתיר ממנו את האידאות הרוחניות הגנוסטיקה או גנוסטיות (יוונית: γνωστικισμός; " ידיעה, הכרה") היא כינוי למגוון השקפות מיסטיות שהופיעו באגן הים התיכון סביב תחילת הספירה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וגנוסיס · ראה עוד »

געז

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם "אתיופית (קלאסית)", "חבשית", ובעבר גם "כושית") היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הכרוניקות של הקיסרות האתיופית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וגעז · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ודת · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ודברי הימים · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והמאה ה-7 · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והספרים החיצוניים · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-21

רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »

הקוראן

הקוּרְאָן (בערבית القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم - "הקוראן הנכבד"; בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים") הוא ספר הקודש של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והקוראן · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והלכה · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (יוונית: Η Καινή Διαθήκη) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והברית החדשה · ראה עוד »

הברית הישנה

הברית הישנה הוא כינוי נוצרי לחלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והברית הישנה · ראה עוד »

הבשורה על פי תומאס

ממוזער הבשורה על פי תומאס הוא פפירוס בשפה הקופטית שהתגלה בשנת 1945 בנגע חמאדי שבמצרים ומיוחס לתומאס הקדוש.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והבשורה על פי תומאס · ראה עוד »

הבשורה של יהודה

עמוד 33 מקודקס צ'אקוס, הוא העמוד הראשון של '''הבשורה של יהודה'''. הבשורה של יהודה היא בשורה גנוסטית, המתארת שיחות שנערכו כביכול בין ישו לבין תלמידיו, ובעיקר עם יהודה איש קריות, במהלך ימיו האחרונים של ישו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והבשורה של יהודה · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום שעל פי אמונתם זהו מקום משכנו של ארון הברית בשכונת החבשים בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, בשמה הרשמי: כנסיית תוואחדו האורתודוקסית האתיופית (באמהרית: የኢትዮጵያ ኦርቶዶክስ ተዋህዶ ቤተክርስቲያን, תעתיק: "יאתיופיה אורתודוקס תוואחדו ביתא-כריסטיאן", מכונה בקיצור בשם "ביתא מריאם" על שמה של מרים, אם ישו) היא כנסייה נוצרית המשתייכת לנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

כת

שבתי צבי בציור משנת 1665, אבי כת השבתאות כת הוא מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכת · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכתבי קודש · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה (ספר אחד), דברי הימים (ספר אחד).

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכתובים · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראשון הכהנים בעם ישראל, האדם שעמד בכל דור בראש הממסד הדתי היהודי.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וכהן גדול · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור מן המניין, לשעבר ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויעקב שביט · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית לפי התנ"ך יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים וירושלים · ראה עוד »

יהודה (חבל ארץ)

נחל פרת מדבר יהודה אזור נחל תקוע חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי מעבר לו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויהודים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה של כתבים ויוונית · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

קאנוניזציה (של כתבים), קאנוניזציה של התנ"ך, קאנוניזציה של המקרא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קאנוניזציה_של_כתבים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »