סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קודקס

מַדָד קודקס

קודקס כתוב על קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו. [1]

33 יחסים: מאיר בר-אילן (חוקר), משפט קאנוני, מגילה, איחוד גרמניה, ספר, ספר תורה, ספרייה, סיני (כתב עת), ערבית, עברית, עור (חומר גלם), פפירוס, קלף (יהדות), קורפוס יוריס קיוויליס, קוד נפוליאון, קודקס אזרחי, רשות מחוקקת, תנ"ך, לטינית, חוק, חוקי חמורבי, בצלאל בר כוכבא, גאונים, געז, גזע (עץ), המאה ה-2, המאה ה-3, המשפט הרומי, העת העתיקה, הקודקס האזרחי הגרמני, הקיסרות הגרמנית, כתר ארם צובא, יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.

מאיר בר-אילן (חוקר)

ממוזער מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: קודקס ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

משפט קאנוני

המשפט הקאנוני הוא שיטת משפט שפותחה בידי הכנסייה הקתולית וכנסיות אחרות.

חָדָשׁ!!: קודקס ומשפט קאנוני · ראה עוד »

מגילה

ספר תורה על פי כללי ההלכה הוא מגילה הכתובה בדיו על קלף על ידי סופר סת"ם מגילה היא רצועה ארוכה של קלף, פפירוס או נייר, שעליה נכתבו סימני כתב ואיורים בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: קודקס ומגילה · ראה עוד »

איחוד גרמניה

פרידריך השלישי, עומד לימין אביו וילהלם. ציור של אנטון פון ורנר. איחוד גרמניה היה תהליך שבו אוחדו מדינות גרמניה למדינה אחת, בעיצובו והנהגתו של המדינאי אוטו פון ביסמרק.

חָדָשׁ!!: קודקס ואיחוד גרמניה · ראה עוד »

ספר

תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס מדפי ספרים אישה קוראת ספרים בחיק הטבע ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: קודקס וספר · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: קודקס וספר תורה · ראה עוד »

ספרייה

ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם.

חָדָשׁ!!: קודקס וספרייה · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: קודקס וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: קודקס וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: קודקס ועברית · ראה עוד »

עור (חומר גלם)

עור, מוצרי עור וכלים לעיבודו עור הוא חומר גלם המיוצר מעורם של בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: קודקס ועור (חומר גלם) · ראה עוד »

פפירוס

פפירוס הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: קודקס ופפירוס · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: קודקס וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קורפוס יוריס קיוויליס

קורפוס יוריס קיוויליס (שלפעמים נהגה כ"קורפוס יוריס סיוויליס") (בלטינית: Corpus Juris Civilis), או קוד החוקים הביזנטי, (בתרגום חופשי, "גוף החקיקה האזרחית") היה אוסף שיטתי של המשפט הרומי שנערך על ידי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית במאה ה-6.

חָדָשׁ!!: קודקס וקורפוס יוריס קיוויליס · ראה עוד »

קוד נפוליאון

העמוד הראשון של המהדורה הראשונה של קוד נפוליאון קוד נפוליאון או קודקס נפוליאון (נקרא גם בשם הקוד האזרחי של צרפת; בצרפתית: code civil) היה הקודקס האזרחי הצרפתי, שכונן על-פי פקודתו של נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת.

חָדָשׁ!!: קודקס וקוד נפוליאון · ראה עוד »

קודקס אזרחי

קודקס אזרחי הוא אוסף שיטתי של חוקים אשר נועד להתמודד באופן מקיף עם תחומי הליבה של המשפט האזרחי.

חָדָשׁ!!: קודקס וקודקס אזרחי · ראה עוד »

רשות מחוקקת

משכן הכנסת - משכנה של הרשות המחוקקת במדינת ישראל. רשויות מחוקקות רשות מחוקקת היא הרשות האחראית על חקיקת החוקים, ולעיתים מהווה רשות מבקרת של הרשות המבצעת.

חָדָשׁ!!: קודקס ורשות מחוקקת · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: קודקס ותנ"ך · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: קודקס ולטינית · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה.

חָדָשׁ!!: קודקס וחוק · ראה עוד »

חוקי חמורבי

המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: קודקס וחוקי חמורבי · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: קודקס ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: קודקס וגאונים · ראה עוד »

געז

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם "אתיופית (קלאסית)", "חבשית", ובעבר גם "כושית") היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הכרוניקות של הקיסרות האתיופית.

חָדָשׁ!!: קודקס וגעז · ראה עוד »

גזע (עץ)

גזע עץ לבנה גזע עץ קטלב גזע העץ הוא החלק של העץ המופיע מעל לפני האדמה.

חָדָשׁ!!: קודקס וגזע (עץ) · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: קודקס והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: קודקס והמאה ה-3 · ראה עוד »

המשפט הרומי

המשפט הרומי הוא המערכת המשפטית של רומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: קודקס והמשפט הרומי · ראה עוד »

העת העתיקה

הפירמידה של חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. מפת כדור הארץ בסביבות 1000 לפנה"ס העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476).

חָדָשׁ!!: קודקס והעת העתיקה · ראה עוד »

הקודקס האזרחי הגרמני

הקודקס האזרחי הגרמני (בגרמנית: Bürgerliches Gesetzbuch; ידוע בר"ת BGB) הוא הקודקס האזרחי הנהוג בגרמניה מאז 1 בינואר 1900, ונחשב לפריצת דרך בתחום חקיקת המשפט האזרחי.

חָדָשׁ!!: קודקס והקודקס האזרחי הגרמני · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

ממוזער הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: קודקס והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימנים הנראים כחריכה חלב לאחר שריפתו ב-1947 משה דוד קאסוטו, מגדולי חוקרי הכתר פרויקט מפעל המקרא, המתבסס על נוסח הכתר דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. הדף הראשון בבראשית ב"כתר ירושלים", מהדורה המחקה את צורת הכתיבה של כתר ארם צובה היכל הספר בירושלים, משכנו הנוכחי של "הכתר" כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כללי המסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך.

חָדָשׁ!!: קודקס וכתר ארם צובא · ראה עוד »

יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית

יוסטיניאנוס הראשון על גבי פסיפס בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה פסל יוסטיניאנוס הראשון בסקופיה פלוויוס פטרוס סאבטיוס איוסטיניאנוס, (ביוונית: Ιουστινιανός), הידוע יותר בתור יוסטיניאנוס הראשון (11 במאי 483 - 14 בנובמבר 565), קיסר האימפריה הביזנטית החל מה-1 באוגוסט 527 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: קודקס ויוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

קובץ חוקים, מצחף.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קודקס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »