סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קידוש

מַדָד קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר. [1]

123 יחסים: מן, מנהג (יהדות), מסכת פסחים, מסכת ברכות, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות קידוש השבת בדברים, מצוות לא תעשה, מצווה, משנה ברורה, משקה חריף, מזרחים, מחמצת שאור, מחלוקת, מדרש תנחומא, מוסד הרב קוק, מי שברך, מים, מיץ ענבים, אפייה, ארמית, ארץ ישראל, ארבעה טורים, ארוחה, אתה בחרתנו מכל העמים, אחרונים, אברהם אבלי הלוי גומבינר, נסכים (קורבן), נרות שבת ויום טוב, נטילת ידיים, סעודת פורים, סעודה שלישית, סברי מרנן, סדר רב עמרם גאון, סוכר, ענב, ערב שבת, ערוך השולחן, עשרת הדיברות, פסטור, פרשת ואתחנן, צפון אפריקה, קטן (הלכה), קורבן (יהדות), ר"ן, רמב"ם, רא"ש, ראש השנה, ראשונים, רש"י, רב נטרונאי גאון, ..., רב האי גאון, רבנו תם, רביעית, רי"ף, ש"ס וילנא, שמות, שלוש רגלים, שליח ציבור, שבת, שביעי של פסח, שולחן ערוך, תנ"ך, תנועת החסידות, תסיסה, תפילת ערבית של שבת, תפילת שחרית של שבת, תפילת העמידה, תקנת חכמים, תלמוד בבלי, תוספות, לשון סגי נהור, לחם, לחם משנה, טקס, טל, זמירות ופיוטים לשבת, חמר מדינה, חלה, חז"ל, בר מצווה, ברכת שהחיינו, ברכת שהכל נהיה בדברו, ברכת בורא פרי הגפן, ברכה, ברכה לבטלה, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), בחירת עם ישראל, ביסולפיט, בירה, בית המקדש, בית כנסת, בית יוסף, גאונים, גביע (כלי), גבירותי ורבותי, דאורייתא ודרבנן, דניאל גולדשמידט, דוד אבודרהם, דוד ביגמן, דוד הלוי סגל, המאה ה-2, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הבדלה, הכנסת אורחים, היקש הלכתי, ויכולו, כלבו (ספר), כזית, כבוד שבת, כוס של ברכה, יצחק אבן גיאת, יציאת מצרים, יקום פורקן, ישראל מ' תא-שמע, ישיבת מעלה גלבוע, ישיבת הר עציון, יהדות, יהדות גרמניה, יום טוב, יונה גירונדי, יין, 1999. להרחיב מדד (73 יותר) »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ומן · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

‏‏בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא שם כולל להנהגות נפוצות בין היהודים.

חָדָשׁ!!: קידוש ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מסכת פסחים

תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: קידוש ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומסכת ברכות · ראה עוד »

מצוות עשה שהזמן גרמן

מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים.

חָדָשׁ!!: קידוש ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »

מצוות לא תעשה

מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומצוות לא תעשה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: קידוש ומצווה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: קידוש ומשנה ברורה · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: קידוש ומשקה חריף · ראה עוד »

מזרחים

תימנים במטוס בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית לחלק גדול מהעולים והפליטים היהודים מארצות המזרח התיכון וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: קידוש ומזרחים · ראה עוד »

מחמצת שאור

מחמצת שאור מַחְמֶצֶת שְׂאוֹר היא תערובת חמוצה המוכנסת לעיסה וגורמת לתסיסת הבצק ולתפיחתו.

חָדָשׁ!!: קידוש ומחמצת שאור · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: קידוש ומחלוקת · ראה עוד »

מדרש תנחומא

מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומדרש תנחומא · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: קידוש ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מי שברך

מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.

חָדָשׁ!!: קידוש ומי שברך · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם.

חָדָשׁ!!: קידוש ומים · ראה עוד »

מיץ ענבים

בקבוק של מיץ ענבים מיץ ענבים (נקרא גם תירוש) הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין.

חָדָשׁ!!: קידוש ומיץ ענבים · ראה עוד »

אפייה

אפיית לחם בגן שמואל 1950-5 סוכר, אבקת אפייה אפייה היא שיטת הכנת מזון על ידי חימום תא תנור האפייה כשהמזון בתוכו.

חָדָשׁ!!: קידוש ואפייה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: קידוש וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: קידוש וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: קידוש וארבעה טורים · ראה עוד »

ארוחה

"ילדים וארוחת צהריים", ציור מאת מארק לואי בנז'מן ווטייה, משנת 1857 ארוחה היא פרק זמן במהלך היום המוקדש לאכילה, בחברותא או ביחידות.

חָדָשׁ!!: קידוש וארוחה · ראה עוד »

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: קידוש ואתה בחרתנו מכל העמים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: קידוש ואחרונים · ראה עוד »

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("אבלי" קרי: אַבֶּא'לֶה; ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".

חָדָשׁ!!: קידוש ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »

נסכים (קורבן)

נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.

חָדָשׁ!!: קידוש ונסכים (קורבן) · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: קידוש ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא מצוות טיהור הידיים באמצעות רחיצה במים.

חָדָשׁ!!: קידוש ונטילת ידיים · ראה עוד »

סעודת פורים

צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.

חָדָשׁ!!: קידוש וסעודת פורים · ראה עוד »

סעודה שלישית

ברכה לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: קידוש וסעודה שלישית · ראה עוד »

סברי מרנן

סָבְרֵי מָרָנָן (בארמית: בידיעתכם וברשותכם, מורי) היא פנייה של מברך ברכה אל ציבור השומעים שיוצאים על ידו ידי חובתם, ומשמעותה היא פנייה לשומעים להקשיב לברכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וסברי מרנן · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: קידוש וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סוכר

קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (סוכר פשוט, דו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.

חָדָשׁ!!: קידוש וסוכר · ראה עוד »

ענב

אשכול ענבים ירוקים ענבי יין אדום קערת צימוקים הענב הוא פרי גפן היין.

חָדָשׁ!!: קידוש וענב · ראה עוד »

ערב שבת

ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש') הוא כינוי בשיח הדתי־הלכתי ליום שישי.

חָדָשׁ!!: קידוש וערב שבת · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: קידוש וערוך השולחן · ראה עוד »

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות בחלק השני של ספר דברים, במגילה עתיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה, שנמצאה במערות קומראן בשנת 1952 ומהווה אחד מהעותקים העתיקים ביותר של עשרת הדיברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: קידוש ועשרת הדיברות · ראה עוד »

פסטור

פִסטור הוא תהליך, הקרוי על שמו של לואי פסטר, ובו מחומם נוזל כדוגמת חלב במהירות עד קרוב לטמפרטורת הרתיחה ואז מקורר במהירות.

חָדָשׁ!!: קידוש ופסטור · ראה עוד »

פרשת ואתחנן

שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.

חָדָשׁ!!: קידוש ופרשת ואתחנן · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: קידוש וצפון אפריקה · ראה עוד »

קטן (הלכה)

קטן הוא אדם שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים שבו נעשה מבחינה הלכתית כגדול.

חָדָשׁ!!: קידוש וקטן (הלכה) · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: קידוש וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: קידוש ור"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: קידוש ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: קידוש ורא"ש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: קידוש וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: קידוש וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: קידוש ורש"י · ראה עוד »

רב נטרונאי גאון

רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"א - ד'תרט"ז בלוח העברי (853-858).

חָדָשׁ!!: קידוש ורב נטרונאי גאון · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: קידוש ורב האי גאון · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (1100–1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: קידוש ורבנו תם · ראה עוד »

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: קידוש ורביעית · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: קידוש ורי"ף · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: קידוש וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: קידוש ושמות · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: קידוש ושלוש רגלים · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: קידוש ושליח ציבור · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: קידוש ושבת · ראה עוד »

שביעי של פסח

שירת הים שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: קידוש ושביעי של פסח · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: קידוש ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: קידוש ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: קידוש ותנועת החסידות · ראה עוד »

תסיסה

כתיב הכימי תסיסה כוהלית מאפשרת הפקת משקאות חריפים תסיסת חומצה לקטית מאפשרת הפקת גבינה כרוב כבוש מתקבל מתסיסה לקטית של כרוב. זהו אחד המאכלים המזוהים ביותר עם גרמניה יוגורט, תוצר נוסף של תסיסה לקטית חיידקי ''Streptococcus'' צבועים בצביעת גרם עששת נגרמת כתוצאה מתסיסה לקטית של הסוכרים שאנו צורכים במזון תסיסה (בלועזית: פרמנטציה, Fermentation) היא תהליך כימי המשמש להפקת אנרגיה בחלק מהיצורים החיים.

חָדָשׁ!!: קידוש ותסיסה · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: קידוש ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

חָדָשׁ!!: קידוש ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (או תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: קידוש ותפילת העמידה · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: קידוש ותקנת חכמים · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: קידוש ותוספות · ראה עוד »

לשון סגי נהור

לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.

חָדָשׁ!!: קידוש ולשון סגי נהור · ראה עוד »

לחם

סוגי לחם דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של ככרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: קידוש ולחם · ראה עוד »

לחם משנה

שתי חלות לשבת. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא הדין לברך על שני כיכרות לחם בסעודות שבת ובסעודות יום טוב, בדרך כלל חלות.

חָדָשׁ!!: קידוש ולחם משנה · ראה עוד »

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה.

חָדָשׁ!!: קידוש וטקס · ראה עוד »

טל

טיפות טל על דשא. טל על רשת קורי עכביש טל הוא סוג של משקע, הנוצר בדרך כלל בלילה מהתעבות של אדי מים באוויר לטיפות על עלוות צמחים ועל הקרקע.

חָדָשׁ!!: קידוש וטל · ראה עוד »

זמירות ופיוטים לשבת

זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים בעדות אשכנז במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »

חמר מדינה

בירה נחשבת לחמר מדינה חָמַר מְדִינָה הוא ביטוי הלכתי למשקה חשוב ששתייתו היא לשם הנאה ולא רק להרוות את הצימאון.

חָדָשׁ!!: קידוש וחמר מדינה · ראה עוד »

חלה

חלה עם שומשום פרג ארגזי חלות קטנות בבני ברק חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).

חָדָשׁ!!: קידוש וחלה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: קידוש וחז"ל · ראה עוד »

בר מצווה

250px כותל המערבי בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות.

חָדָשׁ!!: קידוש ובר מצווה · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברכת שהכל נהיה בדברו

"על החלב... אומר שהכל". למרות שהחלב נוצר על ידי אכילת ירק של בעל חיים, אין הוא נחשב ש"גידולו מן הארץ" ברכת שהכל נהיה בדברו היא אחת מברכות הנהנין והנפוצה מבניהם.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכת שהכל נהיה בדברו · ראה עוד »

ברכת בורא פרי הגפן

על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכת בורא פרי הגפן · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכה · ראה עוד »

ברכה לבטלה

בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.

חָדָשׁ!!: קידוש וברכה לבטלה · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי למיתוסי בריאה הייחודיים לתרבויות רבות בעולם.

חָדָשׁ!!: קידוש ובריאת העולם · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.

חָדָשׁ!!: קידוש ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בחירת עם ישראל

רעיון מרכזי ביהדות הוא בחירת עם ישראל על ידי אלוהים להיות עמו.

חָדָשׁ!!: קידוש ובחירת עם ישראל · ראה עוד »

ביסולפיט

ביסולפיט (אנגלית: Bisulfite) הוא האניון HSO_3^-.

חָדָשׁ!!: קידוש וביסולפיט · ראה עוד »

בירה

כוס בירה בהירה כוס בירה כהה נהוג להגיש את הבירה בכוסות זכוכית בעלות תחתית עבה, ציור משנת 1878 בירה היא שם המתאר מספר משקאות חריפים שונים המיוצרים בתהליך של תסיסה, בדרך כלל של שעורה, חיטה, שיבולת שועל או דגנים אחרים.

חָדָשׁ!!: קידוש ובירה · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: קידוש ובית המקדש · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: קידוש ובית כנסת · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: קידוש ובית יוסף · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: קידוש וגאונים · ראה עוד »

גביע (כלי)

גביע זכוכית גביע הוא כוס בעלת רגל דקה וארוכה.

חָדָשׁ!!: קידוש וגביע (כלי) · ראה עוד »

גבירותי ורבותי

הביטוי "גבירותי ורבותי" הוא פתיחה רווחת לנאום, שבה פונה הנואם בנימוס אל קהל מאזיניו.

חָדָשׁ!!: קידוש וגבירותי ורבותי · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: קידוש ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

דניאל גולדשמידטתמונה להחלפה ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות.

חָדָשׁ!!: קידוש ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דוד אבודרהם

הרב דוד (בר' יוסף) אַבּוּדֶרְהֶם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חָדָשׁ!!: קידוש ודוד אבודרהם · ראה עוד »

דוד ביגמן

הרב דוד ביגמן (נולד בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית בתשי"ד, 1953) הוא רב אורתודוקסי מודרני.

חָדָשׁ!!: קידוש ודוד ביגמן · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: קידוש ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: קידוש והמאה ה-2 · ראה עוד »

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.

חָדָשׁ!!: קידוש והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: קידוש והבדלה · ראה עוד »

הכנסת אורחים

הכנסת אורחים היא ערך חשוב בתרבויות שונות הנוגע לאירוח אדם שהזדמן למקום זר.

חָדָשׁ!!: קידוש והכנסת אורחים · ראה עוד »

היקש הלכתי

במסגרת התלמוד, היקש הלכתי הוא אופן לימודי-אינדוקטיבי שמקשר נושאים ספציפיים, בעלי מושג או מילה זהה או דומה, אל קבוצה אחת במטרה להגיע למסקנה הלכתית סופית והכליל הלכה על כלל המקרים.

חָדָשׁ!!: קידוש והיקש הלכתי · ראה עוד »

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: קידוש וויכולו · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: קידוש וכלבו (ספר) · ראה עוד »

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: קידוש וכזית · ראה עוד »

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

חָדָשׁ!!: קידוש וכבוד שבת · ראה עוד »

כוס של ברכה

כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.

חָדָשׁ!!: קידוש וכוס של ברכה · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח (1038) בערך, לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי.

חָדָשׁ!!: קידוש ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. יְצִיאַת מִצְרָיִם היא, בסיפור המקראי ולפי אמונת כל הדתות האברהמיות, שחרורם של בני ישראל מעבדות לפרעה בהנהגת משה שנשלח על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: קידוש ויציאת מצרים · ראה עוד »

יקום פורקן

יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: קידוש ויקום פורקן · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל מ' תא-שמע ישראל משה תא-שמע (1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר התלמוד והספרות הרבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קידוש וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »

ישיבת מעלה גלבוע

ישיבת מעלה גלבוע – הקיבוץ הדתי ממוקמת בקיבוץ מעלה גלבוע.

חָדָשׁ!!: קידוש וישיבת מעלה גלבוע · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או פשוט הגוש), היא ישיבת הסדר ותיקה באלון שבות שבגוש עציון.

חָדָשׁ!!: קידוש וישיבת הר עציון · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: קידוש ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: קידוש ויום טוב · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210–1263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: קידוש ויונה גירונדי · ראה עוד »

יין

ייננים נוהגים להריח את היין ולבחון את צבעו לפני השתייה. יין הוא משקה חריף המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: קידוש ויין · ראה עוד »

1999

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קידוש ו1999 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אין קידוש אלא במקום סעודה, קידושא רבא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קידוש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »