סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קריאת התורה

מַדָד קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין. [1]

85 יחסים: מניין, מסכת ברכות, משה, מתיבתא (פירוש), מלודיה, מונרך, ארץ ישראל, ארבע פרשיות, אתניות, אליעזר מלמד, אורח חיים (שולחן ערוך), איסור עריות, נדודי בני ישראל במדבר, נוסח הספרדים, ניקוד, ספר נחמיה, ספר שמואל, ספר תורה, ספר יהושע, סוכות, עקדת יצחק, עלייה לארץ ישראל, עלייה לתורה, עזרא הסופר, פרשת השבוע, פרשת ואתחנן, פרשת כי תשא, פורים, פיסוק, פילון האלכסנדרוני, קלף (יהדות), קורבן (יהדות), רמ"א, ראש חודש, ראש השנה, ראשונים, רומא, שמחת תורה, שמיטה, שני וחמישי, שלמה אנגל, שלוש רגלים, שבת, תענית, תפילת מנחה של שבת, תפילת שחרית של שבת, תפילה, תקנת חכמים, תרגומי התנ"ך, תרגום אונקלוס, ..., תשעה באב, תלמוד, תורה, טעמי המקרא, חנוכה, חטא העגל, חול המועד, בעל קורא, בר מצווה, ברכה, ברכות התורה, בבל, בית המקדש, בית המקדש השני, בית כנסת, בית יוסף, גלילה, גבאי, דיו, המאה ה-1, הפטרה, הקהל (מצווה), התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, הגבהה, יצחק משה אלבוגן, ישמעאל, ישראל דנדרוביץ, יד (תשמיש מצווה), יהדות, יהדות תימן, יום שני, יום טוב, יום חמישי, יום הכיפורים, יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (35 יותר) »

מניין

מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומניין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומסכת ברכות · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומשה · ראה עוד »

מתיבתא (פירוש)

ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים מהדורת מתיבתא היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »

מלודיה

תיבות העליונות; התיבות התחתונות הן ההרמוניה. מֶלוֹדיה (מלעז; בעברית: לחן) היא ב-2 הגדרות שונות במקצת; 1.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומלודיה · ראה עוד »

מונרך

מונרך הוא ראש המדינה במדינות בעלות משטר מונרכי.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ומונרך · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וארבע פרשיות · ראה עוד »

אתניות

אֶתְנִיוּת היא מאפיין תרבותי המקושר לקבוצה חברתית מסוימת של בני אדם, כאשר קבוצה זו יכולה להתפרס על פני מדינות שונות ואינה חייבת להתרכז במדינה אחת בלבד.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואתניות · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, ובעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה, דהיינו, קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ, בין אח לאחות, וכן יחסי מין בין אישה נשואה ובין מי שאינו בעלה, אף שאינם קרובים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ואיסור עריות · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר, לפי המסופר בתורה, נמשכו ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ונוסח הספרדים · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וניקוד · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר שמואל · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר תורה · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וספר יהושע · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וסוכות · ראה עוד »

עקדת יצחק

רמברנדט, '''עקדת יצחק''', 1635 סיפור עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועקדת יצחק · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לתורה

עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועלייה לתורה · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ועזרא הסופר · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת ואתחנן

שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת ואתחנן · ראה עוד »

פרשת כי תשא

בני ישראל סוגדים לעגל הזהב. "והנה קָרַן עור פניו", משה מוריד את לוחות הברית החדשים. פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא היא פרשת השבוע התשיעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופרשת כי תשא · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופורים · ראה עוד »

פיסוק

פיסוק הוא חלק של הדקדוק העוסק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופיסוק · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון הו אלקסנדראוס; סביבות 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשם העברי: ידידיה הכהן) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ורמ"א · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וראשונים · ראה עוד »

רומא

הפורום הרומאי וקולוסיאום רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ורומא · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושמחת תורה · ראה עוד »

שמיטה

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושמיטה · ראה עוד »

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושני וחמישי · ראה עוד »

שלמה אנגל

שלמה אנגל (2 באוקטובר 1901 – 2002) היה עיתונאי "דבר", סופר, היסטוריון, וחבר מועצת העיר כפר סבא בשנים 1937 עד 1951.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושלמה אנגל · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושלוש רגלים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ושבת · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותענית · ראה עוד »

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה דתית היא פניה אל כוח על-טבעי (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותפילה · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותקנת חכמים · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגום אונקלוס הוא תרגום ארמי יהודי לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותשעה באב · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותלמוד · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ותורה · ראה עוד »

טעמי המקרא

בפסוק מספר בראשית, הסימנים האדומים הם סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא הם: מונח, רביעי, קדמא ואזלא טַעֲמֵי הַמִּקְרָא או טְעָמִים מקראים הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל או מתחת למילים), המסמנים לקורא את נגינת המילים, את צורת ההגייה ואת חלוקת המשפט, והם למעשה סימני הפיסוק הקדומים של העברית.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וטעמי המקרא · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחנוכה · ראה עוד »

חטא העגל

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן עגל הזהב כסמל לנחיתות רוחנית ונהירה אחר החומרנות. חֵטְא הָעֵגֶל הוא חטא המפורש במקרא, שבו עשו בני ישראל פסל זהב (לפי חלק מהפרשנים: עץ מצופה זהב) בדמות עגל במדבר סיני בתקופת יציאת מצרים ארבעים יום לאחר מתן תורה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחטא העגל · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וחול המועד · ראה עוד »

בעל קורא

קריאת התורה בבית הכנסת. ליד בעל הקורא עומד אדם המסמן לו בידיו את טעמי המקרא. בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה) הוא אדם הקורא בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובעל קורא · ראה עוד »

בר מצווה

250px כותל המערבי בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובר מצווה · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וברכה · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה בהלכה, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות העוסקות בנתינת התורה ובלימוד תורה, שחובה לברכן לפני לימוד תורה, ומקובל לברכן בכל בוקר לקראת כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וברכות התורה · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובבל · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית כנסת · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ובית יוסף · ראה עוד »

גלילה

כיסוי ספר התורה במעילו במהלך גלילה של ספר תורה אשכנזי גלילה הוא טקס אצל יהדות אשכנז, כחלק מטקס ההגבהה, בו נגלל ספר התורה, נכרך ברצועת בד ומכוסה במעילו, על מנת שניתן יהיה להחזירו למקומו בארון הקודש.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וגלילה · ראה עוד »

גבאי

שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש) הוא כינוי לאדם שמנהל את ענייני בית הכנסת, והוא אחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וגבאי · ראה עוד »

דיו

מכלי דיו בצבעים שונים סופרי סת"ם עושים שימוש בדיו ונוצה לכתיבת ספרי קודש. דיו הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים ו/או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ודיו · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה והמאה ה-1 · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה והפטרה · ראה עוד »

הקהל (מצווה)

מצוות הַקְהֵל היא ציווי לאסוף (להקהיל) את כל עם ישראל העולים לרגל לבית המקדש, מקץ שבע שנים בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה, כדי לשמוע פרשיות מספר דברים מפי מנהיג העם.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה והקהל (מצווה) · ראה עוד »

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »

הגבהה

הגבהה של ספר תורה אשכנזי בכותל המערבי. ברקע ניתן לראות יהודי מצביע בזרתו לכיוון הספר, מנהג נפוץ בעת ההגבהה הגבהה של ספר תורה אשכנזי ביום חול ביהדות, הגבהה היא נוהג הנעשית כחלק מקריאת התורה ובמהלכה מרימים לגובה את ספר ספר התורה בעודו פתוח, על מנת שכל הציבור יוכל לראות את מקום הקריאה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה והגבהה · ראה עוד »

יצחק משה אלבוגן

יצחק משה אלבוגן יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »

ישמעאל

יח הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856 יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וישמעאל · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, ומרצה המתמחה בביאור התלמוד ירושלמי חוקר תורני ומחבר שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

יד (תשמיש מצווה)

אצבע לקריאה בספר התורה אצבע לקריאה בספר תורה בצילום תקריב יד (אצבע) לקריאה בתורה היא תשמיש קדושה המשמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי בעל קורא.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויד (תשמיש מצווה) · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויהדות · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויהדות תימן · ראה עוד »

יום שני

אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום שני · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום טוב · ראה עוד »

יום חמישי

בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום חמישי · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: קריאת התורה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

קריאה בתורה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קריאת_התורה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »