סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רא"ש

מַדָד רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית. [1]

89 יחסים: מנשה קליין, מנחם אלון, מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת פסחים, מסכת גיטין, מסכת כלאיים, מרדכי בן הלל, משנה, משנה תורה, משה שטרנבוך, מהר"ם מרוטנבורג, מכון מאיר, אפרים אלימלך אורבך, אשר בן משולם מלוניל, אליעזר מטוך, אליעזר בן נתן, אברהם שושנה, אורי שרקי, נתנאל וייל, ספרד, סחיטה (עבירה), סדר זרעים, עמק הבכא (יוסף הכהן), ערבית, עירוב חצרות, פרעות רינדפלייש, פרץ מקורביל, פוסק, פילוסופיה, קרקוב, ר"ן, ר"י הזקן, רמב"ם, ראשונים, רציונליזם יהודי בימי הביניים, רש"י, רשב"א, רי"ף, ש"ס וילנא, שמשון משאנץ, שמואל קאיידנובר, שאלות ותשובות, שאול ברלין, שלמה לוריא, שלום אלבק, שבת, שד"ל, שולחן ערוך, תלמוד, ..., תזה, תוספות, ט' בחשוון, טולדו, זקן ממרא, זכרון יהודה, חסידות אשכנז, חיים קניבסקי, בעלי התוספות, גאונים, גט, גט מעושה, גימטריה, ה'ס"ג, ה'פ"ח, ה'ה', ה'י', המאה ה-18, הלוואה בריבית, הלכה, הגאון מווילנה, הגהות אשרי, וורמס, יעקב בן אשר, יצחק די ליאון, יחיאל בן אורי, יחיאל בן הרא"ש, יהודה בן הרא"ש, יהודה החסיד, יואל סירקיש, יום-טוב ליפמן הלר, יונה גירונדי, יוסף קארו, יוסף הכהן הרופא, יידיש, 1250, 1303, 1327, 1328. להרחיב מדד (39 יותר) »

מנשה קליין

האדמו"ר מאונגוואר בחופה הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, אב בית הדין של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומנשה קליין · ראה עוד »

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים והיסטוריון של ההלכה, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993).

חָדָשׁ!!: רא"ש ומנחם אלון · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת פסחים

תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית בסדר מועד, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת גיטין

מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת כלאיים

מַסֶּכֶת כִּלְאַיִם היא המסכת הרביעית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון מבין שישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומסכת כלאיים · ראה עוד »

מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל הכהן (ידוע בכינויו 'המרדכי') (ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומרדכי בן הלל · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומשנה תורה · ראה עוד »

משה שטרנבוך

הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומשה שטרנבוך · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) - י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי הפוסקים הראשונים בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים הממוקם בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ומכון מאיר · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 3 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: רא"ש ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

אשר בן משולם מלוניל

רבי אשר בן משולם הכהן, (נקרא בשם: הרא"ש מלוניל), היה מחכמי פרובנס, בנו של רבי משולם הכהן מלוניל ותלמידו של הראב"ד.

חָדָשׁ!!: רא"ש ואשר בן משולם מלוניל · ראה עוד »

אליעזר מטוך

רבי אליעזר בן שלמה מטוך שחי בטוך שבנורמנדי במאה ה-13, היה מאחרוני בעלי התוספות ועורכם של קובצי תוספות רבים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ואליעזר מטוך · ראה עוד »

אליעזר בן נתן

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך - ד'תתק"ל, 1170), מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ואליעזר בן נתן · ראה עוד »

אברהם שושנה

הרב אברהם שושנה (באנגלית: Abraham Shoshana) הוא סופר, חוקר ועורך תורני אמריקאי יליד מרוקו.

חָדָשׁ!!: רא"ש ואברהם שושנה · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד בתשי"ט, 1959) הוא ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים, יו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ואורי שרקי · ראה עוד »

נתנאל וייל

שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).

חָדָשׁ!!: רא"ש ונתנאל וייל · ראה עוד »

ספרד

ספרד (בספרדית: ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: רא"ש וספרד · ראה עוד »

סחיטה (עבירה)

סחיטה היא מעשה, לעיתים קרובות פלילי, של הנעת אדם למעשה או להימנעות ממעשה, באמצעות שימוש בכוח או באיומים כלפיו.

חָדָשׁ!!: רא"ש וסחיטה (עבירה) · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: רא"ש וסדר זרעים · ראה עוד »

עמק הבכא (יוסף הכהן)

עמק הבכא הוא ספר מהמאה ה-16 העוסק בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: רא"ש ועמק הבכא (יוסף הכהן) · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: רא"ש וערבית · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות, (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן, (איסור טלטול בין רשויות היחיד) באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: רא"ש ועירוב חצרות · ראה עוד »

פרעות רינדפלייש

פרעות רינדפלייש פרצו באימפריה הרומית הקדושה ("אשכנז" בלשון יהודי ימי הביניים, תחומי גרמניה של ימינו) בקיץ 1298, ה'נ"ח.

חָדָשׁ!!: רא"ש ופרעות רינדפלייש · ראה עוד »

פרץ מקורביל

רבנו פרץ בן אליהו מקורביל.

חָדָשׁ!!: רא"ש ופרץ מקורביל · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: רא"ש ופוסק · ראה עוד »

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ופילוסופיה · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: רא"ש וקרקוב · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ור"ן · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדמפייר (Dampierre-Sur-Aube), ידוע גם כר"י הזקן או כרבי יצחק בעל התוספות, היה אחד מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12 ופרשן מקרא.

חָדָשׁ!!: רא"ש ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: רא"ש ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: רא"ש וראשונים · ראה עוד »

רציונליזם יהודי בימי הביניים

בעולם היהודי של המאות ה־12 וה־13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין שוחרי המיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון.

חָדָשׁ!!: רא"ש ורציונליזם יהודי בימי הביניים · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: רא"ש ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: רא"ש ורשב"א · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רא"ש ורי"ף · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: רא"ש וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1216 או 1230) היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: רא"ש ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמואל קאיידנובר

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שפ"ד, 1624 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול ברלין

רבי שאול ברלין בן הרב צבי הירש לוין (ת"ק, 1740 – כ"ג בחשוון תקנ"ה, 16 בנובמבר 1794) היה רב קהילה בגרמניה ומשכיל בסתר.

חָדָשׁ!!: רא"ש ושאול ברלין · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: רא"ש ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלום אלבק

שלום (בן חנוך) אלבק שלום (בן חנוך) אַלְבֶּק (נולד ב-4 בספטמבר 1931) הוא פרופסור לחקר התלמוד והמשפט העברי.

חָדָשׁ!!: רא"ש ושלום אלבק · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ושבת · ראה עוד »

שד"ל

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – ליל יום הכיפורים ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: רא"ש ושד"ל · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: רא"ש ושולחן ערוך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: רא"ש ותלמוד · ראה עוד »

תזה

תֶּזָה (מיוונית: θέσις) היא רעיון שאדם מציג, תוך שהוא בוחן את מאפייניו ומשמעותו.

חָדָשׁ!!: רא"ש ותזה · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ותוספות · ראה עוד »

ט' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שישי.

חָדָשׁ!!: רא"ש וט' בחשוון · ראה עוד »

טולדו

טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לבירה מדריד. טולדו, השוכנת על גבעה לשפת נהר הטחו, בגובה של כ-454 מטר מעל פני הים. טולדו היא בירת פרובינציית טולדו והמחוז האוטונומי של קסטיליה-לה מנצ'ה. בעיר גרים כ-75,000 תושבים (נכון ל-2005), ושטח השיפוט שלה כ-232 קמ"ר. טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך כ-500 שנה, בין 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. העיר שמרה על צורתה מימי הביניים: העיר העתיקה מוקפת חומה ובנויה מסמטאות צרות. עד לגירוש יהודי ספרד הייתה העיר מרכז יהודי מפואר ופעלו בה אחדים מחכמי ישראל המפורסמים. ב-1986 זכתה טולדו למעמד של אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו, מהסיבות הבאות: מורשת של תרבות ומבנים ספרד והדו-קיום בין היהודים, הנוצרים והמוסלמים.

חָדָשׁ!!: רא"ש וטולדו · ראה עוד »

זקן ממרא

זקן ממרא הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.

חָדָשׁ!!: רא"ש וזקן ממרא · ראה עוד »

זכרון יהודה

כריכת הספר בהוצאת מכון ירושלים זכרון יהודה, הוא ספר השו"ת, של רבי יהודה בן הרא"ש.

חָדָשׁ!!: רא"ש וזכרון יהודה · ראה עוד »

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: רא"ש וחסידות אשכנז · ראה עוד »

חיים קניבסקי

הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה, יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: רא"ש וחיים קניבסקי · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: רא"ש ובעלי התוספות · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: רא"ש וגאונים · ראה עוד »

גט

מתן גט בפני בית דין גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי כתוב בדיו על קלף, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: רא"ש וגט · ראה עוד »

גט מעושה

בהלכה היהודית, גט מעושה הוא גט שניתן על ידי הבעל שלא מרצונו החופשי לגרש את אשתו, אלא כדי להסיר מעליו אמצעי לחץ וענישה שונים שהופעלו עליו, כמו מאסר או הטלת קנסות כספיים.

חָדָשׁ!!: רא"ש וגט מעושה · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: רא"ש וגימטריה · ראה עוד »

ה'ס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש וה'ס"ג · ראה עוד »

ה'פ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש וה'פ"ח · ראה עוד »

ה'ה'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש וה'ה' · ראה עוד »

ה'י'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש וה'י' · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה-18 היא תקופה שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: רא"ש והמאה ה-18 · ראה עוד »

הלוואה בריבית

מלווה בריבית הוא מקצועו של אדם המלווה את כספו לאחרים בתמורה לריבית המשולמת לו.

חָדָשׁ!!: רא"ש והלוואה בריבית · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: רא"ש והלכה · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: רא"ש והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגהות אשרי

הגהות אשרי הוא חיבור הלכתי, אשר מצורף ל"פסקי הרא"ש", החל מהפעם הראשונה בה נדפסו.

חָדָשׁ!!: רא"ש והגהות אשרי · ראה עוד »

וורמס

ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת וורמייזא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין.

חָדָשׁ!!: רא"ש ווורמס · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: רא"ש ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יצחק די ליאון

רבי יצחק די לאון תלמיד חכם ומקובל ספרדי.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויצחק די ליאון · ראה עוד »

יחיאל בן אורי

רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויחיאל בן אורי · ראה עוד »

יחיאל בן הרא"ש

רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »

יהודה בן הרא"ש

רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויהודה בן הרא"ש · ראה עוד »

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויהודה החסיד · ראה עוד »

יואל סירקיש

המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א (1561-2) - קרקוב, כ' באדר ה'ת' - 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויואל סירקיש · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (ה'של"ט 1579 - ו' באלול ה'תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב") היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספת יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210–1263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויונה גירונדי · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף הכהן הרופא

יוסף הכהן, (1496–1558) היה רופא והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויוסף הכהן הרופא · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: רא"ש ויידיש · ראה עוד »

1250

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש ו1250 · ראה עוד »

1303

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש ו1303 · ראה עוד »

1327

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש ו1327 · ראה עוד »

1328

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רא"ש ו1328 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אשר בן יחיאל, פסקי הרא"ש, רבנו אשר, רבנו אשר בן יחיאל, תוספות רא"ש, תוספות הרא"ש, הרא"ש.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רא"ש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »