סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רבה יוסי

מַדָד רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים. [1]

85 יחסים: מניין השטרות, מסכת מנחות, מסכת נידה, מסכת ערכין, מסכת עירובין, מסכת חולין, מסכת ביצה, משנה, משקוף, מזוזה, אמוראים, אליהו רחמים זייני, אטלס עץ חיים, אחרונים, אברהם אבן דאוד, אברהם זכות, אור זרוע, נהרדעא, סבוראים, סדר הדורות, סורא, עברית, עיר, עירוב חצרות, פומבדיתא, פורים, צורת הפתח, קדושת היום, קירואן, ר"ן, רא"ש, ראש חודש, ראש ישיבה, ראשונים, רפאל הלפרין, רש"י, רשב"ם, רב אסי, רב אשי, רב אחאי, רב סמא בריה דרבא, רב סימונא, רב עינא (סבורא), רב רחומי השלישי, רב שרירא גאון, רב יוסף, רבה, רבה תוספאה, רבה יוסי, רבי יהודה הנשיא, ..., רבינא, רבינא האחרון, תנאים, תענית, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לחם, זרחיה הלוי, חנוכה, בנימין מנשה לוין, בבא קמא, בבא בתרא, בבל, בית דין (הלכה), גשם, ד'ר"ס, ד'רע"ד, ד'רל"ד, ד'רל"ו, דקדוקי סופרים, הערוך, הלכה, הגהה, י"ג בכסלו, יצחק אייזיק הלוי, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, יואל סירקיש, יין, 474, 476, 499, 500, 514. להרחיב מדד (35 יותר) »

מניין השטרות

מניין השטרות היא שיטה למניית שנים בלוח העברי שהייתה נפוצה בעולם היהודי עד המאה ה-9 למעט אצל יהדות מצרים שם נהגה השיטה עד המאה ה-16 ויהדות תימן שם נהגה השיטה עד המאה ה-20 (ובמידה מסוימת נוהגת עד ימינו).

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומניין השטרות · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת ערכין

מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומסכת ערכין · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומסכת ביצה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומשנה · ראה עוד »

משקוף

משקוף בית פאולוס המשקוף הוא הקורה בחלק העליון של מסגרת התומכת בקיר שמעל דלת או חלון, ונשען על שתי המזוזות.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומשקוף · ראה עוד »

מזוזה

בתי מזוזה מעץ טבעי בתי-מזוזות צבעונים ביריד האמנים בנחלת בנימין מזוזה קבועה בפתח הדלת ביהדות, מְזוּזָה היא תשמיש קדושה הנקבע בצד הכניסה לבית מגורים ובחדרי הבית.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ומזוזה · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ואמוראים · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זייני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אטלס עץ חיים

אטלס עץ החיים היא אנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל מתקופת המקרא ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ואטלס עץ חיים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ואחרונים · ראה עוד »

אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (ד'תת"ע, 1110 - ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, פילוסוף ואסטרונום יהודי.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ואברהם אבן דאוד · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת (12 באוגוסט 1452–1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ואברהם זכות · ראה עוד »

אור זרוע

אור זרוע - יצירה יהודית דתית המכילה פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ואור זרוע · ראה עוד »

נהרדעא

נְהַרְדְּעָא היא עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ונהרדעא · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וסבוראים · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וסדר הדורות · ראה עוד »

סורא

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וסורא · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ועברית · ראה עוד »

עיר

אחת הערים הקדומות ביותר בעולם - יריחו (תל יריחו) מבט אווירי על תל אביב, הגדולה בערי גוש דן. עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ועיר · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות, (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן, (איסור טלטול בין רשויות היחיד) באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ועירוב חצרות · ראה עוד »

פומבדיתא

פַוּמְבֶּדִיתָּא הייתה עיר בבבל, בה התקיים יישוב יהודי בתקופת התלמוד, ובה פעלה ישיבת פומבדיתא מהמאה ה-3 לספירה ועד למאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ופומבדיתא · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ופורים · ראה עוד »

צורת הפתח

צורת הפתח כחלק מעירוב המושב אבני איתן. במקרה זה משמשת צורת הפתח כגיבוי לעירוב בזמן שהשער מתחתיה פתוח בהלכה, צורת הפתח היא שני דפנות עומדות שעליהם מונח קנה נוסף.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וצורת הפתח · ראה עוד »

קדושת היום

"קדושת היום" היא הברכה האמצעית בתפילת שבע - תפילת העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וקדושת היום · ראה עוד »

קירואן

קירואן (בערבית: القيروان, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וקירואן · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ור"ן · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורא"ש · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וראש חודש · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וראשונים · ראה עוד »

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין, 2007 רפאל הלפרין (תרפ"ד, 1924 – כ' באב תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים, אמן לחימה (דאן 5 בקראטה ואלוף העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957), פעיל ציבור חרדי ישראלי, עורך האנציקלופדיה לבית ישראל והמייסד של רשת אופטיקה הלפרין.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורפאל הלפרין · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורשב"ם · ראה עוד »

רב אסי

רב אסי אמורא מן הדור הראשון לאמוראים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב אסי · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו עבודה המציגה את רב אשי מלמד בישיבת סורא לצידו המתורגמן רב אַשִּי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב אשי · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב אחאי · ראה עוד »

רב סמא בריה דרבא

רב סמא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב סמא בריה דרבא · ראה עוד »

רב סימונא

רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב סימונא · ראה עוד »

רב עינא (סבורא)

רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב עינא (סבורא) · ראה עוד »

רב רחומי השלישי

רב רחומי (רב ריחומי) היה מראשוני הסבוראים, שעסקו בעריכת התלמוד הבבלי ובהשלמתו אחרי האמוראים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב רחומי השלישי · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (ד'תרס"ו, 906 - ד'תשס"ו, 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רב יוסף

רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורב יוסף · ראה עוד »

רבה

רַבָּה בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל "רבה", היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורבה · ראה עוד »

רבה תוספאה

רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורבה תוספאה · ראה עוד »

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורבה יוסי · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבינא

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורבינא · ראה עוד »

רבינא האחרון

רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (422-499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ורבינא האחרון · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ותנאים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ותענית · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

לחם

סוגי לחם דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של ככרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ולחם · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וזרחיה הלוי · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וחנוכה · ראה עוד »

בנימין מנשה לוין

הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ובבא קמא · ראה עוד »

בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ובבא בתרא · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ובבל · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

גשם

גשם תמונות מהופכות של גשר שער הזהב שנוצרו על ידי טיפות גשם גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו טיפות גשם על עלים גֶּשֶׁם הוא משקע נוזלי שקוף הנופל מהשמים כטיפות מים זעירות.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וגשם · ראה עוד »

ד'ר"ס

חתימתו הסופית של התלמוד.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וד'ר"ס · ראה עוד »

ד'רע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וד'רע"ד · ראה עוד »

ד'רל"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וד'רל"ד · ראה עוד »

ד'רל"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וד'רל"ו · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

שער "דקדוקי סופרים" למסכת ברכות דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נָטֵע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד שמקיף את כל התלמוד הבבלי ויד צנזורים נוצרים לא נגעה בו), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

הערוך

ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, המפרש מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי והערוך · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי והלכה · ראה עוד »

הגהה

הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב בתהליך ההוצאה לאור של יצירה כתובה, שבו עוברת היצירה, לאחר סידורה ועימודה, קריאה קפדנית, שמטרתה איתור שגיאות טכניות שנפלו בה: שגיאות כתיב, טעויות העתקה וטעויות דפוס, כדי לעשותה ראויה לדפוס.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי והגהה · ראה עוד »

י"ג בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וי"ג בכסלו · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

רבי יצחק אייזיק הלוי יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וישיבת סורא · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

יואל סירקיש

המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א (1561-2) - קרקוב, כ' באדר ה'ת' - 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ויואל סירקיש · ראה עוד »

יין

ייננים נוהגים להריח את היין ולבחון את צבעו לפני השתייה. יין הוא משקה חריף המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ויין · ראה עוד »

474

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ו474 · ראה עוד »

476

בשנה זו הודח רומולוס אוגוסטולוס,הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית בידי המצביא הגרמאני אודואקר, על כן שנה זו נחשבת בידי מרבית ההיסטוריונים כשנת הקץ של העת העתיקה ולתחילת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ו476 · ראה עוד »

499

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ו499 · ראה עוד »

500

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ו500 · ראה עוד »

514

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבה יוסי ו514 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אבא יוסי, רב יוסף מבי חתים, רב יוסי, רבה בר יוסף, רבה בר יוסי, רבה יוסף, יוסף מבי חתום, יוסף מבי חתים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבה_יוסי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »