סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רבנו חננאל

מַדָד רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10. [1]

56 יחסים: משל, מהדורה, מוסד הרב קוק, אפריקה, ארמית, ארבעת השבויים, איטליה, נתן מרומי, סעדיה גאון, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, ערבית, עברית, עושר, עוז והדר, פרשנות התלמוד הבבלי, פוסק, פירוש רש"י לתלמוד, צרפת, קירואן, רמב"ן, ראשונים, רש"י, רשב"ם, רב, רב ניסים גאון, רב שמואל בן חפני גאון, רב שרירא גאון, רב האי גאון, רי"ף, ש"ס וילנא, שמואל הנגיד, שפה, תרגום, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוניסיה, תוספות, חושיאל בן אלחנן, בעלי התוספות, בחיי בן אשר, בבא בתרא, גאונים, גניזת קהיר, ד'תשכ"ו, ד'תתט"ז, המאה ה-10, הערוך, ..., היסטוריה, כתב יד (מקור), יהושע אבן שועיב, יוונית, 1055, 965. להרחיב מדד (6 יותר) »

משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומשל · ראה עוד »

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומהדורה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה לאחר אסיה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואפריקה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וארמית · ראה עוד »

ארבעת השבויים

מעשה ארבעת השבויים הוא סיפור על ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב אברהם אבן דאוד ("הראב"ד הראשון"), נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות - מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וארבעת השבויים · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ואיטליה · ראה עוד »

נתן מרומי

רבי נתן בר יחיאל מרומי (1035–1106) היה מחכמי איטליה, בעל ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ונתן מרומי · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וסעדיה גאון · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וסדר נזיקין · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ועברית · ראה עוד »

עושר

עושר פירושו הון ורכוש רב.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ועושר · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרת ספרי יסוד ביהדות והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ועוז והדר · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופוסק · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

א, פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וצרפת · ראה עוד »

קירואן

קירואן (בערבית: القيروان, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וקירואן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורמב"ן · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורשב"ם · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב · ראה עוד »

רב ניסים גאון

רב ניסים בר יעקב (סביבות 990–1057) כונה "אבן שאהין", "רב ניסים גאון" או "רבינו ניסים", היה ראש ישיבה בקירואן.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב ניסים גאון · ראה עוד »

רב שמואל בן חפני גאון

רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב שמואל בן חפני גאון · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (ד'תרס"ו, 906 - ד'תשס"ו, 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורב האי גאון · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ורי"ף · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וש"ס וילנא · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ושפה · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותרגום · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוניסיה

הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיֵּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne) היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותוניסיה · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ותוספות · ראה עוד »

חושיאל בן אלחנן

מכתב של חושיאל בן אלחנן מגניזת קהיר רבי חושיאל בן אלחנן (סוף המאה ה-10 - תחילת המאה ה-11) מגדולי חכמי התלמוד בדורו (הדור של רב שרירא גאון), אביו של רבנו חננאל וראש ישיבת קירואן.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וחושיאל בן אלחנן · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובעלי התוספות · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ובבא בתרא · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וגאונים · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וגניזת קהיר · ראה עוד »

ד'תשכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וד'תשכ"ו · ראה עוד »

ד'תתט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וד'תתט"ז · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והמאה ה-10 · ראה עוד »

הערוך

ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, המפרש מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והערוך · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל והיסטוריה · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס (המונח בלשון מקצועית הוא הולוגרף או אוטוגרף).

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

יהושע אבן שועיב

רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ויהושע אבן שועיב · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ויוונית · ראה עוד »

1055

הקמת כנסייה ומנזר בטיהאן שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ו1055 · ראה עוד »

965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רבנו חננאל ו965 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

פירוש ר"ח, רבינו חננאל, חננאל בן חושיאל.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבנו_חננאל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »