סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רמ"א

מַדָד רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. [1]

64 יחסים: HebrewBooks, מאיר קצנלנבוגן, מסכת, משה לנדאו, משה בן יצחק בונמש, מחיר יין, מגילת אסתר, מוסד הרב קוק, אפרים זלמן מרגליות, ארבעה טורים, אגדה (יהדות), סמיכה לרבנות, ספר הזוהר, ספירת העומר, ספירה (קבלה), פוסק, פולין, פילוסוף, צמח דוד, קרקוב, קז'ימייז', קבלה, רמב"ם, רא"ש, ראש ישיבה, רפאל בירדוגו, רי"ף, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שאלות ותשובות, שם הגדולים, שלמה לוריא, שלום שכנא מלובלין, שולחן ערוך, שידלוב, תלמוד בבלי, תוספות, ל"ג בעומר, חיי אדם, חיים בן בצלאל, חיים יוסף דוד אזולאי, בית המקדש, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, בית כנסת הרמ"א, בית יוסף, דוד גנז, דוד הלוי סגל, דיאלקטיקה, ה'ר"ץ, ה'של"ב, ה'של"ג, ..., ה'שי"ג, המאה ה-16, המפה, החת"ם סופר, י"ח באייר, יעקב בן אשר, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות קרקוב, יוסף קארו, יוסף כץ, 1530, 1553, 1572. להרחיב מדד (14 יותר) »

HebrewBooks

HebrewBooks (בעברית: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: רמ"א וHebrewBooks · ראה עוד »

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפאדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה) מפדואה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, קצנלבוגן, ריינלנד-פפאלץ – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: רמ"א ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: רמ"א ומסכת · ראה עוד »

משה לנדאו

הרב משה (רבי משה'לה) לנדאו (1469~, בריסק - 1564, קרקוב) רב של כמה קהילות חשובות בפולין ובליטא, בהן קרקוב.

חָדָשׁ!!: רמ"א ומשה לנדאו · ראה עוד »

משה בן יצחק בונמש

שער הספר "חידושי הלכות מהדורי בתרא" מהדורה ראשונה לובלין ה'ת"ל - 1670. רבי משה בן יצחק בּוּנֶמשׂ (בּוּנִים, בּּנֵמ'ס או בּוּנִימְז - כלומר: של בּוּנִים) מכונה רבי משה מלובמלא או רבי משה מלומבלא, היה רב ומפרש התלמוד בלובומל ובלובלין.

חָדָשׁ!!: רמ"א ומשה בן יצחק בונמש · ראה עוד »

מחיר יין

מחיר יין הוא ספר הביכורים של הרמ"א.

חָדָשׁ!!: רמ"א ומחיר יין · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: רמ"א ומגילת אסתר · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: רמ"א ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 - כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: רמ"א ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: רמ"א וארבעה טורים · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה או סמיכת זקנים) היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: רמ"א וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: רמ"א וספר הזוהר · ראה עוד »

ספירת העומר

לוח ספירת העומר המציג את הספירה: '''עשרה''' ימים לעומר ("ע"), שהם שבוע ("ש") '''אחד''' ו'''שלושה''' ימים ("י") לעומר. לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר.

חָדָשׁ!!: רמ"א וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות.

חָדָשׁ!!: רמ"א וספירה (קבלה) · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: רמ"א ופוסק · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: רמ"א ופולין · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ופילוסוף · ראה עוד »

צמח דוד

שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1692 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.

חָדָשׁ!!: רמ"א וצמח דוד · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: רמ"א וקרקוב · ראה עוד »

קז'ימייז'

קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא פרבר של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.

חָדָשׁ!!: רמ"א וקז'ימייז' · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמ"א וקבלה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: רמ"א ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 - ט' בחשון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרֹא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמ"א ורא"ש · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: רמ"א וראש ישיבה · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו, (תק"ז, 1747 – תקפ"ב, 1822), הידוע בכינוי "המלאך רפאל" היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו.

חָדָשׁ!!: רמ"א ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: רמ"א ורי"ף · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: רמ"א ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: רמ"א ושם הגדולים · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: רמ"א ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלום שכנא מלובלין

מצבתו של ר' שלום שכנא בבית הקברות היהודי בלובליןהרב שלום שכנא מלובלין (1495 (השערה) - 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין.

חָדָשׁ!!: רמ"א ושלום שכנא מלובלין · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: רמ"א ושולחן ערוך · ראה עוד »

שידלוב

שידלוב (בפולנית: Szydłów, מבטאים) הוא כפר במחוז סטשוב, בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה (הצלב הקדוש) בפולין קטן.

חָדָשׁ!!: רמ"א ושידלוב · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רמ"א ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ותוספות · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא יום שמחה מסורתי, הנובע ממנהגים ואירועים היסטוריים שונים.

חָדָשׁ!!: רמ"א ול"ג בעומר · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: רמ"א וחיי אדם · ראה עוד »

חיים בן בצלאל

ספר החיים, לבוב, 1830, עם הסכמת אברהם יהושע השיל מאפטא רבי חיים בן בצלאל (1530 (לערך) פוזנן – 1588, פרידברג) רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: רמ"א וחיים בן בצלאל · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: רמ"א וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

מצבה בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.

חָדָשׁ!!: רמ"א ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב · ראה עוד »

בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh, ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב-1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: רמ"א ובית כנסת הרמ"א · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ובית יוסף · ראה עוד »

דוד גנז

דוד גנז (1541 ה'ש"א - 1613 ה'שע"ג) היה אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ודוד גנז · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: רמ"א ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

דיאלקטיקה

דיאלקטיקה (מיוונית: διαλεκτική - אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח) היא מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד.

חָדָשׁ!!: רמ"א ודיאלקטיקה · ראה עוד »

ה'ר"ץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א וה'ר"ץ · ראה עוד »

ה'של"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א וה'של"ב · ראה עוד »

ה'של"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א וה'של"ג · ראה עוד »

ה'שי"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א וה'שי"ג · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: רמ"א והמאה ה-16 · ראה עוד »

המפה

המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: רמ"א והמפה · ראה עוד »

החת"ם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החת"ם סופר או חת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: רמ"א והחת"ם סופר · ראה עוד »

י"ח באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א וי"ח באייר · ראה עוד »

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: רמ"א ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד הייתה הקהילה היהודית שהתקיימה בספרד המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: רמ"א ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות קרקוב

צולם ברובע היהודי בקרקוב הקהילה היהודית של קרקוב הייתה אחת הקהילות היהודית החשובות בפולין לפני השואה.

חָדָשׁ!!: רמ"א ויהדות קרקוב · ראה עוד »

יוסף קארו

חתימת ידו. קברו בצפת רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה) היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף, מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר.

חָדָשׁ!!: רמ"א ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף כץ

רבי יוסף כ"ץ (~ה'רע"א, 1510 - ב' בשבט ה'שנ"א - 28 בינואר 1591) מחבר ספר שו"ת "שארית יוסף", היה ראש ישיבה, ואב בית דין בעיר קרקוב שבפולין, גיסו של הרמ"א.

חָדָשׁ!!: רמ"א ויוסף כץ · ראה עוד »

1530

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א ו1530 · ראה עוד »

1553

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א ו1553 · ראה עוד »

1572

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רמ"א ו1572 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

רבי משה איסרליש, תו"ח, תורת חטאת, משה איסרלש, משה איסרליש, משה בן ישראל איסרליש, דרכי משה, הרמ"א.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רמ"א

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »