סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ש"ס וילנא

מַדָד ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886). [1]

52 יחסים: מסכת נידה, מסכת סוטה, מסכת ברכות, מסכת יבמות, מרדכי פלונגיאן, משפחת שונצינו, מתתיהו שטראשון, מגיה, מוסד הרב קוק, אליעזר ליפמן פרינץ, אחרונים, אברהם מאיר הברמן, אוניברסיטת אוקספורד, ספריית הוותיקן, עברית, עד נוסח, פרשנות התלמוד הבבלי, פירוש רש"י לתלמוד, ר"י הזקן, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רבנו חננאל, רבנו גרשום, רומא, רי"ף, ש"ס ונציה, שמשון משאנץ, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל שטראשון, שלמה הכהן (רב), תלמוד בבלי, תוספות, בעלי התוספות, ברלין, דפוס, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דפוסי התלמוד הבבלי, דקדוקי סופרים, ה'תר"ם, ה'תרמ"ו, המוזיאון הבריטי, הספרייה הבודליינית, הגאון מווילנה, וילנה, כתב רש"י, כתב יד (העתק), י"ח באייר, י"ג בניסן, יעקב עמדין, יידיש, ..., 1880, 1886. להרחיב מדד (2 יותר) »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שוטה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומסכת יבמות · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ו, 1816 - כ"ח בחשוון ה'תרמ"ד, 28 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

מתתיהו שטראשון

מתתיהו שטראשון הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »

מגיה

מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומגיה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אליעזר ליפמן פרינץ

רבי אליעזר ליפמן פיליפ פרינץ (רא"ל פרינץ, ט"ו באדר תקצ"ה, 16 במרץ 1835, ארנהם - י"ג בחשון תרע"ו, 21 באוקטובר 1915, פרנקפורט דמיין) היה איש ספר ביבילוגרף ואספן ספרים, כתב מאמרים רבים ופירושים תורניים, וכן ההדיר והוציא לאור ספרי קודש.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ואליעזר ליפמן פרינץ · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ואחרונים · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הברמןתמונה להחלפה אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 1901, גליציה – כ"ט בכסלו תשמ"א, 1980, ירושלים), הידוע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אוניברסיטת אוקספורד

שלט האצולה של אוניברסיטת אוקספורד קולג' פמברוק, אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד קבל קולג', אוקספורד (Keble College, Oxford) מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford), הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם דובר האנגלית.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וספריית הוותיקן · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ועברית · ראה עוד »

עד נוסח

עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ועד נוסח · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

א, פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדמפייר (Dampierre-Sur-Aube), ידוע גם כר"י הזקן או כרבי יצחק בעל התוספות, היה אחד מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12 ופרשן מקרא.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ור"י הזקן · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

הרב נתן נטע רבינוביץ חתימתו רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, תלמיד חכם, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבנו גרשום

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה) (ד'תש"כ 960 - ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורבנו גרשום · ראה עוד »

רומא

הפורום הרומאי וקולוסיאום רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורומא · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ורי"ף · ראה עוד »

ש"ס ונציה

ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ-ה'רפ"ג (1520-1523).

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וש"ס ונציה · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1216 או 1230) היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה למעלה מ 40 שנה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ותוספות · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וברלין · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוס · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוסי התלמוד הבבלי

מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, אולי החשוב בספרי היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודפוסי התלמוד הבבלי · ראה עוד »

דקדוקי סופרים

שער "דקדוקי סופרים" למסכת ברכות דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נָטֵע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד שמקיף את כל התלמוד הבבלי ויד צנזורים נוצרים לא נגעה בו), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ודקדוקי סופרים · ראה עוד »

ה'תר"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וה'תר"ם · ראה עוד »

ה'תרמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וה'תרמ"ו · ראה עוד »

המוזיאון הבריטי

המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא והמוזיאון הבריטי · ראה עוד »

הספרייה הבודליינית

הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית או באופן מדויק יותר ספריית הבודליאנה (Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא והספרייה הבודליינית · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא והגאון מווילנה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ווילנה · ראה עוד »

כתב רש"י

כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וכתב רש"י · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

י"ח באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וי"ח באייר · ראה עוד »

י"ג בניסן

צמח צדק" - האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא וי"ג בניסן · ראה עוד »

יעקב עמדין

חתימתו של יעקב עמדין מכתבו של יעקב עמדין למלך דנמרק, אוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם), היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ויעקב עמדין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ויידיש · ראה עוד »

1880

|.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ו1880 · ראה עוד »

1886

|.

חָדָשׁ!!: ש"ס וילנא ו1886 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ש"ס וילנה, תלמוד וילנה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ש"ס_וילנא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »