סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שאול שקד

מַדָד שאול שקד

שאול שקד (נולד ב-5 במרץ 1933 בדברצן שבהונגריה) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000 ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבינלאומי. [1]

140 יחסים: Jerusalem Studies in Arabic and Islam, ממלכת פרס, מאיר יעקב קיסטר, מנחם שטרן, מניכאיזם, משנה, מתכת, מזרחנות, מגילות ים המלח, מדע הדתות, מוסד ביאליק, מיתוס, מילון, אמנון נצר, אמוראים, אנציקלופדיה איראניקה, אנגליה, אסלאם, אפגניסטן, אפיגרפיה, ארמניה, ארמית, ארץ ישראל, ארצות הברית, אלכסנדר הגדול, אליעזר כגן, אחרית הימים, אהרן אופנהיימר, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת היידלברג, אוזבקיסטן, אינטרנט, איסיים, איראן, איטליה, נצרות, נביא, נורווגיה, ספר יובל, ספרות ההיכלות והמרכבה, סטטיסטיקה, סורית, ..., סינקרטיזם, סידור, ערבים, ערבית, עברית, עיראק, פרס ישראל, פרסית, פרסית אמצעית, פרשני המקרא, פרופסור, פריז, פטר שפר, פירדוסי, ציונות דתית, קמע, קערת השבעה, קדמוניות, קדם-אסלאם, קומראן, קיימברידג', רפאל יהודה צבי ורבלובסקי, שאהנאמה, שנות ה-70 של המאה ה-20, שפות שמיות, שלמה דב גויטיין, שוודיה, שירה, שירה אפית, תנ"ך, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תרביץ, תלמוד, תלמוד בבלי, תורת הגמול, זרתוסטרה, זורואסטריות, חרס, בריאת העולם, בלשנות, בבל, בית הספר הריאלי, ביבליוגרפיה, גניזת קהיר, גרמנית, דניאל שוורץ, דקדוק עברי, דת, דברצן, דואליזם, דוקטור, דוד פלוסר, דוד צבי בנעט, הממלכה האחמנית, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-5, המאה ה-6, המנדט הבריטי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה החופשית של ברלין, האימפריה המונגולית, האימפריה הסאסאנית, העת העתיקה, העלייה החמישית, העולם הבא, הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, הלכה, הונגריה, הודו, היסטוריה, כתב עת, כישוף, ימי הביניים, יעקב פולוצקי, ישעיהו גפני, ישראל, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות איראן, יהדות קראית, יוסף נוה, 1933, 2000, 5 במרץ. להרחיב מדד (90 יותר) »

Jerusalem Studies in Arabic and Islam

Jerusalem Studies in Arabic and Islam (מכונה בקיצור JSAI) הוא כתב עת מדעי בינלאומי היוצא לאור מטעם הקרן ע"ש מקס שלזינגר שבמכון ללימודי אסיה ואפריקה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וJerusalem Studies in Arabic and Islam · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וממלכת פרס · ראה עוד »

מאיר יעקב קיסטר

מאיר יעקב קיסטר מאיר יעקב קִיסְטֶר (Kister; 16 בינואר 1914 – 16 באוגוסט 2010) היה פרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לבלשנות ערבית ומזרחנות לשנת תשמ"א.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומאיר יעקב קיסטר · ראה עוד »

מנחם שטרן

פרופ' מנחם שטרן (5 במרץ 1925 – 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומנחם שטרן · ראה עוד »

מניכאיזם

כתב יד ובו כמרים מניכאיסטים כותבים בשולחנות שלהם, ממזרח סין מניכאיזם היא דת גנוסטית-דואליסטית עתיקה שפרחה בין המאה הרביעית לשישית ונקראה על שם נביאה-מייסדה, מַני.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומניכאיזם · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומשנה · ראה עוד »

מתכת

מאורגנים בתאים. מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים, והן מאופיינות בכך שהן חומרים מוצקים בטמפרטורת החדר (פרט לכספית) המורכבים כולם מיסודות אלו (לרשימת היסודות המתכתיים ראו הטבלה המחזורית).

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומתכת · ראה עוד »

מזרחנות

מוזיאון הבריטי. מזרחנות (באנגלית: Oriental studies; נקרא גם "מדעי המזרח" או "לימודי המזרח") היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב תחומי של אזור מסוים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומזרחנות · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומגילות ים המלח · ראה עוד »

מדע הדתות

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). מדע הדתות (לפי הגרמנית: Religionswissenschaft), לימודי דתות או דת השוואתית הוא דיסציפלינה (תחום דעת) במדעי הרוח ומדעי החברה בעל אופי רב תחומי, החוקר את הדת כתופעה אנושית, חברתית ותרבותית, ללא קשר לדת מסוימת.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומדע הדתות · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מיתוס

ציור של הרי ג'ורג' ט'אקר, 1920 מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירועים (בין אם בעבר, ובין אם בהווה או בעתיד) שיש להם חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת, לרוב בהשתתפות אלים או גיבורים על אנושיים, אך הכולל גם סיפור אשר למשתתפים בו, בין אם הם מופעלים או מפעילים, קיים אופי פרסונלי, התורמים לעיצוב זהותה ותפיסתה של אותה הקבוצה, המאמינה והדבקה במיתוס.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומיתוס · ראה עוד »

מילון

מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ומילון · ראה עוד »

אמנון נצר

אמנון נצר אמנון נצר (נובמבר 1934 - 15 בפברואר 2008) היה היסטוריון, חוקר, ועיתונאי יהודי-איראני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואמנון נצר · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואמוראים · ראה עוד »

אנציקלופדיה איראניקה

אנציקלופדיה איראניקה (Encyclopædia Iranica) היא אנציקלופדיה המוקדשת ללימודי איראן.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואנציקלופדיה איראניקה · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England ״אִינְגְלַנְד״) היא כיום המרכיב הגדול ביותר מבין החלקים (הקרויים Home Nations; אומות הבית) של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואנגליה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואסלאם · ראה עוד »

אפגניסטן

ילדה מאפגניסטן הנשיא חאמיד כרזאי מברך את הצבא החדש הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בפרסית:; תעתיק מדויק: אפע'אנסתאן) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרום מרכזי של מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואפגניסטן · ראה עוד »

אפיגרפיה

כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή) היא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואפיגרפיה · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, היאסטן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירו-אסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וארמניה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וארצות הברית · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας) והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 21 ביולי 356 לפנה"ס - 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אליעזר כגן

אליעזר כגן (3 באפריל 1914 – 2000) היה משורר, מתרגם, חוקר ספרות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואליעזר כגן · ראה עוד »

אחרית הימים

קפלה הסיסטינית שבותיקן. אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות בדתות השונות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואחרית הימים · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אוניברסיטת ניו יורק

אוניברסיטת ניו יורק (באנגלית: New York University, בקיצור NYU) היא אוניברסיטת מחקר פרטית-אמריקנית הממוקמת במנהטן, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת ניו יורק · ראה עוד »

אוניברסיטת פנסילבניה

אוניברסיטת פנסילבניה (באנגלית: University of Pennsylvania), הידועה בכינוייה פן (Penn) או יו-פן (UPenn), היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר פילדלפיה שבפנסילבניה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת פנסילבניה · ראה עוד »

אוניברסיטת פרינסטון

אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית: Princeton University) הממוקמת בעיר פרינסטון שבניו ג'רזי היא האוניברסיטה הרביעית מבחינת הוותק שלה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת פרינסטון · ראה עוד »

אוניברסיטת קליפורניה בברקלי

מבט על הקמפוס מהגבעות הסמוכות אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (באנגלית: University of California, Berkeley) הוא שמו של הקמפוס העיקרי של אוניברסיטת קליפורניה, הממוקם בברקלי, לחופי מפרץ סן פרנסיסקו.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי · ראה עוד »

אוניברסיטת קולומביה

אוניברסיטת קולומביה (באנגלית: Columbia University, נהגה "קַלַאמְבִּיָה יוּנִיבֶרְסִיטִי") היא אוניברסיטה פרטית בניו יורק.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת קולומביה · ראה עוד »

אוניברסיטת קיימברידג'

אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: University of Cambridge) היא מהקדומות ומהגדולות שבאוניברסיטאות העולם, והשנייה שנוסדה בעולם דובר האנגלית (אחרי אוניברסיטת אוקספורד).

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »

אוניברסיטת לונדון

בניין המנהל של אוניברסיטת לונדון אוניברסיטת לונדון (באנגלית: University of London) היא אוניברסיטה בריטית שהקמפוסים שלה ממוקמים בעיקר בלונדון.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת לונדון · ראה עוד »

אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת באופן עקבי בין האוניברסיטאות המובילות בעולם.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין · ראה עוד »

אוניברסיטת היידלברג

סמל האוניברסיטה ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »

אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואוזבקיסטן · ראה עוד »

אינטרנט

איור של רשת האינטרנט כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט האינטרנט (בעברית: מִרְשֶתֶת) היא רשת תקשורת נתונים בעלת היקף כלל עולמי.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואינטרנט · ראה עוד »

איסיים

ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואיסיים · ראה עוד »

איראן

הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואיראן · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ואיטליה · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ונצרות · ראה עוד »

נביא

פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא, בתקופות הקדומות, היה אדם שהיה מתקשר עם אל כלשהו.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ונביא · ראה עוד »

נורווגיה

פארק הלאומי פלוגפונה אתרי מורשת עולמית. ממוזער נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005 הפרלמנט הנורווגי - הסטורטינג, באוסלו ממלכת נורווגיה (נכתב גם; בנורווגית: Kongeriket Norge בניב בוקמל; Kongeriket Noreg בניב נינורשק) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ונורווגיה · ראה עוד »

ספר יובל

ספר יוֹבֵל (בלועזית, מגרמנית: Festschrift, "פֶסְטְשְׁרִיפְט"; בלטינית: liber amicorum) הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישתו לגמלאות, הגיעו לגיל 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וספר יובל · ראה עוד »

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »

סטטיסטיקה

סטטיסטיקה היא תחום ידע הנוגע לאיסוף, עיבוד, ניתוח, והצגת מסקנות מנתונים כמותיים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וסטטיסטיקה · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם סורית או ארמית סורית (ܠܶܫܳܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לְשָׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וסורית · ראה עוד »

סינקרטיזם

סינקרטיזם (מיוונית συγκρητισμός - סינקרטיסמוס "איחוד קהילות כרתים") הוא מונח המתאר ניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות על מנת ליצור מיזוג בין האסכולות השונות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וסינקרטיזם · ראה עוד »

סידור

אוסף סידורים בבית כנסת ספרדי הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וסידור · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וערבית · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ועברית · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ועיראק · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופרס ישראל · ראה עוד »

פרסית

פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופרסית · ראה עוד »

פרסית אמצעית

פרסית אמצעית, הידועה גם כ״פהלוי״ (שם המציין, ביתר דיוק, את מערכת הכתיבה), היא שפה/אתנולקט איראנית תיכונה דרום־מערבית שהפכה לניב היוקרתי במהלך התקופה הסאסאנית (224–654 לספירה) ולכן הפכה להיות דבורה באזורים אחרים גם כן.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופרסית אמצעית · ראה עוד »

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופרשני המקרא · ראה עוד »

פרופסור

פרופסור אלברט איינשטיין בהרצאה בווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופרופסור · ראה עוד »

פריז

פריז (בצרפתית: Paris) היא בירת צרפת ובירת חבל איל דה פרנס.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופריז · ראה עוד »

פטר שפר

פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופטר שפר · ראה עוד »

פירדוסי

פסלו של פירדוסי בטהרן פירדוסי (בפרסית: فردوسی) הוא הכינוי הספרותי שקיבל המשורר הלאומי הפרסי, חכים אבואלקאסם פרדוסי תוסי (حکیم ابوالقاسم فردوسی توسی; 934-1020).

חָדָשׁ!!: שאול שקד ופירדוסי · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וציונות דתית · ראה עוד »

קמע

מיתולגיה המצרית. וונציה קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וקמע · ראה עוד »

קערת השבעה

קערת השבעה בשפה המנדעית, מתוארכת בין המאה ה-5 ל-7 קערות השבעה הן סוג של קמיע המורכב מברכות ומילים קדושות שנכתבות על גבי קערות חרס ונקברות ברצפת הבית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וקערת השבעה · ראה עוד »

קדמוניות

אזור המתחם הפולחני בתל דן. למטה: כתובת תל דן קדמוניות הוא כתב עת לעתיקות ארץ ישראל וארצות המקרא.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וקדמוניות · ראה עוד »

קדם-אסלאם

התקופה הקדם-אסלאמית או הג'אהִליה (جاهلية) היא התקופה בהיסטוריה של חצי האי ערב לפני תחילת הנבואות של מוחמד שציינו את תחילת תקופת האסלאם.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וקדם-אסלאם · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וקומראן · ראה עוד »

קיימברידג'

קיימברידג' (באנגלית: Cambridge,, מילולית: הגשר על נהר קאם - Cam) היא עיר בבריטניה, במחוז קיימברידג'שייר, 80 ק"מ צפונית ללונדון.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וקיימברידג' · ראה עוד »

רפאל יהודה צבי ורבלובסקי

צבי ורבלובסקי, 2005 רפאל יהודה (ר"י) צבי וֶרבּלוֹבסקי (Raphael Jehudah Zwi Werblowsky; 3 בינואר 1924 – 9 ביולי 2015) היה פרופסור בקתדרה למדעי הדתות ע"ש מרטין בובר באוניברסיטה העברית בירושלים, ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ורפאל יהודה צבי ורבלובסקי · ראה עוד »

שאהנאמה

דף מתוך השאהנאמה שאהנאמה (בפרסית: شاهنامه), כלומר "ספר המלכים" או "אפוס המלכים", הוא אפוס פואטי עצום שנכתב על ידי המשורר הפרסי פירדוסי סביב שנת 1000, והוא האפוס הלאומי של העולם דובר הפרסית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ושאהנאמה · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: שאול שקד ושפות שמיות · ראה עוד »

שלמה דב גויטיין

גויטיין, בשנות ה-80 שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון של המזרח התיכון, מגדולי ההיסטוריונים של תולדות היהודים בארצות האסלאם וגדול ההיסטוריונים של הגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »

שוודיה

בניין הפרלמנט השוודי - הריקסדאג (Riksdag) שבסטוקהולם בלטי בצפון-מזרח שוודיה ממלכת שוודיה בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והשישית בגודל שטחה באירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בדרום-מערב מפריד מצר קטגט את המדינה מדנמרק. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שוודיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ושוודיה · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות-הברית, 2009 שִׁירָה היא צורה של אמנות כתיבת יצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ושירה · ראה עוד »

שירה אפית

שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה פולקלוריסטית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ושירה אפית · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ותנ"ך · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרביץ

כתב העת "תרביץ" תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ותרביץ · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורת הגמול

תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ותורת הגמול · ראה עוד »

זרתוסטרה

ציור של זרתוסטרה זרתוסטרה (באווסטית: -Zaraθuštra; בפרסית: زرتشت, זרתושת), או בשמו היווני זורואסטריס (Ζωροάστρης) היה נביא ממדי ומייסדה של הדת הנקראת על שמו: זורואסטריות (או בשמה העברי האחר: אמגושיות).

חָדָשׁ!!: שאול שקד וזרתוסטרה · ראה עוד »

זורואסטריות

מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם זורואסטריאניזם, אמגושיות, מזדאיזם או דת זרתוסטרא, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרא.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וזורואסטריות · ראה עוד »

חרס

ממוזער חרס הוא חומר קרמי (סיליקט) שלאחר שיובש לחלוטין נצרף בכבשן להקשייתו.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וחרס · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי למיתוסי בריאה הייחודיים לתרבויות רבות בעולם.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ובריאת העולם · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ובלשנות · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ובבל · ראה עוד »

בית הספר הריאלי

סיסמה "והצנע לכת", את שנת ייסוד בית הספר ואת שם בית הספר כיפת מבנה בניין הכיתות התיכוניות בהדר הכרמל. הכיפה מופיעה בסמל בית הספר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי"), הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ובית הספר הריאלי · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: שאול שקד וביבליוגרפיה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וגניזת קהיר · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וגרמנית · ראה עוד »

דניאל שוורץ

דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודניאל שוורץ · ראה עוד »

דקדוק עברי

שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודקדוק עברי · ראה עוד »

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודת · ראה עוד »

דברצן

דברצן (בהונגרית: Debrecen, ביידיש: דעברעצין) היא העיר השנייה באוכלוסייתה בהונגריה, אחרי בודפשט והגדולה בשטחה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודברצן · ראה עוד »

דואליזם

דּוּאָלִיזְם (מלטינית: duo, "שניים"), או בעברית שְׁנִיּוּת, הוא מושג המשמש לתיאור כל מערכת אמונה או שיטה פילוסופית, מדעית או תאולוגית, הרואה את הישויות בעולם, ואת העולם כולו, כמורכבים משתי קטגוריות או יסודות, אשר גוזרת את הכול מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודואליזם · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר) הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודוקטור · ראה עוד »

דוד פלוסר

פרופ' דוד פְלוּסֶר (Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000), היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודוד פלוסר · ראה עוד »

דוד צבי בנעט

פרופ' דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ודוד צבי בנעט · ראה עוד »

הממלכה האחמנית

ממלכת פרס האחמנית או האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: هخامنشیان - Haxāmanišiyan) הייתה ממלכה ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539 לפנה"ס - 331 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והממלכה האחמנית · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והמאה ה-6 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה שלט בכניסה למבנה האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה החופשית של ברלין

האוניברסיטה החופשית של ברלין (בגרמנית: Freie Universität Berlin) היא הגדולה מבין ארבע האוניברסיטאות הממוקמות בברלין.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והאוניברסיטה החופשית של ברלין · ראה עוד »

האימפריה המונגולית

האימפריה המונגולית (במונגולית: Монголын эзэнт гүрэн) הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד לאירופה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והאימפריה המונגולית · ראה עוד »

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (226–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »

העת העתיקה

הפירמידה של חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. מפת כדור הארץ בסביבות 1000 לפנה"ס העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476).

חָדָשׁ!!: שאול שקד והעת העתיקה · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והעלייה החמישית · ראה עוד »

העולם הבא

העולם הבא ביהדות הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והעולם הבא · ראה עוד »

הקולג' האוניברסיטאי של לונדון

קולג' אוניברסיטת לונדון הקולג' האוניברסיטאי של לונדון (באנגלית: (University College London (UCL) הוא מוסד אוניברסיטאי בריטי המסונף לאוניברסיטת לונדון. הקולג' ממוקם ברובע בלומסברי בלונדון. אוניברסיטה זו נחשבת לאחת הטובות בעולם ובשנת 2017 דורגה במקום השביעי בדירוג האוניברסיטאות של QS. הקולג' נוסד בשנת 1826 תחת השם אוניברסיטת לונדון, והיה המוסד האוניברסיטאי הראשון שנוסד בלונדון. היה גם המוסד האוניברסיטאי הראשון שקיבל סטודנטים ללא כל קשר לדתם, וקיבל נשים סטודנטיות באותם תנאי קבלה כמו גברים. הקולג' נוסד במטרה לתת אלטרנטיבה לאוניברסיטאות הדתיות של קיימברידג' ואוקספורד. קולג' זה יחד עם קולג' המלכים לונדון, היו בשנת 1836 המוסדות המייסדים של אוניברסיטת לונדון, בעקבות כך שונה שמו לקולג' אוניברסיטת לונדון. העקרונות על בסיסם נוסד המוסד היו: ליברליזם, פתיחות. הקולג' מעודד חידושים וגיוון. בשנת 1907 קיבלה אוניברסיטת לונדון כתב זכויות חדש מהמלך, בעקבותיו כל הקולג'ים אשר יחדיו היוו את אוניברסיטת לונדון, ויתרו על קיומם הנפרד. בעקבות כך התארים שהקולג' מעניק לבוגריו ניתנים תחת שמה של אוניברסיטת לונדון. מצב זה נמשך עד שנת 1977. בשנה זו הקולג' קיבל כתב זכויות חדש אשר חידש את עצמאותו. ובשנת 2005 קיבל גם את הזכות להעניק תארים. הקולג' מפעיל מספר מוזיאונים ואוספים, בטווח רחב ממדע ועד אומנות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והקולג' האוניברסיטאי של לונדון · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והלכה · ראה עוד »

הונגריה

הגעת המדיארים. הונגריה, 1867-1920 האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט. פורינט הונגרי הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והונגריה · ראה עוד »

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ (בהינדית: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והודו · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: שאול שקד והיסטוריה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וכתב עת · ראה עוד »

כישוף

כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על טבעיים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וכישוף · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וימי הביניים · ראה עוד »

יעקב פולוצקי

יעקב חיים (הַנס) פּוֹלוֹצקי (Polotsky; 13 בספטמבר 1905 – 10 באוגוסט 1991) היה בלשן, מזרחן ופרופסור לאגיפטולוגיה ולשפות שמיות באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ויעקב פולוצקי · ראה עוד »

ישעיהו גפני

ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו-יורק) הוא נשיא המרכז האקדמי שלם ופרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וישעיהו גפני · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שאול שקד וישראל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ויהדות · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, ומזרחים - מושגים החופפים במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או קהילת יהודי פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה - קהילה יהודית מזרחית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ויהדות איראן · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית בית הכנסת הקראי ברמלה ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ויהדות קראית · ראה עוד »

יוסף נוה

יוסף נוהתמונה להחלפה יוסף נוה (Joseph Naveh; 1928 במוקצ'בו (מונקאץ') שבצ'כוסלובקיה – 21 בנובמבר 2011 בירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ויוסף נוה · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ו1933 · ראה עוד »

2000

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ו2000 · ראה עוד »

5 במרץ

5 במרץ הוא היום ה־64 בשנה (65 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שאול שקד ו5 במרץ · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שאול_שקד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »