סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שבועות

מַדָד שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. [1]

182 יחסים: מאיר שמעון גשורי, מאיר בר-אילן (חוקר), מנחת העומר, מנהג (יהדות), מסע פרסום, מסורת (יהדות), מסכת, מסכת שבועות, מסכת ביכורים, מעמד הר סיני, מעשה מרכבה, מצוות עשה, מצוות לא תעשה, מקובל, משנה, משנה ברורה, משה, מתנות עניים, מלאכת אוכל נפש, מלודיה, מגילת רות, מהר"ם מרוטנבורג, מהרי"ל, מואב, מועצת החלב, מוצרי חלב, מושב, אסא קיסר, אסרו חג, אקדמות, ארמית, ארץ זבת חלב ודבש, ארץ ישראל, אליעזר מלמד, אזהרות, אבא בנדויד, אדם הראשון, אורח חיים (שולחן ערוך), אין שמחה אלא בבשר ויין, איסור אכילת דם, איסיים, אייר, נח, נוסח הספרדים, ניסן, נידה, ספר בישול, ספר הזוהר, ספר היובלים, ספר יחזקאל, ..., ספירת העומר, סוכות, סיני (כתב עת), עשרת הרוגי מלכות, עשרת הדיברות, עלייה לרגל, עבודת ה', עולת ראייה, פנטקוסט, פסח, פרשת פינחס, פרשת כי תבוא, פרשת יתרו, פיוט, צפון אפריקה, צרפת, צבא הגנה לישראל, צדוקים, קציר, קריאת התורה, קומראן, קורבן, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קיבוץ, קידוש החודש, רמ"א, ראשונים, רש"י, רשת שיווק, רחל אליאור, רות, שנה טרופית, שתי הלחם, שלמה אבן גבירול, שלמי חגיגה, שלוש רגלים, שלושת ימי ההגבלה, שחיטה (הלכה), שבת, שבוע, שולחן ערוך, שיר השירים, תענית, תפילת מנחה, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תרי"ג מצוות, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד תורה (מצווה), תחנון, תורה, תורה שבעל-פה, תכלאל, תיקון ליל שבועות, לאדינו, לוח שנה, לוח שנה ירחי, לוחות הברית, טנא, טקס חניכה, חמץ, חקלאות, חלב, חטא עץ הדעת, חז"ל, חג, חג המולד, חג המים, חגי ישראל ומועדיו, חול המועד, חיטה, באר היטב, בעלי התוספות, ברכת המזון, בלדד השוחי (מחבר), בית המקדש, בית המקדש השני, בית כנסת, ביכורים, גאונים, גאורגיה, גניזת קהיר, גיור, דעת (אתר אינטרנט), דבש, דגנים, דוד, דוד שפרבר (מבקר אמנות), המאה ה-16, המאה ה-20, המשכן, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, הספד, העברית (כתב עת), הפטרה, הר סיני, השואה, הלוח העברי, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, הירח, ו' בסיוון, ויצו, כפר, כתובה, כד יתבין ישראל, ימי הביניים, יעקב אריאל, ירושלים, ישראל, ישראל נג'ארה, יזכור, יהדות, יהדות אפריקה, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות תימן, יומני כרמל, יום ראשון, יום רביעי, יום שני, יום שישי, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום השבת, יום-טוב לוינסקי, יוסף משאש, יוטיוב. להרחיב מדד (132 יותר) »

מאיר שמעון גשורי

מאיר שמעון גשורי מאיר שמעון גְשוּרי (בּרוּקנֶר) (על פי רוב: מ. ש. גשורי; י"ז בניסן תרנ"ז, 19 באפריל 1897 – כ"ט בכסלו תשל"ח 9 בדצמבר 1977) היה ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי" וממנהיגיה, מבקר מוזיקה ישראלי וחוקר מוזיקה יהודית ומוזיקה חסידית.

חָדָשׁ!!: שבועות ומאיר שמעון גשורי · ראה עוד »

מאיר בר-אילן (חוקר)

ממוזער מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: שבועות ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מנחת העומר

קציר תבואה בחג העומר מִנְחָת הַעֹמֶר או עֹמֶר הַתְּנוּפָה הוא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: שבועות ומנחת העומר · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

‏‏בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא שם כולל להנהגות נפוצות בין היהודים.

חָדָשׁ!!: שבועות ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מסע פרסום

מסע פרסום או קמפיין פרסומי הוא מסע תעמולה פרסומי - סדרה של הודעות פרסום אשר חולקות רעיון ונושא אחיד ומטרה משותפת ויוצרות יחדיו שילוב של תקשורת שיווקית.

חָדָשׁ!!: שבועות ומסע פרסום · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות,תורה שבעל פה, מנהגים קדומים, מנהגים דתיים, חוקים שנמסרו מאב לבן, נוהג חוזר, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבועות ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: שבועות ומסכת · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: שבועות ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת ביכורים

שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: שבועות ומסכת ביכורים · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם.

חָדָשׁ!!: שבועות ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעשה מרכבה

תחריט המאייר את ספר יחזקאל מהמאה ה-16 מעשה מרכבה הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית או האוניברסלית.

חָדָשׁ!!: שבועות ומעשה מרכבה · ראה עוד »

מצוות עשה

מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.

חָדָשׁ!!: שבועות ומצוות עשה · ראה עוד »

מצוות לא תעשה

מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.

חָדָשׁ!!: שבועות ומצוות לא תעשה · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: שבועות ומקובל · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: שבועות ומשנה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: שבועות ומשנה ברורה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: שבועות ומשה · ראה עוד »

מתנות עניים

על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.

חָדָשׁ!!: שבועות ומתנות עניים · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

בהלכה, מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לצורך הכנת מזונות האדם ליום טוב.

חָדָשׁ!!: שבועות ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מלודיה

תיבות העליונות; התיבות התחתונות הן ההרמוניה. מֶלוֹדיה (מלעז; בעברית: לחן) היא ב-2 הגדרות שונות במקצת; 1.

חָדָשׁ!!: שבועות ומלודיה · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: שבועות ומגילת רות · ראה עוד »

מהר"ם מרוטנבורג

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) - י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי הפוסקים הראשונים בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: שבועות ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת (1360), מגנצה - כ"ב באלול (1427), וורמייזה) נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

חָדָשׁ!!: שבועות ומהרי"ל · ראה עוד »

מואב

מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מצבת מישע מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף השני לפנה"ס - המאה ה-6 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבועות ומואב · ראה עוד »

מועצת החלב

244x244 פיקסלים מועצת החלב היא חברה לתועלת הציבור ששמה המלא "המועצה לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)" אשר נרשמה כחברה בע"מ בנובמבר 1965.

חָדָשׁ!!: שבועות ומועצת החלב · ראה עוד »

מוצרי חלב

מדף מוצרי חלב בסופרמרקט מוצרי חלב הם כינוי לכלל מוצרי המזון, שמרכיבם העיקרי הוא חלב.

חָדָשׁ!!: שבועות ומוצרי חלב · ראה עוד »

מושב

המושב נהלל שדמה רחוב ראשי אופייני במושב מוֹשָׁב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (לרוב חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית.

חָדָשׁ!!: שבועות ומושב · ראה עוד »

אסא קיסר

אסא קיסר הוא מרצה ישראלי בנושא יהדות וטבעונות.

חָדָשׁ!!: שבועות ואסא קיסר · ראה עוד »

אסרו חג

אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: שבועות ואסרו חג · ראה עוד »

אקדמות

פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות לפני קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבועות ואקדמות · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: שבועות וארמית · ראה עוד »

ארץ זבת חלב ודבש

תמר אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ הוא ביטוי מקראי, מכינויה של ארץ ישראל, המתאר את שפעה, פוריותה ותנובתה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבועות וארץ זבת חלב ודבש · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: שבועות וארץ ישראל · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, ובעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע.

חָדָשׁ!!: שבועות ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות.

חָדָשׁ!!: שבועות ואזהרות · ראה עוד »

אבא בנדויד

אַבָּא בֶּנְדָּוִיד (פָאיֶרְשְׁטֵין, י"ב בכסלו ה'תרע"א, 3 בדצמבר 1911 – כ"ה בטבת ה'תשנ"ה, 28 בדצמבר 1994) היה חוקר הלשון העברית, יועץ הלשון של קול ישראל בשנים 1959–1982.

חָדָשׁ!!: שבועות ואבא בנדויד · ראה עוד »

אדם הראשון

אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: שבועות ואדם הראשון · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: שבועות ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אין שמחה אלא בבשר ויין

בשר ויין. תחריט משנת 1722, אמסטרדם. "אין שמחה אלא בבשר ויין" הוא דין הלכתי המוזכר בתלמוד, שעניינו הוא שבימים שמצווים לשמוח בהם כגון בשלוש הרגלים, חובה להגיע לשמחה זו על ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם.

חָדָשׁ!!: שבועות ואין שמחה אלא בבשר ויין · ראה עוד »

איסור אכילת דם

ביהדות איסור אכילת דם היא מצוות לא תעשה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.

חָדָשׁ!!: שבועות ואיסור אכילת דם · ראה עוד »

איסיים

ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: שבועות ואיסיים · ראה עוד »

אייר

אִיָּר הוא החודש השמיני בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשני בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: שבועות ואייר · ראה עוד »

נח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.

חָדָשׁ!!: שבועות ונח · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: שבועות ונוסח הספרדים · ראה עוד »

ניסן

ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והחודש הראשון במניין החודשים המתחיל בו.

חָדָשׁ!!: שבועות וניסן · ראה עוד »

נידה

נידה, על פי ההלכה היהודית, היא אישה שנטמאה כתוצאה מיציאת דם מן הרחם.

חָדָשׁ!!: שבועות ונידה · ראה עוד »

ספר בישול

עמוד השער של "אמנות הבישול" מאת האנה גלסי, יצא לאור לראשונה בשנת 1747 עטיפת ספר בישול גרמני מ-1900 ספר בישול הוא ספר המכיל מידע על צורות הכנת אוכל שונות (בישול, אפייה וכדומה), ואסופה של מתכונים.

חָדָשׁ!!: שבועות וספר בישול · ראה עוד »

ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: שבועות וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: שבועות וספר היובלים · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה).

חָדָשׁ!!: שבועות וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספירת העומר

לוח ספירת העומר המציג את הספירה: '''עשרה''' ימים לעומר ("ע"), שהם שבוע ("ש") '''אחד''' ו'''שלושה''' ימים ("י") לעומר. לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה) סְפִירַת הָעֹמֶר היא מצווה ביהדות המופיעה בתורה לספור כל יום במשך 49 ימים החל מהקרבת קורבן העומר.

חָדָשׁ!!: שבועות וספירת העומר · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: שבועות וסוכות · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: שבועות וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

עשרת הרוגי מלכות הוא כינוי לעשרה תנאים שהוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל באשר לא סרו למשמעתם, והמשיכו ללא מורא לקיים את מצוות התורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: שבועות ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות בחלק השני של ספר דברים, במגילה עתיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה, שנמצאה במערות קומראן בשנת 1952 ומהווה אחד מהעותקים העתיקים ביותר של עשרת הדיברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: שבועות ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי.

חָדָשׁ!!: שבועות ועלייה לרגל · ראה עוד »

עבודת ה'

המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.

חָדָשׁ!!: שבועות ועבודת ה' · ראה עוד »

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה היא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: שבועות ועולת ראייה · ראה עוד »

פנטקוסט

פֶּנְטֵקוֹסְט (מיוונית: Πεντηκοστή) הוא חג בדת הנוצרית המציין את ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו חמישים ימים לאחר חג הפסחא, ומתקשר לחג השבועות ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבועות ופנטקוסט · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: שבועות ופסח · ראה עוד »

פרשת פינחס

בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּנְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: שבועות ופרשת פינחס · ראה עוד »

פרשת כי תבוא

נקודת תצפית אל הר עיבל פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: שבועות ופרשת כי תבוא · ראה עוד »

פרשת יתרו

יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל, ומציע למשה לשים שופטים שיפחיתו ממנו את נטל ההנהגה. פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבועות ופרשת יתרו · ראה עוד »

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: שבועות ופיוט · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שבועות וצפון אפריקה · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: שבועות וצרפת · ראה עוד »

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה.

חָדָשׁ!!: שבועות וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוּקִים היו כיתה יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: שבועות וצדוקים · ראה עוד »

קציר

ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר הקוצרים ברינה, רומניה, 1920. קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.

חָדָשׁ!!: שבועות וקציר · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: שבועות וקריאת התורה · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: שבועות וקומראן · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את הקורבן הראשון בהיסטוריה תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: שבועות וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: שבועות וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מנחה

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע קין מקריב מהצומח (ימין) והבל מקריב מהחי (שמאל) קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבועות וקורבן מנחה · ראה עוד »

קיבוץ

אנדרטה לתנועה הקיבוצית בדגניה א' (2007) קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים - שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: שבועות וקיבוץ · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: שבועות וקידוש החודש · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: שבועות ורמ"א · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: שבועות וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: שבועות ורש"י · ראה עוד »

רשת שיווק

קונים בתוך סניף של רשת השיווק שופרסל רשת שיווק היא גוף עסקי (בדרך כלל חברה) העוסק במסחר קמעונאי ולו סניפים רבים בעלי מותג משותף.

חָדָשׁ!!: שבועות ורשת שיווק · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שבועות ורחל אליאור · ראה עוד »

רות

וורשה. הציור משנת 1853 דמותה של רות בכנסיית הדורמיציון בירושלים רות, מאת אנטוניו קורטינה פרינוס רוּת המואבייה היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, והסבתא רבתא של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: שבועות ורות · ראה עוד »

שנה טרופית

שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.

חָדָשׁ!!: שבועות ושנה טרופית · ראה עוד »

שתי הלחם

קורבן שתי הלחם הוא קרבן מנחה של ציבור, שהיה קרב בחג השבועות בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבועות ושתי הלחם · ראה עוד »

שלמה אבן גבירול

פסל של שלמה אבן גבירול בחצר מוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" שבקיסריה רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021–1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: שבועות ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: שבועות ושלמי חגיגה · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים, פסח, שבועות וסוכות, בשלוש רגלים אלו נצטווה עם ישראל, בתורה, בשלוש מצוות, הראשונה היא להקריב קרבן ראייה, מצווה שנייה להקריב קרבן חגיגה, ומצוה נוספת היא המצווה לשמוח ברגל.

חָדָשׁ!!: שבועות ושלוש רגלים · ראה עוד »

שלושת ימי ההגבלה

שלושת ימי ההגבלה הם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני.

חָדָשׁ!!: שבועות ושלושת ימי ההגבלה · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שוחט בשעת השחיטה שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15 שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה.

חָדָשׁ!!: שבועות ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: שבועות ושבת · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: שבועות ושבוע · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: שבועות ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבועות ושיר השירים · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: שבועות ותענית · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: שבועות ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום.

חָדָשׁ!!: שבועות ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: שבועות ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבועות ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

ממוזער תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל המצוות המוזכרות בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג).

חָדָשׁ!!: שבועות ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שבועות ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: שבועות ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: שבועות ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תחנון

תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (תפילה במנין - לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: שבועות ותחנון · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: שבועות ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: שבועות ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תַּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: שבועות ותכלאל · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

רחבת הכותל בזריחה בבוקר חג השבועות, לאחר התיקון תיקון ליל שבועות הוא כינוי לסדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ובנוסף משמש לציון לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: שבועות ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: שבועות ולאדינו · ראה עוד »

לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.

חָדָשׁ!!: שבועות ולוח שנה · ראה עוד »

לוח שנה ירחי

מופעי הירחלוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור הירח.

חָדָשׁ!!: שבועות ולוח שנה ירחי · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: שבועות ולוחות הברית · ראה עוד »

טנא

חוגגים נושאים טנא, חג השבועות, 1930 טנא הוא סל עשוי מענפים המשמש לנשיאת תבואה.

חָדָשׁ!!: שבועות וטנא · ראה עוד »

טקס חניכה

טקס חניכה במלאוי טקס חניכה (איניציאציה בלע"ז) הוא טקס מעבר הנערך למצטרפים חדשים לקבוצה או לחברה כלשהי.

חָדָשׁ!!: שבועות וטקס חניכה · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' בירה עשויה לרוב מחיטה או שעורה ולכן היא חמץ גמור חמץ הוא קמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: שבועות וחמץ · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: שבועות וחקלאות · ראה עוד »

חלב

פרה חָלָב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו.

חָדָשׁ!!: שבועות וחלב · ראה עוד »

חטא עץ הדעת

מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית – "חטא עץ הדעת": השטן מתראה לחוה כחצי-אישה חצי-נחש נפילת האדם - אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16. חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה; ציור מהמאה ה-15. חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק. חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע בידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים.

חָדָשׁ!!: שבועות וחטא עץ הדעת · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שבועות וחז"ל · ראה עוד »

חג

הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד.

חָדָשׁ!!: שבועות וחג · ראה עוד »

חג המולד

חג המולד (באנגלית: Christmas, קיצור מאנגלית תיכונה של Christ's mass "מיסת המשיח") הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הדת הנוצרית המציין את הולדת ישו.

חָדָשׁ!!: שבועות וחג המולד · ראה עוד »

חג המים

חג המים הוא מנהג של הקהילה היהודית בצפון אפריקה שמתקיים בחג השבועות, ובמסגרתו שופכים מים על מתפללים ועל עוברים ושבים.

חָדָשׁ!!: שבועות וחג המים · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: שבועות וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: שבועות וחול המועד · ראה עוד »

חיטה

שדה חיטה בבית לחם הגלילית חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

חָדָשׁ!!: שבועות וחיטה · ראה עוד »

באר היטב

באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.

חָדָשׁ!!: שבועות ובאר היטב · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: שבועות ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: שבועות וברכת המזון · ראה עוד »

בלדד השוחי (מחבר)

בלדד השוחי הוא שם העט של כותב המדור "חוזר עם תשובה" ב"מוסף כלכליסט", וכתב בעבר את המדור "שאל בני ונענע" באתר האינטרנט "נענע".

חָדָשׁ!!: שבועות ובלדד השוחי (מחבר) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: שבועות ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: שבועות ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: שבועות ובית כנסת · ראה עוד »

ביכורים

תמר נושאים גפן לביכורים ביהדות, בִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבועות וביכורים · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: שבועות וגאונים · ראה עוד »

גאורגיה

דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ), המוכרת בעברית גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכגורג'יה על פי הערבית, היא מדינה באירואסיה, בעבר הקווקז לחופו המזרחי של הים השחור.

חָדָשׁ!!: שבועות וגאורגיה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: שבועות וגניזת קהיר · ראה עוד »

גיור

גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: שבועות וגיור · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: שבועות ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דבש

דבש דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: שבועות ודבש · ראה עוד »

דגנים

שדות המושבה דגנים הוא מונח כולל לתבואה חקלאית של צמחים מתורבתים ממשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: שבועות ודגנים · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: שבועות ודוד · ראה עוד »

דוד שפרבר (מבקר אמנות)

דוד שפרבר דוד שפרבר (נולד ב-1974) הוא אוצר, חוקר ומבקר אמנות - יהודית, ישראלית ופמיניסטית.

חָדָשׁ!!: שבועות ודוד שפרבר (מבקר אמנות) · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: שבועות והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: שבועות והמאה ה-20 · ראה עוד »

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: שבועות והמשכן · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: שבועות והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: שבועות והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספד

דברי הספד נאמרים על אדם לאחר פטירתו, לרוב בפני קהל.

חָדָשׁ!!: שבועות והספד · ראה עוד »

העברית (כתב עת)

עטיפת "העברית" עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית, היוצא לאור כארבע פעמים בשנה על ידי האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: שבועות והעברית (כתב עת) · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבועות והפטרה · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: שבועות והר סיני · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: שבועות והשואה · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: שבועות והלוח העברי · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: שבועות והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. קיום מצוות סיפור יציאת מצרים על ידי הרבנים בבני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: שבועות והגדה של פסח · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: שבועות והירח · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבועות וו' בסיוון · ראה עוד »

ויצו

סמליל ויצו ויצו (WIZO – ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, Women's International Zionist Organization) הוא ארגון נשים יהודיות בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: שבועות וויצו · ראה עוד »

כפר

הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.

חָדָשׁ!!: שבועות וכפר · ראה עוד »

כתובה

אם הכלה מציגה את הכתובה בחתונה כתובה מהמאה ה-18 כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: שבועות וכתובה · ראה עוד »

כד יתבין ישראל

כד יתבין ישראל הוא שיר יהודי ישן הנפוץ בעיקר בעולם הישיבות.

חָדָשׁ!!: שבועות וכד יתבין ישראל · ראה עוד »

ימי הביניים

קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. יְמֵי הַבֵּינַייִם (בלטינית: Medium Aevum) הוא שמה של תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: שבועות וימי הביניים · ראה עוד »

יעקב אריאל

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא מחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית ונשיאם של ישיבת ההסדר רמת-גן ושל ארגון חותם.

חָדָשׁ!!: שבועות ויעקב אריאל · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: שבועות וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שבועות וישראל · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (צפת, 1555 – עזה, 1628) רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: שבועות וישראל נג'ארה · ראה עוד »

יזכור

יזכור היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת האשכנזיים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.

חָדָשׁ!!: שבועות ויזכור · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות · ראה עוד »

יהדות אפריקה

"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.

חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות אפריקה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד הייתה הקהילה היהודית שהתקיימה בספרד המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: שבועות ויהדות תימן · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: שבועות ויומני כרמל · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה. יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום ראשון · ראה עוד »

יום רביעי

אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יום רביעי הוא היום הרביעי מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום רביעי · ראה עוד »

יום שני

אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום שני · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום שישי · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל לכל אחד מן הימים הטובים מאז ימי חז"ל.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום השבת · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי ד"ר יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, חוקר הפולקלור היהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: שבועות ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יוסף משאש

הרב יוסף משאש (ה'תרנ"ב, (1892) - ב' בשבט ה'תשל"ד, (25 בינואר 1974)) היה דיין (אב"ד), פוסק, משורר ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: שבועות ויוסף משאש · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube) היא חברה אמריקאית, המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו.

חָדָשׁ!!: שבועות ויוטיוב · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חג שבועות, חג מתן תורה, חג ביכורים, חג הקציר, חג השבועות, חג הביכורים, יום טבוח, יום הביכורים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבועות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »