סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שבות

מַדָד שבות

"שבות" הוא עקרון הלכתי הידוע בהקשר של שבת, הכולל פעולות שנאסרו על ידי חכמים לבצע בשבת, ושאינן חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות. [1]

41 יחסים: מצוות יישוב ארץ ישראל, משנה ברורה, מלאכת מבשל, מלאכת קוצר, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מכילתא דרבי ישמעאל, אמירה לנוכרי, נחום אליעזר רבינוביץ', נושאי כליו של הרמב"ם, עלה, עירוב, פוסק, ר"ן, ראשונים, רש"י, רשות הרבים (שבת), רבי שמעון בר יוחאי, רדיית דבש, רדיית הפת, ריטב"א, שבת, שינוי (הלכה), תוספות, תולדות מלאכות שבת, ל"ט אבות מלאכה, זרחיה הלוי, חקיקת משנה, חז"ל, ברית מילה, דאורייתא ודרבנן, דעת (אתר אינטרנט), המשכן, העיטור, הלכה, הכנה משבת לחול, כרמלית (שבת), כוורת, ישיבת ברכת משה, ישיבת הר עציון, יום הכיפורים.

מצוות יישוב ארץ ישראל

ביהדות, מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה ליישב את ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבות ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: שבות ומשנה ברורה · ראה עוד »

מלאכת מבשל

בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבות ומלאכת מבשל · ראה עוד »

מלאכת קוצר

גדיד זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט מלאכות שבת.

חָדָשׁ!!: שבות ומלאכת קוצר · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מְלֶאכֶת הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבות ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלאכה שאינה צריכה לגופה

בהלכות שבת ויום טוב מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא כינוי לעשיית אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שלא לצורך גוף המלאכה אלא לצורך אחר.

חָדָשׁ!!: שבות ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: שבות ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »

אמירה לנוכרי

אמירה לנכרי - שבות הוא מונח בהלכות שבת שפירושו: אסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי איסורי שבת האיסור אינו רק באמירה מפורשת או ברמיזה, אלא אף אם לא אמר לגוי דבר, והגוי עשה מעצמו מלאכה עבור ישראל, אסור שכן חכמים אסרו כל הנאה ממלאכת גוי שנעשתה בשביל יהודי.

חָדָשׁ!!: שבות ואמירה לנוכרי · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (נולד י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928) הוא ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, ופוסק ציוני דתי בולט.

חָדָשׁ!!: שבות ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: שבות ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »

עלה

עלה הנושר מן העץ בשלכת ומצטרף לעלים נוספים על הקרקע עלה בשלכת טרף ופטוטרת המרכיבים את העלהעלים בנחל עלה הוא איבר בצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה.

חָדָשׁ!!: שבות ועלה · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להקפת שטח מיושב במחיצות על מנת להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות (כשני מטרים) ברשות הרבים.

חָדָשׁ!!: שבות ועירוב · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: שבות ופוסק · ראה עוד »

ר"ן

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים.

חָדָשׁ!!: שבות ור"ן · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: שבות וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: שבות ורש"י · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: שבות ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (או בן יוֹחַי, מכונה בקיצור רשב"י) (ג'תת"ל ≈ 67 לספירה בערך - ג'תתקכ"ג ≈ 160 לספירה בערך) היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: שבות ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

רדיית דבש

תוצרת רדיית הדבש רדיית דבש היא פעולת הפקת הדבש מתאים אשר נמצאים בחלות הדבש, המצויות בכוורת הדבורים, הרדייה היא השלב בעבודתו של הדבוראי בה הוא אוסף את הדבש מהכוורות.

חָדָשׁ!!: שבות ורדיית דבש · ראה עוד »

רדיית הפת

בהלכות שבת, רדיית הפת היא הפרדת הפת האפויה מדפנות התנור אליו הייתה מודבקת במהלך אפייתה.

חָדָשׁ!!: שבות ורדיית הפת · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250–1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד.

חָדָשׁ!!: שבות וריטב"א · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: שבות ושבת · ראה עוד »

שינוי (הלכה)

המוציא כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין עשיית פעולה שלא כדרכה נקראת בהלכה "שינוי".

חָדָשׁ!!: שבות ושינוי (הלכה) · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: שבות ותוספות · ראה עוד »

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

חָדָשׁ!!: שבות ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבות ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: שבות וזרחיה הלוי · ראה עוד »

חקיקת משנה

חקיקת משנה היא חקיקה שנעשתה על ידי מי שהוסמך לכך על ידי המחוקק, ולא על ידי המחוקק עצמו.

חָדָשׁ!!: שבות וחקיקת משנה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שבות וחז"ל · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה תינוק לאחר ברית מילה בְּרִית מִילָה, או בקיצור בְּרִית, היא מצווה ביהדות לפיה חובה למול כל זכר יהודי ביום השמיני ללידתו, על ידי חיתוך וסילוק העורלה.

חָדָשׁ!!: שבות וברית מילה · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבות ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: שבות ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: שבות והמשכן · ראה עוד »

העיטור

שער ספר העיטור, ויניציאה שס"ח, 1608 העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובנס שבצרפת (ד'תתפ"ב-ד'תתקנ"ג, 1122-1193 בערך).

חָדָשׁ!!: שבות והעיטור · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: שבות והלכה · ראה עוד »

הכנה משבת לחול

הכנה משבת לחול הוא איסור עשיית מעשים משבת לצורך ימי החול שלאחריה, אף באופן שאין בעשייתם משום איסור מלאכת שבת.

חָדָשׁ!!: שבות והכנה משבת לחול · ראה עוד »

כרמלית (שבת)

בהלכה, כרמלית, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים.

חָדָשׁ!!: שבות וכרמלית (שבת) · ראה עוד »

כוורת

כוורת היא מקום מגוריהן של דבורים וצרעות.

חָדָשׁ!!: שבות וכוורת · ראה עוד »

ישיבת ברכת משה

250px ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: שבות וישיבת ברכת משה · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או פשוט הגוש), היא ישיבת הסדר ותיקה באלון שבות שבגוש עציון.

חָדָשׁ!!: שבות וישיבת הר עציון · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבות ויום הכיפורים · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שבות דשבות.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »